שלום רב,
ברצוני לשתף אתכם באירוע שעברתי ביום ג' בערב.
אני מעלה את הדברים על הכתב בכדי שיהיה לכולנו חומר מחשבה.
בכדי שנשים לב למתרחש סביבנו על הכביש, שנהיה מודעים, שננעל דלתות.
אני לא מתעסקת כרגע בשאלות של מה היה קורה אם....
אני מאמינה שאין תשובות לשאלות האלו, יכולים להיות מיליון תרחישים ומיליון מצבים..
צריך לקוות לטוב, להתפלל לבורא עולם, ולא להתיאש.
בקיצור...( מצטערת מראש על אורכו של המייל)
ביום שלישי בסביבות השעה 20:00 בערב נסעתי מאריאל לכיוו קדומים.
בין יקיר לעימנואל - יותר קרוב לעימנואל רכב ערבי שנסע מאחורי ( ברכב היו
4 גברים) , יצא כביכול לעקיפה וניצמד אליי מצד שמאל. נאלצתי לרדת מעט
לשוליים בכדי שלא ייתנגש בי. באותה שניה הרכב התקדם מעט וחסם אותי
מקדימה. לצערי, עצרתי. בשניה הזו יצא ערבי חמוש עם יד ימין מונפת למעלה (
היד הייתה מכוסה בכפפה - אך בוודאות ראיתי חפץ כלשהו בידו). רץ לכיווני
והחל לדפוק בחוזקה על הדלת בצעקות " תפתחי את הדלת" וקללות בערבית.
מהלחץ לא הצלחתי לנעול, אך ניסיתי למנוע ממנו לפתוח את הדלת. כמובן שהוא
היה יותר חזק והצליח לפתוח. הוא החזיק בצעיף שהיה על צווארי וחנק אותי
תוך כדי צעקות " תצאי מהרכב" וכו'. לא הצלחתי לצאת כי הייתי חגורה. צעקתי
לו שאני לא יכולה לצאת כי אני חגורה, לרגע הוא הרפה מעט מהחניקה, הצלחתי
לשחרר את החגורה, וכנראה מתוך אינסטינקט ניסיתי למשוך את גופי לאחור (
מעין התנגדות). הערבי עזב את הצעיף תפס אותי בכתף והעיף אותי מהרכב
לכיוון הכביש ( הנתיב הנגדי), לא הצלחתי לקחת כלום מהרכב ( תיק, נייד
וכו). באותה שניה הוא כבר היה ברכב שלי ונסע...
קמתי, עברתי את הכביש לשוליים והתחלתי לרוץ לכיוון עמנואל. רצתי בערך
10-15 דקות והגעתי לצומת. שם אסף אותי אדם מעימנואל ונסענו לשומר של
היישוב. חשוב מאוד לציין :
1) רצתי בחושך מוחלט. אין שום תאורה בכביש ( רק כאשר מגיעים קצת לפני צומת עמנואל)
2) במהלך הריצה לא עבר שום רכב צבאי או משטרתי....
3) כשרצתי עברו מספר כלי רכב אך היחיד שעצר היה ערבי ( שאליו לא הסכמתי לעלות).
בהמון תודה והודאה לבורא עולם גופנית אני בסדר ( חוץ מחבלות יבשות).
הרכב וכל מה שהיה בתוכו - לחלק יש ביטוח וחלק " כפרת עוונות"
נפשית - ב"ה טוב, ויהיה עוד יותר טוב.
מצטערת על המייל הארוך אך שוב... היו זהירים, את החוליה עדיין לא תפסו
והיא נעה חופשי בדרכים.
שנשמע רק בשורות טובות
