אני כבר לא יודעת מי ומה אני רוצה להיות.... פעם אני דוסה מתנחל כבר ותמימה ואח"כ צפונה ואח"כ פרחהההה ואח"כ דוסה שוב...(כאילו היתחזקתי.... אבל נפלתי..., לא מצליחה לקום...) עכשיו אני די צפונה..... אני נואשת מהחיפוש אחר מי שאני.... מי שאני באמת... היה לי כל כך טוב כשהיתחזקתי אבל עכשיו אני לא מצליחה לעלות.... מה אני עושה...?
כבר נימעס לי... ליפעמים אני כל כך צבועה עם עצמי.... וזה כל כך לא אני להיות כל הדברים האלה...(פרחה וכו'...) אבל אני לא יכול... אני מרגישה שאני בורחת מהאמת שבי... מתוך כל הקדושה שהרגשתי אז... מאז שנפלתי אני מנסה שוב לקום אבל קמה לשבריר שניה ושוב נופלת... והפעם יותר חזק, יותר עמוק... ועכשיו אני תקועה שם וליפעמים אני מרגישה שבעצם אני פשוט לא רוצה לעלות, אולי פשוט נוח לי... כי אם הייתי באמת רוצה הייתי עושה את זה מזמן.... אבל אני בורחת....
אני לא יודעת מה לעשות! יש לכם עצה? איך אני מתחזקת...?? אני כל הזמן חושבת לעשות את זה ביותר איטיות אבל כמה שזה יותר לאט אני נופלת מהר יותר.... תודה אנשים...!
