30 שנה לגירוש הראשון מארץ ישראל – חצר אדראתר זכרון ימית

ישעיהו ס"ה כ"ב - "לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי."

http://www.sos-israel.com/index.asp?pageID=62241&siteLang=3




30 שנה לגירוש הראשון מארץ ישראל – חצר אדר

ו' אדר ה'תשע"ב / 29/02/2012
הרב איסר קלונסקי
הרב איסר קלונסקי

30 שנה לגירוש הראשון מארץ ישראל – חצר אדר

בז? באדר יציינו שלושים שנה לפינוי חצר אדר שבסיני. הרב איסר קלונסקי,רבה של גבעת מרדכי, מי שהיה הרב של חצר אדר, יגאל קירשנזפט ומיכאל בן חורין מספרים על הימים ההם והתובנות שבעקבות הגירוש הראשון. מרתק.

 
טירוף חושים


כדי להבין את עוצמת השבר שהיה בגירוש הראשון של יהודים מחצר אדר בסיני לפני 30 שנה, ראוי לצטט את דברי מפקד הפינוי בחצר אדר עודד טירה, "עד אז יישוב הארץ היה ?קדוש? בעיני הקיצונים, ובעיני הפחות קיצונים הוא היה ?חשוב?. ופתאום אומרים לך: ?עצור?, לך אחורה, בשביל ערך אחר. אומרים לך ?אל תתיישב?, וגרוע מכך: ?תעקור את מי שכבר התיישב?. זה היה טירוף חושים.. מתיישבי החבל אמרו לי שפינוי ימית יביא בהכרח לפינוי יהודה ושומרון, כי נסיגה בערכים לא מפסיקה".


"בוגרי חצר אדר", אומר לנו יגאל קירשנזפט, שיחד עם רעייתו גב? ציפורה היו מהכוחות הדומיננטיים בחצר אדר, נמצאים היום במוקדי העשייה של ההתיישבות בכל מרחבי יהודה ושומרון, חברון והגולן. היכן שתשים את האצבע תמצא את אנשי חצר אדר. היינו חבורה איכותית ואידאליסטית מאוד, שלא מוכנים לוותר, הוא אומר לנו. לימים חוותה משפחת קירשנזפט את הגירוש הנוסף מגוש קטיף.



יותר מהחלוצים


הרב איסר קלונסקי, רבה של גבעת מרדכי, מי שירד לחצר אדר לחזק את ההתיישבות ושימש רב המקום, מספר על הימים ההם: "רצינו לחזק את התנועה לעצירת הנסיגה מסיני. באתי עם שני ילדיי. ההתלהבות הייתה גדולה, אווירה מקסימה. בחצר אדר חיו בתנאים הכי מצומצמים. בקושי שתי ארוחות ליום. באו לבקר אותנו אנשים מכל הארץ. הייתה תמיכה עצומה. שימשתי רב במקום ולמעשה תפקדתי כחצי מנהיג. דאגנו לעירוב, שיעורי תורה וכו?.


"בכלל חיינו בהרמוניה מדהימה. היו ויתורים ללא הרף. מי שלא מצא מקום לינה ישן בכל מיני מכוניות. היינו צריכים להביא מורים ומורות לאולפנה שהייתה במקום. הבחורים עבדו בחקלאות. מים היו לנו בדוחק רב. זה היה הרבה יותר מהחלוצים שלפני 100 שנה.


יגאל קירשנזפט, מה אתה זוכר מחצר אדר?

אווירה מיוחדת במינה. עד היום אנשי חצר אדר מאוחדים ונפגשים כל פעם בשמחות. כל בוגרי ההתיישבות הם אנשי חצר אדר שהיו חדורים באהבת ישראל וארץ ישראל. הקמנו מוסד חינוכי במקום. גם את אשתי ציפורה הכרתי בחצר אדר ומשם הלכנו ליישב את נווה דקלים בגוש קטיף, שמשם גורשנו פעם נוספת.


והקטע של הגירוש, כבוד הרב קלונסקי?


"האמנו עד הרגע האחרון שזה לא יקרה. ראש הממשלה מנחם בגין הבטיח שלא יחזיר וביקש שישמרו לו דירה בנאות סיני, יישוב אחד ליד חצר אדר. וכולנו ראינו מה היה הסוף, ומה שווה כל השלום המפורר הזה, שמפוצצים לנו כל היום את צינורות הגז.


פריצה לפנות בוקר


"הגירוש היה בז? באדר. הצבא בא והשתלט על העניינים. הכניסו אותי למעצר על כלום. כשמפקד הגירוש עודד טירה הגיע, יצאתי לקראתו. לא אשכח עד היום איך בארבע וחצי לפנות בוקר הם פשטו על היישוב. הם פרצו צריף אחרי צריף. אותי עצרו כנראה בגלל ששידרתי לעצמונה שחצר אדר נפלה.


יגאל קירשנזפט, מה אתה זוכר מהגירוש בחצר אדר?

ביום הפינוי אריק שרון היה שם לגרש אותנו. פרצו אלפי חיילים, שברו את הגגות על הראשים של האנשים, דלתות נעקרו. חלק נפצעו. חלק מהחיילים לא השתתפו בפינוי וסירבו פקודה. כשבאו לגרש אותי מחצר אדר הייתי בתפילת שמונה עשרה. עם תפילין זרקו אותי לג?יפ ופצעו אותי. עד היום יש לי סימנים מהפציעות מגדרות התיל. אין ספק שהציונות קיבלה ממד חדש מאז פינוי חצר אדר לפני 30 שנה. במקום לבנות ולהיבנות הם נהפכו לתנועה מהרסת ומחריבה וזה נמשך עד היום הזה. כל יום שומעים על הרס מקום אחר.


ואחרי הגירוש?


הרב קלונסקי: אחרי הגירוש בז? באדר הייתה עצרת ענקית בכותל בהשתתפות אלפים רבים. שם ביקשו ממני לעלות שוב לחצר אדר ועלינו שוב. הייתי צריך אמנם לתמרן בין הרבנות בירושלים לחצר אדר אבל בכל זאת המשכנו. בערב פסח עלינו לחצר אדר לעשות עם המשפחה את סדר הפסח, והייתה אווירה מרוממת מאוד, קשה אפילו לתאר את עוצמת ההתרגשות.


כיצד הסתיימה העקירה?


הרב קלונסקי: נשארנו למעשה עד סוף ניסן בחצר אדר בעלייה החמישית. לפני הגירוש הסופי מסיני, כל האנשים עלו על גג מבנה, וקשרו את עצמם בשלשלאות אחד לשני, במטרה להקשות על הצבא. ביקשו ממני לומר כמה דברים, ואמרתי שלושה דברים: לאנשי חצר אדר, לאדמה ולחיילים. לתושבים אמרתי, אל תבכו, אנחנו עוד נחזור לכאן. לאדמה אמרתי, זאת ארץ ישראל ואני מבטיח  שנחזור ליישב אותך. לחיילים אמרתי, אתם מוזמנים לשתות אתנו קפה בפעם הבאה שנקים מחדש את חצר אדר.



כבוד הרב, מה התחושות כמי שעבר את הגירוש הראשון מארץ ישראל?


יש בארץ מאבק קשה. יש שכבה מאוד שתלטנית שמגובה על ידי גורמים שליליים בשביל להרוס כאן כל חלקה טובה, הם חודרים למעוזי השלטון ולבתי המשפט. ארגונים עם הרבה כסף והרבה זדון עם שיטת בלוף של זכויות אדם, ותחת המטרייה הזאת הם מחריבים את המדינה. באין חזון ייפרע עם.


הליכוד חסרי חוט שדרה


למה כל הגירושים מתקיימים דווקא בשלטון הליכוד?


הרב קלונסקי: הליכוד הוא שלטון חלש ורופף. גם בגין היה כזה וכיום גם נתניהו. הם חסרי חוט שדרה. למפא"י ההיסטורית הייתה אהבה עזה להתיישבות, היו להם ערכים להתיישבות, אהבת אמת. גם אצל מו"ר הרב צבי יהודה קוק ראו מה זה אהבת אמת להתיישבות. לליכוד מעולם לא היה את הערך של ההתיישבות וזה הביא לתוצאת הגירוש מסיני ומאוחר יותר מגוש קטיף. דיברו על ארץ ישראל מהשפה ולחוץ. אני לא יכול להבין איך בגין ששר שתי גדות לירדן עקר יישובים בארץ ישראל. לבסוף גם גדה אחת הוא לא השאיר לנו. זה פשוט טירוף מערכות. בגוש קטיף זה בכלל היה על ידי אדם מושחת כשרון כשכל המטרה בגירוש הייתה לדפוק את הציבור הדתי לאומי.


ואתה חושש לעתיד?

מאוד. מי שעשה את זה פעם אחת יכול לחזור על זה. כיוון ששנה נעשה לו כהיתר.




"אני  יורד מנוב שבגולן לעצור את הנסיגה מסיני"


מיכאל בן חורין מתאר את העלייה לחצר אדר


"בצהריים מגיעים אליי שני בחורים צעירים, תלמידים בישיבת ההסדר שבימית: יגאל קירשנזפט וברוך מרזל, ומודיעים לי, בשמו של הרב ישראל אריאל, שאני מוניתי למרכז היישוב חצר אדר, שעליי להקימו יחד אתם, ושכל חברי הגרעין ממתינים לי ויפגשוני במוצאי שמחת התורה, יום שלישי בערב, בימית.


"בזמן ההקפות לוקח אותי הצידה הרב ישראל אריאל ומבשר לי בלחש: "גש לבית מסוים בימית, שם יפגשך איש הקשר של הגרעין". מגיע למגרש החניה. חובר אליי בהסתר יהודי בעל מבטא רוסי כבד בשם שמואל וולפמן: "תתניע, נוסעים". נוסעים למקום אחר, שם מחכה עוד בחור ועוברים למקום שלישי. עולים לדירת מסתור שבה התכנסנו. פגישת היכרות קצרה בשעה שתיים בלילה, ונוסעים 20 ק"מ מימית לעצמונה המוכרת לנו.


"מנקים את המבנים שיהיו ראויים למגורים ואני כותב ב?ספריי? באותיות גדולות: מוסך. כדי לעבוד על הצבא המשוטט באזור. הרב אריאל בא לבקרנו ומברך אותנו להצלחתנו, ואנו מתפללים יחד אתו בקול גדול ?מזמור שיר חנוכת הבית לדוד?. למחרת מבקרנו בחצר הרב בצלאל סמוטריץ?, מכרי מבית המדרש שעבר עם משפחתו לחזק את עצמונה.


"קראתי ליגאל קירשנזפט לבוא אליי לנוב שבגולן, כדי לעזור לי להוריד את הטרקטור שלי ?מסורת? הרתום לעגלה ?חזון? כדי להורידם דרומה לחצר אדר. יגאל מגיע כפי שביקשתי. ג? בחשוון תשמ"ב. מעמיסים את העגלה בכלי עבודה ובחפצי בית, לכל אורך העגלה פורשים שלט מרשים שעליו כתבתי בגדול: "אני יורד מנוב שבגולן לעצור את הנסיגה בסיני", ובשעה ארבע אחה"צ יוצאים לדרך. אני עולה על הטרקטור ויגאל קירשנזפט נוהג בפז?ו שלי...


חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך