הנה זה כמה דברים שלקחתי מכמה מקומות מהספר ''המבצעים כהלכתם'' :

''בשנים תש"ב-ג אמר הרבי שעל פי קבלה אין להניח את המזוזה בשום נרתיק, רק לעוטפה בנייר או בפלסטיק, ולכן נהגו כך ב-770, וגם רבים מאנ"ש עוטפים בנייר ואחר כך בפלסטיק –'ניילון'.''

ועוד דבר מעניין שיכול להיות חשוב ''

''נוהגים לקבוע המזוזה במסמרים של ברזל, ואם חיברה בדבק, כשרה. ואם מדביק בדבק נייר ('סלו-טייפ') יש לעיין, כיון שהמזוזה נחשבת כמי שעומדת ליפול, לאחר שהדבק יתייבש ולכן כנפול דמי. אך אם הדבק נעשה מנייר חזק מאוד, קביעות המזוזה – נחשבת טובה.''

שלפי הבעש"ט, לא משתמשים בבית מזוזה מברזל

לא יודע איפה כתוב אבל

אני יודע שכך נוהגים רבני משפ' אבוחצירא וכן גם בכמה חסידויות.

בקשר לדבק דוד צדדי, אם הוא חזק אבל ממש חזק ולא מתנדנד זה בסדר.

פימו זה לא ברזל.

ודבק דו"צ  הוא מספיק חזק.

ואנחנו לא חבדני"קים...

קודם כל הרש לא באתי לחלוק עליך אלא שפשוט שאלו מקודם שאלה אז רציתי להוסיף פרטים שזה לא פשוט כמו שאמרת !

וחוץ מזה על זה שאמרת שאנחנו לא חב''ד אז אולי הזה ששאל את השאלה הוא כן חבדניק ? ! 

ואם גם הוא לא חבדניק, אז לא ידוע לי עד היום בתור  חב''ד שיש קבלה לחבדניקים ויש קבלה אחרת לשאר היהודים !! כי רק להזכיר לך שהבאתי את מה שאמר הרבי שעל פי קבלה אין להניח .........

ובנוגע למה שאמר אות והדר שידוע לו שלא נוהגים להניח את המזוזה בתוך נרתיק מברזל זה נכון יש כזה דבר וזו היא מסורת מהבעל שם טוב הסיבה לזה היא כמו שהברזל אסור שיגע במזבח, וביארו חז"ל שהמזבח מאריך ימים והברזל מקצר ואינו בדין שיונף המקצר על המאריך, כמו כן המזוזה מארכת ימים ואינו בדין שיכוסה המאריך ימים בדבר שמקצר כו'. מסורת זו מובאת גם בדעת קדושים הל' מזוזה סי' רפה.

שבת שלום לכולם !!!

שוב.
פימו זה לא ברזל, אז זה לא קשור.

והשואלת היא לא חבדניקי"ת.

לדעת הגר"א אסור שתהיה חציצה בין קלף המזוזה עצמה למזוזת הדלת, אבל כל שאר הפוס' חלקו עליו.

בקשר למש' אביחצירא, בשם רבי אלעזר ע"ה שמעתי, שטוב להקפיד שהבית מזוזה יהיה או מעץ או מכסף..

כל טוב.

המזוזה חייבת להיות עמידה ואטומה למים

בייחוד אם המדובר במזוזה חיצונית

אע"פ שזה לא הלכה אלא עצה טובה מאוד (כלומר אם לא תהיה אטומה לא תהיה פסולה)

אם את רק מחליפה בית מזוזה, לא מברכים בקביעה

שני כיסויים כפי שתיארת, בסדר גמור.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.