זה צבא שאפילו לא יתן לך ספה נוחה בתורות בצו ראשון הוא הוא אפי' לא ישים לך סרט במסך הכבו יש לו מחשבים משנות השישים המוקדמות וחמש חיילים מטפלים כל יום במאה מתגיסים!11

הצבא לא רוצה אותך בווו בההה

טוב ההיתי חייב לשחק אותה נוער גבעות עכשיו רציני קח איתך ספר (ד"א שקט פה בזמן האחרון)אני באתי בשבע ויצאתי בחמש

שרשור חוויות מהצו ראשון נכנס עכשיו

בס"ד

רק לדעת שגמרתי עם זה כבר

מזל שאני בת.

נוסעים לעיר, ועל הדרך מצהירים [3 שעות] ומתייצבים [פחות מחמש דק'..]

מצהירים (שעתיים וחצי) שולחים הצהרה בדואר (שלא מגיעה אליהם) מקבלים התראה לפני מעצר פעמיים, מקבלים צו מעצר, מתייצבים עם עוד הצהרה, תוקעים אותך 3/4 שעה ובסוף מודיעים שההצהרה הראשונה כן הגיעה- הם פשוט שכחו לעדכן.
יחי צה"ל D:

לי ב"ה היה בסדר, גמרתי עם זה עוד בסוכות

רחלי בלאו

מסכנה, הלכה לשם, אחרי שיקבלה צו לפני מעצר, ואז הם אמרו לי שהיא בכלל רשומה שכבר עשתה.

גרם לי לבוא לשם
(קיבלתי אותו ביומולדת - זה היה די מגניב.)

את יודעת, מהרבנות ללשכה בירושלים- זה כבר בדרך לת"מ.. [לא משנה שאח"כ עוד הלכתי לשיטוטי בנות בעיר... אבל פסדר... ובכלל- מי נוסע בת"מ??]

איזה מצחיק-כיף היה השבוע להיות בלשכת גיוס ולראות את כל השביעיסטים שמיניסטים מגיעים לצו ראשון..  

שהם פגשו איזה אדיוטית.. כי כשקלטתי שהכל בסדר ואני לא צריכה לחזור שוב - פשוט דילגתי וקפצתי על המעקים והמדרגות..

אחרת אני אקבל איזה קב"א של 30 כמו איזה ערס :O

אא"כ ממש חשוב לך להיות מודיעין, טייס או משו כזה..

וגם במקרה כזה- בד"כ החבר'ה שהולכים לשם הם לא צריכים לתרגל- הם פשוט שולפים שם ת'תשובות.

בכ"מ תתכונן למבחן מתיש ולא כיפי

עשיתם עסק מהצו ראשון.

למיונים וימי שדה צריך לעשות כושר ואימונים אבל לצו ראשון זה ממש לא...

אין לך צורך גם לעשות מבחנים, לדעתי לא יעזור לך. זה פשוט על זמן ושכל...תרגול לא יעזור יותר מידי..

(ואני קיבלתי את הציונים הכי גבוהים, קב"א-56 ו90 בדפ"ר)

בהצלחה!

ותדאגו לא להיתקע שם יותר מידי זמן, זה סתם מעייף..

חזרת בשאלה או משו??

כן עשיתי. אל תדאג, זה למשו ספציפי, אם לא אני יצהיר.

משום מה זה העציב אותי.

מזל טוב! זה באמת מרגש.

כשקיבלתי ת'פטור הסתובבתי כמו טמבלית בבית ובערך מלמלתי לעצמי "שרק לא יעשו לי בעיות אח"כ.. שהפטור לא יאבד.."

למה דוד שלי הלחיץ אותי שיש בעיות עם הצבא שמשום מה הוא נהנה לא למצוא את הפטורים שלנו ואח"כ עושים לנו בעיות... אז הפטור שלי שמור במקום הכי דיסקרטי בבית פחדנית שכמותי...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....