מה (בנים) אף פעם לא היה לכם חבר אמיתי שסיפרתם לא את הכל והוא סיפר לכם, והייתם 'החברים'???

חס וחלילה אני לא מכלילה! ברור שיש כאלה ויש כאלה...

אבל זאת תופעה שממש חוזרת על עצמה! בגלל זה היה חשוב לי להעיר את זה...

כי זה קורה הרבה, רק צריך לפתוח את העיניים והלב...

אתם לאיכולים להגיד על זה שטויות.

נכון, גם האח הקטן 3 לא יכול להכליל.

אבל הוא אמר את זה מניסיונו האישי.

(ואני יודעת שזה מניסיונו האישי.)

זאת דעתו, וקצת קשה להגיד על דעה של מישהו אחר שהיא שטויות.

אצלו זה באמת (היה?) ככה.

בנים יכולים להיות חברים טובים (אפילו בהרבה) יותר מבנות.

בסיעתא דשמיא

ווואאי  זה כ"כ נכון!!

השאלה מורכבת מכ''כ הרבה דברים, אני לא יודע איך להתחיל...

(תקציר למטה)

אני לא אגיד שיש לי שחנ''שים עמוקים כל יומיים עם חבר, אבל אני יודע עם איזה חברים אני יכול 

לשתף מחשבות/ רגשות. גם לא כל חבר ידע להכיל או לקבל את מה שאני אומר, אז גם את זה אפשר

לוקחים בחשבון.

אולי אצל בנים יש אווירה מבודחת יותר (או שהבנות רגשניות יותר?). פחות נוח לשתף דברים בסגנון

מסוים כשהאווירה אחרת. למשל, בטיול שנתי יש פחות שחנ''שים מאשר מסע לפולין*. 

תלוי גם ברמת הבגרות והגיבוש של החבר'ה. כשכל אחד עדיין עוטה על עצמו תחפושת ולא נותן

ל'אני' שלו להתבטא ומתבייש בו... זו כבר בעיה אחרת. הרבה פעמים כל החשש הזה מהצחוקים

של החברה הם תסריט שהבן אדם בונה לעצמו בראש. יכול להיות גם שכן יצחקו, אבל גם יכול להיות

שלא...

אני גם לא בעד הגישה שאומרת שה-כ-ל צריך לשתף.

יש גם זכות לשתוק ולשמור סודות ותהיות לעצמך.

לפעמים זה גם עדיף.

אני בספק אם רמת השיחות מעידה על חברות טובה יותר או פחות. כמובן, קשר בין בני אדם הוא בעיקר

מילולי, אבל אין שום מניעה שיהיו שני חברים טובים בלי כל הפריקות כשקשה.

בקיצור:

זה לא נכון לומר שזו תופעה או בעיה. בנים פשוט לא מדברים על הכל וגם לא תמיד רוצים לדבר.

מודל הדיבור והשיתוף הנשי, נקרא לזה כך, לא בהכרח חייב להתקיים גם בגבר. המחשבה על הבעיה

צצה רק כשמשווים אותנו לבנות. וזה - לא שייך.

| *תסלחו לי אם בשבועות הקרובים המונח "מסע לפולין" יצוץ, טוב? 

וגם לשאול חברים 'מ'מצב' כשהם בדיכי.

לי אישית יש חברים שהם הכל בשבילי! (ואני בן למי שלא הבין...)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....