בקיצור- היה דיי ליגה..

ואני חושבת שרק בגלל זה אהבנו את הפנימיה

כי יכולנו לעשות בה כל מה שרצינו כולל הכל..

החל מלצבוע את הקירות וכלה בדברים שלא אפרט פה.

מגיבים למה?
מזה שהוא אומר לי פתאום להישאר?

האמת היא שאני לא יודעת, נראה לי מבאס לגמרי, אבל בכלזאת הייתי נשארת.
אני לא מהאלה שיברחו
אבל לדוגמא אחותי גם לא נתנו לה שחרור,
והיא הייתה חייבת להשתחרר ובנתה עלזה, אז היא הלכה בכ"ז.
אבל זה לא שווה אתזה. . זה בדר"כ לא נגמר בטוב

בכלמקרה אני ממש בפנימיה, כל השבוע בדר"כ..
חוזרת בימי שלישי לפעולות ואח"כ חוזרת חזרה לאולפנא בלילה,

אם לא משחררים אות ואני חייבת אז אני הולכת ...כאילו לא שמים אל אף אחד בסוף מה אכפת לי לפחות אני בבית...קרה לי סיפור דומה שלא שיחררו אותי ופשוט התעצבנתי ובקשתי אז אישור ללכת הביתה ולחזור(זהבערך שעה נסיעה)ובסוף שהגעתי הביתה לא רציתי לחזור אז נשארתי בבית...(=בסוף הענישו אותי)שלא חזרתי לאולפנא.....

לרכך קצת תעיניניםלהסביר לו מה קשה לך (למרות שהוא "ממש ישמע")סתם......... אודיה כפרעליך תעשי מה שבא לך הוא לא יעיף אותך את יכולה להיות רגועה (מקסימום אני ידבר איתו) 

אני לא הייתי בורח. בקושי להביא כדור שאף מחוץ לגדר אני הולך.

ממושמע. 

אבל אני לא חושב שיש מקום לכנות דברי הרב ''שטויות''...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....