לפי דעתי לחזור בתשובה......

למרות שבשתיהם יש את הקשיים!

גמאני חושבת שלחזור בתשובה...זה לעזוב את כל השקפות העולם שלך ופתאום להאמין במשהו שלכאורה לא קיים (לא אמרתי שהוא לא קיים) זו מעלה מאוד גדולה שהאדם רוצה לעשות את השינוי הזה בלב  שלו...זה שלבים מאוד ארוכים ומאיישים שמי שעובר אותם זה אומר שהוא באמת רוצה לחזור לדת שלו..ולמוצא שלו

ו...סוג'וק-לא הבנתי למה התכוונת...

כשאתה חוזר בתשובה  אתה עושה את זה מאהבה והרבה יותר קל לך....

לא בקטע של מצפון בקטע של בירור למה נראה לך שיותר קל?....(מעניין לדעת דעות שונות)........

כשאת חוזר בשאלה אתה לא מאמין או לא רוצה להאמין. מה מצפון פה? זה הבר הכי קל להחליט שמעכשיו אתה עושה מה בראש שלך...

כן אבל זה בכל זאת מאוד קשה...להתגבר על כל הדברים שהיית רגיל לעשות עלייה הרבה יותר קשה מירידה...זה להתגבר על כל היצרים שלך....

ואני אומר - שאם חזרה בתשובה פירושה סבל אז זוהי טעות

חזרה בתשובה היא חזרה לעצמיות הטהורה הבריאה המאושרת ואינסופית

מי שלא מצא זאת - עדיין לא חזר בתשובה

ואולי זה בערך כולנו בערך..

החזרה לעצמיות הזאת לוקחת איתה המון מבחנים וניסיונות זה לא סבל זה עוד יותר מחשל ומחזק את האדם,זה רק מראה לו כמה הוא צריך את זה...ה"סבל" הזה מלווה עם רגשות עוצמתיות ואמונה שהבנאדם הזה ניראלי בחיים לא הרגיש....

בס"ד

תחשבו על זה שנייה, עוד הפעם.

אתה חי חיים שלמים בצורה מסוימת ואז קם הכל ועושה את בדיוק להפך.

יש את הבדיחה הזאת, על דתלש"ים-

שני דתלשי"ם הולכים ביום כיפור למסעדה לא כשרה באמצע איזה עיר ואוכלים, איך לא, חזיר.

דתל"ש א'-"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם..."

דתל"ש ב' |בחרדה|-"הי! שכחת! אנחנו כבר לא מברכים!!!! חזרנו בשאלה..."

דתל"ש א'-"למדני חוקך..."

עד כמה שזה "מצחיק", זה אמיתי, זה נכון. לחוזרים בשאלה יש על המצח שלט ענק שכתוב עליו "חזרתי בשאלה", ולחוזרים בתשובה יש על המצח שלט ענק שכתוב עליו "חזרתי בתשובה"- אני לא יודעת להסביר את זה, פשוט יודעים.

זה דברים שכל כך טבועים בך, זה בתוך הנשמה שלך, שכל כך קשה לך להתנתק- גם אם אתה כבר לא מאמין בזה.

אז מה יותר קשה?! אני באמת לא חושבת שזאת שאלה שאפשר לשאול... אין יותר- שניהם קשים.

מישהי שמאוד קרובה אליה, חזרה בתשובה, עד היום היא לא תסתכל במראות שבורות, לא תתן לבת שלה לשבת בפינת השולחן, וכאלה ויש איזה מאכל לא כשר שהיא ממש מתגעגעת אליו (ולא, אין שום "חיקוי" שלו כשר, היא בדקה כבר כמה וכמה כאלה, אבל הטעם ממש לא אותו הטעם...) למרות שהיא יודעת שאסור להאמין בדברים האלה, ולמרות שהיא יודעת שזה לא כשר ושהיא בחיים לא תאכל את זה, למרות שזה חסר לה נורא.

מצד אחד קשה יותר לחזור בתשובה, כי פתאום לקבל עול מצוות ומיליון דברים שלא היית רגיל אליהם עד היום

אבל לחזור בשאלה גם קשה, אתה עוזב את כל החיים שלך, וזה קושי יותר רגשי כי תכלס מעשי זה יותר קל כי יש פחות ציווים וכו'

חזרה בתשובה בגלל שכשאתה חוזר בתשובה אתה צריך לקחת עליך עול,הבטחות,חובות

ובחזרה בשאלה אתה לא לוקח דברים להתחייבות אתה פשוט חיייי איך שבא לך עם מה שבלך וכו'......

פעמים שכך ופעמים שכך.

לדעתי יותר קשה לחזור בתשובה מאשר בשאלה , כי אתה צריך להאמין, ושיבוא מהלב שלך- ולחזור בשאלה זה בעצם סוג של התרחקות מה"בעיה" : ובד"כ יותר קל להתרחק מאשר ל"התמודד"

בנאדם אחד יגיד לך שלחזור בתושבה יותר קשה- כי קל לו יותר להתרחק.. ובנאדם אחר יגיד לך שלחזור בשאלה יותר קשה  -  כי קשה לו להתמודד עם התרחקות..

כל אחד והבעיה שלו (:

אתה כבר יודע את כל האיסורים, ומה יקרה לך.. ומה יהיה, וזה הרבה יותר קשה!

"אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו."

אם לא עברת את 2 הדברים האלה אתה לא יכול לדעת מה יותר קשה. נקודה.

אם תהית- לא חזרתי לא בשאלה ולא בתשובה בינתיים, זה היה לצורך ההמחשה בלבד.

בכל מקרה איך שזה נראה לי מבחוץ, מאחת שמכירה מקרוב את 2 התופעות אבל בחייה לא עברה אותם- 

בתשובה זה יותר קשה.

אבל זה מאוד מאוד תלוי,

וא"א לדעת אם לא עוברים את זה.

אתה לא שלם עם זה ב100 אחוז (גם אם אתה משקר לעצמך שכן...) לעומת חזרה בתשובה שזה אולי קשיים טכניים ורגשיים אבל אתה שלם בדרך שלך ,אתה מרגיש שזה הדבר הנכון לעשות

כי לחזור בשאלה אצלי זה אחרי המון המון מחשבה ותהיות וכו'....

ולחזור בתשובה זה יהיה אחרי המון בירורים ותשובות ודברים... ואז העליה להר תהיה הרבה יותר קלה... לא?

אבל יש כאלה שאצלם חזרה בשאלה פירושה לזרוק הכל... ואז החזרה בתשובה תהיה יותר קשה מן הסתם..

אני לא מסכימה איתך... הורים שהילד שלהם חוזר בשאלה/תשובה בד"כ לא מרגישים בגידה.

בד"כ הקושי הוא שהילד שלך עזב את הדרך שבו חינכת אותו... וזה לא משנה אם הוא חוזר בתשובה/בשאלה..

בד"כ להורים נורמאלים יש דרך שבה הם רוצים לחנך את הילדים שלהם וברגע שאותו ילד עוזב את הדרך שלהם זה קשה!! ואני יוסיף יותר - גם הורים דתיים שאחד הילדים נהיה חרדי, גם זה קשה!! (ואני מכירה משפחה כזאת מקרוב) כי אין מה לעשות - בסופו של דבר, הורים רוצים שתלך בדרכם...

אוקי.. אז אני לא אומרת - טוב, בגלל שההורים שלי רוצים שאני אלך בדיוק איך שהם מחנכים אותי אז אני לא יעשה מה שאני חושבת שנכון לי לעשות, ואני לא אזוז מילימטר מהדרך שלהם.. כל אחד יעשה מה שהוא חושב שהכי מתאים לו - ואני לא יודעת באיזה גילאים רובכם פה - אבל שתגיעו לגיל שבו לא יגידו לכם מה לעשות ותצטרכו להחליט בעצמכם מהדרך שלכם, אני מקווה שתלכו בדרך שבאמת הכי טובה לכם ומה שהכי מתאים לכם, ולא מה שמכתיבים לכם! כי אתם לא רובוטים!

וחוצמזה, שהורים שרואים שהילד שלהם שלם אם הדרך שהוא בחר, גם אם קשה להם להשלים אם זה, הם יקבלו אותו כמו שהוא ויכבדו את הדעות שלו ואת השיונוי שהוא עשה - גם אם קשה להם..

ברור שגם כשהילד שלך אומר לך שמה שחינכת אותו לא מספיק לו זה גם מבאס, אבל לדעתי יש כאב יותר עמוק כשהבן חוזר בשאלה...

וברור שהורים צריכים להבין שלבן שלהם יש זכות לבחור שונה מהם, אבל תסכימי איתי שבהרבה דברים מהחיים הרגש והשכל לא הולכים ביחד? מה גם שהם מן הסתם חושבים שהוא טועה במה שבחר.

וטוב, יכול להיות שאני טועה וברור ברור שזה כל מקרה לגופו, אבל מנקודת המבט שלי ככה זה נראה...

כי אתה כל הזמן מרגיש בתוכך שאתה חצוי,  שהחיים שלך זבל, שאתה חוטא וכו'.   אתה יודע בתת מודע אפילו שהאמת בשמירת תומ"צ, אבל אין לך את הכוחות הנפשיים לכל המצוות וכו' כי יש אלף סיבות שמעכבות את הזרימה החופשית שלך, הבית, ההורים, איזה מורה סתום שהכניס אותך למשבצת שעד היום אתה בבוץ של עצמך ודיכאון על מהות החיים ואף פעםלא דיברו איתך לעומק, ולא הראו לך לעומק את הצד היפה של היהדות....   אבל להיות דתל"ש זה  כי זה התבקש מכל המצב  שפורט לעיל ולא בגלל שטוב לך בחיים החדשים. אתה מרגיש  תמיד שיש שכר ועונש, ואתה נענש ומגיע לך גיהינום גם בעוה"ז וגם בעוה"ב על כל מה שאתה עושה. ...    

וחוץ מזה עדיף להגיד דתל"ש מאשר לחזור בשאלה, כי אין כאן לאן לחזור.... חוזרים למשהו שבו היינו, וחזרה בתשובה- הנשמה חוזרת למקום הטהור שממנו באה.  "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם"

"הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא.

והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם." 

בשורות טובות ישועות ונחמות. לגאולה השלמה הפרטית והכללית.

לא יודע כמה דתלש"ים את מכירה אבל אני מכיר הרבה והם לא מרגישים שהחיים שלהם זבל...אולי הם מרגישים חצויים או חוטאים..אולי!!

אבל בטח לא שהחיים שלהם זבל...

תמיד תיחשב "דוס" אצל החילוניים ו"פוקר" אצל הדתיים. בקיצור ללא מקום משלך.

בס"ד

ולחזור בשאלה סה יותר נותן תחושה של חופש... כאילו זהנ יותר קל...

למרות שתכלס זה לא ככה.. אז אולי בתיאוריה ???

חזרה בשאלה נעשית בד"כ מתוך איזה שהיא מצוקה.

חזרה בתשובה נעשית מתוך ברור ואהבה.

בחזרה בשאלה אתה עוזב חיים עם תוכן.

בחזרה בתשובה אתה מתמלא.

חוזר בתשובה מתקבל באהבה ויש לו הרבה מסגרות שיכולות לקלוט אותו.

חוזר בשאלה הוא במקרה הטוב סתם עוד חילוני..אם לא ה"דוס"...

חוזר בתשובה  מגיע לעולם שבו מחשיבים אותו..

חוזר בשאלה מגיע לעולם שהוא נופל ביו הכיסאות...

בהרבה מלמצוא את התשובה שזה אומנם כרוך בשינויים גדולים בנורמות אך עולם אמיתי שנפתח בפני המאמין.

כדי לחזור בתשובה, צריך כל הזמן להיות ב"שאלה".

ולכן זה יותר קשה מאשר לזרוק את השאלה עם כל היהדות... ולעשות מה שנוח.

וכשחוזרים בתשובה...

כל הזמן צריך להשתנות.

(וכמובן, לשבור את התדמית שלי, לעשות דברים ש"לא מתאים לי", לצאת מול החברה)

נכון שכל אלה שאמרו שלחזור בשאלה זה הכי קל אף פעם לא עשו את זה ורואים את זה פשוט כ"זריקה" ולא כתהליך מלא מחשבה?

אז--

הפתעה!

יש גם כאלה שלא פשוט "זורקים" הכל...

יש גם כאלה שחשבו המון לפני שהם הפסיקו ליטול ידיים...

זה לא כולל את כולם, יש גם הרבה שזורקים... ואצלם המקום עם המחשבה יהיה בחזרה בתשובה לדעתי.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....