או אולי חברים מקשיבים וכל הדברים האלה..

בעזהי"ת.

חח עפתי על עצמי,

אבל את יותר ממוזמנת לאישי. ואם תרצי- האופציה של טלפון גם פתוחה

התמודדות זה דבר לא פשוט. אבל לומדים להתגבר על זה ולעבור את זה בטוב....

רק לי זה היה נשמע כאילו את מישהי שעברה פגיעה בגופה?

אם כן אז יקירתי, נסי לתת לפסיכולוג לעזור ובואי בראש שהוא אולי כן יכול לעזור.

כי פגיעה בגופך זה דבר שיכול לפגוע ממש ואני ממש לא ממליצה להעזר בחברה.

אא"כ זאת חברה גדולה, לא נוער, שתוכל להכיל את זה או שהיא בוגרת מספיק.

ואם בכל זאת לא, אז חברים מקשיבים, הקו החם לנשים נפגעות, או כל דבר כזה.

בכל מקרה אני ממש לא ממליצה ללכת לסתם מישהו.

הרבה פעמים זה יותר יזיק מיועיל.

אם טעיתי באבחנה תגידי, ואתיחס שונה

בכל אופן ב"הצלחה

אה, ולצערי לא טעית

אני די בעד  gbck630 -ענבל

יש לי חבר שאבא שלו פסיכולוג-(סליחה שזה מה אני מציע)

אבל הוא תותח עלללל!!!!  הוא אחלה בן אדם!!!!

ואם את לא רוצה אז באמת תפני לחברה  גדולה-בוגרת!

                   ויש לי משהו להגיד לך באישי... אז תפתחי את-[אם לא איכפת לך]...

                              ב~ה~צ~ל~ח~ה

גם אותי שלחו לכל הדברים האלה וסתם בזבוז כסף, אין מצב ללכת למישו שאני לא מכירה ולהתחיל לשפוך לפניו או להקשיב לו, פשוט המצאתי תשובות לשאלות שלהם, אמרתי כן כן כן, וחיכיתי ללכת...

אם זה ככה- בזבוז!

הרבה יותר טוב היה לי ללכת למישהי שאני יודעת שהיא תותחית, ואני מכירה אותה, והיא קרובה אליי- והיא זאת שעזרה לי! יותר מכל המומחים בעולם!

אולי כדאי שתמצאי לך מישהי כזאת...

ואם את צריכה, לא משנה מאיזה משתמש () בואי דברי איתי בכיף נשמה! אני ממש ממש אשמח לנסות לעזור!

אני הייתי אצל פסיכולוגית אחרי הגירושים של ההורים שלי, והיא עזרה לי, אבל זה היה בגיל אחר, ומצב אחר..

לגבי חברים מקשיבים, אני אישית כתבתי שם כמה פעמים ואף פעם לא הצלחתי למצוא את מה שכתבתי, אז גם לא ראיתי מה הגיבו לי..

של הוא לא מכיר אותי אז הוא ממילא לא יעזור.

אם באים בגישה של הוא יכול לעזור בואו ניתן לו הזדמנות, אז הוא יכול בהחלט לעזור.

ותכל'ס פסיכולוג זה פשוט מישו שהוא כמו חבר שהדביקו לו את התוית של הפסיכולוג.

כמה פה אמרו לי פעם שאני נשמעת כמו פסיכולוגית ומתאים לי להיות פסיכולוגית?

זה מנע מהם לומר לי אחר כך שממש עזרתי להם?

לא!

כי כל העניין זה התוית שהצמידו לו.

ואפילו את מציעה את עצמך.

היא לא מכירה אותך אז למה שתיפתח?

זה לדעתי ממש לא נכון.

זה נטו תוית וסטיגמה.

תני להם הזדמנות, לא תמותי מזה.

ותמר, אולי לך הייתה מישהי בוגרת ומכילה.

אבל ילדה בגיל ההתבגרות ששומעת דברים כאלה יכולה להתפוצץ מתישהו.

כי זה לא דברים שילדות בגיל הזה צריכות לטפל בהן.

מישהי שתבוא אלי ותבכה לי שהיא נפגעה מינית, אני ישר אלך לספר את זה.

זה לא דבר שמסתירים וזה לא דבר שרק חברה יכולה לעזור.

צריך גם טיפול מקצועי.

ואם לא תלכו לטיפול מקצועי, אז זה יפגע בכם.

תשאלו כאלו שעברו התעללות.

שמעתי יותר מדי סיפורים על בנות שלא טיפלו ועדיין לא מטפלות ו... הן לא מסוגלות שיגעו בהן.

בנות שרוצות להתחתן אבל לא יכולות כי הן נרתעות ממגע והכל בגלל שהן לא רצו לטפל.

אני מכירה סיפור כזה.

וגם בכללי חיבים טיפול מקצועי לפגיעה מינית!!!

זה לא דבר שילדה בת 15-17 יכולה לטפל בו!!!

כדי שלא תתביישי ממנו. אם זה מישהו שאת מכירה סיכוי טוב שתתביישי לספר הכל ולשפוך את הלב.

ועוד סיבה: כשאת מתיעצת עם אחת/אחד שאת מכירה את הופכת אותו/אותה ממכר/ה ליועץ/ת ואח"כ כבר תתביישי לדבר איתו/איתה סתם כמכר/ה.

לפי דעתי צריך לקחת את העיצות של החבר'ה פה בעירבון מוגבל..

עם כל הכבוד לכל אחד ואחת פה בפורום שהם המייעצים והמייעצות הכי טובים וכו'...

אני בטוחה שבנ"א שעבר התעללות צריך לעבור טיפול אצל מישו מקצועי כדי שהפצעים ירפאו ולא ישארו פתוחים...

נשמה,לפי דעתי אותי שתחליפי פסיכולוג-אולי עדיף פסיכולוגית שיהיה לך יותר נעים לדבר איתה (את יכולה לפנות אלי באישי-שמעתי על כמה מצוינות,וגם דתיות..)

או אולי לדבר במקביל לטיפול הפסיכולגי עם מורה\מדריכה\חברה שזה יקל עלייך-

המון בהצלחה!!
אל תכנעי לעצמך בגלל שזה קשה עכשיו-חבל להישאר עם זה אח"כ כל הזמן...

סומכת עלייך שתמצאי כוחות!

ותמיד את מוזמנת באישי

אני מכירה את זה אישית גם אני עברתי טראוומה והלכתי לפסיכולוגים... והם ממש לא עזרו לי עד שהלכתי למישו שהסביר לי שכנראה זה לא הטיפול שיעזור לי צריך פסיכולוג אחר עם שיטת טיפול אחרת.... בהצלחה... אל תתיאשי יאוש לא מוביל לכלום רק לבריחה מהמציאות תנסי תנסי ותנסי..... את תמצאי בטוח משהו אני מבטיחה לך..

כאילו אם הייתי אצל פסיכולוג והוא היה טוב אז פסיכולוגים טובים, ואם הייתי אצל אחד גרוע אז הם מעאפנים.

חברה, גם פסיכולוגים הם בני אדם, וגם להם יש תארים (הרבה תארים) שונים ומשונים ואם אחד מעאפן אולי שווה לנסות אחד אחר.

ולחמודה שפתחה את השרשור, לטיפול בטראומה יש סוגי טיפולים כמו חשיפה ממושכת שזה טיפול ממש קשה, יש היפנוזה שזה במקרים קיצוניים ויש EMDR שהוא נחשב יחסית ממש טוב ואת לא צריכה לדבר על מה שקרה אבל כן לחשוב. אולי נסי תרפיה במקום זאת? אם ממש קשה לך לחשוב/לדבר על מה שקרה אז עזבי את זה! לא בכח, פעם אחרת (הטראומה לא בורחת). יש המון תרפיות שונות - אומנות, תנועה, בע"ח/סוסים, מוזיקה, ועוד רבים רבים.

חוץ מיזה אני גם ממליצה על שיטת מוח 1 שעזרה למספר אנשים שאני מכירה (אבל זה מאד תלוי במי המטפל) ועל הומאופתיה. (ואולי גם שיטת ביו-פידבק)

אל תתיאשי מאמי, יש המון דברים חוץ מטיפולים קוגנטיבים ואני בטוה שאפשר למצוא את מה שיעזור לך!

בסיעתא דשמיא.

גם אני חוויתי טראומה. בגיל צעיר, ככה שדי המשכתי בחיים בלי להתעכב ולטפל.

היום (כמעט עשור אח"כ) הכל צף מחדש. הייתי קרובה להתמוטטות נפשית ופיזית.

אפשר לומר שמה שהציף הכל מחדש היה ניסיון לemdr שלא הייתי בשלה אליו עדיין, או אולי טיפול קוגנטיבי (לדבר, ולהבין יחד עם הפסיכו' איזה תחושה נובעת מאיזה רגש וכו'. רציונלי לחלוטין) אבל זה לא משנה מה הציף, זה עלה נקודה.

(עוד נקודה- דיברתי קודם עם אנשים, מה שהחבר'ה כינו "בוגרים ומסוגלים להכיל", הם מסוגלים להכיל, אבל אין להם את הידע איך להחזיר אותך ליומיום, איך לסגור את הפצע ככה שלא ידמם, מהסיבה הפשוטה שהם לא למדו פסיכולוגיה. צריך מישהו מבין עם נסיון!)

מסכימה עם מתו"ש, לנסות טיפול לא קוגנטיבי. משהו קודם כל להרגיע אותך. את מוכשרת\אוהבת דרמה\אומנות\מוסיקה\תנועה וכו'? יש מלא תרפיסטים. (רק לגבי תרפיסטים- יש כאלה שמכירים רק מקרים "קלים", בשונה מפסיכולוגים, ולכן צריך לבדוק את הנסיון שלו, בשבילך)

אני מעיזה אפילו להסגיר על עצמי שהתחלתי עכשיו ביו פידבק. מישהי עדינה, שיודעת לא ללחוץ עלי, כן מתכוונת שנדבר באיזהשהו שלב, אבל כרגע רוב הטיפול רק מתמקדות בלהרגיע את הגוף. אולי זה קשור גם לדברים אחרים, אבל מאז שהתחלתי איתה (סה"כ 3 שבועות) אני מרגישה יותר טוב.

אני לא יודעת בדיוק מה המצב שלך עכשיו, אבל אני בטוחה שתוכלי למצוא את עצמך אי שם בין הטיפולים.

ב"הצלחה, נשמה!

אם את רוצה אז אני פה בשמחה!!!

ואשמח לעזור בכל מה שתרצי!

אולי מורה מנהלת מדריכה או משהו כזה!!!

בהצלחה נשמה!

אוהבתותך!

פסיכולוגים או שהם ממש עוזרים, או שממש לא ואפילו הורסים.

במקרה שלי יש לי טראומה מכל מה שקשור לנושא....

ששואלים מה דעתי על ללכת לפסיכולוג/ית או לא, אוטומטי זה לא... אבל אני לא אוביקטיבית... 

בקשר למה שמתו"ש אמרה, היא דיי צודקת, ומוח 1 אני מכירה מישהי (אהממ אהמממ) שבעיקרון מטפלת בזה... (בירושלים) בעיקרון ישמצב שזה עוזר, מהסיפורים שלה כן... אבל לאיודעת כמה אני ממליצה על זה.. אבל שוב אני לא אוביקטיבית...

את צריכה חברה טובה!!!

לפני כמה זמן בחורה שאני מאוד אהבתי העיפה אותי לטיזאן - אבו אבל חבר שלי תמיד היה שם.

אבל רק אחת שאת באמת סומכת עליה.... שלא תפתח לחבר שלה או משהו כי זה מתגלגל...

את יודעת, יש הרבה גישות. 

יש פסיכודינאמיים, יש התנהגותיים, יש הומניסטים, יש קוגנטיביים...

יכול להיות שהלכת לסוג אחד מסוים, והוא לא התאים לך?

אם כן, כדאי לשקול מעבר לזרם פסיכולוגי אחר.

כי הגישות שלהם רחוקות מזרח ממערב...

נגיד,

פסיכודינאמי יותר יחטט בפצעים במטרה שלא תדחיקי,

התנהגותי יותר יחשוב על איך את עוברת בשלום את היום בלי להיזכר בטראומה,

הומניסטי יעזור לך להגדיר את עצמך אחרי הטראומה , לקבל את עצמך, ולבנות את עצמך

קוגנטיבי יהיה יותר בקטע של המחשבות המציקות ויצירת חסינות נפשית...

וזו רק ההתחלה, כי בכל זרם כזה יש המון! גישות נפרדות....

אם את רוצה, אני פה באישי...

לרובם אין אמירה אמיתית

ואם יש, אין תוכנית איך מטפלים

ואם יש, אין שום פיקוח על מה שקורה שם...

למרות שתמיד יכול להיות שתיפלי על מישהו שמיוחד.

כקבוצה- זה לא זה....

למי שנמצא במשבר נפשי.

כמו שברור לנו שנרוץ לניתוח אם ח"ו תהיה לנו אפנדציט -

אסור לנו להזניח ולדחות טיפול אם הנפש עומדת להתפוצץ.

(וגם נשתדל לחפש את הרופא הכי מקצועי שאפשר...)

אם לא מטפלים בנפש בצורה אחראית ובטוחה,

הנזק עצום לא פחות מהתפוצצות אפנדציט.

אני מבינה אותך לגמרי!! דרך העבודה שלהם הפוכה ומעוותת.

אני חושבת שאוכל לעזור לך.  אני עוזרת לנשים בדרך שונה לגמרי מזו של הפסיכולוגים.

דרכי מושתתת על דרכו של ר' נחמן שהוריד לנו לעולם עצות מדהימות איך לעזור לנפש יהודי

שהיא שונה מנפשו של הגוי ומיוחדת.

אני רואה ניסים ונפלאות בדרך העבודה הזו גם על עצמי וגם על אחרות.

בשורות טובות!

באישי בשמחה.

יש השתדלות שלנו ופסיכולוג או לחפש עזרה זאת ההשתדלות.

כמובן שצריך גם סיעתא דשמיא.

אבל קודם כל השתדלות.

תאמת נכון פסיכולוגים עוזרים לפעמים רק תלוי איזה...

יש לי חברה שהולכת לפסיכולוגית ממש טובה.

אבל יש הרבה סיפורים על פסיכולוגים גרועים

"ניגונים" כתבה על זה סיפור ממש יפה בפסיפס:

/Mosaic/Read/22622

השאלה אם זה נכון...

ולעזאזל עם פסיכולוגים (יש היתר למלוק להם את הצוואר)

אני לא יודע מה הסיפור ומה הרקע שלו, וגם לא יודע מי הדמות המטפלת - אני כן יודע שיש בעלי מקצוע טובים ופחות, ולפעמים - פשוט אין כימיה בין המטפל למטופל.

יש כאלה שיטענו שאין ברירה אלא לפתוח את הטראומה ממקורה. אפשר להבין שזה כואב, לא בטוח שזה נטול צורך או מיותר.

ולפעמים כל הצורך הוא סתם חברה (גדולה) שתקשיב.

If... Then ...Else ... End If

על הענין עצמו,

וגם על הרגשתך מהפגישות איתם.

ת"ח יקר, חם, מנוסה ומיושב.

ותראי אם דבריו יתאימו לך.

[אני בדרך כלל לא מגיע לפורום הזה, רק ראיתי ציטוט מההודעה - וכאב לי עלייך..]

אני נפגשתי עם עובדת סוציאלית בקשר לבעיות שלי,

היא מהסוג הזה שתנזוף בך על איך שאת מתנהגת

ותסטור את הדברים הלא טובים שאת אומרת כדי שתביני מה את עושה,

זה גרם לי הרבה לתגובת נגד כזאת של להתעצבן עליה ולא לתת לה לדבר

והייתי באה כל שבוע בערך אליה הייתי יוצאת כועסת לפעמים

והיא הייתה אומרת לי שאחרי כמה ימים אני אבין לבד שהיא צודקת,

וככה זה באמת היה! הסירוב שלי לקבל את דבריה

היה מדפוסים שאני מכירה ואני משתמשת בהם כלפי אנשים

אפילו סחבתי את החבר שלי איתי שיקשיב למה שהיא אומרת לי

כדי שיגיד לי שהיא מגזימה, ואחר כך הוא דווקא הבין מה שהיא עושה

והוא עוד ישב ואמר שהיא פועלת נכון.

וכן היא עזרה לי להבין הרבה דברים והרבה דפוסים שאני חוזרת אליהם

כי זה מה שעזר לי להתקדם בחיים ולא לרצות לקחת סכין ולגמור את זה!

כשאת באה למישהו זר ואת צריכה לדבר איתו שיעזור לך

את חייבת לגעת איתו בפצע כדי לשחרר אותו!

גם המטפלת שלי נוטה להנמיך את הפצע כדי שאני אכנס לפרופורציות

ולא לחור שחור שאני לא יכולה לצאת ממנו

כי אם היא הייתה אומרת שהכול הכי נורא בעולם,

אז מהכי נורא בעולם אין דרך לצאת ואין טעם לבוא ולטפל בזה!

אף אחד לא בא מלכתחילה מהקטע של לרסק בן אדם

(ואני מדברת על אנשי מקצוע טובים)

אלא לגרום לו להתעמת עם הפצע הזה לדבר עליו

ולהבין מה אפשר לעשות כדי לשחרר את הדברים הקשים שהוא יצר,

אני לא יודעת מה אנשים עברו בעולם אבל יש פגיעות שקרו לפני שנים רבות

והן צלקות והן צלקות מאוד מכאיבות אבל סגרת את הפצע אז וחיית איתו!

והמטרה שאני רואה בטיפול זה לגרום לבן אדם להפסיק להגיב מהמקום הפצוע,

לשחרר אותו לחזור לדפוסי התנהגות נורמליים ולמה שהוא יכול לעשות מעצמו.

יש מלא אנשי מקצוע טובים שיכולים לעזור בזה רק צריך לתת לו את הגישה לכאב

ככה שהוא שיתחיל לנער את הבן אדם לעזור לעצמו.

אני לבנתיים הפסקתי את הפגישות אצל הפסיכולוג, נראה מה יהיה בהמשך.

למה אני שונאת פסיכולוגים? כי כל העניין שלהם מושתת על מי 'האשם'..

כל הזמן מנסים לחטט... לא בונים אותי באמת, גישה מעוותת, לדעתי היא גם דיי סותרת את הגישה היהדות.

עלי לציין כי התרשמותי ונסיוני הינם די מוגבלים ולא עומדים בקריטריון מדעי כלשהו. זוהי זוית אישית הנסמכת על לימודי הפסיכולוגיה שלי , חויותי האישיות כמטופל, נסיוני המקצועי כמאמן אישי וכמי שליווה מטופלים במסגרות שונות.

בחנתי את עבודותיהם של מטפלים שונים במסגרות שונות. דיברתי עם מטופלים רבים והתחושה הרווחת שליוותה אותי הייתה שאישיותם וחוסנם הנפשי לא רק שלא מתפתחים אלא מקובעים בתוך הגדרה קלינית או שנבנית תלות נוראה שעוד יותר מקטינה את המטופל ואת יכולותיו העצמאיות.

היסוד האמיתי והיחיד לבנייתו של האדם הוא חיזוק הדימוי שלו, התמונה שלו על עצמו , החיים, על תפקידו, על

יכולותיו...ובעיקר- החוויה האמיתית שלו כי הוא מיוחד וכי אין לו תחליף (הרגשה אמיתית - לא סיסמא)

לאחר שמתחזקת מספיק אישיותו של האדם וממוקדת ההסתכלות שלו בזוית נכונה , בדר"כ לא קיים כבר צורך בטיפול פולשני והממוקד בעבר (ניתוח הטראומה והאשמים...).

לעתים הפגיעה חזקה מידי ובכל זאת עדיין יש צורך בסיוע מקצועי. במקרים אלו צריך מאוד להזהר בבחירת המטפל.

המלצתי האישית: מטפל (רצוי מאותו מין) שאישיותו תהיה מפותחת על בסיס ערכי תורני אמיתי. הטכניקה החיצונית פחות רלוונטית . יש אנשים שמשפיע עליהם דרך כזו או אחרת. 

"אין הדבר תלוי אלא בי",

אורן פז

אני לא פסיכולוגית, רק לשם הבהרה.

אני רוצה לספר לך שאני מכירה עמוק מאוד מה זה טיפול פסיכולוגי, וכמה הוא דורש ממך.

טיפול פסיכולוגי הוא דבר קשה מאוד. הוא דורש ממך לפתוח את כל הפצעים שלך, את הטראומה הקשה שחווית, את כל מה שעברת, את האמונות שלך והמחשבות שלך וההתמודדויות היומיומיות שלך...

ואם זה לא קורה עם האדם הנכון אליו את מחברת- זה יכול להיות ממש הרסני.

לכן יש כמה כללים בסיסיים בהליכה לטיפול ובבחירת פסיכולוג:

1- מישהו בעל נסיון בתחום הזה הספציפי. בטיפול בנערות שעברו הטרדה מינית, ו/או בטיפול בטראומה. אני מכירה לא מעט פסיכולוגים שניגשו לטפל בטראומה בצורה לא נכונה. מי שמכיר טיפול נכון בטראומה יודע שהדרך הפסיכולוגית הרגילה לא מתאימה לעבודה עם טראומה. לכן- כדאי שהוא יהיה מומחה בתחום הזה ספציפית! 

2- מישהו בעל ניסיון. של כמה שנים טובות. לא מתחיל.

3- יש לך כימיה איתו. ואת זה צריך לבדוק לפחות 6 פגישות לפני שמחליטים אם כן או לא. 

אם את מרגישה שלא נותנים מספיק מקום לטראומה שלך, שלא נותנים לך לבטא את עצמך כמו שצריך, שמחפשים את האשמים וזה לא נכון בעינייך- אני ממליצה לך לדבר על זה. להגיד את זה לפסיכולוג. לפרוס את הדברים על השולחן. אחר כך תוכלי לנסות לבדוק אם יש מישהו אחר שעובד אחרת ואת יותד מתחברת אליו.

ועוד מחשבה שחשבתי-

אני חושבת שעדיף פסיכולוגית. אם עברת אירוע של הטרדה מגבר- עדיף שתהיי מטופלת ע"י אישה ולא ע"י גבר.

אני לא חושבת שנכון להתייאש מכל הפסיכולוגים רק בגלל שאחד מהם לא מתאים לך.

אני חושבת שיש לפסיכולוגיה הרבה מה להציע לך בפיתרון ובעזרה של המצוקות שלך. רק צריך למצוא את האדם המתאים לך והנכון לך. אדם שתרגישי איתו בנוח לדבר על מה שמפריע לך ושתרגישי כימיה טובה איתו.

אל תישארי עם זה לבד. זה כל כך קשה!!

המון הצלחה. אם את רוצה לדבר- את מוזמנת לשלוח מסר.

לא הסתכלתי בכל התגובות אז יש מצב שכבר אמרו את זה לפני..

אני ממליצה לך להתקשר ל1202 זה טיפול דרך הטלפון עם בנות שגם הן עברו את זה..

וזה אנונימי..

והבנתי שהן ממש ממש עוזרות ושהן תותחיות..

שיהיה המווון בהצלחה..

שיש כאלה אנשים שיותר קשה להם לדבר עם ה' ישירות,והרבה יותר קל להם לדבר עם אנשים!

וגם אני חושבת ששווה לך לכתוב בחברים מקשיבים!

המורה שלנו הביאה לנו כמה קטעים משם ותשובות שם פשוט מאלפות!

לא ללכת בכלל ..כי תמיד לא רציתי מישום מה ועכשיו זה מחזק בי את הדיעה .

לא יודעת אם זה טוב או רע

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!