קרה לי סיפור קצת משונה, ותהיתי לעצמי מה הבנים פה יחשבו על זה- האם ההתנהלות של הבחור בסיפור לגיטימית והגיונית, ורק אני חשבתי שזה מוזר? או שזה באמת מוזר?
בחור שאני לומדת איתו באחד הקורסים שם עלי עין, פלירטט קצת ובסוף שאל אם יהיה שייך להציע לי לצאת איתו.
לא עפתי עליו כל כך, אבל אמרתי כן, כי בכלליות הוא היה נחמד ורציתי לתת צ'אנס.
זה קרה ביום ראשון. בגלל שאמרתי לו שיש לי מבחן ענקי ביום חמישי, הוא אמר שאולי ניפגש ביום חמישי אחרי המבחן שלי, אמרתי סבבה והוא אמר- "אז נדבר לקראת יום חמישי".
יום רביעי בערב הגיע, והבחור לא התקשר ולא צייץ. לא רציתי להישמע נואשת אבל רציתי לדעת מה התוכניות שלי למחר אז שלחתי לו הודעה של "אז מה קורה?" והוא לא ענה.
יום חמישי הגיע, עברתי את המבחן, הספקתי גם לשבת לעבוד על הסמינריונית שלי, ליסוע ולעשות כל מיני סידורים- והבחור לא מצייץ.
לימדתי זכות וחשבתי שאולי נאבד לו הפלא' או משהו כזה, אז ליתר ביטחון התקשרתי אליו- הוא לא ענה, ושלח הודעה שיחזור אלי עוד מעט.
כעבור איזה חמש שעות הוא התקשר- מצונן מאד- הרצנו איזה סמול טוק כזה ואז הוא אמר שהוא מצטער שהוא לא ענה להודעה אתמול וגם היום, הוא פשוט מאד חולה, ולכן גם נראה לו שלא כדאי להפגש היום, ונדבר לקראת שבוע הבא.
הייתי קצת בשוק אבל אמרתי אוקיי.
מאז הבחור שתק. היום בערב פקעה סבלנותי ושלחתי לו הודעה שאני מצטערת אבל בסוף החלטתי שזה לא בשבילי. הוא החזיר בהודעה מנומסת של "טוב שיהיה לך בהצלחה בחיים".
מה אתם אומרים, בנים? (וגם בנות..) חושבים ששהתנהלות הגיונית? האם אני התנהגתי בצורה יוצאת דופן?
