איזה בובי הוא!!

תזהרי שלא ינשך אותך עכשיו 

אני באמת מפחדת מהנשיכות אבל ת'אמת בלי עין הרע, הוא לא נשך אותי מאז שהיא גדלה.. (אלא לפני זה..)

אל תדאגי,אני בטוחה שהוא יהיה מקסים!

תודה על המקום לשתף אז ככה-

איזה מדהים להרגיש פתאום תנועות  למרות שזה הריון שני אני ממש מתרגשת,

ועוד דבר, איזה כיף לגלות שאני עמוק בחודש חמישי כשאני אומרת לכולם שאני רק ברביעי.. הזמן פשוט טס!!

בשורות טובות אצל כולן!!!

יפעת אפילו לא קראתי מה כתבת, אוריה כזו גדולה כבר? עוד רגע כיתה א 

בהצלחה בחזרה לעבודה ומקווה שירד שלג אבל מה עושים עם ילד חמוד שאוהב להיות בחוץ 

הכי מרגש להרגיש תנועות..והזמן עובר מהר כשנהנים 

תלבישי אותו טוב..ותשחקו בשלג זאת חוויה..אצלי הגדול בן 4 והקטן בן שנתיים נראה לי יתלהבו על  השלג.

נראה לי שזה מה שנעשה,

קודם ירד שלג ואז נתלבט

חח

אתמול הוא לא רצה לאכול בקושי בארוחת ערב 
(רק ינק וזה לא משביע אותו..)

והלילה הוא התעורר בערך 3 פעמים ויש לו חום..

(באמת התלבטתי אם לא לשלוח אותו למעון- כי יש מטפלת מחליפה, אבל החלטתי להתגבר ולעשות עבודות וכן לשלוח אותו- כנראה יש לו תיכנונים משלו..)

טוב נו.. ב"ה..

סוף סוף מצאנו לשמנדריק שלנו  כובע...יפה, חם ובמחיר נורמלי!!

אני מאושרת כי חיפשתי במלא חנויות ולכולם היה רק צבעים של בנות או מחירים בשמיים....

ויש לי עוד ב"ה!!

עוד הרבה אפילו אז אני ישתף רק בקצת..

הכי כיף..לקלוט שהוא אשקרה גדל וגדל וכל יום יש דברים חדשים.

ואיך שמים לב שהוא גדל? כל יום מוציאים עוד בגד מהקולקציה שלו...כי הוא כבר קטן עליו...

וגם המתוקי הזה מנהל איתנו שיחות נפש כאילו אני המדריכה שלו באולפנא.....חחח

(ולכל השואלות -הוא בן 3 חודשים ושלושה ימים..)

אין על השם!!!!!

תודה!!

בדר"כ אני משתדלת להיות קוראת סמויה, אבל פתאום התחשק לי לשתף...

התחלתי היום שבוע 40 (=39+1), והלידה לא מרגישה בכלל באופק (את הגדול ילדתי ב40+3...)...

עשיתי היום מבחן ועכשיו יש לי חופש... רק לחכות ללידה... נראה לי אני אשתגע...

חוץ מזה שהתחלנו לספר לגדול (שנה וחודש) שיש לאמא תינוק בבטן, כמו התינוקות של השכנים וכו'... והוא כבר כמה לילות מתעורר מלא... אני תוהה לעצמי אם זה קשור או שאולי זה שיניים או משהו כזה...

וגם נראה לי שאני מזה אתגעגע אליו כשאני אהיה בבית חולים... איך הוא ילך לישון בלעדי? איך אני ארדם רחוק ממנו?

קיצור- סוף הריון עם כל המחשבות, חששות, תהיות וכו'...

בעז"ה שיהיה בקלות, בשמחה, בבריאות ובטוב... בעז"ה!

הוא בכלל מצליח לקלוט?
אני מתחילה לאט לאט לטפטף לקטנה שלי- שנה וארבע כמעט,
"הבטן של אמא גודלת כי יש בפנים אח-תינוק קטן.."
היום אמרתי לה בואי נעשה לו טוק טוק נראה אם הוא ישן או ער והיא קצת היתה בהלם ולא הבינה אבל אחר כן רצה להרגיש..

ואת,

כבר מרגישה אותו?

(שנה ), ואני תוהה אם הוא יבין אם אספר לו שיש לאמא תינוק בבטן..

אני לא חושבת שכרגע הוא יבין..

קנינו לקטנטונה מובייל עם חיישן שנדלק כל פעם שהיא בוכה מעל 5 שניות...

מרגיש לנו כאילו היא חזרה לבטן (טוב עד שהיא רעבה ממש..)

במקום מינימום 20.

וזה אומר שסוף סוף עליתי על בעיית העייפות וכאבי הראש המעיקים שלי!!!!

כי שתדעי, לכ-ו-ל-ם כאן יש ויטמין די נמוך ממה שצריך. אנחנו לא בורחים מהשמש, לא חשופים מספיק,

וחסר ויטמין זה.

אז תנסי ותראי אם זה עוזר לאורך זמן..

העיניין של הויטמין די ש'יצא מחקר שטוען שלרוב הישראלים חסר' הוא מחקר מגמתי של חברת תרופות...

לא ייתכן שבארץ שטופת שמש כמו שלנו יהיה חסר לרוב הציבור ויטמין די...

האמירות האלו אינם מבוססות.

זה לא קשור לחברת תרופות שמרוויחה,

בארצות שטופות שמש, לא רק אצלנו יש חסרים לרוב האוכלוסייה!!!!

אכן שערוריה ולמה?

כי כולם בורחים מהשמש, לא משתזפים בחוץ, בתוך בתים שמגינים מהחום ומהשמש לובשים ארוך, כדי להיזהר מסרטן העור,

בחול אירופה כל פעם שיש שמש אנשים יוצאים לרחובות , נעמדים בכיכרות תנועה ומשתזפים. כי אין שם הרבה.

וזה לא רק כאן בישראל.

תפסיקו לחשוב שרק רוצים לנצל אותכם וממציאים לכם שקרים, ממש באסה לחיות ככה

והמרצה שלי שהיא חוקרת הרבה שנים את הנושא (פרופ' ידועה)

אמרה זאת...

לא היה עולה על דעתי להמציא עלילה שכזאת..

פשוט היום רוב הרופאים ורוב האנשים שחוקרים בתחום הביולוגיה טוענים ככה...

ומה שלמדתי זה הפוך. יש חסרים בארץ וזה עובדה, כל מי שעושה בדיקות דם רואה את זה, או שיש חוסר או שלא.....

לשירשור...

אני מאמינה שהכל מגמתי.

יש גם חוסר של ברזל,זה לגיטימי שיש חוסר.

אבל פתאום בבת אחת לטעות שלרוב האוכולוסיה חסר ויטמין די זה הזוי ותמוה..

אם על כל כאב ראש נותנים ויטמין D ברור שמישהו מרוויח מזה.

חשוב לקחת ויטמינים באופן כללי, אבל הויטמין D שנותנים בד"כ הוא סינטטי שלא נספג, ולכן כשעושים בדיקה חוזרת הרופא אומר לקחת שוב, ושוב...

ודבר נוסף, זה מכיל איזה שהוא ממתיק מלאכותי (סכרין או משהו כזה, אני לא זוכרת), וצבע מאכל...

1. ממש לא נותנים ויטמין די לכאבי ראש, אין כל קשר.

2.ויטמין די סינטטי נספג ועוד איך. זה סתם אמירה ללא כל בסיס,

את באמת חושבת שחברת תרופות תייצר משהו שלא עובד, תעבוד על אנשים, ותיקח מהם כסף וזה יחזיק לאורך זמן? והרופא הוא משת"פ שלהם שיודע שזה לא שווה כלום? לכן גם לתינוק שלך לא אכפת לא לתת את זה מגיל שבועיים? 

3.גם אם יש ממתיק, מה הבעיה בו? זה רעל?

כאבי ראש היה כוונה ל"אני מאד חלשה", "תעשי בדיקת דם" ואחרי הבדיקה "חסר לך ויטמין D".

אין בעיה עם ממתיק, אבל למה לתת לתינוק בן חודש ממתיק אם אפשר לצאת איתו לטיול של 20 דקות בשמש כמעט כל יום (לא בשיא השמש של אוגוסט, אבל ילד צריך לספוג שמש...)

ובקשר לאמירה לא מבוססת, חמותי מתעסקת עם ויטמינים כבר שנים והיא מומחית ממש, אז יש לי ביסוס של חברות ויטמינים טבעיות...

מעלה חוסר בברזל או אנמיה כלשהיא אחרת לא מברזל.

תינוקות שמקפידים לחשוף אותם לשמש כל יום, זמן מספיק, באמת לא צריכים תוספת.

ושוב, הרבה מאוד אנשים שיבדקו את מצב הויטמין די, יגלו שחסר, זה לא אומר שזאת הסיבה.

אם חמותך אומרת שזה לא נספג...............

בכל מקרה זה לא מים שזה לא שווה כלום, זה בוודאי נספג בחלקו לפחות.

הרי הכמות שנותנים ליום היא יותר גדולה פי כמה מהקצובה המומלצת, כנראה בשביל שיספג בסוף מה שצריך.

טוב,

לילה טוב לכולם, רק בריאות.

והעייפות היא בגלל שאת פשוט לא ישנה מספיק, עם שלוש הפיצקונות+בעל שיהיו בריאים כולם...?

לפי הרופא שלנו, ירידת רמות ויטמין הD של רוב האוכלוסיה= פיקטיבית. נובעת למעשה מהעלאת ערכי הויטמין ע"י הFDA האמרקני, בלחצן של חברות התרופות (!!!)

הוא אומר שגם בחברות בהן הולכים חשופים וכו' יש חסר ל80% מהאוכלוסיה, וזה לא סביר בכלל. לדעתו (שאני אישית מאד סומכת עליה) זה נובע ממה שכתבתי ולא מחסר אמיתי.

בכל מקרה לא יזיק לך לקחת ויטמין D כמה חודשים, ובמקביל לנסות לנוח יותר...

שייואו, איזה קריזה!

פתאום לאחרונה, הפלא ופלא, כולם כולם צריכים ויטמין D!

הייתי אצל ההורים שלי - ואמי מספרת שהיא וגם אבי לוקחים לאחרונה בפקודת הרופאים ויטמין D.

הייתי אצל רופאה בעצמי  לאחר בדיקות דם, ויצאתי עם מרשמים לויטמין D! מלא!!

מה נסגר???

ומה בכ"ז טווח הנורמה ה'בריא' והריאלי?

השאלה על ההמלצה הגורפת לתת וויטמין d?

מתחילה להסס אחר הוויטמין שאני דוחפת לתינוק...

הרופא  הזה, כמה שזכור לי כן אומר לתת לתינוקות.

כשאני שאלתי אותו לגבי תינוק שאוכל מטרנה, הוא אמר שבאמת זה פחות חיוני, בגלל שבמטרנה יש בתצרוכת יומית את כל וימין D שהתינוק צורך.

אגב, צריך לדעת שעודפים של הויטמין הזה עלולים להיות מסוכנים.

שלי לא מקבל מטרנה 

פשוט לבקש מהרופא הפנייה לבדיקת ויטמין די? זו בדיקה שמתבצעת במרפאה?

מזה?

מה הוא אמר לך? יש לך היפופארטירואידיזם?

הורמון פארטירואיד אחראי על רמות תקינות של סידן בדם, אם זה לא תקין , כנראה צריך יותר ויטמין די כדי לספוג מהאוכל.

האמת שאני מסוג האנשים שכל מה שהרופא אטומר אני אומרת אחריו קדוש.

אפילו שהבת שלי גומעת כבר שבועיים אנטיביוטיקה וכמעט חודש אינהלציות, אני לא מערערת.

כשאמרו לי על הויטמין D באמת חשבתי שזה הגורם וזהו עכשיו הכל יבוא על מקומו.. ביאסתן

אני ירושלמית כנראה שזה באמת העייפות המצטברת.

בשבת שתי ה"גדולות" שלי היו אצל הורי וגיליתי שאני יכולה לישון שעות על גבי שעות
(מעשר בלילה ועד אחת עשרה בבוקר למחרת, כשבעלי העיר אותי לקידוש..   ואח"כ שנת צהריים מאחד ועד ארבע!! )

יקירתי, במצבך עייפות היא הכי נורמלית ו'מתבקשת'...

תהיי ערנית אליה (חח.. משחק מילים מצחיק...תהי ערנית לעייפות...) ובעיקר לצרכייך, ומדי פעם תעשי את מה שעשית בשבת, ותמלאי מצברים ומאגרים... פעם קראתי כי להשלמת  שעות שינה, בסופ"ש, יש ערך בתחזוקה הכללית של הגוף.

תחזיקי מעמד יקרה! עוד 15 שנים.. כולנו נשב ונתפוצץ מקנאה על חברות בנותייך המדהימות שנותנות לך לשבת בכורסה, (ולישון..) כשהן מתפעלות את כל הבית...

לק"י

1. שנתיים ואחרי.

2. קודם לילה (אחרי גיל שנה).

3. בגלל ההריון הבא (הפסקתי באמצע ההריון או לקראת הלידה. והם גם היו מספיק גדולים, ואצל חלקם לפחות קצת מיציתי. אז לקראת הלידה הפסקתי).

בערך 8 עד 10 חודשים כול אחד.

בדרך כלל הפסקתי בהדרגה.

ילד ראשון כי חלמתי על צפופים.

שני ושלישי לא זוכרת.

ורביעי חלמתי להצליח יותר אבל היא לא עלתה במשקל והחלב נגמר לי בפתאומיות 

1. בין 11 חודש ל6 שנים.

2. תלוי בסיבה. חלק הפסקתי מיד הכל. וחלק קודם לילה.

3. הריון נוסף/גיל היונק.

וואו

1. כל ילד בזמן אחר

ראשון- שנה ו3 חודשים ( הייתי כבר בתחילת הריון)

שני- עברנו את גיל 3

שלישי ורביעי וחמישי- בערך שנה ושמונה חודשים (יש ביניהם הפרשים של שנתיים בערך)

שישי- גיל 3 ומשהו בערך אולי יותר

2. לא ממש הבנתי את השאלה. כשהפסקתי אז באמת הפסקתי.

אם המשכתי להניק בלילה זה לא נחשב הפסקה מבחינתי,

מן הסתם לא בכל גיל הנקתי באותה התדירות כמו בהתחלה.

3. כי מיציייתי את זה לחלוטין

או בגלל שכבר הייתי בסוף הריון או כי כבר באמת זה מוצה והילד גדל 

1. בגיל 11 חודשים.

2.3.נמאס לי לשאוב בעבודה אז הפסקתי ואז לאט לאט נגמר לי החלב.

בעיקרון חלמתי להניק עד שיאכלו רק מוצקים

הראשון הפסקתי בערך בגיל חצי שנה בגלל הריון נוסף

השני הנקתי עד שנה שאז כבר אכל ארוחות מלאות והנקה היתה רק נשנוש לפני השינה

השלישית העדיפה בקבוק וההנקה היתה קשה והשאיבה עוד יותר אז הפסקתי קצת אחרי חופשת לידה

הרביעית כבר הייתי עייפה משאיבות אז גם הפסקתי כשחזרתי לעבוד.

כל הפסקה היתה הדרגתית, הנקתי רק כשהיה לי גודש, ובשאר נתתי בקבוק ולאט לאט התמעט החלב עד שנגמר.

1. בגיל 3 חודשים כשנכנס למטפלת.

2. ביחד יום ולילה.

3. לא יכולתי עם התלות הזאת שהאוכל שלו רק אצלי.

ואם אני רוצה לצאת או שמישהו אחר יאכיל - צריך לשאוב לפני, ואחרי - את הגודש.

אני צריכה את העצמאות והחופש שלי.

אגב, בדיעבד הייתי צריכה להפסיק לפני.

זה לא היה נכון לי ולא היה שווה את ההרגשה שלי. 

2. הפסקתי לגמרי. בכולם ניסיתי להפסיק לילה לפני ולא הלך.

3. בעיקר כי לא הצלחתי להפסיק בלילה והתלות בלילה הייתה לי קשה (ינקו ברצף כמעט כל הלילה). ההפסקה בשנה ו9 הייתה הכי קלה בקטע הזה היא מייד התחילה לישון לילות. כשהפסקתי בגיל קטן יותר הם היו קמים לאכול אוכל אמיתי בכיסא אוכל באמצע הלילה עד שהתרגלו (העדפתי לא להרגיל לתחליף חלב שלא יהיה לי צורך לגמול מעוד משהו).

על זה שקמת באמצע הלילה והבאת אוכל אמיתי 

מטורף

את הקטנה אני עדיין מניקה, היא שבוע הבא בת שנתיים.

אבל, מסייגת ששניהם מאיזור גיל שנה ורבע-וחצי זה התכנס להנקה בערב לפני השינה והנקה בבוקר כשקמים וזהו.

ואם אני לא נמצאת בלילה/בבוקר הם בסדר ולא מכורים ברמה שלא מסוגלים להמשיך הלאה. אז זה לא מגביל אותנו ורק כיף לנו..

את הגדול הפסקתי להניק פשוט כי עברתי ניתוח שאחריו קיבלתי תרופות חזקות שאמורות בהנקה, ובחרתי בגיל כזה לא לחפש אלטרנטיבות שמותרות אלא פשוט לסיים את ההנקה.

את הקטנה אני אניק עד שהיא תפטר אותי או אני אותה, נראה מתי זה יקרה🤣

מאוד מאמינה בהנקה מצד אחד

ומהצד השני לא מאמינה ב"התאבדות למען ההנקה"

ב"ה ההנקה זורמת וטובה לנו

וגם כשאני מצמצמת הנקות הגוף מתאים את עצמו

אחרי שאצל הגדול השאיבות פגעו בי

אצל הקטנה החלטתי שלא משנה מה, שאיבות זה הקו האדום שלי. אז קנינו בגיל חודש בערך כבר חבילת מטרנה טו גו שיהיה לנו בבית למקרה הצורך, וזה נתן לי רוגע בנפש ואפשרות לזרום איתה.

כנל בשלב שהיא כבר הייתה גדולה מספיק ועדיין ינקה בלילות כמו ניובורן, עשינו שינוי וגמלנו מהלילות. מבחינתי הנקה אמורה להיות משהו שמלווה את החיים, חלק מהם פשוט, לא משהו שהוא חזות הכל.

לא מדברת בגיל ממש פיצי עד 3-4 חודשים נגיד, אלא אחרי זה..

אחד הפסקתי בגיל שבועיים

אחרי ששילבתי עם תמ"ל ונמאס לי מההנקה

השני הנקתי רק בבית חולים בשילוב עם תמ"ל

השלישי לא הנקתי בכלל

1. בסביבות גיל שנה פלוס

2. הפסקתי לגמרי

3. כי רציתי עוד הריון, וזה לא עובד אצלי עם הנקה

2. קודם לילה (הגדולה שלי ישנה לילה מגיל ממש קטן,  האמצעי מגיל כמעט שנה) בשלב הסופי כבא היה רק הנקה שתיים ביום שלא החליפו ארוחה..

3. מיציתי

והיה נראה לי שזה לא תורם יותר לאף אחד כבא, הם גם לא היו מכורים קשים ולא היה נראה שזה משנה להם

2 ילדים מתוקים מתוקים

את הראשון הפסקתי להניק לגמרי בגיל שנה וחמש.

כבר בגיל שנה ושלוש הפסקתי בלילה כי הוא שיגע אותי.

בגיל שנה וחמש מיציתי והפסקתי גם ביום

את השניה,

היה לנו משבר רציני בהנקה בגיל שבעה חודשים

היה לתינוקת פצעים בפה והיא הדביקה גם אותי.

הייתה הפסקה בהנקה למשך שבועיים שהשפיעה על כמויות החלב

ואח"כ חזרתי להנקה חלקית עם תמ"ל

בגיל שנה ושלוש בערך הפסקתי לגמרי.

בערך אז גם הפסקנו עם התמ"ל כי היא מידי התמכרה אליו.

1. בדרך כלל שנה פלוס

2. קודם יום כי הפסיק לעניין אותם...אחר כך לילה

3. כי הייתי צריכה שינה, חדר רק שלנו, ואוויר

בין עשרה חודשים לשנתיים ושמונה חודשים.

לרוב הפסקתי קודם בלילה ואחר כך ביום ההנקה דעכה.

אצל רובם הם הפסיקו לינוק. אצל חלק אני יזמתי את ההפסקה כי הייתי חלשה מהיריון חדש.

בעיקרון אני אוהבת להיניק. לצערי הגדול עם שתי הקטנות זה לא הלך לי בצורה חלקה, ועד עכשיו אני בוכה על זה (הן גם הפסיקו לינוק מוקדם משתכננתי)

עם הקטנות..

גם זו משמים לטובה 🙂🩷

1.שנה וארבע ושנה ושמונה.

2.אצל שתיהן גמלתי מהנקות לילה באזור גיל 7-8 חודשים כשראיתי שהן כבר פותחות פערים בעצמן בלילה, אוכלות ארוחת ערב טובה לפני. ככל שהם אכלו יותר מוצקים מן הסתם מספר ההנקות ירד ואצל שתיהן כשהפסקתי זה היה כבר ברמה של הנקה- שתיים ביום. לפני השינה, ובבוקר כשקמים.

3.הריון של הבא בתור.. בהריון השני ההנקה פשוט הציקה לי בגלל הרגישות בחזה ובהריון השלישי ראיתי שנגמר לי החלב באזור שבוע 16. היא הייתה מוצצת ולא היה יוצא כלום, אז הפסקתי

אבל חושבת שכן.. התחלתי טעימות בארבעה חודשים ואז מחמישה- שישה חודשים כבר נתתי ארוחת ערב של דייסת קוואקר נגיד והם עלו די מהר בכמות. וכמובן אחכ גפ הנקה לפני השינה.

אני לא זוכרת כבר גילאים בדיוק. אולי זה היה יותר לכיוון 9 חודשים.

עם הגדולה אני זוכרת שהיו איזה שני לילות שפתאום היא ישנה לנו 12 שעות רצוף ואז אמרתי לעצמי אוקיי אז היא לא צריכה לאכול בלילה ובלילות אחכ כשהיא קמה הרגעתי אותה בלי הנקה עד שזה הפך לקבוע שהיא ישנה בלילה 

1. משתנה בין ילד לילד

2. כשהפסקתי הפסקתי לגמרי

3. הריון/חוסר עליה במשקל של התינוק (ספציפית עם בעיה רפואית)

1. גיל שמונה חודשים

2. לגמרי. לא היה איזה קושי מצד הילדה כי זה כבר לא היה המזון העיקרי שלה

3. ירידה במשקל שלי שגרמה גם למיעוט חלב עם הזמן וצמתי גם ט באב וכיפור שבכלל גמרו לי על הכמויות ונואשתי להחזיר.

הגדולה:

ינקה עד גיל שנה ותשע, עד שנגמר החלב.

היא ישנה לילות שלמים מגיל מאוד קטן.

השני:

ינק עד גיל שנה וחצי, הפסיק מעצמו כשעבר חדר.

בלילה הוא הפסיק לינוק כמה חודשים לפני.

השלישית:

ינקה עד גיל שנתיים.

גמלתי מהנקות בלילה בגיל שנה וחמש.

הגמילה הסופית לא היתה ממש גמילה. שיניתי את הלוז וההרגלים, כדי שלא תינק בזמנים שהיא רגילה, וזה עבר חלק.

גמלתי כי היא כבר היתה מספיק גדולה, הייתי בהריון ולא רציתי להניק עד הלידה, ורציתי להשאיר את הילדים בלעדי.

הרביעי:

הוא בן שנתיים וחודשיים ועדיין יונק.

גמלתי מהנקות בלילה בגיל שנה ותשע.

כרגע יונק לרוב בבוקר, וכשחוזר מהמעון.

אני בדיוק מתלבטת מה לעשות.

את הגדול הפסקתי בגיל שנה ו9.

הייתי בחודש שביעי והבנתי שכבר לא כיף לי להניק

הוא כבר היה גמול לילה וינק רק לפני השינה

אז זה היה בטוב לשנינו

הגמילה של השניה הגיע ממש בהפתעה

הייתי בתחילת הריון והתגלתה לי המטומה

ההנחיה היתה להפסיק במידית

היא היתה גם בת שנה ו9

אבל ינקה במהלך היום (לפני המשפחתון, כשחזרה, ולפני השינה)

במזל ממש חודש לפני העברתי אותה חדר והתחלנו לתרגל הירדמות עצמאית שצמצמה ממש את ההנקות לילה

אם הייתי צריכה להיערך לזה- לא זאת היתה הדרך

אבל בדיעבד- הלך יחסית בקלות

ועכשיו היונק הנוכחי כבר בן שנה ו10

חושב שהוא nb

קם בלילה מלא לינוק

ומבקש גם במהלך היום (ואומר תודה כשהוא מסיים...)

מתחיל לדגדג לי שדי

אבל עוד אין לי אסטרטגיה איך לעשות את זה

אנחנו בלינה משותפת

ואני לא יודעת לקשור בין שניהם

ומצד שני לא יודעת איך גומלים וממשיכים לישון ביחד

1. שנה וחודש

2. לגמרי

3. עברתי ניתוח, המשכתי לשאוב אבל אחרי שחרור מהבית חולים הילד לא היה בעניין. מתגעגעת לזה. מבואסת שזה קרה. 

רק ליום, ולא להירדמות. בד"כ לפעמיים - שלוש ביום. ורק בבית.

ככה כבר לא הרגשתי שזה מעיק, אלא בכיף שלנו.

לא הנקתי עם הריון אף פעם זה היה עושה לי חולשה.

הפסקתי לגמרי ממש (אבל בשלבים ותוך שבוע הגמילה התבצעה בצורה הכי טובה)

כך שהפסקתי להניק גם בגיל 5 חודשים, וגם בגיל שנתיים...

ובין לבין...

כשהפסקתי זה לגמרי (בהדרגה במהלך שבוע-שבועיים)

הפסקתי לפעמים כי חזרתי לעבוד ולפעמים כי פשוט לא היה כבר מספיק חלב וההנקה הייתה כבר מטלה מבחינתי ולא באה בכיף וטוב

1. משתנה. הכי ארוך עד גיל 7 חודשים.

2+3 לצערי הוא הפסיק לבד גם יום גם לילה.

הפסקתי בגיל 11 חודשים

הפסקתי בהתחלה בלילה ולאט לאט גם ביום

כי היה לי קשה מידי בלילות היא הייתה צמודה אליי וקמה כל חצי שעה לינוק

והותשתי מזה....

במיוחד שכבר חזר לי המחזור ובמיטות מופרדות היה סיוט להצטופף איתה

בגיל קטן עד נגיד גיל חצי שנה לפחות, יש הרבה ציוד, והם לא צפויים. צרכים שעברו לבגדים. מזגן קר או רוח שמצריך שמיכה או בגד חם וכו. סינר הנקה, מוצצים, וכו.

אז יש לי תיק עגלה בעיקר לנסיעות אבל לא רק.

קניתי באליאקספרס. יש מצוינים ויפים. במחירים טובים.

לגיל גדול יותר בד"כ משהו קטן יותר לבקבוק, טיטול, מגבונים.

בסל בד"כ פחות נוח או בסל בתיק כמו של גן.  

מחירו פחות מ150 ש"ח והוא מצוין ממש מרוצה. מכיל המון משתמשת בו תמיד ביציאות.. לא חושבת שיש עניין לרכוש בסכום כזה חוץ מזה שזה מותג ..

לא אוהבת לשים מתחת לעגלה זה תמיד מתפזר..

אשמח להמלצה לתיק מעלי

בילד הקודם קניתי מסין והתיק נקרע מהר

אז אם יש המלצה למשהו מנוסה זה יהיה טוב

לק"י

אבל אני בדרך כלל שמה דברים בסל או בתיק גב שלי.

הוא לא עלה 500 ולא קרוב לזה.

והוא לא נוח- יש לו תא אחד גדול ו-2 תאים של בקבוקים.

יותר נוח לי כי זה לא ענק כמו תיק ולא מוסיף הרבה משקל לעגלה.

היה לי תיק והוא הכביד.

החיסרון הוא שאי אפשר לשים על הגב אם צריך

ארגונית לעגלה אולימולי רוזי שחור – Olimoli Rosy - Olimoli - מוצרים משלימים לעגלה ולטיולון

ב-30 שח

בודאי לא שווה להשקיע מאות שקלים על תיק

אבל תיק לעגלה זה מוצר נצרך וחשוב

היום יחסית קשה להשאיר בגן.

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.

מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.

מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.

לא הייתי בונה על זה.

יכול להיות שהיה מקרה חריג ספציפי. אבל תחשבי ילד שלא התכונן נפשית לעלות, לא עבר את כל הרכות וההדרגה של תחילת שנה...

ב''ה משחה בבחירות שלי

שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית

ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך

כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן

או מטפלת בתחום

ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך

אני השארתי ומודה לה' כל יום

ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי. 

לנו היה ספק עם הבן שלי.

בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.

בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.

בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.

כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.

אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.

לימודית חכם.

רגשית לא הייתי בטוחה.

גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.

ובסוף העלתי.

וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.

גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.

תודה להשם.

על מה ההתלבטות.

אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.

אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.

רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.

בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.

אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה

אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק

אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.

וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...

היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.

אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.

ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.

הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.

בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)

נכון, זה גם קשור לגובה ומשקל

וגם קשור ליכולות מוטוריות (סרבול, מוטוריקה עדינה - שזה בשלות לכתיבה לביצוע משימות יותר מורכבות, יכולת תנועה תואמת גיל - קפיצה, ריצה, טיפוס) זה נשמע טריוויאלי, וכנראה שזה לא משהו שמסתכלים עליו בנפרד מעוד דברים. אבל תחשבי על ילד שמדדה אחרי כולם כי המוטוריקה הגסה שלו עוד לא מספיק מפותחת, או נופל הרבה, או לא מצליח עדיין להביא את עצמו למכונות לכתיבה. זה דברים שיכולים להיות משמעותיים בבית הספר. 

לנו הייתה גננת שהגישה שלה היא שכל עוד אין סיבה להעלות עדיף להשאיר וכל ילד נתרם מעוד שנה בגן...

והיא מאוד דחפה אותנו להשאיר את הבן שלי עוד שנה למרות שהוא יליד יולי(!!)

ב"ה העלינו אותו וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה בשבילו.

ולא כי אין לו קשיים

אבל זה לא קשיים שהיו נפתרים מעוד שנה בגן, ולהפך, הפערים והפגיעה היו גדולים יותר ככה"נ. רק כשעלה לכיתה א זיהו מה הקשיים ויכלנו לגשת לאבחון ולהתחיל לתת לו תמיכה מותאמת..

רק לחשוב שהיינו מחכים עוד שנה סתם...

@מתיכון ועד מעון אשמח לפנות אלייך בפרטי, אכתוב לך..

בכללי הגננת חושבת שאין סיבה להשאיר אני יותר חוששת כי אני רואה את רמת המתח שיוצאת בבית לפני המסגרת ואחריה...שמלווה גם באתגר תחושתי..

ממה שכתבתן נראלי שהכיוון הוא כן לעלות אבל השאלה איך להכין כמה שיותר לעליית מדרגה בעומס על שלל גווניו...

לפני כמה שנים קניתי באמזון פליימוביל, כשהיה משלוח חינם.

בפער של לפעמים 100 שקל!!!

ויש אתר פלייבמייל. גם יחסית זול

https://www.play-bamail.co.il/?srsltid=AfmBOopUmL62ng-mISKjcwyjbKcX8JLJZASmIMXxVfjRols1ECbUG5dQ

בזמנו עשיתי הזמנה די גדולה. רק אחרי שקבלתי את המשלוח והכל היה לשביעות רצוני הם בקשו שאשלם

לק"י

ניסית?

(אין לי ניסיון עם הפרדות גדולה. כן עם קטנה).

שממש מתמקדת בזה

התחלתי לפני חודש לעשות תרגילים בבית ואני כבר רואה שיפור!

אמנם שיפור קטן אבל משהו לפחות

מאמינה שככל שאתמיד זה ילך וישתפר עוד ועוד

והסבר בדיוק איך עושים

יש תרגילים מעולים לזה.

יש גם תרגילים בכללי של חיטוב בטן שגם יכולים לעזור

בכללי כל אזור בטן רצפת אגן זה אזור ממש חשוב להמון דברים...

לדעתי קצת קשה להתמיד לבד, שווה למצוא קבוצת תרגול ראיתי הרבה פרסומים על זה.  

שיהיה בקלות ובשמחה בעז"ה ❤️

ומה התמונה הכוללת...

וגם הייתי קובעת מהר תור לפיזיותרפיסטית רצפת אגן

ואם כמו שכתבת את בוכה ומתמלאת פחדים, אז זה עוד מישור לטפל בו, בכל הכלים שיש...

זה פשוט הגיע משום מקום, למרות שתיכננתי לחכות לפחות שנתיים כדי לחזור למשקל שלי, ולעבד את החויה הלא פשוטה

עם הבקע לא עושים כלום כל תקופת הפוריות

תודה על הרצון לעזור

מטורף...

מתפללת איתך שכמו שקיבלתם בהפתעה את ההריון מהקב"ה, כך תקבלי בהפתעה הריון קל !! ותקבלי בהפתעה לידה קלה וחוויה מתקנת לקודמת!! ותינוק בריא ואמא בריאה מאוד!!

בע"ה!!!

וחיבוקקק על השוק... קחי את הזמן לעכל! זה בסדר וטבעי לגמרי..

ואיזה כיף שבעלך שמח !! זה הרבה וב"ה תידבקי בזה גם בשמחה בהמשך..

שיהיה המון בריאות ♡♡

חייבת לספר לך בקצרה שדווקא בתקופה הקשה שלי בחיים, חוויתי הריון מושלם

בלי כאבי גב, כמעט בלי אשפוזים כי אני בהריון בסיכון ותמיד מתאשפזת וכו'

והרגשה של קלילות יחד עם העודף משקל,אז רק מנחמת שזה לגמרי יכול להיות ♥️

נשמע מאתגר.

הגוף והנפש קשורים אחד בשני!!

אני ברשותך חושבת שכדאי מעכשיו לעלות על דרך המלך לדאוג לעצמך מכל הבחינות.

אם זה מבחינת אוכל- להוריד סוכר וקמח לבן, כדאי להחליף לכוסמין אם יש לך אפשרות. לאכול הרבה פירות ירקות וקטניות. בשר עוף ביצים דגים, מה שאת אוהבת. להוריד גאנק פוד ושטויות להשאיר נגיד רק בשבת.

אם מתאפשר לך להתחיל ספורט? אפילו בבית לעשות תרגילים ביוטיוב או הליכה עם חברה/ שכנה/ בעלך או אחד מהילדים הגדולים.

כמובן לקחת תוספים שצריך בהריון כדי להמשיך לחזק את הגוף.

לא להרים דברים כבדים. לא להרים את הילדים כדי לא לגרום לנזק. גם לי יש בקע שהיה כואב ממש כשהייתי מתאמצת ובימים שהייתי נחה זה היה נרגע.

קראתי שאת כבר בטיפול וזה מצוין!! אולי גם לדבר על הלידה הקודמת אולי לנסות ללמוד שיטות להתמודד עם צירים ולהתכונן ללידה בלי אפידורל?

תבני לעצמך תכנית שתרים אותך למעלה לאט לאט ובטוח! עם הרבה חמלה גם אם לא הצלחתי לעמוד ביעד שהצבת לעצמך. זה קשוח גם לנהל בית עם 8 ילדים והקטן עוד ממש תינוקי..

מקווה ממש שיעבור לך בקלות ובשמחה!!