צביעות?! פה אצלינו?!אנונימי (פותח)

אוקי, אז ת'אמת שאני די נמצאת בין הצופות האדוקות בפורום-ולא מהמגיבות.
אבל דווקא בגלל שאני צופה מהצד-יש לי כמה שאלות שפשוט לא נותנות לי מנוחה.

אז ככה,אין לי מושג מה אני עושה בפורום בכלל (לא מגישה זלזלנית ח"ו-חכו שניה ותבינו)
בואו נגיד שאני הטיפוס האחרון שיבוא לפורום של דוסים או שיכנס בכלל לערוץ בשבע (שוב פעם-ממש לא אישי..)

אני לא בקטע, וזה פשוט לא אני...

ובכל זאת,הגעתי לכאן במקרה בחיפוש אחר כמה דברים (שלא ממש קשורים לנושא..)
ומאז, קשה להודות דיי התמכרתי (לא בצורה קיצונית אבל...) אני נכנסת לפה לפחות פעם ביום מציצה על הדברים-מתרגשת ומתאכזבת...

נחשפתי לאנשים חדשים וירטואלים אבל שלמדתי מהם דברים שאנשים אחרים לא העניקו לי..
ועל זה אני חייבת תודה באופן אישי לכל אחד ואחת מפה!!

ת'אמת שאני שבאתי מחברה לא דוסית-אלא פתוחה יותר, וציפיתי לראות פה ת'קבוצה של החבר'ה הדוסים..

ואכן,ראיתי,התפעלתי והמשכתי לעקוב אחרי השירשורים והתגובות שלהם (ושל כולם..)
בחתימות שלהם מתנוססות הכרזות שונות על רמת דוסיות ואל שיחות אישיות עם אנשים מסויימים בלבד וכו'..

וואלה-שמחתי לראות שיש אנשים שזה דרך חיים בשבילם...

אבל,יש גם משהו שצרם לי,ליודעת איך להגדיר את בדיוק-אבל סתם ככה בזרימה של הפורום לא בשם ה'ערכים' ה'דוסיות' או אורך החצאית, יש פה בין השורות אוירה שפתאום יותר מותר..
שאני יושבת וצוחקת עם בנים אז אני יודעת שאני עושה משהו לא טוב (ואני לא מצדיקה את זה לרגע!!!)
אבל פה 'בין השורות' יש מין אוירה אחרת שמאחורי המסך הוירטואלי יש דברים שנאמרים שלא היו נאמרים בפרצוף.

גבול שקצת התערפל..

אני יודעת שמי אני שידבר ואפשר להכחיש ולהגיד לי שזה לא נכון..

אין לי משהו שאני יכולה להצביע עליו,זה האוירה פה בין השורות-שהגבולות פה קצת נמתחו..

ת'אמת דווקא בגלל שכל-כך תפסתי ממכם- *התאכזבתי* ...

סורי שזה יצא ככה פשוט אני בסערת רגשות מזה..

 *זה ממש לא נכתב על ניק מסויים אז לא לקחת אישי...

אשמח לקרוא תגובות

תודה  ולילה טוב

נ-שמה!*חזרזיר*

אני מסכימה איתך, הרבה פעמים בפורום יש הרגשה יותר פתוחה ולא יודעים לשים גבולות, וכמובן גם לכיוון השני - יש אנשים ששומרים בצורה מופלאה ויודעים לשים בדיוק נקודה על הגבול ולשמור על עצמם ועל אמונתם.

 

דבר ראשון, אני מזכירה לך שכולנו בני אדם, וכמה שמשתדלים לעבוד על מה שאנחנו מאמינים בו, כמו כל בן אדם - יש נפילות.

אני חושבת שאין מקום לאכזבה, ואין מקום לתפוס מאיתנו מש'ו.

מה שכן - אם את רואה את עניין ההפרדה והצניעות כמשהו יפה, תלמדי אותו, ותנסי לעבוד עליו.

 

טוב, המילים לא ממש מצליחות לזרום, ואני באמצע שיעור כך שגם קשה להתרכז. ('אע, המורה, אל תרביצי לי, בבקשה! אה, איה!! טוב נו.... אני אסגור..') 

 

מה שאני מאוד מאוד מאוד מחזקת בדברייך, חבר'ה שכל אחד יעשה לעצמו חשבון נפש  - איפה הוא, מה הוא רוצה ושיתחיל לעבוד על זה.

לא להתעלם. זאת לא בושה לשמור על ערכים!

בננה, תבורכי!

 

ואייי ממש ממש ממש צודקת.שמחת עולם

אני אישית מרגישה שזה מפריע לי ברמות שונות...

בצחוקים-זה לא נראה לי שייך בכלל אבל בעצות נראה לי שזה אחלה..

כן.. את לא היחידה ששמה לב לזהאני17

היו על זה כמה דיונים בעבר..

ואל תצפי ממנו להמון, בתכלס אנחנו אנשים רגילים (חוץ ממני כע? )

אבל זאת באמת בעיה....שמחת עולם

אפשר קישור אולי לאיזה דיון שהיה פה?

לדעתי לא צודקת.כנרית על הגג=)

יש כאן גבולות מדהימים שקשה למצוא במקומות אחרים!

הגדרים הלא כתובים מאוד ברורים ונשמרים בקפידה.

אם פעם ב... עוברים חלילה קווים אדומים זה מטופל, וכאן מגיע צל"ש ענק למנהלים.

 

כן, יש הבדל עצום בין מציאות לוירטואליה!

כמובן יש מחמירים יותר ופחות,

אבל באופן כללי אין איסור לדבר עם ה"מין" השני בכתב (לא שידוע לי במציאות, אבל קל וחומר...).

וזה לא כמו לשבת חבורת בנים ובנות ולקשקש.

(כמובן גם שתלוי על מה ואיך מדברים).

נכון, יש גבולות שצריך לשמור עליהם (וכבר אמרתי שהם נשמרים), אבל לא להמציא.

מסכימה בהחלט עם כנרית.^^^ט!הר

 

אני מסכים שיש כאן גבולות אך לעיתים הם נפרציםאנונימי (פותח)
תקרא את כל התגובה...כנרית על הגג=)

באמצע כתבתי שהם לפעמים נפרצים, ובשביל זה יש מנהלים...;)

אני חושב שיש תרחישים שקשה לטפל בהם וזה תלוי באדםאנונימי (פותח)

עצמו

כל אדם לעצמו זה כבר בכל מקום, בלי קשר לפה.כנרית על הגג=)
כנרית,מסכימה איתך חלקית.טובי =][=

נכון, יש הבדל עצום בין מציאות לוירטואליה.

 

אבל יש לי הרגשה שפה - קשר עלול להיות ברובד הרבה יותר עמוק. (ועזבי ת'קטע של בנים בנות.)

כי ה'חיצוניות' לא מפריעה. (אם רוצים כמובן. כי אפשר לדבר סתם שיחת חולין.)

 

סתם הערה שולית

|מסכים בהחלט|גיועלד!

ובאמת שכוייח ע-צ-ו-ם לאחראים!

תגובהאנונימי (פותח)

באמת  יש פה אנשים מדהימים אולם אנשים יכולים לטעות ,באמת הוירטואליות הופכת את העניין לשונה מהמציאות האמיתית ולכן ישנו טשטוש של גבולות,אשריך שאת מגיבה,כל אחד צריך להשתפר,וראוי שיהיה ביקורת.

לדעתי כל אחד צריך לקחת מהתגובה הזאת היכן הוא צריך להשתפר,אני חושב שצריך שינויים יותר מהותיים אך זה לא בכוחי...אולם כמובן שיש להסתכל על נק' האור הגדולות שכמובן גם ציינת,יש פה אנשים מדהימים,יראי שמיים,כל עניין ההתנדבות פה גם כן בשמיים,ודווקא בגלל זה צריכים להשתפר בנק' שיש בהם טשטוש .

בננה מיובשת-כל מילה.66
חבר'ה..אנונימי (פותח)אחרונה

אז דבר ראשון אני מתנצלת שזה לא היה ברור- כל מה שכתבתי הוא בגדר ביקורת בונה בלבד!! -וסליחה אם מישהו פירש את זה אחרת...

 

וכנרית על הגג-לא דיברתי על מקרים קיצוניים או על משהו שברור לכולם שחצו את הגבול..
דיברתי על הפורום ביום-יום..שסתם כותבים ומגיבים,ליודעת..אני לא אומרת שאני בטוח צודקת אבל מה שאני מרגישה זה לא מקרה ספציפי זה יותר האוירה שהוירטאליות משפיעה עלינו..שזה שאני לא רואה ומכירה את האנשים נותן לי לדבר בחופשיות עם אנשים שלא הייתי מדברת איתם וכו'...

 

תודה למפרגנים

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימוןאחרונה

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך