זה כל כך מוזר שאני לא רוצה לראות גוף של בנים?
היה לנו היום פרחי רפואה, והדגימו לנו א.ק.ג. ושאלו אם אפשר להדגים על בן, אם זה מפריע למישהי (בעקרון הם יודעים שיש שני בתי ספר דתיים.... אבל הבנות לא מאוד... קיצור) אז כולן ענו שלא ולא רציתי להרוס אז קצת זזתי אחורה וראו שלא נוח לי...
אז אחת הבנות שאלה אותי אם מפריע לי...
ואז אמרתי שימשיכו ואני לא רוצה להרוס, והסטודנטית שמלמדת אותנו אמרה לי שהיא תצא איתי החוצה ותראה לי את זה אחר כך על אישה...
אני באמת היחידה המוזרה שלא רוצה לראות גוף של בן חוץ מאת של בעלי בעזרת ה'?
זה באמת כל כך הזוי?
לא ממבוכה, פשוט לשמור על העיניים שלי...
לא רוצה לראות כל כך הרבה גופים..
כשזה באוניברסיטה בלימודי רפואה אז סבבה.
אבל בפקולטה זה לא נותן לי תעודה או משהו וגם כשאני ילדה קשה לי להפריד בין שכל לרגש אז לראות גוף של גבר יכול לגרום לי לרגש בגלל היופי (כן, למרות שאני לא מסתכלת על יופי אבל זה משפיע... וכמובן שהרגש יעלם אבל בזמן שהוא יהיה...)
סתם לא רציתי כי בגיל הזה אני מסוגלת לערבב המון דברים וסתם לא כדאי.
למה הרגשתי כל כך מפגרת?
אני באמת היחידה? |מרגישה אבודה| |אובדת עצות|
)







