והן משלמות כרטיס בדיוק כמוך, תן להן גם קצת התעלות

ומה הבעייה לארגן ערב בנפרד??

אז תגידי

לא מזיז..

אני חושבת שזה עצוב שבנות כך מסתכלות על בנים..

תהנו ממה שיש לכם בחג..

תמיד הייתי שיכורה גם

איזה חוסר צניעות משווע!!!

לנשים יש מה להסתיר, וכשהן שיכורות הן לא שולטות על עצמן!!!

איזה חוסר צניעות!

בעזהי"ת.

לא יודעת מה איתך..

וכן, גבולות של צניעות בסיסית זה מינימלי לגמרי, ואת זה לא פורצים בשום מצב.

נראה לי ששתינו מזה מחמירות וקפדניות בנושא  ראית את השרשור בפורום בנות? לכי תצדדי בי.

צריך לאחד כוחות ולהקים קמפיין נגד שתיית-נשים

כל מילה פשוט ככה...

כאן אני לא מסכימה.

שנשים לא ישתו כי יש מה להסתיר, ושגברים ישתו- כי אין להם.

מחילה, אך זה לא נכון בעיני.

שתיית נשים היא לא לעניין גם בגלל צניעות אבל גם כי בנות יכולות להגיע לרמות של קדושה והתעלות.. ולקירבה ואחדות וכל הדברים הפנימיים גם בלי יין!

בנים לעומת זאת לפעמים קצת עצורים בנושאים של רגש ופנים ולכ הם צריכים את היין כדי לגלות את זה בעצמם וכדי להציא ולפרוק..

ובקשר לזה שבנות מגיעות לישיבות -

מספיק דפקו אותנו עם החג הזה.. מגיל 13 בערך פורים הוא חג חסר משמעות בשבילנו..

(אפילו תחפושות זה כבר לא בקטע..)

רק לבשל ולארגן במטבח משלוחי מנות..

גם אנחנו רוצות קדושה ושמחה!!!!

ומה לעשות שאתם עושים את זה טוב? תשמחו בזה!

נחמד לנו וטוב לנו לראות את זה..

מספיק שכל השנה - אנחנו בצד ואתם יכולים לספוג קדושה וללמוד תורה (בהכי אמיתיות ופנימיות שלה) אז כשיש לנו אפשרות קצת לחוות את זה גם - אז למה לא? (ועדיין לא ראיתי שמרכלים עליכם באופן ספיציפי..)

ובאמת בפורים אני לא מספר אותם.

למה אנשים חשובים ששיכור זה אחד שלא יודע מה הוא עושה? עוד לא קרה לי בפורים שעשיתי משהו שהצטערתי עליו אח"כ.

אם יש משהו שאני לא ארצה לספר-אני לא אספר אותו. אבל אם יש משהו שאני רוצה לספר אבל אני מתבייש-פורים זאת ההזדמנות לספר אותו.

ולכם אין מה להסתיר?

זה דיי מביך לראות בחורי ישיבה שתויים ובנות מסתכלות עליהם...

בס"ד בר"ה

להכיר ת'בעל, איך ש-הוא באמת!! בלי מסכות...(חוסך הרבה התלבטויות)

"נאמר ברוח פורים" 

למצוא את הבעל!

סתם, ת'אמת שאני יכולה להבין ת'בנים בקטע הזה..

זה באמת מציק...

אבל יותר מזה, אני חושבת שהבנות עצמן גם לא באמת 'שמחות' ככה..

כמה אפשר לרקוד בעזרת נשים כשכל האקשן בכלל אצל הבנים?

(או שבגלל שאפעם לא הייתי בישיבה בפורים אני לוידעת?)

למה יש ת'מדרשה אם לא בשביל פורים??

שעד שמברשת השיניים לא פוגשת בזו של השני, לא באמת מכירים. וגם אז לא מיד..

שיכור או לא, יש כאלה שגם הפיכחות לא מחמיאה להם יותר מדי..

נאמץ את הקטע של הסנוקר

לא בטוח שזה אותו דבר.

הטענה הרווחת שם הייתה (אאל"ט) שבנות לא צריכות את הריקוד עצמו בשביל להגיע לרמת שמחה שבנים מגיעים ע"י ריקודים - ולכן מספיק להן להסתכל והן מאד נהנות מזה ומקבלות פולטק קדושה.

אבל אולי בפורים זה לא כ"כ נכון, כי הבחורים במצב לא הכי הכי. וזה קצת מפריע להם להתרכז בקדושה.

אבל נראה לי, שאין בעיה, הבנות ישאבו כמה קדושה וצחנא שהן רוצות וירכלו כאוות נפשם, הן עושות את זה ממילא...

והבנים ישכרו, ירקדו וימלמלו בירבורים חסרי פשר. אה, וגם יתקרבו פול לה'.

שטויות.

בתור בת, שמשתדלת לשבת בתוך עמי, בנות צריכות וחצי את הריקוד עצמו בשביל להגיע לרמת שמחה כמו בנים.

אין אפילו מה להשוות בין לצפות לבין לפעול!

פשוט רוב הבנות מעולם לא ניסו את זה (באשמתן או שלא.. זאת כבר סוגיה בפני עצמה), אז הן חושבות שפסגת השמחה היא לתצפת מעזרת הנשים. אבל בואו אני אגלה לכן סוד כמוס:

זה לא.

לא מתקרב אפילו ללרקוד באמת.

לא דברנו על פסגת השמחה.

אין לי כוח להביא קישור לשרשופלצת ההוא.

אבל מישו שם כתב יפה-

לשמחה שבנים מגיעים כשהם רוקדים, בנות מגיעות כשהן צופות.

ולשמחה כשהם משתכרים, בנות מגיעות כשהן רוקדות.

וכשהן משתכרות - בנים מתים....

זאת אומרת אם זה מפריע לך כנראה שלא שתית מספיק

היה נחמד לו היו דואגים שבנים לא ידעו שצופות בהם בנות.

אגב זה שונה מהתחושה בסעודת פורים, אז בדרך כלל זה לא מפריע כי ההרגשה היא שכולם הם חלק מהקטע, ולא אובייקט שנתון עכשיו לתצפיות.

חוץ מזה שאם אתה חושב על זה מראש, (ואתה יודע לפחות על מישהו/מישהי מסוימת שצופה בך) אתה יכול דווקא לנצל את זה להעביר מסרים (עשיתי את זה כמה פעמים בחיים ואני מתכנן את זה גם השנה). כלומר: יש דברים שקשה לומר אותם במשך השנה וגם לא יהיה להם את אותו אפקט כשהם יאמרו סתם ככה ולכן כדאי לנצל את פורים בשבילהם.

אצלינו בישיבה, יש מסיבת פורים, שבגלל שכ"כ הרבה אנשים מגיעים אליה בחורי הישיבה הם באמת מיעוט...

הקטע האמיתי זה מוצאי פורים, כולם מגיעים מכל סעודות הפורים וממשיכים אותה בישיבה עם ריקודים אינוספיים לתוך הלילה ושם זה באמת קדושה אמיתית והרבה יותר אינטימית.

ודווקא שם מגיעות כל מיני רווקות משועממות, ואני אח"כ מקבל ריקושטים.... ואם אני יודע אז כנראה שזה נכון כי אני לא מהמסתובבים בעזרת הנשים.

יש גבול..

עד מתי???

אני הולכת לישיבה כאן ביישוב בפורים כדי לראות את הבחורים רוקדים כי אני לא מוצאת את עצמי..

לא מוצאת שמחה אמיתית..

אז כשאני רואה אנשים רוקדים נכנסת לי קצת שמחה ללב..

אבל אתה צודק, אף פעם לא חשבתי על הצד שלכם.. 

נתת לי נקודה למחשבה, תודה!

אני דווקא יכולה להבין שלא כייף להרגיש תחת זכוכית מגדלת..

במיוחד בזמן שיודעים שפחות שולטים בעצמינו...

יש כאלה שזה לא יפריע להם..

ויש כאלה שזה ימנע מהם להיות משוחררים ושמחים...

עניין של אופי..

עד כמה שאני יודע אסור לבנות להסתכל על בנים אם זה לצורך הנאה. ככה לימדו אותי. זה לא רוח הלכה זו הלכה.

חוץ מזה, בשביל זה יש דייטים. אני מבין שלך זה לא מזיז שמתצפתים עליך, אני מבין אותך- מבחינתי אתה יכול להיות כוכב קולנוע או מגיש חדשות שכל המדינה תכיר אותך אבל תבין שיש גם אנשים שהם בדעה הפוכה ממך: להם זה כן משנה שמתצפתים עליהם וק"ו אם מדובר בבנות המין היפה. 

ו-פורים! זה זמן של קדושה. וקדושה היא כן מושג שמתקשר לצניעות וצניעות היא גם פחות החשפות לקהל גדול.

ואני מבטיח לך שברוב המקרים זה לא עוזר לעמוד על טיב המועמד. עובדה תראה כמה מתארסים ומתגרשים או גרוע מזה (יש כאלה שאומרים ההפך, כאילו שפרידה אחרי אירוסין חמורה יותר) מתחתנים ומתגרשים. וזה אחרי הכרות ארוכה מאוד בסניף או בשכונה/עיר. מה תאמר על כך?

בנות שרוצות לרקוד- אדרבה יש מדרשות לבנות שירקדו שם.

ו-אחי, אל תקח אישי- דיברתי באופן עקרוני. שבוע מצוין לך!

עם תזמורת משלכן??

באמת מזה פמיניזם. אין עניין לפרוץ גבולות, יש עניין להתפתח.

זהו.

לפחות שלא יהיו ניזונות משמועות

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t387282#4649206

נראלי שכל הדיעות מיוצגות שם..

אז אולי חבל על הדיון.

כל טוב.

נשים צופות בכם מעזרת הנשים.

אין להם חלק בקריאת התורה בשבת, אין להן חלק בהקפות בשמחת תורה, אין להן חלק בקריאת המגילה, הן צופות.

ובפורים? מה נשתנה? 

הן צופות.

לא נאה לך? חבל, גם לי לא נאה.

זה מקומי וזה מקומך, וכמו שאני מתמודדת עם זה שאני מסתכלת מהצד בזמן שאתה עושה, אז גם אתה יכול להתמודד עם זה שאני מסתכלת מהצד בזמן שאתה עושה.

רוצה להתחלף? 

אם לא שמת לב אין לו בעיה שתרקדי ותשתכרי לבד ותעשי מה שבא לך, רק אל תבואי לצפות עליו בישיבה בפורים.

הוא לא רצה לסגור אותך בבית

שהלכתי "לצפות" בבחורים בשיבה רוקדים זה היה נראה לי מטופש (כמה חברות "סחבו" אותי לשם).

זאת ישיבה שנמצאת ליד המדרשה בה למדתי ומהר מאוד חזרתי למסיבת פורים במדרשה.

בפעם השנייה בעל כורחי שצפיתי בבחורי ישיבה בעלי היה בקהל הבת שלי בכתה והיה מאוד קשה להרדים אותה. וכן גם כמה בחורים שיכורים פלטו שטויות וכדומה.

השנה אני ל-א חוזרת על הטעות הזאת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בנות אתן לא בעונש לכו למדרשות מי שרוצה לשמוע על מקום טוב ללכת אליו מוזמנת לשלוח לי הודעה......

זה מה שקורה.

והדיון פה ממש לא על מקומה של האישה ביהדות, אבל אין לה הרבה מקום בפועל.

כל השנה אנחנו מסתכלות עליכם מבעד למחיצה, אז גם בפורים.

כי עכשיו מפריע לך שרואים אותך משתכר, מחר יפריע לך שרואים אותך רוקד, אז לא נבוא לשמחתורה, ואח"כ יפריע לך שמסתכלים עליך מתפלל, כי אתה מתקרב לה' וזה אישי ואתה לא רוצה שבנות יראו.

אז נסולק מבית הכנסת לאלתר. 

אי אפשר לעשות איפה ואיפה.

מקומנו בעזרת הנשים? אז שם נהיה. 

מה מענין אותך לראות אותו משתכר?
או רוקד?
או מתפלל?

בפעם האחרונה שבדקתי עזרת נשים לא היתה שם נרדף לעמדת תצפית.

מקומנו בעזרת הנשים?
אז שם נתפלל, ואם זו היתה אופציה אז שם גם נשתכר ונרקוד.
ואם אי אפשר זה לא אומר שאנו צריכות לחוות את זה דרך האומללים שלמטה.
תמצאי לך דרך אחרת להתגבר על תחושת הנחיתות הדתית שלך, ותני לבחורים המסכנים להתקרב לה' או מה שזה לא יהיה בלי צופות.

אם הייתי מגיעה למדרשה (ללא קשר לצניעות) ורואה אותך מקיאה ומדברת שטויות? נעים? לא!!

אז גם לבנים לא נוח שבנות יושבות ורואות אותם במצב כזה....

שמחים =) זה מה שעושה לי טוב.

אולי אח''כ עוברים למדרשה או לאיזה אודליה ברלין משו..

בנות מה הקטע שלכן לצפות על הבנים?

אתן רואות שהם לא רוצים אז זהו- לכו תעשו מסיבה משלכן.

בנים אני מבינה אתכם לגמרי! במצב של שיכרות זה באמת לא נעים שבנות צופות.

(ורק לפורים הייתה כוונתי, לא לחגים אחרים.)

גם נשואות שמסתכלות על כולם זה אותות דבר.

מי שמעדיפה לצפות בשמחה בישיבות שתצפה. רק הרכילות היא זו שאסורה

הייתי שנה שעברה בפורים בישיבה, ומה שעשיתי היה לרקוד.

אני באמת מבינה את זה שבנים לא ירצו שכל הבנות יסתכלו עליהם שהם שיכורים

אני אישית נמצאת כל שנה בסעודה ואז בריקודים שאחריה בישיבה של אבא שלי.

ואני לא מחפשת בעל, איך בכלל אפשר לשפוט מישהו לפי פורים?

אני רק יודעת שאני מאד אוהבת לראות איך האלה שכלפי חוץ כל השנה

נראים כאלה סנובים ו"מגניבים"

פץאום מתחילים לצעוק לקב"ה, ולבכות לפניו,

ולדבר עם הרבנים.

זה עושה לי כ"כ טוב על הלב..

ולא, אין לי כוח ללכת למדרשה או משהו כזה, אני מתעייפת מהר,

וכשיש ליבוט אם לראות בנים רוקדים או בנות רוקדות, מבחינת מה יותר חזק ושמח-

ברור שבנים. בעיקר כשהם לא ממש פיכחים..

חג שמייח!!

תזהרו לא להקיא.. 

בעצמי.

זה יכול מאוד לשמח אבל אני מרגישה שלפעמים אנחנו מרגישות שהמקום שלנו הוא בעיקר להיות מהצד.

במקרה הזה זה לא כך.

גם אנחנו צריכות ומגיע לנו להתמלא.

אם את מרגישה שאת מתמלאת מלצפות אז זה רלוונטי עבורך.

בכל אופן עבורי לא ממש.

יכול להיות דווקא שמחר נלך בסוף לישיבה ממגוון סיבות.

פורים שמח לכולכם!

היה... אין מילים לתאר.

מדהים.

מזמן לא הייתי בהיי כזה.

כ"כ שמח, כ"כ טהור,

כ"כ יפה!

קריאת המגילה היתה מצחיקה ממש (עשו שטויות ושמח!  )

אח"כ בריקודים-

הבנות רקדו בעזרת נשים כל הזמן,

היה כיף, היה שמח,

והיו אלה שתצפתו. שיערב להן.

אני לא מצאתי שום דבר מעניין שם למטה. בפעמים המעטות שהצצתי בכ"ז- ראיתי בחורים שנשענים אחד על השני, בוכים על הכתף של החבר, מתחבקים, או מזגזגים ומנסים לרקוד.

שיכורים חמודים  |מצקצק בלשונו|

 לא מבינה מה יש להדבק למחיצה. מבטיחה.

זה אחד הדברים!

פורים כזה שמח לא היה לי הרבה זמן

ב"ה שזכיתי!

מוזמנים לאמץ!

וכן, גם אני לא אוהבת שהבנות מסתכלות על הבנים רוקדים..

פורים שמח!

להתמלאות בה

אני אנסה לומר עד כמה שאני זוכרת:

זה נראה שהם רק 'צופים' מבחוץ, אבל בעצם עמוק בפנים הם כ"כ הרבה מעבר לזה... הם כ"כ היו רוצים להיות כמוך, לעבור את זה גם כן... אז תן להם את הרסיסים הקטנים האלה שמשמשים מעין "רמזים" לחוויה עצמה.

נגיד אצלינו... יש לנו את המסיבה של הרב עד צאת פורים בערך... מיליון שיכורים, ואווירה ממש שמחה וקדושה באוויר...

יש הרבה בנות שצופות (יחסית), אבל אני יכולה לומר לך שאלו רגעים שאני מקנאת בבנים, שהם יכולים פשוט להגיע לזה עם היין- מה שבנות לא עושות... אז חלקנו רקדנו וכו'... אבל להיות כמעט בתוך החוויה העצומה הזאת זה משהו ממש מיוחד! ואם זה הכי הרבה שאנחנו יכולות להגיע אליו.. תן לנו בבקשה!

גם אם צוחקים ומדברים על זה... זה משאיר חוויה. אני מבינה את מה שאתה אומר והגיוני שאם הייתי בן גם אני הייתי חושבת ככה... אבל תנסה להסתכל על זה ממבט של מי שמת להיות חלק מזה ולא יכול...

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.