לקביעת גובה התשלום לנזק גופני, אפילו שאאל"ט יש דעות אחרות באופן החישוב 

אהבתי ת'שאלה!

בכל מקרה אם נחשוב רגע רציני-

הקב"ה הוא זה שנותן לאדם פרנסה,

אם הכסף לא מגיע לך לא תעזור האצבע שהקרבת הוא ילך בקלות...

ואם הוא מגיע- יגיע בדרכים נורמליות...

ממש ממש ממש ממש ממש ממש לא שווה!

ה' כ"כ טוב, נתן לנו גוף כזה פלאי!

כסף הולך וכסף בא.. מתגלגל בעולם.

ברגע אחד עשיר יכול להיות עני, וכן ההפך..

גוף- זהו! אם אין - אז אין! אין להפוך, להחליף וכ'ו...

כסף זה כלום, פשוט כלום!

תלוי עד כמה הייתי צריכה את הכסף הזה ...

כי תכל'ס- אפשר להסתדר עם 4 אצבעות בחיים...[=

לא בגלל שזה לא שווה. יש פה רווח לא נורמלי,

אבל זה בזוי מה אנשים מוכנים לעשות בשביל כסף.

אם אני אדע שהכסף לא ינזול מהכיסים ויספק אותי לכל החיים ולא יעלם "בלי ברכה בכסף" וכו'.. אז סיכוי גדול..

כך אפשר לשבת וללמוד כל היום בלי עול פרנסה..

היו תלמידי חכמים עם נזקים גופניים הרבה יותר גדולים..

אבל ברור שאם זה מותר אז כן.. למה לעבוד 10 שעות ביום בשביל קצת כסף בסוף החודש זה כן אבל אצבע אחת בשביל כסף לכל החיים לא?

בס"ד

והנה השאלות שנשאלו מידי המרצה:

-הייתם דורכים על דגל ישראל בכדי לקבל 10 מיליון שקל?!

-הייתם דורכים על תנ"ך בכדי לקבל 10 מיליון שקל?

-הייתם נותנים לאמא שלכם 2 סטירות לחי כדי לתת לה 10 מיליון דולר?

לא אהבתי את השיחה עצמה, אבל הרעיון היה שהערך של הכסף שלנו עולה לנו על ערכים של דברים אחרים...

אם אמא שלי היתה מסכימה, אולי הייתי נותנת חלשות מאוווד...

בס"ד

גם אם זה "מאוד חלש", שהילד נותן לאמא שלו סטירה, זה אומר משהו...

את מוותרת על המון בשביל כסף, את לומדת לבגרות, עושה תואר, מבזבזת המון זמן בלעשות דברים שלא היית עושה אם לא היית צריכה את הכסף, יש דברים שכן היינו עושים גם מתוך אידאל אבל תכלס את הרוב לא.

דברים אסורים אני חושב שלא הייתי עושה אבל דברים כמו להוריד אצבע למה לא?

אחד זה הדגל שלנו , של מדינת ישראל והכל, אבל הןא לא קדוש ואם אני אהיה ממש צריכה תכסף יהיה ממש קשה להחליט..

ר' זלמן הי"ו אמר כי אסור להניח את דגל קודשנו על הרצפה. הדגל של המדינה של עם הקודש הוא לא סתם דגל...

לא זאת מטרת השרשור.

ורק לתגובתך אענה: תלוי בעיני מי יש לזה קדושה.

אבל כן הייתי דורכת על דגל ישראל אם בתמורה לזה הייתי מקבלת 10 מיליון שקל.

ככה סתם אני מרימה דגלים מהריצפה אבל אם יתנו לי כסף בתמורה אז אני אדרוך בלי להסס.

זה משו נחמד שעוזר לחיות אבל אין לו שום ערך מבחינתך.

דגל ישראל לא מהווה בשבילי ערך כל כך עליון.

אני כן ארים מהריצפה מתוך הרגל.

אבל כמו שאמרתי, תמורת כסף ברור שאעשה את זה.

כמו להבדיל אלפי הבדלות, שחילוני אתאיסט יגיד שתמורת 10 מיליון שקל הוא ידרוך על תנך.

כל אחד והערכים והאמונות שלו.

עד כמה שידוע לי אני ילדה עצמאית ואר"מ לא שולטים על מחשבותי.

הם הראו לי את הצד השני ואפשר לומר שכן, יותר התחברתי אליהם.

אפשר לא לפתוח את הדיון עכשיו?

תודה.

אחרי שיחות ארוכות עם דודים שלי בכל מפגש משפחתי אפשרי... ואחרי שגם אני חשבתי ככה (או חשבתי לחשוב ככה) די הבנתי את הרעיון שלהם

עם 10 מליון ש"ח אני יכולה לשים יותר ממליון פרוטזות אצבע.

סתם.

פשוט חבל להפסיד הזדמנות כזו.

את יכולה ליקנות כל מה שבראש שלך. 

מצד אחד- זו אצבע, זה דבר ענק! הקב''ה ברא אותי שלמה, והכול.. ואני פשוט אפגע בזה?...

אבל מצד שני.. זה מלא כסף. יכול לסדר מלא דברים בחיים.

למרות שבעצם מי ערב לכך שהוא לא יגנב או משהו, ואז חבל על האצבע..

לא יודעת.

אני מסיקה מכך שאפשר להסתדר.. -  יש כאלה שמוכרים כליה- אני לא אומרת שזה בסדר: אבל מה לעשות .. יש מצבים שכבר נואשים.. ואין כסף בשביל הילדים שלך... את הרגשת כזה דבר שאת אומרת שאת לא תעשי מעשה מהסוג הזה כדי להרוויח כסף?

בסיעתא דשמיא

מתנה מה'!!

המיליון שקל יכולים להגיע גם בדרך אחרת..

יש דברים שהם מעבר לכסף.

אבל כן אפשרי.

חשבתי על כמה וכמה פעמים כשהייתי קטנה..

וזה קשה. אני לא יודעת אם אני יכולה לוותר על ההרגשה של לפקוק את מפרקי אצבעותי.. או סתם התחושה הנהדרת הזאת של אצבעות הידים שלך.. קשה להפרד מאצבע.. 

אבל עדיין, זה מלא כסף שיכול ממש לסדר לך את החיים. 

מה שכן שיראל צודקת, נוכל לסדר לנו אחלה אצבע חלופית ב10000000 ש"ח.. לא שאני אומרת שזה אותו דבר.

(שמעתי פעם מישהי שעוסקת ברפואה אלטרנטיבית שקטיעת כף רגל למשל, יכולה להשפיע הרבה על האדם, אבל זה ממש שונה כלפי אצבע, כי כף רגל יכולה להצביע על כל האדם, ואצבע לא..

סתם נקודה מעניינת.

ד"א, גם טבור זה משהו שיכול להעיד על כל האדם.

זה מגניב) 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...