כתיבה בגוף ראשון ישר הופכת את הסיפור להרבה יותר אמין
הסופר לא מספר על עצמו אלא על סיפור שכאילו קרה לו,
זה לא פא אף אחד משלושת סוגי הפנטזיה זה סוג חדש,
כמו מר ורטיגו, כמו ספר האשליות
העומק הוא כל כך קל ומוובן
ההיגיון כל כך חריף ו..פשוט.
היופי..הדמויות..זה לא פנטזיה זה אוטוביוגרפיה דמיונית
זה הסיפורת בשלמותה.
יש משהו שנמצא רק בספרים שלו, זה לא התפניות המהירות הרעיונות הלא קשורים שמסבירים הכל.
זה החוכמה העצומה הזאת שלא פוגעת בספר,או בכתיבה או בדמויות..
נכון לאחרונה הוא הסופר המצליח ביותר
(רק למתעניינים הסדרה הטובה ביותר היא "המגדל האפל")
