http://www.soferet.com/aboutme.html

ובכל אופן, הרב ערוסי לא הכריח שהמגילה כשרה לכתחי', וכתב כ"ז בדרך אפשר, ועוד צ"ע.

וגם מה שאמר שאשה חייבת בקריאת המגילה כגבר, עד כמה שזכור לי, לדעת הרבה פוס' אשה חייבת רק בשמיעת המגילה ולא בקריאתה, והנפ"מ, שאשה לא תוכל להוציא איש י"ח, וגם צריכה לברך אם לא שומעת מאיש המברך "לשמוע מגילה" ולא "על מקרא מגילה".

מעבר לכל זה, יש להביא בחשבון בכגון דא גם שיקולים שאינם הלכתיים, למשל, שמעתי מהרב ליאור שליט"א, שאמנם מצד הדין נשים יכולות להתאסף לעצמן, ואחת תקרא להן המגילה, אבל למעשה צריך לברר מה הכוונה העומדת מאחורי התאספותן ומינוי אשה לקריאה, ורק אם ברור שאין בזה כל עניין לנשים "המתקדמות והנאורות (פחחח...)", יש להתיר זאת (כמובן, גם לכתחי').

בברכה

כתבה על סופרת הסת"ם (מעיתון "הארץ")

סופרת הסת"ם הישראלית נאבקת בהדרת הנשים בנוצת הקולמוס

על שולחן עבודה קטן, דחוק בין ארון בגדים לקיר, החל להיכתב בשבועות האחרונים ספר התורה הנשי הראשון בישראל. כותבת אותו בשקדנות רבה סופרת הסת"ם חנה קלבנסקי, שמקווה שמעשי הכתיבה והקריאה בספר יעבירו מסר הפוך להדרת נשים.

קלבנסקי שוברת עולם דימויים שלם על סופרי סת"ם. היא בת 39, עלתה לישראל מגרוזיה ב-1996 והוסמכה כאן לרבה קונסרבטיבית. בהכשרתה היא מוזיקאית ומשמשת גם מדריכה בקורסים להדרכה רוחנית לחולים סופניים וקשישים. יש לה חמישה ילדים. אחרי שהם הולכים לישון היא מתפנה להשלים עוד שורה וטור בספר התורה. "הייתי מגדירה את יהדות גרוזיה כיהדות קונסרבטיבית, אפילו שהם לא יודעים מה זה", היא אומרת.

"כשהגענו לארץ רצינו להמשיך את אורח החיים המסורתי, רצינו להיות יהודים, אבל זה היה בלתי אפשרי. בארץ אתה חייב הגדרות", אמרה. החיפוש אחר זהות הוביל אותה ליהדות הקונסרבטיבית ולבית המדרש לרבנים "שכטר". שם נחשפה לראשונה לעבודת ספרות הסת"ם, תחילה כקורס העשרה של כמה פגישות. מאוחר יותר פנתה ביוזמתה למורה ולמדה את תורת הסת"ם במשך שנה. המורה הוא למרבה הפליאה חרדי, חוזר בתשובה, שלימד כנראה את כל 17 סופרות הסת"ם בעולם.

"שאלתי אותו אם הוא לא מפחד שהסוד שלו יתגלה ושיחרימו אותו. הוא אמר שהוא מאמין שהיום הזה יבוא, אבל העולם צריך אמירה נשית". המורה הוא גם זה שיבחן ויאשר את ספר התורה שהיא כותבת. הוא אינו החרדי האחרון שהגיב בשלווה למקצוע של קלבנסקי. חרדי אחר רכש ממנה מזוזה ("הוא אמר שיבואו זמנים והדברים האלו ישתנו") ועוד אחד מוכר לה את הקלף.

בארץ יש היום לא יותר משלוש נשים שהוכשרו לכתיבת סת"ם, וקלבנסקי היא כנראה היחידה שעוסקת בזה יום-יום. עד היום כתבה את מגילת אסתר, שנקראה בפורים שעבר במניין נשי בבית כנסת בשכונת מגוריה גבעת משואה, לאחר ויכוח; היא עשתה מזוזות ("התנאי שלי הוא שהמזוזה הולכת עם המשפחה כדי שלא תשמש אנשים שרואים בה דבר לא כשר"), תפילין, כתובות ועיטורי קליגרפיה עברית. היא השתתפה לפני כשנה בפרויקט בינלאומי - כתיבת ספר תורה בידי נשים מכל העולם - שמצא את מקומו בקהילה בארה"ב. אבל הפרויקט הנוכחי שלה הוא הגדול מכולם עד כה - ספר תורה שלם שייכתב בארץ בידי אשה ויישאר בארץ, לשימוש אחת הקהילות הדתיות המודרניות.

בשאלה האם מותר לאשה לכתוב ספר תורה, ההלכה די ברורה. במסכת גיטין בתלמוד הבבלי נכתב: "ספר תורה, תפילין ומזוזות שכתבן מין (כופר), ומסור (מלשין), עובד כוכבים, ועבד, אשה, וקטן, וכותי (שומרוני), וישראל מומר - פסולין". למרות זאת החליטה קלבנסקי לנסות ולהשיג אישור רבני ומצאה אותו לבסוף אצל הרב הקונסרבטיבי שמחה רוט.

רוט מצא כי רוב הפרשנים אינם חולקים על הכתוב בתלמוד, אך יש כמה - החשוב שבהם הוא "בעל הטורים", רבי יעקב בן אשר - שלא הזכירו את האשה ברשימת האסורים בכתיבת ספר תורה. על כך מבסס רוט פרשנות שמאפשרת לאשה לכתוב ספר תורה ולציבור המתפללים להתפלל מספר זה. אבל גם קלבנסקי מודה שההיתר מאולץ וששימוש בספר תורה נשי נחשב מעשה רדיקלי אפילו בזרם המסורתי-קונסרבטיבי הליברלי.

עד לאחרונה לא ששה קלבנסקי לחשוף את המקצוע שלה. "פעם חששתי, היום לא אכפת לי. זה מאפשר מאבק נגד הדרת נשים, אבל אפשר לעשות זאת בדרך שלי". קלבנסקי פתחה דף פייסבוק בשם "תורת נשים בישראל", שדרכו היא מציעה למכירה אותיות מהספר תמורת חצי שקל האות. עלות הפרויקט שלה היא להערכתה 140 אלף שקלים, כולל הקלף, הדיו וזמן העבודה. בינתיים היא מממנת הכל מכיסה.

את הקלף היא רוכשת בחנות בשכונה חרדית. "המוכר לא שואל ואני לא עונה. לפעמים אני שולחת את בעלי. מאוד חשוב לי שלא יהיה שום שקר לתוך הספר". ספר התורה נכתב על 64 יריעות קלף שנתפרות לבסוף למגילה. עד עתה השלימה קלבנסקי מגילה אחת, ולהערכתה, הפרויקט יסתיים בעוד שנה וחצי. עיקרו מבחינתה הוא האנרגיה הרוחנית המושקעת בו. "יש הלכה שאומרת שכל אות צריכה כוונה. אם כתבתי אות ללא כוונה, ואפילו היא יצאה יפה, אני מוחקת אותה. האות מקבלת את האנרגיה של המחשבות. מאוד קשה להתרכז בקדושה".

היא נזהרת לא להפוך את ספר התורה לדגל במאבק נגד הדרת הנשים. "ספר תורה כותבים בקולמוס נוצה ולא בקולמוס ברזל, כי ברזל משמש למלחמה. מלחמה לא מתאימה פה, לי מתאימה דרך אחרת. אמירה חיובית יותר", היא אומרת.

ביום רביעי בשבוע שעבר שרטטה קלבנסקי בעדינות את האותיות של פרשת נח מספר בראשית, פרק ו', שם מנחה אלוהים את נח בבניית התיבה ובחירת הנכנסים אליה: "באת אל-התבה אתה ובניך ואשתך ונשי-בניך אתך", היא כותבת ומניחה את הקולמוס. היא מתרגשת, הכתיבה דורשת ריכוז. "לנשים יש יתרון בעבודה הזאת", היא אומרת, "בעדינות, באנרגיות. יש אמירה שאם נשים יהיו מנהיגות לא יהיו מלחמות, אז אם נשים יכתבו ספר תורה לא יהיו מריבות בעם היהודי".

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.