(אגב, כותבים קוגל, ויש המבטאים קיגל)
סבתי שתחי' עמו"ש, מכינה את הקוגל הזה בדבקות כבר 50 שנה... כל שבת!
7-8 תפו"א בינוניים יפים בגודלם (כלומר, בינוני נוטה לגדול ולא לקטן).
5 ביצים
3/4 כוס שמן
מלח, פלפל (אני שמה לכמות הזאת כף שטוחה מלח, וחצי כפית פלפל טחון לא גס).
אני מוסיפה 1 בצל גדול מגורר.
מגררים את תפו"א (והבצל, לטעמי מאד מוסיף) במגררת עדינה יחסית, אם אתם מגררים במעבד מזון, אז בדיסקית עם החורים הכי צפופים.
מעבירים לקערה, מוסיפים את הביצים אחת אחת, את השמן, מתבלים, מערבבים בבחישה נמרצת לבלילה אחידה.
לאופן הבישול/אפיה:
באופן מסורתי, מטגנים את הקוגל בסיר גבוה.
מחממים שמן בתחתית סיר עגול של בערך 4-5 ליטר, עשוי טפלון או אלומניום, (אבל לא נירוסטה! בשום אופן!)
יוצקים את הבלילה לסיר, מטגנים על אש קטנטנה, מכוסה במכסה, צד אחד, בערך כשעה.
מקררים לגמרי (!) את הקוגל, ואז מניחים על גבי הסיר, צלחת גדולה, והופ, הופכים את הסיר ומגלישים את הקוגל לצלחת..
בסיר מחממים שוב שכבת שמן, וכשהוא רותח, מגלישים בעדינות רבה, את הקוגל לסיר.
מכסים את הסיר במכסה, ומטגנים שוב על אש קטנטנה כשעה.
עד כאן באופן מסורתי.
העניין הוא שכל העסק די מסובך לטירונים, ולמי שלא ראה את העניין בעיניו הוא.
וגם אני שחזיתי בכך עשרות פעמים עדיין מוצאת שמדובר בטרחה לא קטנה.
ולכן אני אופה את הקוגל בתנור!
בסיר שמתאים לתנור, אפשר כמובן גם בתבנית, אבל אז מאבדים את צורת העיגול המפורסמת של הקוגל.
אני ממליצה למתחילים בודאי, לאפות.
אופים בחום של 200 מעלות כשעה וחצי.
וכעת לפטנט:
כדי להפוך את הקוגל, לעוד יותר עסיסי, סבתי יוצקת עליו כשהוא מוכן משני צדדיו (ובתנור, לאחר שעה וחצי, כשהוא שחום יפה) כוס מים רותחים!
כן! לא להיבהל, לקחת כוס מים רותחים וליצוק על הקוגל הרותח, להחזיר לתנור (או להשאיר על האש) עד שכל המים נספגים.
מוציאים את הקוגל, ונזהרים לא לחסל את כולו ולהשאיר משהו לשבת...
הכי הכי טעים וזה סבתא שלי שתהיה בריאה עושה, זה ליצוק במקום מים רותחים, ציר בשר רותח/ מרק עוף רותח משדרג את הקוגל בעוד רמה שתיים... אבל אז הקוגל בשרי...