הייתי הולכת ניראלי לשבת, רק תלוי כמה שבתות אולפנא יש לכם, באולפנא שלנו יש רק שתיים בשנה אז כל אחת זה כאילו ממש וואווווווווווווווווווווווו אז לא ההייתי מפספסת ...

אני פנימיסטית, אז שבת אולפנא זה ממש לא מרגש. (אבל ממש).

הקטע הוא שזה שבת זכור, יעני שבת שהשמינית מארגנת וכו'... קיצר שבת שיא השווה.

מצד שני, שבת בר מצווה זה לא דבר שיש כל יום.... לראות את כל המשפוחה וכו'....

הממ אז ככה- אם כיף לך עם הבנידודים (אתם חברים וכו')-לכי לשבת בר מצווה. אם לא - לכי לשבת אולפנא

דווקא אתם משפחה דיי שפויה ונורמטיבית...

אהה, האמת מפה זה מתחיל: האח ממלכתי, האחות פמניסטית... אני רק מקווה שמישו לא יצא בסוף לתרבות רעה

|תוהה| |קולט את השפעת פורים| |סותם|

סתם, לא באמת ברור, תעשי חושבים..
תראי מה יותר חשוב לך...

הייתי מציע להתייעץ עם המחנכת או עם כל אדם שמכיר אותך ואת המקרה ויכול לעזור. 

בגדול הייתי אומר שתלוי בקשרים עם בן הדוד. ולא זו בלבד, אלא שהייתי גם מוסיף שהמשפחה עלולה להיפגע מאי-בואך לשבת בר המצוה, ואילו חברותייך ושאר האולפנה קרוב לודאי שלא תיפגענה. לפיכך הייתי מציע שגם אם החלטת ללכת לאולפנה ושקלת את הדברים היטב, לשוחח עם בן הדוד ועם הוריו ולבקש מחילה על כך שלא תשתתפי בשבת המיוחלת, ולבקש מהם שלא ייפגעו.

שבת שלום ופורים שמח

בסיעתא דשמיא

ברור שתלכי לבר מצווה..

חברות מתחלפות משפחה לא!

וגם עוד משוו..

שבת זכור יש עוד מליון כאלו!!!(מזל..)

לשיקולך..

מזל"ט..=)

בכולופן... ממש ממש תודה...

מתי כבר כל המשפחה נפגשת?

אבל גם מלא זמן לא הייתה שבת אולפנא ..

איך שבאלך

סתם... נראלי אני באמת יבוא לאולפנא...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....