ב"ה

אות והדר, מצד אחד אינך מבקש לא לפרסם, ופרסום ההידורים הוא "ה"פרסום ב"ה" הידיעה !!!

ולענינו:

טבילה: כרוב חסידי חב"ד משתדל לטבול כל יום, בימים שאין באפשרותי לטבול, לא נוגע בקולמוס.

טבילה לפני השם: ולהסיר ספק מדובר בטבילת הקולמוס לא הסופר, למרות שזה רק אם חסר דיו בקולמוס, זה נחקק אצלי בהרגל שזה אחד מההכנות לכתיבת השם

כסדרן בחצי אות: לפי הידור האבני נזר, לאחרונה היה לי שאלה בנושא בראותי שהרבה סופרים לא נזהרים בזה, וכשיש צורך למחוק שורה שלמה הם מבטלים צורה. שאלתי רב די מפורסם ובקי והוא ענה לי כך כולם עושים ואין טעם להחמיר בזה, (דעה הפוכה ממה שקיבלתי ממורי), לכן שאלתי את מורי מה מקורו והוא אמר לי שכשהוא היה בישיבה כך הוא שמע מהסופרים דאז. הסתירה בין הרב למורי, לא נתתנה לי מנוחה עד ששוחחתי אם מורה הוראה בבית הדין של הרב לנדא, אב"ד בני ברק, שהיה ברור ביותר,"לכתחילה נזהרים בזה", ומכך הבנתי שאם יש צורך למחוק את כל האותיות מוחקים ואם מישהו לא עשה כן וביטל את צורת האותיות זה כשר. אל תשאלו אותי אם זה רק כשר בדיעבד או לכתחילה, אין לי מושג, מה שכן הגעתי למסקנה שכן צריכים להדר בכך למרות שזה לא נפוץ בקרב הסופרים.

תיוג תגי קבלה של המצות שימורים: גם בכך היתה לי ספק, וכך הוא המעשה: עד שכתבתי בכתב חב"ד לא כתבתי אותם, לאחמ"כ כתבתי במקביל כתב האר"י וכתב חב"ד ולא ידעתי ועד היום אינני יודע אם להוסיף התגי קבלה בכתב האר"י.

היצר הטוב אומר לי תכתוב והיצר הרע מתחיל פילפול שלם לאר"י ז"ל ללא תגי קבלה משלמים לך כך וכך אם תוסיף והסוחר לא ירצה להוסיף לך אתה עובד בחינם. לצערי אני נוטה לשמוע לו, מה אתם אומרים???

אנא ממך אל תבייש אותנו, ואל תשאל על מה אנחנו לא מקפידים, היריעה קצרה מלההכיל !!!

בלי פרטים, מס' טל' וכו'

אם מישהו יפנה אליך בעקבות הודעתך במסר אישי, מה טוב!

אני אשמח מאוד

בקשר לאבני נזר, יש מה לדון

בקשר לתגי מצת שימורים, אני עושה אותם בכתב האר"י

כך בכל הכתבים החסידיים שראיתי (בסוף ספר כתב חב"ד) ועוד כמה זוגות תפילין מאזור רוסיה, שבדקתי

כמובן, סוחר חייב להוסיף על זה ואם לא אז שיחפש פראייר אחר!

יהי רצון שתיפטר מהם ותכתוב רק לפרטיים

א. כתב יפה ואחיד.

ב. כתיבה בקנה.

ג. אם רוצים- אפשרות לתיוג בדיו.

ד. כתיבת ה' בחילוק אותיות ופסיעה מלבר.

ה. כתיבה גסה במקצת.

ו. טבילה.

ז. תיוג מלא כולל בד"ק חי"ה.

ח. ללא מחיקות בולטות ומכוערות, ומה שפסק רב להתיר אחר שהתעורר ספק אמיתי בהלכה לא נכנס בגדר מהודר.

אשמח לשתף אותך ואת כולם כולל חיים 770.  בבדיחותא. (תודה על המקורות שהבאת שם לעניין עוף טמא)

לא חלילה שמה שאמרת לא הידור. 

כתיבה בקנה, למעוניינים

כתב מושקע מסודר ונאה, מינימום מחיקות

ואם אני נאלץ למחוק, דרושה עין מיומנת מאוד כדי להבחין בכך

טבילה

כתיבת השם בחילוק

תיוג מלא כולל בדק חיה

אפשרות לתיוג בנוצה

אסטטיות - מחיקות נקיות

אופציה לכתיבה בלי מחיקות (בינתיים רק במזוזה)

ספק הלכתי  מוריד מהידור

הכי חשוב לענ"ד - משתדל להיות סופר כזה שהייתי קונה ממנו בעצמי

לגבי הבתים אין לי משנה סדורה אני מחכה לתגובותכם

טבילה, קלף עבודת יד, תיוג בדיו תמיד,

כותב בנוצה או בקנה (בשלב ההתמחות - עדיין ללא תוספת תשלום) משתדל ללא דיבוקים.

משתדל להקפיד על שיטת הרשב"א ומוחק את האות שנדבק לפני שהשלים את צורתה (קה"ס, שערי אפרים)

מקפיד על שיטת הב"ח בדיבוק עב (מוחק את האות השני ופוסל את האות הראשון)

משתדל לדקדק בצורת האותיות,

מוציא קבלות

להוציא קבלה זה דאורייתא.

ואני אדון לכף זכות את כל הנ"ל שלא כתבו את זה כי זה ברור להם...

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.