מה זאת אשמתי שאני חייבת להיות בחוג ספורט כלשהו,
והיחד הנורמלי זה כדורסל, אבל מה אני אעשה שמה שמעניין אותי זה לא לרדוף אחרי כדור כאילו הוא איזה משהו מרתק.
אם זה היה ספר טוב - הייתי רצה יותר מהר מכולם. אבל מה זו אשמתי שזה לא מלהיב אותי?
לא מעניין אותי. מה לעשות? לא הקטע שלי.
זה אחד הדברים!!!
אם לא...בכ"ז בהצלחה!
בס"ד
תראי, גם אני לא חובבת במיוחד את שיעורי ספורט, אני מרגישה דבילית בשיעורים עם התרגילים המוזרים האלה שהמורות מביאות לנו, כאילו אין להם מה לעשות איתנו אז הן תוקעות אותנו עם איזה תרגיל חסר פשר ויאללה- בהצלחה.
בכיתה ח' אני וחברה שלי לא הגענו במשך חצי שנה, אחרי התעודות הבנו שזה לא עסק והחלטנו להגיע. נכנסנו לשיעור (באיחור כמובן, כמו שרק אני יכולה לעשות 
) והמורה באה אלינו בהתלהבות:
"איך קוראים לכן? אתן תלמידות חדשות, נכון?"
בהחלט אוץ'
אני אומרת -לכי על זה. קודם כל, כדורסל זה באמת אחלה דבר, ברור שעדיף לשחק אותו מאשר להיות צופה מהצד...
וגם אם לא כל כך טובים במשחק, זה עדיין כיף, מוציא אנרגיות, ואם יש חברה טובה זה בכלל כיף.
ואני אומרת את זה בתור אחת שהגובהה שלה, לא משהו , ואני לא ממש טובה, בכל זאת, שיחקתי שנה, חובבני במקצת, אבל זה לא סותר את זה שזה לא נחמד ואפילו כיף
ב"הצלחה!!!
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
