או אולי חברים מקשיבים וכל הדברים האלה..

בעזהי"ת.

חח עפתי על עצמי,

אבל את יותר ממוזמנת לאישי. ואם תרצי- האופציה של טלפון גם פתוחה

התמודדות זה דבר לא פשוט. אבל לומדים להתגבר על זה ולעבור את זה בטוב....

רק לי זה היה נשמע כאילו את מישהי שעברה פגיעה בגופה?

אם כן אז יקירתי, נסי לתת לפסיכולוג לעזור ובואי בראש שהוא אולי כן יכול לעזור.

כי פגיעה בגופך זה דבר שיכול לפגוע ממש ואני ממש לא ממליצה להעזר בחברה.

אא"כ זאת חברה גדולה, לא נוער, שתוכל להכיל את זה או שהיא בוגרת מספיק.

ואם בכל זאת לא, אז חברים מקשיבים, הקו החם לנשים נפגעות, או כל דבר כזה.

בכל מקרה אני ממש לא ממליצה ללכת לסתם מישהו.

הרבה פעמים זה יותר יזיק מיועיל.

אם טעיתי באבחנה תגידי, ואתיחס שונה

בכל אופן ב"הצלחה

אה, ולצערי לא טעית

אני די בעד  gbck630 -ענבל

יש לי חבר שאבא שלו פסיכולוג-(סליחה שזה מה אני מציע)

אבל הוא תותח עלללל!!!!  הוא אחלה בן אדם!!!!

ואם את לא רוצה אז באמת תפני לחברה  גדולה-בוגרת!

                   ויש לי משהו להגיד לך באישי... אז תפתחי את-[אם לא איכפת לך]...

                              ב~ה~צ~ל~ח~ה

גם אותי שלחו לכל הדברים האלה וסתם בזבוז כסף, אין מצב ללכת למישו שאני לא מכירה ולהתחיל לשפוך לפניו או להקשיב לו, פשוט המצאתי תשובות לשאלות שלהם, אמרתי כן כן כן, וחיכיתי ללכת...

אם זה ככה- בזבוז!

הרבה יותר טוב היה לי ללכת למישהי שאני יודעת שהיא תותחית, ואני מכירה אותה, והיא קרובה אליי- והיא זאת שעזרה לי! יותר מכל המומחים בעולם!

אולי כדאי שתמצאי לך מישהי כזאת...

ואם את צריכה, לא משנה מאיזה משתמש () בואי דברי איתי בכיף נשמה! אני ממש ממש אשמח לנסות לעזור!

אני הייתי אצל פסיכולוגית אחרי הגירושים של ההורים שלי, והיא עזרה לי, אבל זה היה בגיל אחר, ומצב אחר..

לגבי חברים מקשיבים, אני אישית כתבתי שם כמה פעמים ואף פעם לא הצלחתי למצוא את מה שכתבתי, אז גם לא ראיתי מה הגיבו לי..

של הוא לא מכיר אותי אז הוא ממילא לא יעזור.

אם באים בגישה של הוא יכול לעזור בואו ניתן לו הזדמנות, אז הוא יכול בהחלט לעזור.

ותכל'ס פסיכולוג זה פשוט מישו שהוא כמו חבר שהדביקו לו את התוית של הפסיכולוג.

כמה פה אמרו לי פעם שאני נשמעת כמו פסיכולוגית ומתאים לי להיות פסיכולוגית?

זה מנע מהם לומר לי אחר כך שממש עזרתי להם?

לא!

כי כל העניין זה התוית שהצמידו לו.

ואפילו את מציעה את עצמך.

היא לא מכירה אותך אז למה שתיפתח?

זה לדעתי ממש לא נכון.

זה נטו תוית וסטיגמה.

תני להם הזדמנות, לא תמותי מזה.

ותמר, אולי לך הייתה מישהי בוגרת ומכילה.

אבל ילדה בגיל ההתבגרות ששומעת דברים כאלה יכולה להתפוצץ מתישהו.

כי זה לא דברים שילדות בגיל הזה צריכות לטפל בהן.

מישהי שתבוא אלי ותבכה לי שהיא נפגעה מינית, אני ישר אלך לספר את זה.

זה לא דבר שמסתירים וזה לא דבר שרק חברה יכולה לעזור.

צריך גם טיפול מקצועי.

ואם לא תלכו לטיפול מקצועי, אז זה יפגע בכם.

תשאלו כאלו שעברו התעללות.

שמעתי יותר מדי סיפורים על בנות שלא טיפלו ועדיין לא מטפלות ו... הן לא מסוגלות שיגעו בהן.

בנות שרוצות להתחתן אבל לא יכולות כי הן נרתעות ממגע והכל בגלל שהן לא רצו לטפל.

אני מכירה סיפור כזה.

וגם בכללי חיבים טיפול מקצועי לפגיעה מינית!!!

זה לא דבר שילדה בת 15-17 יכולה לטפל בו!!!

כדי שלא תתביישי ממנו. אם זה מישהו שאת מכירה סיכוי טוב שתתביישי לספר הכל ולשפוך את הלב.

ועוד סיבה: כשאת מתיעצת עם אחת/אחד שאת מכירה את הופכת אותו/אותה ממכר/ה ליועץ/ת ואח"כ כבר תתביישי לדבר איתו/איתה סתם כמכר/ה.

לפי דעתי צריך לקחת את העיצות של החבר'ה פה בעירבון מוגבל..

עם כל הכבוד לכל אחד ואחת פה בפורום שהם המייעצים והמייעצות הכי טובים וכו'...

אני בטוחה שבנ"א שעבר התעללות צריך לעבור טיפול אצל מישו מקצועי כדי שהפצעים ירפאו ולא ישארו פתוחים...

נשמה,לפי דעתי אותי שתחליפי פסיכולוג-אולי עדיף פסיכולוגית שיהיה לך יותר נעים לדבר איתה (את יכולה לפנות אלי באישי-שמעתי על כמה מצוינות,וגם דתיות..)

או אולי לדבר במקביל לטיפול הפסיכולגי עם מורה\מדריכה\חברה שזה יקל עלייך-

המון בהצלחה!!
אל תכנעי לעצמך בגלל שזה קשה עכשיו-חבל להישאר עם זה אח"כ כל הזמן...

סומכת עלייך שתמצאי כוחות!

ותמיד את מוזמנת באישי

אני מכירה את זה אישית גם אני עברתי טראוומה והלכתי לפסיכולוגים... והם ממש לא עזרו לי עד שהלכתי למישו שהסביר לי שכנראה זה לא הטיפול שיעזור לי צריך פסיכולוג אחר עם שיטת טיפול אחרת.... בהצלחה... אל תתיאשי יאוש לא מוביל לכלום רק לבריחה מהמציאות תנסי תנסי ותנסי..... את תמצאי בטוח משהו אני מבטיחה לך..

כאילו אם הייתי אצל פסיכולוג והוא היה טוב אז פסיכולוגים טובים, ואם הייתי אצל אחד גרוע אז הם מעאפנים.

חברה, גם פסיכולוגים הם בני אדם, וגם להם יש תארים (הרבה תארים) שונים ומשונים ואם אחד מעאפן אולי שווה לנסות אחד אחר.

ולחמודה שפתחה את השרשור, לטיפול בטראומה יש סוגי טיפולים כמו חשיפה ממושכת שזה טיפול ממש קשה, יש היפנוזה שזה במקרים קיצוניים ויש EMDR שהוא נחשב יחסית ממש טוב ואת לא צריכה לדבר על מה שקרה אבל כן לחשוב. אולי נסי תרפיה במקום זאת? אם ממש קשה לך לחשוב/לדבר על מה שקרה אז עזבי את זה! לא בכח, פעם אחרת (הטראומה לא בורחת). יש המון תרפיות שונות - אומנות, תנועה, בע"ח/סוסים, מוזיקה, ועוד רבים רבים.

חוץ מיזה אני גם ממליצה על שיטת מוח 1 שעזרה למספר אנשים שאני מכירה (אבל זה מאד תלוי במי המטפל) ועל הומאופתיה. (ואולי גם שיטת ביו-פידבק)

אל תתיאשי מאמי, יש המון דברים חוץ מטיפולים קוגנטיבים ואני בטוה שאפשר למצוא את מה שיעזור לך!

בסיעתא דשמיא.

גם אני חוויתי טראומה. בגיל צעיר, ככה שדי המשכתי בחיים בלי להתעכב ולטפל.

היום (כמעט עשור אח"כ) הכל צף מחדש. הייתי קרובה להתמוטטות נפשית ופיזית.

אפשר לומר שמה שהציף הכל מחדש היה ניסיון לemdr שלא הייתי בשלה אליו עדיין, או אולי טיפול קוגנטיבי (לדבר, ולהבין יחד עם הפסיכו' איזה תחושה נובעת מאיזה רגש וכו'. רציונלי לחלוטין) אבל זה לא משנה מה הציף, זה עלה נקודה.

(עוד נקודה- דיברתי קודם עם אנשים, מה שהחבר'ה כינו "בוגרים ומסוגלים להכיל", הם מסוגלים להכיל, אבל אין להם את הידע איך להחזיר אותך ליומיום, איך לסגור את הפצע ככה שלא ידמם, מהסיבה הפשוטה שהם לא למדו פסיכולוגיה. צריך מישהו מבין עם נסיון!)

מסכימה עם מתו"ש, לנסות טיפול לא קוגנטיבי. משהו קודם כל להרגיע אותך. את מוכשרת\אוהבת דרמה\אומנות\מוסיקה\תנועה וכו'? יש מלא תרפיסטים. (רק לגבי תרפיסטים- יש כאלה שמכירים רק מקרים "קלים", בשונה מפסיכולוגים, ולכן צריך לבדוק את הנסיון שלו, בשבילך)

אני מעיזה אפילו להסגיר על עצמי שהתחלתי עכשיו ביו פידבק. מישהי עדינה, שיודעת לא ללחוץ עלי, כן מתכוונת שנדבר באיזהשהו שלב, אבל כרגע רוב הטיפול רק מתמקדות בלהרגיע את הגוף. אולי זה קשור גם לדברים אחרים, אבל מאז שהתחלתי איתה (סה"כ 3 שבועות) אני מרגישה יותר טוב.

אני לא יודעת בדיוק מה המצב שלך עכשיו, אבל אני בטוחה שתוכלי למצוא את עצמך אי שם בין הטיפולים.

ב"הצלחה, נשמה!

אם את רוצה אז אני פה בשמחה!!!

ואשמח לעזור בכל מה שתרצי!

אולי מורה מנהלת מדריכה או משהו כזה!!!

בהצלחה נשמה!

אוהבתותך!

פסיכולוגים או שהם ממש עוזרים, או שממש לא ואפילו הורסים.

במקרה שלי יש לי טראומה מכל מה שקשור לנושא....

ששואלים מה דעתי על ללכת לפסיכולוג/ית או לא, אוטומטי זה לא... אבל אני לא אוביקטיבית... 

בקשר למה שמתו"ש אמרה, היא דיי צודקת, ומוח 1 אני מכירה מישהי (אהממ אהמממ) שבעיקרון מטפלת בזה... (בירושלים) בעיקרון ישמצב שזה עוזר, מהסיפורים שלה כן... אבל לאיודעת כמה אני ממליצה על זה.. אבל שוב אני לא אוביקטיבית...

את צריכה חברה טובה!!!

לפני כמה זמן בחורה שאני מאוד אהבתי העיפה אותי לטיזאן - אבו אבל חבר שלי תמיד היה שם.

אבל רק אחת שאת באמת סומכת עליה.... שלא תפתח לחבר שלה או משהו כי זה מתגלגל...

את יודעת, יש הרבה גישות. 

יש פסיכודינאמיים, יש התנהגותיים, יש הומניסטים, יש קוגנטיביים...

יכול להיות שהלכת לסוג אחד מסוים, והוא לא התאים לך?

אם כן, כדאי לשקול מעבר לזרם פסיכולוגי אחר.

כי הגישות שלהם רחוקות מזרח ממערב...

נגיד,

פסיכודינאמי יותר יחטט בפצעים במטרה שלא תדחיקי,

התנהגותי יותר יחשוב על איך את עוברת בשלום את היום בלי להיזכר בטראומה,

הומניסטי יעזור לך להגדיר את עצמך אחרי הטראומה , לקבל את עצמך, ולבנות את עצמך

קוגנטיבי יהיה יותר בקטע של המחשבות המציקות ויצירת חסינות נפשית...

וזו רק ההתחלה, כי בכל זרם כזה יש המון! גישות נפרדות....

אם את רוצה, אני פה באישי...

לרובם אין אמירה אמיתית

ואם יש, אין תוכנית איך מטפלים

ואם יש, אין שום פיקוח על מה שקורה שם...

למרות שתמיד יכול להיות שתיפלי על מישהו שמיוחד.

כקבוצה- זה לא זה....

למי שנמצא במשבר נפשי.

כמו שברור לנו שנרוץ לניתוח אם ח"ו תהיה לנו אפנדציט -

אסור לנו להזניח ולדחות טיפול אם הנפש עומדת להתפוצץ.

(וגם נשתדל לחפש את הרופא הכי מקצועי שאפשר...)

אם לא מטפלים בנפש בצורה אחראית ובטוחה,

הנזק עצום לא פחות מהתפוצצות אפנדציט.

אני מבינה אותך לגמרי!! דרך העבודה שלהם הפוכה ומעוותת.

אני חושבת שאוכל לעזור לך.  אני עוזרת לנשים בדרך שונה לגמרי מזו של הפסיכולוגים.

דרכי מושתתת על דרכו של ר' נחמן שהוריד לנו לעולם עצות מדהימות איך לעזור לנפש יהודי

שהיא שונה מנפשו של הגוי ומיוחדת.

אני רואה ניסים ונפלאות בדרך העבודה הזו גם על עצמי וגם על אחרות.

בשורות טובות!

באישי בשמחה.

יש השתדלות שלנו ופסיכולוג או לחפש עזרה זאת ההשתדלות.

כמובן שצריך גם סיעתא דשמיא.

אבל קודם כל השתדלות.

תאמת נכון פסיכולוגים עוזרים לפעמים רק תלוי איזה...

יש לי חברה שהולכת לפסיכולוגית ממש טובה.

אבל יש הרבה סיפורים על פסיכולוגים גרועים

"ניגונים" כתבה על זה סיפור ממש יפה בפסיפס:

/Mosaic/Read/22622

השאלה אם זה נכון...

ולעזאזל עם פסיכולוגים (יש היתר למלוק להם את הצוואר)

אני לא יודע מה הסיפור ומה הרקע שלו, וגם לא יודע מי הדמות המטפלת - אני כן יודע שיש בעלי מקצוע טובים ופחות, ולפעמים - פשוט אין כימיה בין המטפל למטופל.

יש כאלה שיטענו שאין ברירה אלא לפתוח את הטראומה ממקורה. אפשר להבין שזה כואב, לא בטוח שזה נטול צורך או מיותר.

ולפעמים כל הצורך הוא סתם חברה (גדולה) שתקשיב.

If... Then ...Else ... End If

על הענין עצמו,

וגם על הרגשתך מהפגישות איתם.

ת"ח יקר, חם, מנוסה ומיושב.

ותראי אם דבריו יתאימו לך.

[אני בדרך כלל לא מגיע לפורום הזה, רק ראיתי ציטוט מההודעה - וכאב לי עלייך..]

אני נפגשתי עם עובדת סוציאלית בקשר לבעיות שלי,

היא מהסוג הזה שתנזוף בך על איך שאת מתנהגת

ותסטור את הדברים הלא טובים שאת אומרת כדי שתביני מה את עושה,

זה גרם לי הרבה לתגובת נגד כזאת של להתעצבן עליה ולא לתת לה לדבר

והייתי באה כל שבוע בערך אליה הייתי יוצאת כועסת לפעמים

והיא הייתה אומרת לי שאחרי כמה ימים אני אבין לבד שהיא צודקת,

וככה זה באמת היה! הסירוב שלי לקבל את דבריה

היה מדפוסים שאני מכירה ואני משתמשת בהם כלפי אנשים

אפילו סחבתי את החבר שלי איתי שיקשיב למה שהיא אומרת לי

כדי שיגיד לי שהיא מגזימה, ואחר כך הוא דווקא הבין מה שהיא עושה

והוא עוד ישב ואמר שהיא פועלת נכון.

וכן היא עזרה לי להבין הרבה דברים והרבה דפוסים שאני חוזרת אליהם

כי זה מה שעזר לי להתקדם בחיים ולא לרצות לקחת סכין ולגמור את זה!

כשאת באה למישהו זר ואת צריכה לדבר איתו שיעזור לך

את חייבת לגעת איתו בפצע כדי לשחרר אותו!

גם המטפלת שלי נוטה להנמיך את הפצע כדי שאני אכנס לפרופורציות

ולא לחור שחור שאני לא יכולה לצאת ממנו

כי אם היא הייתה אומרת שהכול הכי נורא בעולם,

אז מהכי נורא בעולם אין דרך לצאת ואין טעם לבוא ולטפל בזה!

אף אחד לא בא מלכתחילה מהקטע של לרסק בן אדם

(ואני מדברת על אנשי מקצוע טובים)

אלא לגרום לו להתעמת עם הפצע הזה לדבר עליו

ולהבין מה אפשר לעשות כדי לשחרר את הדברים הקשים שהוא יצר,

אני לא יודעת מה אנשים עברו בעולם אבל יש פגיעות שקרו לפני שנים רבות

והן צלקות והן צלקות מאוד מכאיבות אבל סגרת את הפצע אז וחיית איתו!

והמטרה שאני רואה בטיפול זה לגרום לבן אדם להפסיק להגיב מהמקום הפצוע,

לשחרר אותו לחזור לדפוסי התנהגות נורמליים ולמה שהוא יכול לעשות מעצמו.

יש מלא אנשי מקצוע טובים שיכולים לעזור בזה רק צריך לתת לו את הגישה לכאב

ככה שהוא שיתחיל לנער את הבן אדם לעזור לעצמו.

אני לבנתיים הפסקתי את הפגישות אצל הפסיכולוג, נראה מה יהיה בהמשך.

למה אני שונאת פסיכולוגים? כי כל העניין שלהם מושתת על מי 'האשם'..

כל הזמן מנסים לחטט... לא בונים אותי באמת, גישה מעוותת, לדעתי היא גם דיי סותרת את הגישה היהדות.

עלי לציין כי התרשמותי ונסיוני הינם די מוגבלים ולא עומדים בקריטריון מדעי כלשהו. זוהי זוית אישית הנסמכת על לימודי הפסיכולוגיה שלי , חויותי האישיות כמטופל, נסיוני המקצועי כמאמן אישי וכמי שליווה מטופלים במסגרות שונות.

בחנתי את עבודותיהם של מטפלים שונים במסגרות שונות. דיברתי עם מטופלים רבים והתחושה הרווחת שליוותה אותי הייתה שאישיותם וחוסנם הנפשי לא רק שלא מתפתחים אלא מקובעים בתוך הגדרה קלינית או שנבנית תלות נוראה שעוד יותר מקטינה את המטופל ואת יכולותיו העצמאיות.

היסוד האמיתי והיחיד לבנייתו של האדם הוא חיזוק הדימוי שלו, התמונה שלו על עצמו , החיים, על תפקידו, על

יכולותיו...ובעיקר- החוויה האמיתית שלו כי הוא מיוחד וכי אין לו תחליף (הרגשה אמיתית - לא סיסמא)

לאחר שמתחזקת מספיק אישיותו של האדם וממוקדת ההסתכלות שלו בזוית נכונה , בדר"כ לא קיים כבר צורך בטיפול פולשני והממוקד בעבר (ניתוח הטראומה והאשמים...).

לעתים הפגיעה חזקה מידי ובכל זאת עדיין יש צורך בסיוע מקצועי. במקרים אלו צריך מאוד להזהר בבחירת המטפל.

המלצתי האישית: מטפל (רצוי מאותו מין) שאישיותו תהיה מפותחת על בסיס ערכי תורני אמיתי. הטכניקה החיצונית פחות רלוונטית . יש אנשים שמשפיע עליהם דרך כזו או אחרת. 

"אין הדבר תלוי אלא בי",

אורן פז

אני לא פסיכולוגית, רק לשם הבהרה.

אני רוצה לספר לך שאני מכירה עמוק מאוד מה זה טיפול פסיכולוגי, וכמה הוא דורש ממך.

טיפול פסיכולוגי הוא דבר קשה מאוד. הוא דורש ממך לפתוח את כל הפצעים שלך, את הטראומה הקשה שחווית, את כל מה שעברת, את האמונות שלך והמחשבות שלך וההתמודדויות היומיומיות שלך...

ואם זה לא קורה עם האדם הנכון אליו את מחברת- זה יכול להיות ממש הרסני.

לכן יש כמה כללים בסיסיים בהליכה לטיפול ובבחירת פסיכולוג:

1- מישהו בעל נסיון בתחום הזה הספציפי. בטיפול בנערות שעברו הטרדה מינית, ו/או בטיפול בטראומה. אני מכירה לא מעט פסיכולוגים שניגשו לטפל בטראומה בצורה לא נכונה. מי שמכיר טיפול נכון בטראומה יודע שהדרך הפסיכולוגית הרגילה לא מתאימה לעבודה עם טראומה. לכן- כדאי שהוא יהיה מומחה בתחום הזה ספציפית! 

2- מישהו בעל ניסיון. של כמה שנים טובות. לא מתחיל.

3- יש לך כימיה איתו. ואת זה צריך לבדוק לפחות 6 פגישות לפני שמחליטים אם כן או לא. 

אם את מרגישה שלא נותנים מספיק מקום לטראומה שלך, שלא נותנים לך לבטא את עצמך כמו שצריך, שמחפשים את האשמים וזה לא נכון בעינייך- אני ממליצה לך לדבר על זה. להגיד את זה לפסיכולוג. לפרוס את הדברים על השולחן. אחר כך תוכלי לנסות לבדוק אם יש מישהו אחר שעובד אחרת ואת יותד מתחברת אליו.

ועוד מחשבה שחשבתי-

אני חושבת שעדיף פסיכולוגית. אם עברת אירוע של הטרדה מגבר- עדיף שתהיי מטופלת ע"י אישה ולא ע"י גבר.

אני לא חושבת שנכון להתייאש מכל הפסיכולוגים רק בגלל שאחד מהם לא מתאים לך.

אני חושבת שיש לפסיכולוגיה הרבה מה להציע לך בפיתרון ובעזרה של המצוקות שלך. רק צריך למצוא את האדם המתאים לך והנכון לך. אדם שתרגישי איתו בנוח לדבר על מה שמפריע לך ושתרגישי כימיה טובה איתו.

אל תישארי עם זה לבד. זה כל כך קשה!!

המון הצלחה. אם את רוצה לדבר- את מוזמנת לשלוח מסר.

לא הסתכלתי בכל התגובות אז יש מצב שכבר אמרו את זה לפני..

אני ממליצה לך להתקשר ל1202 זה טיפול דרך הטלפון עם בנות שגם הן עברו את זה..

וזה אנונימי..

והבנתי שהן ממש ממש עוזרות ושהן תותחיות..

שיהיה המווון בהצלחה..

שיש כאלה אנשים שיותר קשה להם לדבר עם ה' ישירות,והרבה יותר קל להם לדבר עם אנשים!

וגם אני חושבת ששווה לך לכתוב בחברים מקשיבים!

המורה שלנו הביאה לנו כמה קטעים משם ותשובות שם פשוט מאלפות!

לא ללכת בכלל ..כי תמיד לא רציתי מישום מה ועכשיו זה מחזק בי את הדיעה .

לא יודעת אם זה טוב או רע

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.