השרשור הזה נכתב באמת מהלב. הוא בכלל לא מהמקום של לפגוע, ואם זה פגע- מתנצלים מראש ומבקשים סליחה, ממש בלי כוונה.
הוא באמת ממקום שרואה מהצד, וצופה בעצב. |נאנח|
אנחנו כותבים את הקטע הזה, כמה מ"ותיקי" הפורום אם אפשר לקרוא לנו ככה. נכנסנו לערוץ מסיבות כאלה ואחרות, התמכרנו- כמו שקרה לרבים וטובים מאיתנו, והופ, גילנו את נוג"ה.
אחלה פורום, רציני ממש, דיונים ברומו של עולם +, חברה איכותיים והאווירה!!- זה היה העניין.. נכנסת לפורום, וממש הרגשת בבית..
זה לא משהו ברור מאליו בכלל. בהמון פורומים אתה צריך הרבה זמן להיות בפורום ולהתאקלם עד שאתה באמת מרגיש חלק ממנו. פה, האווירה הייתה פתוחה ולא משנה מה הגיל שלך ואם אתה פה כבר שבועיים או שנתיים – אתה חלק.
וזה בכללי בפורום. בנוג"ה זה עוד יותר קשה ונצרך. כי נוג"ה זה פורום רציני, וקשה מאוד ליצור אווירה. זה לא כמו נסיו"פ וצמ"ע שפותחים שרשורי שטות [סליחה מכל מי שנעלב כרגע.. J ] והם יוצרים את האווירה, פה צריך לשמור על הרמה!
וחבר'ה- עמדתם בזה בגדול!! היה פה אווירה מטוורפת וחמימה שהביאה אנשים ליצור דברים [ע"ע הכתרה שנ"ש, והפרויקט בקיץ – וזה לא היה חבר'ה כ"כ ותיקים. זה היה חבר'ה שהרגישו פה חלק גם אם היו פה רק חודש ]
אווצ'. למה הם כותבים בלשון עבר?! ה"ותיקים" האלה, סתם חושבים ת'עצמם..מה השתנה?
אז זהו, שנראה לנו שמשהו השתנה.
אנחנו כבר לא כ"כ פה, אבל אנחנו קופצים לפה מדי פעם כדי לראות איך המקום שטיפחנו ונהננו בו כ"כ מתפתח לו, וגם כי לא עזבנו- אנחנו עדיין חלק.
אבל אנחנו נכנסים לנוג"ה- ולא מרגישים חלק. יש פה תחושה שיש פה קבוצה, מאוד קטנה יחסית לכלל האנשים בפורום, שנסגרת לה לאט לאט עם עצמה וקצת משתלטת על הפורום. ההרגשה פה היא כבר לא אותה הרגשה של פעם [ואנחנו לא סובלים להגיד את זה!! זה נשמע כ"כ מתנשא, אבל לנו זה נראה נכון..] של הפתיחות והקבלה של כל אחד.. זה כבר לא השרשורים עם הבדיחות המובנות לכולם, אלא שרשורים עם בדיחות פנימיות.
אנחנו לא יודעים אם זה נכון. אולי זאת רק הרגשה שלנו. אולי זה בגלל שאנחנו כבר לא מכורים כ"כ ולכן אנחנו לא מבינים את הבדיחות, ולא מצליחים לחוש באווירה.
אולי זה בגלל שזה טבעו של עולם ו"דור הולך ודור בא" ואנחנו עכשיו יכולים רק להסתכל על הפורום ולהזכר בחוויות ישנות וטובות על ימים עברו.
ואולי לא.
ולכן אנחנו פה.. לשאול אותכם ולשמוע מה אתם חושבים..
אולי אנחנו הבעייתיים?
שפכו הכל, אנחנו פה תמיד לשמוע..
[מי שמתפדח, מוזמן לפנות גם במסר.. ]
] אבל האווירה.. (ושוב, לדעתי האישית בלבד)
)-גדלו, התבגרו- והמשכו להם הלאה, אז רואים אותם מדי פעם פה, מדי פעם עוד אומרים שלום בפייס, אבל לפורום הגיעו קבוצות חדשות של חברה- לא פחות טובים, לא פחות באישיות, לא פחות בכלום- הם גם "אנשים טובים באמצע הדרך"- רק שאנחנו, הוותקים הסנובים, לא מכירים- ולמה? זאת אשמתנו, ואני מודה, בלב כבד- שאני, לא כמו פעם, נכנסת לשיחה אישית ומתכתבת עם אותם "חברה חדשים וצעירים", אין לי כח להכיר אנשים חדשים, הם "קטנים ממני", "לא מכירים אותי", "הם אחרים"- כי אני מתגעגעת לחברה הישנים שאני מכירה.-למרות שגם אותם חברה- היו גדולים ממני, לא בקצת, או קטנים ממני בהרבה, בעלי דעות שונות ומנגדות לשלי- אז מה קרה פתאום? אנחנו הסנובים! "אני פה כבר 3 שנים, רוצים להכיר אותי? הרוצה אל הרב יבוא אליו" וגם שהם כן באים כדי להכיר אותנו, אנחנו לא נותנים להם- כי אנחנו מרגישים "מאוימים"- הם תופסים לנו את התפיקידים שלנו.
