"כל מה שקנתה (או קבלה) אשה קנה בעלה"

בהנחה שאלעד ענה .לחייים -

סופר מתחיל שגר רחוק שאל אותי (בטלפון) איך עושים מחיקה ותוך כדי הדברים אמר שאשתו יכולה למחוק ממש נקי.המדובר הוא על מגילה (ראשונה)

אמרתי לו שישאל רב ושבינתיים שאשתו תלמד אותו לעשות מחיקות

אצלי פורים כבר התחיל עם חיוך...  אבל לצורך הדיון

נראה לי שמחיקות שלימות אותיות או מילים (כלומר כאלו שלא מכשירות את הכתב , כגון הפרדות) , מצד הדין לא אמורה להיות בעיה . .

א. מה דעתכם? - אולי זה סניף בעיבוד או שהקלף כבר מעובד מבחינה הלכתית? ? אם כן מה דין נשים בעיבוד?

ב. האם ראוי?

אגב אאל"ט ראיתי פעם תשובה של הרב מזוז בעניין תיוג של נשים במגילה וכתב שגם אם יש צדדים להתיר ישתקע הדבר ולא יאמר .

אמנם פה זה קילקול ולא תוספת לכתיבה אבל....

ב"ה

ויקחו לי תרומה.

לא צריך ללכת בשביל זה עד הרב מזוז.
אי"ה ואני אזכור, אני אביא מחר מקורות (אני מקווה שלמחיקה לא צריך...).

לכאורה כשרה לעבד, כמו כל דבר ביהדות, לכתחילה לא בדיעבד כן

מה הוכחה? מהלכות ציצת! כמו שהיא יכולה לטוות או לקשור ציציות ויכולה לכוון לשמה גם כאן אותו דבר.

כמובן הכל בסברא, שלא תרוצנה נשים היקרות לחפש עבודה בבורסקי הקרוב.

לגבי תגים, לענ"ד נראה שאפשר להתיר כי מגילה כשרה גם בלי תגים.  

ב"ה

מהוא מעמד האישה?

(התשובה מאוד שוביניסטית.

מזה? בשביל זה יש פורום בנים חדש...קוראים לו 'שלא עשני אישה'...

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.