בס"ד

בימי שישי ור"ח שמענו. היה קשה מידי.

ום את המוזיקה של השיעור מוזיקה שלי התרתי לעצמי לשמוע..

ממש השתדלתי לא לשמוע.

אבל קורה לפעמים- נגיד באוטובוס.

זה כבר לא ביכולתך!

אתה עשית את שלך...

אבל מה שחשוב- העיקר ההשתדלות!

בס"ד

יצא שישבתי כמה כיסאות מאחורי הנהג ככה ששמעתי את המוזיקה ולא יכלתי להתעלם, התלבטתי אם לבקש מהנהג שיכבה, בכ"ז, ספירת העומר. חברה שלי אמרה לי שזה לא זכותי לבקש, או משו כזה. בסוף וויתרתי, אני עדיין מתלבטת, מה אתם אומרים? אולי זה לא נקרא לעשות את שלי אם לא ניסיתי למנוע את השמיעה בכל דרך אפשרית? הלכה או לא הלכה..

אבל היה איזה פעמיים שהייתי שיא העצובה, אז הרשתי לעצמי לשמוע איזה שיר שקט של אודי דוידי להעלאת המצברוחח..
ת'אמת שבקטע הזה די התרתי לעצמי,
מה אתם אומרים?? מותר לי במקרה כזה לשמוע??

ומי שלא שומע שירים אשריו!
אבל יש כאלה שמקילים..
אבל יותר צריך לזכור למה יש תימים האלה , ולא לעסוק בתפלל!

כמה שבועות לא לשמוע מוזיקה!

מה יקרה? ייחרב העולם?

חוצמזה- שזה ממש מומלץ!

זה מנקה לך את הנפש...

תנסו...

בס"ד

כשאת לא עושה משהו שאת אוהבת לעשות ומתבאסת על זה, העולם נחרב? לא. אותו דבר.

מנקה את הנפש לא לשמוע כמה שבועות מוזיקה? אני מכירה שירים שאם שומעים כמה שבועות אותם זה מנקה את הנפש.

תנסו...

הוא אמר שאם זה מוזיקה שקטה שמוסיפה יראת שמיים-מותר.. לפי זה-שמעתי אודי דוידי..............

אביה-אעעעלק.............נשמה....יום רביעי....בטלפון....רבי נחמן אמר.... יום חמישי בהסעה בכלל לא ביקשת ממני...בכלל לא קבענו..שמעתי מיוזמתי החופשית, ואז היית ליידי אז במקרה בטעות שמעת...מתה עלייך!!

נוהגים), וממש השתדלתי!
אבל מה לעשות שיש לי חברה שכל הפסקה הייתה יושבת ומנגנת לה ולחברות שלה (זה לא שאני לא חברה שלה) בגיטרה.
ותמיד כשבקשתי ממנה, אז אולי היא הפסיקה להפסקה הזאת, אבל היתה ממשיכה בהפסקה אחרת.
אני מאמינה שלא הייתה לה כוונה רעה, אבל מלעשות...

במה שבא לכם..עצוב מאד..

והשתדלתי לא לשמוע..היה קשה רצח..אבל ברוך ה' עבר!!

באמפי(עם הרמקול)כיביתי לה ואמרתי לה שתשמע באוזניות ושתכבד את זה שאני לא שומעת ובאמת הם התחשבו ושמעו באוזניות..

מותר לשמוע שירים עצובים.?( גם בשלושת השבועות)? אוף הלוואי.

מי שומע שירים עצובים?!
וגם מי ששומע שירים עצובים..סימן שהוא אוהב את זה וזה עושה לו כיף באיזה שהוא מקום.....

יש עקרון תורני-יהודי-אמוני שמלמדים אותנו הרב אליהו דסלר ("מכתב מאליהו")
הרב יעקב אריאל (רב העיר רמת גן- מאמר בעלון צוהר) והרב שלמה אבינר (מאמר), שאומר כי לאדם יש 'אוצר' של כוחות נפש מוגבלים ומדודים. אם הוא מפנה את האנרגיה שלו בכיוון מסויים בצורה מוגזמת- הרי שהוא מגרע מכוחות נפש אחרים שהיו אמורים להיות מושקעים במקום אחר.

ובשפה יותר פשוטה- לאחר שכבר היו התירו שמיעת מוזיקה חסידית לשם עבודת ה' (בצורה שקטה ומאופקת ולא ריקודים ברחובות בפול ווליום) כמו הרב שלמה מן ההר זצ"ל (ראו שו"ת שאילת שלמה חלק ב' עמוד 186) והרב דב בריזמן (שו"ת שלמי חובה או"ח סימן עח) והרב יוסף קאפח זצ"ל, אז למה להגיע למצב של פקעת עצבים רק כדי לא לשמוע מוזיקה חסידות?!!

ובינינו- יש כאן משהו פסיכולוגי- בגלל שהיו שהחמירו שאסור בכל תוקף לשמוע מוזיקה אז אנחנו נותנים למוזיקה חשיבות יותר ממה שהיא באמת פועלת עלינו. שהרי, היום מוזיקה נהפכה לדבר כל כך שגרתי, שכדי שהיא באמת תרגש אותנו בצורה יוצאת דופן אנחנו הולכים להופעה חיה או שומעים אותה בקולי-קולות.

אז אם הסיבה של האבל זה על שנאת חינם- עלינו בימי הספירה לתקן את החטא זה, ובמקום זה אנו משקיעים את מירב כוחותינו בהתאפקות לא-לשמוע מוזיקה חסידית שרק יכולה לעזור לנו בעבודת ה'- יוצא שכרנו בהפסדנו.
עדיף שנשקיע בעבודת ה' במצוות שבין אדם לחבירו שאנו חייבים בהם ללא כל חולק לפני שאנו מחמירים בחומרות במצוות שבין אדם למקום.

השנה כי אני באבל!!

חוץ מר"ח,שאז מותר.
זה מזה סיפוק.לא שמעתי אפילו פעם אחת,חברות שלי כן שמעו אבל ביקשתי שלא ישמעו לידי.

אני לא ממש הצלחתי לא לשמוע
אבל כל פעם ששמעתי זה היה רק שיר, אחד המצפון לא נתן יותר..
אבל עכשיו אפשר לשמוע דיסק שלם בלי שיהיה מצפון

הלוואי שאני שנה אחת יצליח לא לשמוע מוזיקה זה יהיה סיפוק ע-נ-ק-י

מותר לנו בערך הכל......כמעט....
אבל בכולפון לא שמעתי שירים שמחים...

חפש בפורום טכנולוגיה