בני צבי כמעט ולא מקבלים את מי שמגיע להיבחן שם ,אני לדגומא היום מפסות על זה שאני לא היתקבלתי לכל מיני מכומות שרציתי להתקבל אליהם בהתחלה...

בהצלחה....

אבל חבל על הבאסה...

נשמע הזוי, אבל תגיד לעצמך- "הם לא מבינים מה הם הפסידו!..."

ברצינות!

תלך לאן שיכוונו אותך, כי אין ברירה...

אבל תעשה שם הכי טוב שאתה יכול! תהנה מלא מלא!!!

ב"הצלחה צדיק!!!

יהיה טוב בע"ה!!!!

היא לא כזאת טובה כמו שחושבים ובאמת שהיא ישיבה פשוט

חרייייייייייייייייייייייידית

כדוגמה של החיים שלי אני ניסתי אולפנה אחת שמאוד רציתי להתקבל ושכסרבו ממש התאכזבתי קשות ובכיתי אבל עכשיו שאני מסתכלת אחורה אני רואה שכעיקרון זה מקום שממש לא היה מתאים לי באופי אז ידיד,תתפלל שיקבלו אותך למקום שטוב בשבילך!

בהצלחה רבה.

שלשם רציתי ללכת!

אבל התקבלתי לבני צבי שאני לא כ"כ רוצה ללכת לשם!!!!!!!!!!

תשובות??

ישיבה על הפרצוף....

הזורעים ישיבה טובה אבל מתאימה לבחורים מסוימים.

יש שם בחורים ממש טובים...

אם לך לא התאימה ישיבה לא אומר שצריך להוציא לה שם רע.

אתה יכול להגיד שלך היה רע וגם להסביר למה.

אבל אל תגיד ככה, זה ממש הוצאת שם רע.

בס"ד

תיצור קשר אשמח לעזור...

אני מכיר אותך ויש לי הצעה מפתה חבל"ז-דבר איתי בפלא'...

כן, כן, הייתי בידיוק במצב שלך. לא התקבלתי למקום שחלמתי ..

ואני זוכרת איך השקעתי כל כיתה ז' כדי להוציא תעודה טובה ולהתקבל.  אבל ה' רצה. ולא התעודה, ולא הלחץ מיצד הבצפר היסודי - כלום לא עזר. הם לא הסכימו לקבל.

היום, אני במקום אחר ומודה לה' על כל שניה במקום שאני נימצאת בו.

הלכתי לשם לבד, עם חששות מכאן ועד השמים (הודות לסטיגמות הנחמדות). אבל ב"ה הדבר שהייתי צריכה, זה פשוט לפתוח דף חדש. לא עם אותן בנות שהלכו לאולפנת חלומתי.

ופשוט ד' סידר את זה ..

אז להגיד לך את זה עכשיו, לא בטוח שזה עוזר. בעצם - בטוח לא. כי עכשיו, באמת ניראה לך שאתה דפוק ושאתה הולך לישיבה ממש דפוקה. וזה ממש הגיוני.

אבל, אל תהרוס לך את השנה הכי כייפית ביסודי ביגללה! לא שווה להכנס לדיכאון, לחשוב שאני לא שווה כלום.

הם הפסידו ילד שפיץ!

המלצה שלי - תתפלל ותאמין שד' יוביל אותך למקום הטוב ביותר. תבקש מימנו עזרה, והוא יעזור. בטוח!

תתנחם בזה שהקב''ה לא עושה סתם דברים!

הכל לטובה(:

בהצלחה

עכשיו שמסתכלים אחורה רואים שה' כייון אותנו למקום טוב שאנחנו לא חשבנו על זה!

בהצלחה!

גם לי הייתה מציאות שבה שיבצו אותי למקום שלא רציתי להיות בו (לא בית ספר אלא מסגרת מסויימת בתוך בית ספר) ,ובסוף בית הספר (גם בתחילה לאחר כמה שבועות וגם באמצע אולם בסוף זה היה ברור מאוד !) הוברר לי שזו הייתה המסגרת הכי טובה שהייתה יכולה להיות בשבילי,באמת באמת הכי טובה!!,וזו בכלל הייתה "טעות" של שיבוץ לפי ההגדרות שכיוונו לשיבוץ תלמידים

בהמשך חייך ומה תעשה...

בהצלחה בהכל!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....