אני שיא התומכת!

אני מתקשרת אליה כל יום ובאה לבקר אותה!

מסכמת איתה שאני יעיר אותה בבוקר ויעזור לה להשלים חומר ולהתחבר יותר למציאות

וזה פשוט לא קורה!!!!

על מה הספר מדבר אם אפשר תקציר קטן,תודה!

ואיפה אפשר לקנות אותו??.

הספר מדריך איך לצאת מהסבל אפילו לבד

רב מכר נמצא בחנויות ויש גם גרסא מקוצרת מעשית יותר

מומלץ לכולם

ידוע מחיר?.?.....

אם את רואה שזה לא הולך פשוט תתני לזמן לעשות את שלו...את לא יכולה לעודד אותה בכח...אני יכולה להיות בטוחה שאם תתני לה ממש טיפה ספייס היא יכולה להתעודד,לפעמים זה לא  כ"כ עוזר שבאים ועושים בשבילך,להפך זה רק מחמיר...אני לא באה לבקר אותך או לומר שאת לא בסדר ודברים כאלה אבל תנסי את מה שאמרתי לך

שגם אם את טיפה מרפה כדי לתת לזמן לעשות את שלו..

שלא יגרם שתיהיה תחושה שעזבת אותה ושאין מי שיבוא לעזור לה...

כאילו תרפי קצת אבל עדיין תני לה הרגשה שאת שם ושאם היא רוצה אותך היא תדע איפה למצוא אותך..

ותאמיני לי שהיא מתה לראות אותך ושתעזרי לה..אבל היא מפחדת ישמצב ממה שהיא עברה אני לא יודעת..אבל מניסיון לפעמים אתה מת שמישהו יהיה לידך אבל קשה לך אתה לא מצליח להוציא את זה ולדבר...

יש גבול לא?

כבר 3 שבועות!

תתקשרי במקום 10 פעמיים ביום רק 5 תבואי פעם ביומיים...

כל מיני כאלה והיא פשוט באיזשהו שלב היא רק תרצה אותך והיא תחפש אותך....

באמת!!!מבטיחה..

תודה רבה!!!

הרי דיכאון לא צומח משום מקום. מה הביא אותה לשם?

אם את רוצה אני יפרט לך באישי!

בסיעתא דשמיא.

אני לא כותבת פה בד"כ, אבל לאור התגובות של השרשור הזה.....

קודם כל- אמא שלה בעניינים???

אם היא באמת לא יוצאת מהבית כבר שלושה שבועות סביר להניח שכן, אבל באיזה מידה?

בתור חברה התפקיד והמקום שלך זה לתמוך בה (בלבד!), ואת הצד הטיפולי (ברור שיש צד טיפולי, לא לצאת מהבית שלושה שבועות מעיד על משו) להשאיר למי שמבין בזה!

אני לא מבינה איפה אמא שלה? והמחנכת? יועצת? מעריכה מאוד את הדאגה שלך, אבל היא לא על הכתפיים שלך! איך זה שלא פנו אליה באופן מסודר? (או שכן? מתוך מה שכתבת לא הבנתי את זה, אבל יכול להיות שלא הבנתי נכון.) בכולופן, אם אפחד לא פנה אליה דברי עם המחנכת או משהו כזה, חשוב מאוד!!!

ועוד דבר- בשום אופן אל תתרחקי ממנה! היא צריכה אותך! לא בתור המטפלת\פסיכולוגית, אבל בתור חברה טובה. חשוב מאוד, כי אם היא תרגיש שלא רוצים אותה בחברה\כיתה זה לא יעזור לה לצאת מהדיכאון. דברי אפילו עם בנות שיבואו אליה יותר, שיצרו קשר.

ושוב, חוזרת, תפני למישהו בוגר, שמבין! הכי חשוב.

בהצלחה!!!

אמא שלה מעורבת בעניין!!!!

המחכנת מבררת ואין לה מה לעשות כל כך.......(אני לא דירבתי עם המחנכת,רעיון טוב!)

ולגבי זה שהאם היא לא על הכתפיים שלי:אז לא אני החברה הכי טובה שלה מכיתה ז'(אני בכיתה י')ואני לא אותר לה עד שהיא לא תחזור לשגרא.......

אוריה,

ישר כוח עצום לך על האכפתיות ועל הדאגה לחברה שלך, אני ממש מעריכה אותך ויודעת שזה לא קל להיות שם.

כמה דברים קצת ארוך אבל...

קודם כל, אני מחזקת את הדברים של מתו"ש , נכון שאת חברה שלה ונמצאת שם בשבילה אבל לא עליך המלאכה לגמור ואת לא זו שתוציאי אותה מהמצב שלה,אלא היא עם הרצון שלה ובעזרת כל הסביבה שלה תעשה זאת.

אז מה כן את יכולה לעשות בשבילה: 1. תנסי להראות לה כמה טוב יש לה ובה, אחת הנק' שמפילות לדיכאון זה ראיה פסימית של המציאות ושל עצמי ולכן תשובת המשקל חשובה מאוד, כמה שיותר חיקוזים חיובים, מילים טובות וכ', וכדאי מאוד לעודד את כל הסביבה לעשות כן אבל חשוב לזכור שזה חייב להיות אמיתי כי אם לא היא תרגיש בזה וזה עוד יותר גרוע.

2. אני לא יודעת מה הרקע לדיכאון אבל חשוב וזה ממש לא בושה לקבל עזרה מקצועית, היום דרך קופאת החולים- הרופא משפחה מפנה לטיפול שצריך ואפילו נותן כדורים מעולים שממש עוזרים ולא ממכרים, יש הרבה קוי סיוע שיש בהם צוותים מקצועים ואפילו היועצת של הבי"ס יכולה להיות כתובת- שווה לדבר איתה על זה.

3.לנסות להוציאי אותה מהבית:לטיול, קניות, וכל מיני דברים שאת יודעת שהיא אוהבת לעשות,לאט לאט ובסבלנות גדולה ולהתחיל עם המקומות שהכי נעים לה בהם.

4. יש מס' דברים שפיזיולוגית ממש עוזרים להתמודד עם דיכאון: חשיפה לשמש- זה נשמע מוזר אבל חשיפה לאור מאזנת לנו את ההורמונים שאחראים למצב הרוח. פעילות גופנית-נפש בריאה בגוף בריא זה עובד לשני הכוונים, לישון בשעות נורמליות- כאשר ישנים ביום וערים בלילה או שלא ישנים מספיק זה מפר את האיזונים בגוף ומחריף את הדיכאון.

בהצלחה גדולה

ובעזר ה' בזכות ראש חודש אדר היא תקבל כוחות של שמחה.

כל זה אם באמת האבחנה נכונה. לא לסמוך על הנס ולא על הזמן. ובטח שלא על הבושה. כל ההיסוסים הללו לא שווים, כל דקה נוספת במצב הזה.

אני חושבת שתבדקי מה גרם לה להיכנס לדיכאון הזה,

ואת בתור חברה את בטוח יכולה טובה להבין אותה.

אז שיהיה לך בהצלחה!

ואני מקווה בשבילך וגם בשביל חברתך שהיא תצא מהדיכאון.

אני מאוד אשמח אם תצרי איתי קשר במייל וזה די דחוף:

oriya3181@gmail.com

היא צריכה תרופות או מחלקה סגורה פסיכיטרית.

ואם זה עומד להיות ככה אז תתרחקי משם...

מנסיון... ואל תבכי....

אולי היא פשוט עברה אירוע קשה?

אנחנו לא יודעים. לשפוט שהיא צריכה תרופות או לשהות

במחלקה פסיכיאטרית בלי שום ביסוס זה לא אחראי.

אני לא מבינה!!

אם זו הייתה חברה שלך (רננ.) היית עוזבת אותה סתם ככה?????

היית אומרת לה שהיא צריכה מוסד או כדורים???

אני חושבת שזה ישבור אותה!

ממש לא ניראה לי שאני יחשוב על זה!!!

זה החברה הכי טובה שלי!!

כל-כך בקלות לוותר עליה ??..

וזה לא יזיז לי אם חברה שלי תשתנה או לא יודעת מה יהיה לה אני לא יפסיק לא להיות חברה שלה!

והיא לא משוגעת או משהו כזה היא פשוט ילדה מדוכאת לא קורה?......

חצי מהאנשים שהגיבו לי אמרו לי שזה עבר אליהם או על אנשים שהם מכירים,

אז לא צריך להגזים ......

וחוץ מזה גם אם פה ספציפית זה כן, אז אם את חברה אמיתית את לא צריכה לברוח-מנסיון!!!!!!!!!!!!

לגרום לה להיות במצב של עשייה, ולא של חוסר פעילות. זה הדבר העיקרי שהוציא אותי מהדיכאון. לא צריך ללחוץ כמובן... להתחיל בדברים הכי קטנים...

רק שלי היא לא עונה בטלפון וגם שהיא עונה אז היא מדברת כאילו ממש לא בא לה לדבר איתי או שהיא מחפשת סיבות לנתק ואני באמת לא יודעת מה לעשות!!

פשוט תיסעי אליה ואל תשאלי אותה אם את יכולה לבוא!!!,אם את יכולה דברי איתי באישי....

וואייי תמשיכי עם התמיכה שלךך!! זה מעולה שהיא תראה למישו בעולם הזה אכפת ממנהה!!!

גם אם נראה לך שאת מעיקה- תמשיכי תתקשרי תדברי!!

הייתי באותו מצב ולאפחד פשוט לא היה אכפת!!!

מה עוזר מוסד או כדורים?

ברצינות,מה זה עושה?

מכניס אותך לאשליה?? מה???

ווואי זה ממש קשה!

ועוד שהיא לא רוצה לדבר!

בהצלחה נשמות!

בס"ד

הכי פשוט במקום שאני אכתוב כאן שוב את הכל...

תכנסי לכרטיס האישי שלי...

גם אני הייתי במצב כזה אבל הרבה יותר טוב-אם צריך תני לה את המספר שלי...

אשמח לעזור לך/לה.

אם צריך ייעוץ חינם בבית הלקוח אני יבוא-וזה רציני....!!!!!

העיקר שתצא מזה מהר...

מצ"ב.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....