אני אסביר בשתי שורות את ההבדל, הוא לא עקרוני, את לא חייבת לקרוא:
מוסר - הנטיה הטבעית לטוב לכל, השאיפה להיות חלק מהטוב, לעשות טוב, שיהיה טוב.
צדק - "ההוצאה לפועל" של הנטיה לטוב. הגשמה שלה.
[בכל מקרה,
עכשיו צריך להגדיר מהו "טוב".
מה זה אומר - לעשות טוב? ואיך עושים אותו לכולם?
ומהו "הדבר הנכון לעשות"?
אפשר גם לדבר על זה אם את רוצה...]
אז קובץ מחשבותי:
פשיטא, שהדבר הכי נכון לעשות, הוא הדבר הטוב (המוסרי/הצודק).
אבל אין הסכמה על מהו המעשה המוסרי (עייני... בטח את מבינה בזה יותר ממני - ניטשה וכל החבורה).
אחד יאמר שלפטור את העולם מיהודים זה הדבר הכי מוסרי,
ושניים אחרים מתקוטטים מה יותר מוסרי: קפיטליזם או סוציאליזם.
עד ----
שפוגשים במי שאמר והיה העולם,
במי שיצר חיים ואמר עליהם "כי טוב",
שנתן לנו כלים ללמוד ולהבין מהי האמת המוחלטת
לאור האידיאלים הנצחיים שכל המציאות שואפת אליהם ומתקדמת למימושם*,
מהו, בכל מקרה ומקרה, הדבר המוסרי והטוב ביותר להעשות,
על פי עקרונות שיטתיים הנלמדים מהתורה,
כדי לקדם את העולם בדרך אל השלמות.
* מה הדבר הנכון והטוב ביותר לעשות כדי להוביל את המציאות לשלימות הנכספת. לאידיאל. לגאולה.
מה שנכון הוא מה שטוב.
ולפעמים הרגש שלנו לא מסכים - וצריך עיון.
או שבאמת המסקנה השכלית שלנו מוטעת, או שברגש שלנו משהו תקוע ושבוי אחרי תרבות זרה או תובנות שטחיות ולא נכונות.
תודה לך על השאלה.
ובאמת כדאי לעיין בספרים של הרב קלנר (גם במילון הראי"ה).