ב"ה

פעם ישבתי בחתונה של נכד או נכדה של הרב רובין שי', מולי ישב מוזמן ליטאי ממשפחת הרב קוק שי'.

וכשראה שעל ראשי כיפת "יחי", התחיל לתחקר אותי "אתה אוכל רובין?", "אתה אוכל לנדא?".

לשתי השאלות עניתי "לא" אחלטי.

לאחר כמה דקות הגישו המנה הבשרית, ואכלתי להנאתי, ואז הוא שאל "אמרת שאתה לא אוכל רובין? והבשר הוא משחיטת רובין !" ואז עניתי "נכון אני לא אוכל לא רובין ולא לנדא, אני אוכל את ההכשר של הרב רובין ושל הרב לנדא !"

כל השולחן נשפך מצחוק, לא התכונתי להפוך אותו לצחוק הרבים ולבייש אותו, אבל הפריע לי מחד הזילזול ברבנים והצורה בוטה בה הוא שאל.

אז גם כן קצת מוזר להשתמש בביטוי המותר בפיך לגבי שיער הרב אליאשיב ????

זה גובל ב"קניבליסם", אולי לכמה שבטים באפריקה בשר אדם הוא מן המותר בפיך, אבל אין בן ישראל, למרות שלא כתוב במפורש, שגם במצבים של פיקוח נפש (בשואה, אכלו עכברים) אבל לא בשר אדם.

כי יגידו לך שהכסף הזה יכול להציל המון אנשים...

דוג', מזקן של הרבה - לא היית קונה?

ב"ה

במקום שהסרקיקים ירקו על ילדות קטנות, שיעשו להם תספורת, ברבות הימים הילדה התמימה הזו יכולה להיות כלה של איזה אדמו"ר או רב מכובד, ומשיער זה יכינו פיאות קסטאם אם שיער של הרבנית (השם המלא שמור במערכת) כלתו של הרב (כנ"ל) פאר הדור ותפארתו, פטיש מפוצץ סלע וכו'.

אתה יודע בכמה זה ימחר??? כמובן שהכסף שיצטבר ישמש למטרות נעלות.

לדוגמה, קרן למשפחה של האברך כולל (הנבך) שקנה הפאה המיוחדת הזו בסכום עתק לביתו לחתונה וקרס תחת החובות ול"ע הלך לעולמו בדמי ימיו בהשאירו אלמנה ו-17 יתומים !!!

רוצה הלכה, הנה פסוק מפורש: "מזעת אפיך כי תוכל" כתוב לא משיער רבך כי תוכל.

תגיד את האמת, אתה מחפש דרשה לסעודת פורים?

אדם, אינו מן המותר בפיך.

גם את זה שאלתי את הרב כי לא מצאתי מקור שמאפשר להשתמש בשער זקן וכדו'. ומצד שני, אני יודע שזה מותר כי כך לימדו אותי עכ"פ בדיעבד.

בדיעבד כשאין לו שער זנב עגל, וצריך התפילין להניחן, יכול להשתמש בשער (כגון מזקנו). ראה הגרעק"א סי' לב סע' מב, בשם הג' ס' כסא דהרסנא סי' יט, וכ"כ בס' מאיר עיני סופרים, אמרי שפר, ודע"ת למהרש"ם. וכאמור זה אינו לכתחילה כיון שבא מבשר האדם, והוא אינו ממין המותר בפיך.

לדעת הרמ"ך אין שום בעיה. אפילו לא עשה.

לרמב"ם זה רק עשה. אין על זה לא תעשה.

זה יפה, מאד.

אבל מדאורייתא ברור שאין בעיה.

וגם מדרבנן לא סגור שיש.

לא סתם ביקשתי מקורות.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.