ביל גייטס חלה במחלה קשה והיה זקוק לתרומת דם שתציל אותו. אולם סוג הדםשלו היה כה נדיר, שבכל העולם לא נמצא אדם עם סוג דם זהה.

לבסוף, אחרי חיפושים נרחבים, נמצא אדם אחד ויחיד מתאים: ישראלי ממוצא תימני הגר בראש העין.

פנו מיד אל התימני בבקשה שיתרום דם, אך הוא סירב. הציעו לו מיליון דולר תמורת הדם , אך הוא סירב.

לבסוף הציעו לו עשרה מיליון דולר, ורק אז התימני הסכים, אבל התנה זאת בכך שקודם כל הסכום יופקד בחשבונו ואז יתרום.

ניסו להסביר לו כי מדובר בעניין דחוף ביותר, והבנקים בחו"ל סגורים ביום ראשון, אךל התימני התעקש שקודם כל הכסף יהיה אצלו.

"מדובר בביל גייטס" אמרו לו, "אינך סומך על האיש העשיר בעולם?"

"כרגע, סומך גם סומך", השיב התימני, "אבל ברגע שהדם שלי יזרום בתוכו- שקל אני לצא אוכל להוציא ממנו..."

אין לי שום דבר נגד תימנים!!!  אני אוהבת אותם!! 

ובמעבר חד:
מה זו חיה שעירה שבונה קורים?
*

*

*

*

*

*

*

*

אחמדינג'אד...
|אין לי שום דבר נגד פרסים, אחמדינג'אד הוא ערבי פרסי. רק אליו מדברים. פרסים-לא להיעלב...|

מי יהיה חמורו של משיח

אמר האשכנזי: אנ הרבה יותר לבן ממך...

ענה לו התימני: אז מה אני הרבה יותר חמור ממך...

חחחחחחחחחחחחחחחחחח

היה איזה אחד שהיה אחראי לשים את הפקקים. מאחורי גבו כולם קראו לו "שלמה פקקים"

יום אחד מגיע ראש המועצה אזורית לבקר במפעל וכשהוא רואה את "שלמה פקקים" הוא רץ אליו מחבק אותו מנשק אותו...

לאחר שהוא הלך שאל המנהל מפעל את "שלמה פקקים":מה אתה מכיר את ראש המועצה?

(עכשיו כשמספרם את זה צריך לקרב את שני האצבעות)

ענה לו "שלמה פקקים": בצח... אני והוא... אנחנו ככה...

לאחר חצי שנה מגיע שר האוצר למקום והסיפור כולו חזר על עצמו גם כשראש הממשלה בא והמנהל מתפלא יותר מי זה "שלמה פקקים" המוזר הזה...

לאחר שנה וחצי מגיע למפעל הנשיא של ארה"ב והסיפור... פרט לפרט... "שלמה פקקים" מחכה שהמנהל ישאל אותו מאיפה הוא מכיר את הנשיא אבל זה לא קורה... שמה לחוץ מתחיל לחפש את המנהל ומוצא אותו מעולף... הוא מעיר אותו ואז שואל אותו מה קרה 

עונה לו המנהל: הרגע עברו פה שני פיליפינים ושאלו אותי מי מתחבק עם "שלמה פקקים"...

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

והמבין יבין...

ילד:ממתי הם אוהדי בית"ר?

ילדה:מי?

השיניים שלך![=

ילדה:ממתי הם ביחד?

ילד:מי?

ילדה:הגבות שלך![=

בס"ד

ועוד אחת שראיתי משהו שפרסם את זה באחד הפורומים:

שאלה: "מה ההבדל בין בית משוגעים למדינה?" 
תשובה: "בבית משוגעים ההנהלה שפויה... 

פעם אחת, בשבת, עלה הרב לדרוש בבית כנסת. טוב, סבבה, הכל טוב ויפה רק שהרב לא מתחיל לדבר. הקהל מחכה, דקה, שנתיים, 5, 10, והרב שותק. ניגש אל הרב הגבאי ואומר לו בשקט "סלח לי הרב, אבל הציבור ממתין, למה אינך מתחיל בדרשה?" לחש לו הרב בקושי רב, שכחתי את השיניים התותבות שלי בבית.
הגבאי מיד רץ אל בית הרב, ראה פלטה של שיניים על המדף והביא אותה לרב.
סוף סוף הרבה מתחיל בדרשה, והוא מדבר ומדבר ומדבר, ולא גוומר.
הגבאי קצת במבוכה, ניגש שוב אל הרב ואומר לו "הציבור קצת מתעייף, אולי כדאי שהרב יגמור את הדרשה?" אמר לו הרב, "הבאת לי בטעות את השיניים של אשתי..."

לא ממש זכרתי, אז מנסתם קצת קשקשתי

הסבר??? (לבדיחה עם הפיליפינים והפקקים...)

נשים אוהבות לדבר

ה

בס''ד

ארבעה ערפדים עומדים ביער. יום אחד מגיע הערפד הראשון כשכל השיניים שלו מלאות דם. שואלים אותו כולם: "מה זה הדבר הזה?! איפה היית?" ואז הוא עונה: "שם שם, אתם רואים מאחורי ההר? היה שם בקתה ואכלתי כמה בני אדם טעימים!"

טוב, מגיע היום השני, והערפד השני מגיע, כשכול הפרצוף שלו מלא מלא מלא בדם. שואלים אותו כולם: איפה היית?" ואז הוא עונה: "אתם רואים שם, מאחורי המערה? היה שם עיירה שלמה, ואכלתי את כולם!"

טוב, מגיע היום השלישי, ואז מגיע הערפד השלישי כאשר כל הפרצוף, וגם הידיים, מלאים מלאים בדם. שואלים אותו כולם:"מה זה, איפה היית?" ואז הוא עונה:" אתם רואים שם, מאחורי הכביש? הייתה עיר שלמה! אכלתי את כולם שם!"

טוב, מגיע היום הרביעי, וכצפוי, חוזר הערפד הרביעי. הוא היה יותר מכולם! מלא מלא מלא בדם, ממש אפשר היה לסחוט אותו! כולם ממש נלהבים והכול, ושואלים אותו: "מה זה הדבר הזה?! איפה היית בדיוק?!"

ואז עונה להם הערפד:

"אתם רואים את העץ ששם? אני- לא ראיתי אותו..."

אני מאוהבת בבדיחה הזו.

אני מכירה את הבדיחה על שלמה פקקים עם משה כהן, האפיפיור, ו2 כושים.. אבל אותו רעיון

קטנציק - זה כאילו 2 הפיליפינים ידעו מי זה שלמה פקקים ולא ידעו מי זה נשיא ארה"ב, אז המנהל התעלף.

הוא סופר ושואבים לו חצי מהמח הוא סופר רק עד 5 שואבים לו עוד שליש הוא סופר עד 3 שואבים לו את כל השאר והוא סופר וואחד תניין תלאתה...

ושחטת אותה לגמרי!!!

(אגב זה מחרפן לקרוא לך ככה אז אפשר פשוט לומר ת'שם שלך?)

חרדי, ברסלב וחבדניק עולים לשמים. ולכל אחד עושים משפט -

מגיע ר' נחמן ואומר: 'הברסלב נקי מחטאים! עובד את הבורא בשמחה, הוא בא איתי' - והם הולכים.

מגיע אחד גדולי הרבנים אצל החרדי - 'החרדי נקי מחטאים! הוא בסדר גמור! אני לוקח אותו איתי' - והם הולכים.

מגיע ר' מילובביץ מגיע מצביע על החבדניק ואומר : 'אה, הוא! זה בסדר, הוא ישאר כאן בשליחותי' והולך..

כמו כל בדיחה, זה נשמע הרבה יותר טוב במציאות..

אבל לא משנה.

פעם כשהיו צועקים: "רימון!" כולם היו מתכופפים, מתחבאים. היום כשצועקים "רימון" כולם מתחילים לחתוך אותו כמה שיותר פעמים (יענו, המשחק הזה של התרומות ומעשרות שכל בטלני התורה אוהבים לשחק בו...)...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...