כל מפעל תפילין עושה אטרקציות בשביל למשוך אליו לקוחות בגיל ברמיצוה.
ראיתי השבת פרסומת שיש במפעל מסויים הכנסת פרשיות ע"י הילד בעצמו (לרוב הוא לפני ברמיצוה...).
זו לא הפעם הראשונה שיש כזה פרסום, בפעם הקודמת דנו על הנושא עם הרב שנתן את ההכשר - והוא הורה להפסיק עם זה ולהוריד את זה מהפרסומת.
אקיצר - כשר, פסול, לכתחילה, דיעבד.
מקורות יועילו ממש.
ב"ה
האם באמת הם עושים את זה או שזה רק "גימיק" ע"מ לשתף את הילד שיראה איך מכניסים את הפרשיות לבתים?
וע"כ יש צורך לשנות את הפרסומת.
הם מפרסמים, מישו בא.
אז הם עושים או לא? הם עושים כי בגלל זה הוא בא...
ב"ה
לסופר יש כמות של מזוזות שלא הצליח למכור מכמה סיבות (מחיקות מכוערות, כתב של תחילת דרכו וכו')
מאוד יכול להיות שה"פרסום" הוא פיתיון גרידה ובפועל הילד מקבל הסבר ולא מכניס בעצמו את הפרשיות.
ע"פ שתי עדים יקום דבר לא ע"פ פרסום בעיתונות.
פלא על אותו מקום שיכול לגרום למכשול בזה כאילו הכנסה יכולה להיעשות ע"י קטן.
מקור היחיד שאני זוכר, זה הרמב"ם שנדמה לי שכותב שהכנסת פרשיות הלכה משה מסיני לכן תהיה בעיה גדולה ע"י קטן.
שאלתי את הרב גרוס כדי לברר אם יש צד התר, אעלה את התשובה לכשתגיע.
כמדומה בשו"ת חת"ס, וכן בשו"ת חלקת יואב, איתא שאפשר להכניס ע"י קטן. אמנם הרמב"ם כתוב ש"חיפוי הפרשיות" זה מהלכה למשה מסיני, והיינו הכנסתן לבתים שעי"ז מחפן בבית.
וזה לשון הדעת קדושים בסי' לב סוף ס"ק לח, (בעל האשל אברהם מבוטשאטש, רבו של המקדש מעט): "עיקר עשיית הבתים, היינו הכנסת הפרשיות בהם".
ונפק"מ שנכנס לחשש גדול ע"י קטן, שהוא לעיכובא לדעת הרמב"ם והדע"ק, וזה הפסד גדול להבר מצוה, וכל הנדון למעשה, אם נעשה כבר הכנסה כזו בדיעבד, אם צריך לפתוח שוב וכו', שבזה נתבונן אם האדם דחוק או א"א לפתוח כעת מאיזו סיבה - ובכה"ג נסמוך בדיעבד, אבל "לכתחילה" למה למסחר ולהפסיד הנער, אתמהה?!.
תשלח להם את התשובה של הרב גרוס.
שיפסיקו עם שטויות.
שמונהג ע"י תלמידי חכמים מובהקים
יש לברר כמובן, אך אני מניח שיש להם על מי לסמוך
נדמה לי אין בעיה של לשון הרע או משהו מאחר ופרסמו בעיתון
אלעד, עיין בתשובה שכתב הרב גרוס, אכן יש להם על מי לסמוך
למפעל אחד, ואחרי בירור עם הרב ליאור שפסק שאסור - הם הפסיקו עם זה והורידו את הפרסומת.
ובשבת אחרונה ראיתי פרסומת של מפעל לא ידוע ולא מפורסם, ולפי מה שאני יודע הוא גם לא מונהג ע"י ת"ח מובהקים....
בתמונה המצ''ב מתוך שערי הלכה לרב חזות. לכאורה זו לא ההסבר הקלאסי לחק תוכות, ואף לא הזכיר עניין גרירת דיו ומחיקה אלא שינוי אות לחברת ע''י הוספת דיו. פספסתי משהו?
נראה לי שגוי לחלוטין.
(למדתי סופרות-סת"ם)
כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,
אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,
חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).
אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.
אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.
אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.
אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב
אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים
שלום!
על מה כדאי להקפיד בתפילין פצפונות?
ראיתי כל מיני כאלו שכותבים 50 הידורים...אני לא מזלזל אבל לא מתלהב מכותרות בלי הסברים.
נ ב. גם מבחינת גודל האם יש נפ"מ בגדלים 2.2 2.4
אשמח להרחבה כמה שניתן.
ברוכים תהיו!
יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו
תוספות חשובות לפצפונים:
1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)
2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.
3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת
באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..
אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה
אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.
