אבל אני יכול להבין את הקושי שלך.

יש בזה מן המבוכה, בהחלט.

ביניי"ש, תחשוב שאם היתה לך את האפשרות לעשות ההפך לא היית עושה?

ואולי זה באמת ההבדל, לא כל בת שצופה עליכם מלמעלה, תרה אחרי חתן פוטנציאלי..

אישית, זכורה לי שנה אחת שהרגשתי ממש רובוט בתפילות ובכל עבודת ד' בכלל, והגיעו גם חודש אלול-עשי"ת-יו"כ עברו ולא הרגשתי כלום!

ואז, בשמחת תורה "כשתצפתתי" על 'עזרת ישראל' (ולא היו אלה קהל של בייני"שים, "סתם" 'עמך ישראל') פתאום הרגשתי משהו בפנים שמתחיל לזוז..

(חוסכת מכם את הפירוט 'הרגשי' שבהמשך...)

בקיצור, מה שרציתי לומר שאצל בנות זה יכול לעבוד טוב מאוד על הרגש שלהם, ולרומם את עבודת ד' שלהן מצפיה שטחית שכזו לרמות שבנים היו משיגים בעמל וטורח גדול בלימוד תורה.

ואני מבינה את המבוכה הטבעית שלך..

וניסיתי במשך דקות ארוכות לנסח את זה כך שישמע כמה שפחות "רגשי".

כשרוקדים בכל הרבאק והכח,זה מוסיף לנו.

וכשאתם "מתצפתות" -זה גורם שלא נרקוד כך. 

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אני (כאמור) לא מהצופות האדוקות, אך מה שכן- מרגש אותי לראות את הבנים רוקדים כשמגיע אחד הרבנים והאווירה הולכת ומתגדלת וכו', זה משהו שלעולם לא אזכה לעשות במו רגליי (לצערי), אז לפחות לראות את הטהר הזה שב"כבוד רבו"..

(סוג של פיצול אישיות,ידוע..)

א. מה זה החתימה הזאת?!!

זה אני או שיש לך שמץ שוביניזם בנשמה?

אם כן, אני אפילו לא אתייחס לשרשור שפתחת כי אתה לא מכיר בזכות של אישה להראות בכלל...

ב. אם זה בצחוק, אז תבין, אם כ"כ מפריע לך שאנחנו מסתכלות אז אל תרקוד!

למה שאנחנו נאבד מהשמחה בגלל שלך לא נוח?

ציטוט:"למה שאנחנו נאבד מהשמחה שבגלל שלך לא נוח?"-מה ז"א???

אני הייתי עד לפני שנה-כל שנה בבית , ובבית לא היה לי איפה לרקוד וזה היה חסר לי.. ומשנה שעברה אני במקום שאני יכולה לרקוד-וזה גורם לי לשמחה הרבה יותר מלהסתכל עליהם..

אז להמ שתאבדי מהשמחה-תלכי למקום שאת יכולה לשמוח בזכות עצמך!

מה שאמרת לבייניש-זה בטוח לא הפתרון!

בעזהי"ת.

באמת לראות ריקודים ושמחה עושה משהו בלב...

אבל באיזשהו מקום המנהג הזה שרק בנים רוקדים ובנות מביטות, הופך להיות מנהג מגונה ואפלייה על רקע מגדרי.

כן כן! למה לבנות אין זכות לרקוד??

למה בנות לא מבינות בעצמן שגם להן יש את הזכות הזאת? למה?

כי זה מה שהתרגלנו. לא באמת כי יש לזה סיבה טובה...

אני זוכרת את השנים שהייתי מצטופפת עם כל נשות המרכזניקים בעזרת הנשים בישיבה ומסתכלת על הריקודים.

אחרי חצי שעה התחלתי לראות מעגלים בעיניים.

זה כמו ללכת להופעה, ולשבת בקהל, כשאתה בעצמך הזמר...

אני חושבת שצריך לעשות מה שנקרא "שילוב ראוי", ולדאוג שיהיה מקום גם בעזרת נשים לריקודים.

בעזהי"ת.

ומסוכן גם להתפלל שם.

צעד אחד לא במקום ו..הופס! נופלים לעזאזל...

ותאמין לי שהכי מסוכן שם זה הצפיפות בשמחת בית השואבה!!!!

אפשר להחנק שם, ויותר חמור- מרוב לחץ, פעם קרה לי, שכמעט הועפתי היישר לעזרת גברים- ללמטה... כל הזמן דחיפות!!!!

[אולי באמת שיתחילו להגביל את הכניסה לשם??..]

ומעבר לכל זה, אפשר לעשות את שמחת בית השואבה באולם אחר. מה עם חדר האוכל?

ובכלל, מראש לא בנו את המקום למציאות כזאת, שתבין איזה שינוי תודעתי צריך לעשות...

אני מכיר יהודים שזכו להתחתן בבית המדרש עצמו... (של "מרכז")

אם יש ליקוי - למה לא מעוררים עליו? אני בטוח שיש עם מי לדבר בנושא.

בעזהי"ת.

אז מה?

מועררים עליו, אבל למישהו אכפת?

אין עם מי לדבר על דברים כאלה בישיבה...

אולי לך תהיה הזכות, ממש עכשיו, כשבוע לפני האירוע, לתקן את עניין הצפיפות...

פשוט תגיע כל פעם שיש איזה ברית אחרי מנחה...

תשמע את המוהל עם הניגונים המשעשעים שלו...

תאכל קצת רוגלכים ותשתה קצת מיץ תפוזים...

ותכיר עוד הרבה הרבה!!!

אני עושה סיום לכבוד ההודעה השלוש מאות.

יהיה אוכל!!!

מי מגיע?

[עזרת נשים פתוחה; ללא חשש ריקודים]

רק אם יתחילו לחפור פה על נשים רוקדות עם ס"ת

או שתהיו חפרנים במיוחד על כל מה שנאמר כבר!!

ואיך בדיוק עושים סיום בוירטואלי? עם עוגה וירטואלית גם?

ועושים סיום עם הרבה cookies (לא לבטל בדפדפן),

שתיה בחסות חברת המשקאות tempo-rary.

ואני לא חושב שבהיסטוריה של הפורום יש כזה אשכול

עם כל כך הרבה תגובות, ובטח לא בריכוז זמן כזה קצר.

אני ממליץ לצל"ש הפורום!!!

עד כמה שזכור לי .. (למעט פעם אחת בעטרת, שהלכתי לשמוע שיעור של הרב אבינר..) 

אז מן הסתם לא יצא לי לצפות בהם רוקדים..ואם הייתי שם הייתי מנסה לארגן איזה מעגל (משוכלל) אצל הנשים...

באמת אתן רק מסתכלות עליהם ערב שלם?

גם לי נמאס ררק לראות כל הזמן ולא לרקוד.

האמת, פעם אחת הייתי במרכז ביום העצמאות והייתי בשוק- שרק הבנים רוקדים.

עד אז עשיתי יום העצמאות ביישוב/אולפנא, והיינו רוקדות.. אוהו רוקדות..

זה לא פייר שאין לנו איפה לרקוד.

באמת.

ולגבי זה שזה פותח משהו רגשי.. אולי זה נכון ואוי זה לא,

אבל בכל מקרה לקום ולעשות מעשה נראה לי הדבר הכי חכם.

איך אומר ר' נחמן זעי"א?!

"ע"י ריקודים והמחאת כף מתמתקין כל הדינים".

למה שלא נזכה לכך גם אנו?!

בנות, בחתונות, כשהחתן "גונב" את הכלה לרקוד עמו בעזרת גברים (שזה מביך לכשעצמו אך לא נערב שריטות אישיות), עזרת הנשים מתפרקת והופכת להיות יציע צפייה!!! הכי מבאס בעולם לרקוד 2 בנות וחצי בעזרת נשים כשכל השאר צובאות על החורים של המחיצות (או יוצרות חורים בין המחיצות)! זה תמיד משגע אותי!

כיצד מרקדים לפני הכלה? לא כך. קל וחומר כלפי התורה..

ולגבי השאלה- זה  לא טוב לכלום. לא בוחרים חתן לפי זה שרוקד הכי יפה/מוזר/בדבקות.

בעזהי"ת.

אני אישית לא רואה שום סיבה לרקוד כשהכלה לא נמצאת שם.

זה לא באמת משמח אותה שקורה משהו בעולם שהיא לא יודעת עליו...

לכן, כשהיא הולכת לצד השני של המחיצה, אין שום בעיה לצפות במה שקורה שם. ג"כ זה מה שחצי מהגברים עושים... והם יודעים טוב מאוד שכולם צופים בהם, ויש להם בחירה אם לעשות שטויות או לא. וכל אחד לפי האופי שלו....

אם יארגנו ארועי ריקוד לנשים,ויהיו שם מלא נשים,זה לא יעשה אותה שמחה ( ואף יותר)?..

ז"א מה עם ספר תורה וכזה.. ?!

מן הסתם תוך כדי ריקודים לא תלמדי הרבה, אבל אני לא חושב שזה רע "לשים עין"

על מישהו ואח"כ לברר עליו. אין בזה שום דבר טמא או אסור.

סוף סוף מישהו שם על השולחן את העיניין המפגר הזה!

נקדש.. יכול להיות שנניח על כמה בנות זה פועל נפשית.. אבל לא נראה לי שכש-100 (לפחות!!)

"אופציות" רוקדים מולם הן ממש חושבות אך ורק מחשבות צדיקות, גבוהות ורוחניות הקשורות לחג אלא מחשבות קדושות כדוגמת- בית יהודי, דיניי איחוד וכד'..

לא מבינה את המנהג הזה!

בסדר.. יודעת מה? לשמח את הנפש 2 דק' וזהו!! לא לבהות בהם כאילו אין מחר..

לצאת לרקוד בעצמינו!! 

מה אנחנו לא יכולות להיות שמחות בתורה.. ?!

(ודאי שזה לא אותו דבר אבל בטוח שזה יותר טוב משמחה פסיבית שכזו..)

עוד עיניין- בריקוד אמיתי מתוך שמחה הגוף מתלהב ורוקד.. אשכרה רוקד! זה אכן מביך שמסתכלים אליך! בחיים לא הייתי רוצה שישבו ויסתכלו יבחנו וכו' אלא לרקוד פשוט מבפנים בלי פוזות!!

יפה בייניש שאתה רגיש לעיניין ..!!

בעייני אתה מציל את כבוד הבנים !! 

ואני עד עכשיו חשבתי לעצמי למה הם לא עושים משהו בנידון?? 

הם נהנים מזה? שמסתכלים אליהם???

לא יהיה רלוונתי להגיד לכם שימו מפות/אלבדים/קירות גבס...(אין צורך להסביר מה היכולות של הנשים, נכון?)

אבל כן רלוונתי לעשות את כל השמחות האלה באולם בו תיהיה עזרת נשים (ולא שם למעלה.. או עם מדרגות..)

עזרת נשים שגם הן יכולות לרקוד ולהביע את שמחתן..!

ואז אומנם עדין תשארנה השדכניות הדגולות לעמוד ליד המחיצה אך סבורה אני שהרוב המוחלט יצא בריקודים בכל זאת.. שימחת תורה לא? 

מקווה שלא הגזמתי... ואם כן.. אז זו דעתי בכל אופן

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

כי אם כן, יש פה בעיה מעניינת נוספת - "אופציה" אחד, שעשוי לכרכר

בכל עוז, דווקא ביודעו על היותו כעת "אופציה" אפשרית...

ואז היא תגיד לשדכנית, זו שעומדת מקדימה בצד ימין,

"את רואה המשוגע הזה.. זה שקופץ שם.. אותו אני רוצה!"

אז כדאי לעדכן את ה"אופציות" בפירוש, שיקחו את זה בחשבון?...

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ולתת להם חולצות זוהרות.

אני? אני רוצה את ההוא מהשורה האחרונה..

"משקפות"מגלילי נייר טואלט..וחיברו אותם לעזרת נשים..

בעזהי"ת.

"נא לא לנאכיל את החיות. בתודה, צוות הגן!"

וגם שמנו שלט לבנות שירקדו...זה לא עבד.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אומנם זה קצת מוגזם שבית כנסת נהי'ה מקום הכרויות,אבל צריך לזכור שבימים עברו אנשים הכירו את המשודכים שלהם רק בתיצפות עליהם מעזרת נשים!!![ראו ערך-'כנר על הגג'!!!]

ואצל הדתיים האדוקים(באזור 100 שערים וכאלה)-זה קי'ים עד היום!!

חוצמיזה-נראה לכם מוזר עניין התצפיות-אז או שתפסיקו,או שתיזרמו ואל תתיחסו ברצינות.....

חוצמיזה שזה נראלי מצחיק שבנות יגידו:"הי -רואה את החתיך שם שרוקד,אני ממש רוצה להכיר אותו".איך את יודעת?!?!כי הוא רוקד נורמלי/מוזר/מצחיק אש?!

זה "100 אופציות..."
ואם בנים יחשבו אפילו להסתכל דינם מוות

אתם רואים?
אפילו התורה אומרת שיש משהו ב"אינטואיציה נשית"

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ובקשר לשאלה: בחיים לא יצא לי לחשוב על זה..

אף פעם לא חשבתי שזה מפריע לבנים. (:

אני חושבת שהבעיה שבנות לא רוקדות בעצמן היא בעיקר בעיה טכנית (כשמדובר באירועים בישיבה או בי"כ).

ואני לא מרגישה שאני צריכה להקים מחאה. זה לא שמישהו קיפח אותי..

אם באמת ארצה לרקוד, ארקוד.

אני אישית לא אוהבת כ"כ לרקוד, ובהחלט מרומם אותי לראות ביינישים רוקדים (עם ובלי קשר להיותי רווקה).

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אותי מחזק לשמוע קבוצה גדולה של בחורים שצועקים ביחד "שמע ישראל" או שרים משירי התפילה.

אבל אני לא צריכה לצפות בהם בשביל זה..(:

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

עלית על נושא טעון מאוד כנראה...

בנות שמחות כמו שבנים רוקדים.

בנות רוקדות כמו שבנים שיכורים.

בנות שיכורות כמו שבנים מתים...

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לא, לא זה שביבנה..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

למרות שלא מדובר פה בהתחד"לות. הוא מדבר על המקום האישי. שזה מביך אותו..

וינצל כל הזדמנות להורידנו עד עפר. מזל.

זה ממש מעצבן/מביך ובעיקר חוסם לעשות משהו כשאתה יודע שעשרות (במקרה הטוב) עיניים מסתכלות עליך....

(ולא משנה עיניים של מי זה...)

שהם לא אחיות שלו, הוא מבטיהן של בנות שגם רוצות לשמוח דרך הווילון?

אולי זה פשוט מביך אותו שאנשים בוהים בו (ובמקרה הזה מדובר בבנות..)?

קשה כך לרקוד..

ומחליט שזה בגלל שזו הפעם היחידה שאני נפגש עם בנות.חבל שאני לא משלם לכן בתור דוברות.כי זה הרי ברור בגלל זה.זה הרי מה שאמרתי,והן יודעות הכל עליי.

מה הקשר?!

לא הייתי מדריך בבנ"ע (צה"ד מעורב,שנתיים)? לא הייתי בקייטנת איל"ן?

אתן שומעות מה שאתן כותבות? "צורך נפשי". "אין שום בעיה שבנות יבחנו בנים".,מה זה שוק עבדים?

מה זה הדבר הזה?!

חוצמזה,שאני לא היחיד שמרגיש את זה..וזה גם לא קשור למביך,סתם לא נעים.

(מצטער שהתעצבנתי,אבל באמת עצבנתם..)

פשוט אל תבואו לישיבה שלי,וככה הכל יהיה טוב.זה אותה ישיבה של הרש.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

יש בנות שמגיעות עד שם?? IהלםI

פששש כראה שבאמת מחפשות חתן..

ראו הוזהרתם..

ואין בזה פסול. זאת דרכם להשתתף בשמחה...

מה לעשות יש גם כאלה יצורים בעולם וצריך להתחשב בהם...

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ואגב אני בצד שלך, לא אוהבת את כל הקטע הזה...

אישית אני מעדיפה להיות בצד האקטיבי (במידה ואפשר..) ולא מעדת המתצפתות אבל יש בנות שממש לא אוהבת לרקוד אז מה שמשמח אותן זה לתצפת וגם בלי קשר זו שמחה שונה משל בנות.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

מציצות כן, אך לא משתמשות עם שום חפץ אחר כדי לשפר את הצפייה...יש לנו גבולות.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

גם כשבת מסתכלת, מה היא חושבת לעצמה? "יוו איזה חמוד"?!

זה נראה לי קצת שונה ממבטים של בנים, לא?

גם "יוו איזה חמוד" זה לא משהו..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

או על החולצה מאחורה (בבית השואבה יש שמגיעים עם מודפסות עדיין...)

גובל לדעתי בחוסר צניעות.

מה שאני תכף אומר הוא לא תשובה להודעה של הבייניש,

אבל למען ה',

בנות מתנהגות כמו בנות, (כלומר מתרגשות מבנים)

ובנים מתנהגים כמו בנים, (מתרגשים מבנות)

וזה הכי טבעי ובריא (וכשזה לא ככה... אז זה בהחלט בעייתי),

אז מה הם אמורים לעשות עם עצמם? אפילו מבט קטן ומחשבונת זה כבר פסול?

ב"ה התורה קבעה לנו גדרים כדי שח"ו הרחוב לא יהפוך לגן חיות אבל מצד שני אי אפשר להפוך את האדם לנטול רגשות (והורמונים)...

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

(באמת שלא חשבתי שאגיב עוד לשרשור הזה.. אבל חבר'ה, חפרתם.. )

הכיפות הבינוניות של הממלכתיים נשארו קטנות...

בעזהי"ת.

וזה לא קשור לממלכתיות או לא,

זה קשור לרמת הרצון להחצין את הדוסיות.

בכל מקרה - אני חושב שזה יותר קשור לסגנון אישי.

השאלה האם "להפגין דוסיות" היינו להפגין את ה"תראו אני דוס" -

או: אני פשוט ירא שמיים, וזה גם מתבטא בלבושי. כך מתלבש

ירא שמיים.

כידוע ב"ה בדורנו הרבה חברים מתחזקים מתוך סביבה שהיא לא כזו,

ולפעמים זה ממש טוב ועוזר בהתחלה דווקא להחצין את הדוסיות שלך...

הוא מלחיץ.

מזכיר את בני דודינו..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ש"כגודל הציפיה כך גודל האכזבה"

אז אם ה'ציפיה' נמוכה מראש....

דווקא הסמיילי אמור לעשות רושם של מי שלא מדבר בצ'אטים...

כתבתי מפורשות שאני "חסיד של...", לא!?

אצלנו בחסידות לא נוגעים בזקן ובעיקר לא בפאות...

וחובשים כיפה אדומה?

זה קצת יותר כהה, בגלל שהוא פרצופון יהודי.

וכפי שמובא במשנה בנגעים:

"רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים".

רש"י (יומא לז.) מבאר ש"אשכרוע" היינו עץ ברוש.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ובמקום |מלאך| =

|דוס ממש, אבל ממש ממש מדי!!|

וכדכתיב בהדיא: "אל תהא צדיק הרבה"!! וזאת באמת בעיה...

אם יותר לדייק - הם ה"ישראלי האמיתי", כי הם מעשרת השבטים...

יש חוקרים שמשערים השערות רציניות כי ישנם שבטים אפגניים, מהם

אף כאלה שקשורים לטאליבן... קוראים להם "פתאנים", ויש עדויות, של

יהודי אפגניסטן ושל חוקרים, שראו אצלם כל מיני מנהגים יהודיים (בין

השאר מילה ביום השמיני... פאות וזקן! [כנראה שהפאות לא מיותרות]).

יש לרב אליהו אביחיל ספר מאוד מעניין על זה... הוא מתעסק הרבה בחקר

של הנושא, ויש לו טענות מעניינות.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ממעייני הישועה" - "ותקבלון אולפן חדת בחדווא מבחירי צדיקיא" =

ותקבלו לימוד חדש בשמחה מבחירי הצדיקים...

בכ"מ זה די מוכח שבישיבות קו יש הרבה פחות חבר'ה עם כיפות גדולות ופיאות ארוכות.

א. מזדהים או קשורים לנוער הגבעות קצת, שהם אידאולוגית הפוכים.

ב. יהודים חסידיים, בעוד שממלכתיים מתמלאים יותר מהרב זצ"ל.

ג. סתם מתרכזים יותר בעבויידע הפרטית...

[כל זה מתוך השערה, בלי שום הו"א לפגוע חלילה ביהודים צדיקים...]

זה מושג שמזכיר לי ביטויים כמו "בבניין הישן" (מי שהבין שיצביע),

כבר עבר איזה דור מאז! קוראים לזה רמתגנים. 

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

במחשבונת של "יואו איזה חמוד?"

בנים- אתם ממש לא מעניינים אותי ברגע שאני צופה עליכם מעזרת הנשים,

אני גם לא יזכור אף בחור לאחר צפייה של אפילו חצי שעה,

אני רוצה לראות את העוצמות המיוחדות,

אני רוצה להתחבר לקדושה בצורה הכי עמוקה,

לראות כמות בחורים גדולה רוקדת בקדושה ובטהרה זה כל כך מתוק!

תנו לנו להנות! אנחנו מסוגלות להגיע לרמת קדושה בדיוק כמו שלכם אפילו בצפייה בלבד,

ב"ה ככה ה' ברא אותנו... אנחנו מיוחדות!

אני לא יתחיל לרקוד בעזרת הנשים גם אם תהיה לי אפשרות כזאת,

כל אחת ודרכה להתחבר ולהגיע לרמות רוחניות...

זה כל כך יפה איך שאתם רוקדים אז למה לא לצפות?

וזה מלכתחילה לא בא ממקום של לחפש בחור...

איך אפשר בכלל לבחור בחור לפי הריקוד שלו? נשמע לי מעוות...

אז קיצר בנים,

תתעלו על עצמיכם ותרקדו בהרגשה שאף אחד לא מסתכל עליכם,

בהרגשה שאתם לא מעניינים אף בחורה מעזרת הנשים(גם אם כן...)

אני מבינה שזה מביך- אבל מה לעשות זה המצב והוא לא ישתנה...

רעיון שעלה לי לאחר ניסיון של צפיה קצרה ממרומה של עזרת הנשים בישיבת עתניאל-

בנות- תתבוננו בבנים בלי להרים את המחיצה! תתעלו על עצמיכן! אתן מסוגלות!

זה חוסך מהבנים את ההרגשה שצופים בהם.

גם אם הם ירימו את העניים למעלה הם לא יראו אותנו,

וגם זה לא מוריד מעוצמת הקדושה ורוממות הרוח שאנחנו רוצות להרגיש.

וזה עובד! כן כן זה עובד!

בן שזה מפריע לו שיתגבר לענ"ד

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

זה לא העניין שבנות מסתכלות כדי לבחור חתן וכד'....צריך לעשות "חילוק " .

בצפיית בנות על בנים יש את הרגשת הבחור ועצם מודעתו לצפייה בו ויש גם את הענין של איכות וסוג הצפייה .

בתור בייני"ש ( ההגדרה לא האיש ) שגדל בצורה נפרדת מבנות ,

עצם המודעות לכך שיש בנות שצופות גורם למין חסך ב"טבעיות " ,

ככה שלרקוד כפי הרצון ולהתנהג בצורה חופשית קרי אוירה ריקה מבנות  , בלתי אפשרית ,

גם אם אתה בטוח שאף אחת לא מעוניינת בך וגם אתה לא מעוניין באף אחת .

ואם גם יש איזשהיא בחורה פוטנציאלית אזי זה יכול לגרום לחלק "לרקוד" יותר בעוצמה  ,שיש את מי להרשים .

אבל יש כאלו שיגיבו להיפך ויעדיפו לקחת ספר והעיקר לא להתפדח .

מה שיכול לגרום להבנה מוטעית שהבחור לא שמח וכד'.

לא נאריך אבל תבינו את הבייני"ש  . תגבה המחיצה מעל  הנשים ואל יצפו מנבכיי הבד .

באיזה שעה השמחת בית השואבה במרכז? (הבנתי שהיא ביום א' בעזהי"ת...)

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

"שמחת בית השואבה בישיבה שבוע הבא בחול המועד ביום ראשון יח תשרי בערב בבימ"ד".

כך מפי כתבו של חבר שלי, שהוא דמות מרכזניקית משמעותית, אז הרשיתי לעצמי...

(והוסיף לי בSMS: "בשבע בערב". ולא יסף.)

תתחיל להתרגל למציאות נורמלית שיש בנות בעולם, וגם להם יש מקום

הגיוני מאד שדווקא הטבעיות היא לא להתנהג בצורה הטבעית ביותר כשבנות מסתכלות.

וזה עדיין לא אומר שאין בנות עם מקום בעולם, יש בנות ולאותו רקדן הם מפריעות.

וצריך למצוא פתרון.

להבטיח שהגברת תסתכל רק על חלקה

וככזה אף אחת לא תיקח אותו...

או

שהוא פשוט לא מעוניין בפיתרון הזה...

על פי מה שזכור לי ואני זוכר, מדובר במעגלים די צפופים ומסריחים מזיעה שאין בהם מקום

להופעות מרשימות... אז דו מי א פייבר...

צחינא- תודה רבה! וברור שאלך בעזהי"ת.... למה נראה לכם ששרשור כזה ישפיע עלי לא ללכת- את הכוחות שמקבלים משם....... ומההקפות שניות בהר המור לא כל יום מקבלים!!!!!!!!!!!!

לפני תגביהו את הרמקולים לפול ווליום!!!!

באמת שכוייח לכם על ההפצצה בהודעות!

ביניייש" -שכוייח על הרגישות הרוחנית

יש אנשים שרוקדים כי הם נסחפים עם הזרם.. יאללה.. ססע אל תהיה כבד... כולם משתוללים- גם הוא

ויש אנשים שהריקוד אצלם

הוא ביטוי למשו פנימי

אשרייך שאתה מהסוג השני -ומעידה על זה העובדה שקשה לך שיש מי שצופה מבחוץ על  הביטוי לפנימיות שלך.

למה בנות לא רוקדות?

*כי אין מקום לעשות את זה.

עזרות נשים בנויות כמו גלריה- צר וארוך.. מעגל א"א לעשות ככה.

*כי הן עסוקות מידי בלהיות אינדוידואליסטיות

יותר מידי זמן מקדישים לאיזה צעד בדיוק נקרוד מה יהיה הכי מגניב לעשות ושטויות כאלו- לא מספיק מבינות את העיקרון של ריקוד מעגל פשוט- להיטמע בתוך ההמון

*כי בנים טובים בעיקרון המעגל

כשמסתכלים מלמעלה רואים מאסה של חולצות לבנות זזות- לא רואים כל אדם ואדם. זה בהחלט מראה מרשים

*כי זה התניה חברתית שובניסטית-דתית שנשים אין מקומן בחלקים מסויימים של ביטוי לעבודת השם.

נשים עסוקות מידי בלהיות סגורות \אסור\ לא צנוע\ לא מתאים- -- ולא מספיק ערות מתי כן צנוע כן מתאים כו ראוי- ולכי על זה!!!

ואז נורא קשה לגרור עוד בנות למעגל לרקוד.

מה עושים?

שמים אל ליבנו -להיות במקום עם חברות- שתקבענה מראש לרקוד ביחד.

גודל כיפות?

זה לא תלוי בקווים או ממלכתיים או משו

זה תלוי בסבלנות של הסורגת להוסיף שורות!

עדיאל בעזרה בביהמ"ק רקדו רק הת"ח- כל העם עמדו והסתכלו- לא רק הנשים

ב"ה

מסכימה איתך. הכי טוב זה לרקוד! הלוואי שבכל מקום יכולנו לרקוד והיו מחיצות נורמאליות.

אגב, מניסיון שלי, בחתונות, מסתכלים עליכם בזמן של ריקוד החברים/ המשפחה.

אם יש לך אופי זה לא יפריע לך, שים קצוץ על כולם ותרקוד איך שבא לך...

הקיצור, תתעלם.

בהצלחה!

אופי ביישן? ואם יש לו אופי מופנם?

אם הוא מרגיש לא נוח, זה אומר שהוא חסר אופי?

לדעתי זה דווקא מעיד על כמה תכונות טובות, לפעמים דווקא ההתעלמות מזה והעשיה כי "ככה כולם עושים"- מעידה יותר על חוסר אופי.

זה אפילו עושה הרגשה די טובה שיש בנות שמסתכלות עליך כשאתה רוקד,בטח כשאתה עם חברים, גם כי זה סוג של ביטוי של קדושה,שלפי מה שקראתי כאן,משפיע קצת לטובה על נפש האשה, וגם לך תדע- אולי מישהי שממש תאהב בדיוק ביררה מה המס' טלפון שלך...

מהניסיון האישי שלי זה היה קצת מבאס האמת כי תמיד בישיבה היו לרוב האברכיות וכו' אז אתה פשוט רוקד "שלא על מנת לקבל שכר"

אחי,תגיד תודה שמישהי מסתכלת עליך בכלל! חוצמזה כשתתחתן ב"ה תבין שלא תוכל להיתעלות באמת ללא אשתך,חוצמזה תשתחרר זה אומר שאתה יפה

בעזהי"ת.

[איי, הייתי חייבת להיות שחורה ]

הוא באמת חמוד. ברור שיסתכלו עליו...

ההרגשה שלך מובנת ביותר. גם אני לא הייתי רוצה שיסתכלו עלי. אבל אני יכולה גם לנחם ולומר לך בתור צופה מזה שנים רבות שלא באמת רואים. קולטים את התמונה הגדולה, אבל לא קולטים את הפרט. זה באמת מוסיף המון לראות את העמלים בתורה בשמחת תורה וכו', ובאמת תנוח דעתך, לא קולטים מי אתה אלא אם כן, מישה מכירה אותך ומחפשת אותך באופן ספציפי. חג שמח!

לא קראתי תתגובות ובטח כבר אמרו שיש אלף סיבות "לתצפת" על הבנים שרוקדים מלבד לבחון אותם, אבל בכל מיקרה זה לא תופעה שהולכת למגר את עצמה מפרסום בפורום... על כן המלצתי לך:

שים פס ענק!!!!

מה אכפת לך מה יחשבו עליך?? זבש"ן!! אתה תעשה מה שבא לך כמה שבא לך ואם בא לך.. ואם למישי בעקבות זה לא ראוי לצאת איתך- אתה באמת בטוח שאתה רוצה להתחתן עם אחת כזאת?

מהמתצפתות לפעמים (וזה נחמד..)נשתדל להפסיק!

ובבקשה תנסו להבין: אנחנו לא קרקס ולא רוצים שישתמשו בנו כחבל לעליה ואפילו תהיה זו עליה במדרגות הקדושה.

כשבקהל החסידים בחור התארס אז (כידוע שבין האירוסין לחתונה יש שנה) אז המיועדת מפסיקה ללכת לטישים וכו' מפני שזה יכול לפגוע בעבודת ד' של החתן דנן אבל בשמחת בית השואבה שם זה שמחה לעילא ועילא ולכן מותר גם לה לבוא 

אז החסידים לא ראו בעיה שסתם נשים הסתכלו עליהם אז נראה  שגם אנו יכולים

בשיחה אישית אז אם מי דיבר איתי יוכל להסביר לי שם אז אודה לו מאוד

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אבל רק באתי להגיד שהביינש צודק וזה מפריע לעבודת ד' ויש מקום למה שהוא טוען בנוסף לכך אז אפשר להיות יותר צנועים מויזניץ

לעשות כלום ורק לראות אותכם רוקדים

אף אחד לא ביקש מכם לעמוד בהרקדות של בנים

עברתי את שרשור ההיכרות!!!

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

(זית שמן ודבש וועוד כמה--)

מה זאת אומרת?

אתם ידעים כמה הבנות עושות בשבילכם???

אז לרקוד ולעשות משהו בשבילנו, זה כלום יחסית לכל מה שהבנות עושות..

שאנחנו לא עושים למענכם?..

האמת היא שאנחנו לרוב לא יודעים מה הבנות עושות בשבילנו.

מה לעשות, המחנכים שלנו לא ממש דיברו איתנו על עולם הבנות.

אז אולי הפתרון טמון במערכת החינוך- להכניס שיעורי הסבר על הבנות. 

אבל בבקשה תביני שלרקוד לעיני בנות זה לא טבעי , לי אישית בלתי אפשרי שזה לא ישפיע עלי, ולבנים רבים אחרים זה משפיע לרעה. כן, אני מבין שזה גורם לך לשמחה אבל במיוחד ברגעי שמחה ופורקן עדיף שלא להכניס יצר הרע. הדבר כמובן אמור גם בכיוון ההפוך- שבנים מסתכלים על בנות.

ותבקשו מראשי הישיבות והמכינות וכו' שיהיו לכם שיעורי זוגיות (שיעורי זוגיות זה כמובן כולל שיעור מבוא: נשים, מה הן ואיך למען ה' מסתדרים איתן?!) קבועים!

נראה לי שבאופן כללי זה נושא שמדברים עליו הרבה בשנים האחרונות, שבנות מקבלות הרבה יותר הכנה לחיי זוגיות מאשר בנים. (אגב, נראה לי שסופסוף הכניסו גם לבנים שיעורי חלמי"ש בתיכון- ה' יברך את אברם ליפשיץ!).

בכל אופן אתם כבנים באמת צריכים להעלות את זה למודעות ולדחוף לשינוי, ובכל קמרה, היום ב"ה יש המון המון תורה באינטרנט ואפשר ללמוד על זוגיות ממקורות מצוינים.

ולגבי שיעורי זוגיות- ב"ה ברוב הישיבות יש.

ואיפה שאין - זה לא בעיה להוריד אותם מהאינטרנט.

הבעיה לא מתחילה בהצצות לעזרת הגברים המקודשת

אלא הרבה הרבה לפני..

אומנם אני מסכימה איתך שזה לא נעים שצופים בכם אבל זה באמת זה לא נראה לי לצורכי חתונה ..

ולגבי בייני"ש אני מסכים איתך אבל כשרוצים זורקים ת'ראש ורוקדים באמת מכל הלב והנשמה!
בדוק ומנוסה.

במיוחד שתפסתי שורה ראשונה, ב"ה!!!!!

בס"ד

תנסו לחשוב אם כל הבנים היו עומדים ובמקום לרקוד מסתכלים עליכן רוקדות איך הייתן מרגישות..?!הייתן ממשיכות לרקוד..?הייתן רוקדות נקי וטהור בלי אף יצר הרע?אתן מבינות שכשאתן מסתכלות עלינו זה עושה לנו(לפחות לי)יצר הרע של לנסות למשוך תשומת לב..?ועוד אחרי שכותבים לכן את זה פה בבירור אתן מבטלות את זה בטענות שלא אכפת לכן ושזה יותר עוצמתי..? 

לרוב הרוקדים זה לא מפריע ולא משנה להם בכלל.

מציק לך, אל תרקוד!

אף אחד לא חייב אותך לרקוד, בגלל כמה בודדים אין שום סיבה לשנות סדרי בראשית.

בס"ד

אני בטוח שהאמאות הקדושות והצידקות לא בהו כמו לא יודע מה בבעליהן ובחבריו רוקדים אלא רקדו בעצמם..ואגב זה ממש לא כמה בודדים..

ועדיין אף אחד לא חייב אותך לרקוד.

יש מספיק שירקדו.

אם זה לא כמה בודדים - למה הם פשוט לא יושבים בצד ומוחים? הם נהנים לא להיות טבעיים? הם נהנים לסבול?

אלא כנראה זה לא רבים, ואם כן זה לא באמת מפריע להם, זה מציק ותו לא. ולעומתם  קיים ציבור גדול, ענק, שזה מרומם אותו.

זהו.

במקדש היתה עזרת נשים... ולמה נקראה שמה עזרת נשים אם הגברים רוקדים שם?

כי הם היו מסתכלות על הגברים מלמעלה...

אני נשארתי שם רבע שעה וברחתי מהצפיפות החנק והדחיפות..

יפה ששמו מקרן בחוץ רק חבל שלא חיברו גם רמקול למוזיקה שהתמגנה בפנים..

נראה מה יהיה בחג...

בסוף היה  די בסדר,אז אתם יכולות להמשיך לתצפת.

אמנם זה קצת הפריע,אבל הבנתי את העוצמות ששואבים מזה..

מועדים לשמחה!!

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

חבר שלי בחתונה של אחותו שלו לבש חולצה שהיה רשום עלי:
"אחותי תפוסה אך אני פנוי" עם המספר פלא האמיתי שלו!!!

האם הרגשתם השנה בשמחות בית השואבה בהם השתתפתם שהעניין הזה

אכן מעיק?

(עכשיו, לאחר שרובנו היו בשמחת בית השואבה, זו שאלה מאוד מתבקשת)

(אני הייתי-נחנקתי ב"מרכז", יחד עם עוד כאלף+ נערות ונשים..)

תכל'ס, מרוב ביינישים אי אפשר לראות את הפוטנציאל האמיתי.

כלומר, בייני"ש יקר, אין סיכוי שמישהי באמת בהתה בך.

אי אפשר לעקוב אחריך, מרוב שיש הרבה חבר'ה.

אני אישית נהנתי מהשירה והעוצמות,

וחלק ניכר מהזמן בכלל עצמתי עיניים.

היתה חוויה מדהימה!!

וכמו שמישהו כבר אמר פה, חברה שלי באמת אמרה על החבר'ה שהרימו מבטיהם לכיוון עזרת הנשים- "נהה, הוא לא רציני.." (:

מרכזניקים- מאיפה הכוחות לרקוד 4 שעות?!!

זה הרבה אנשים שמתחלפים...

לא נראה לי שבאמת יש אנשים שרוקדים את כל הזמן הזה רק שמלמעלה זה נראה כל הזמן אותו דבר...

בהר המור!!!!!

?

אני כמובן הייתי!!!!!!!!

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

נראלי טרם הבינותי את כוונתך.

אני אמרתי שאני לא במינה איך אתם מצליחים לרקוד ובאמת לשמוח-כשכל הבנות מתסתכלות עליכן מהעזרת נשים, כאילו-זה נכון שאתם פחות מתפדחים מאיתנו-אבל עדיין..

ומישהי אמרה לי-שפשוט אין לכם את הביישנות הזאת..

ואני די חלקתי עליה..ועכשיו אני רואה שאני צודקת..

האמת,אני גם לא מבינה מה כ"כ שמח בלבהות בכם.. אותי הרבה יותר משמח לרקוד ולרקוד ולרקוד..

גם אף פעם לא הצלחתי להבין את הבנות שעומדות בצד ומסתכלות על הבנות שרוקדות-מה כזה מעניין בזה?

קיצור, ביניי"ש אני איתך! ואני חושבת שגם צריך לעשות מקום בעזרת נשים כדי שהנשים יוכלו לרקוד..

וצריך גם לשכנע את הנשים לרקוד ולא להסתכל על הבנים..

(למרות,שזה היה כיף לראות את הבנים אצלנו רוקדים במעגלים כל הזמן ללא הפסקה-לא כמו שהבנות רוקדות... אבל בכל זאת הרבה יותר שמחתי כשאני רקדתי..)

מישהו יכול להסביר לי?!?!?|מתוסכל|

(ולמי שלא הבין התכוונתי לזה ^^^^^^^)

אני חייבת להגיד שאני ממש מזדהה עם בייני"ש.. כי אני לפחות כשאני רוקדת אני מביאה את עצמי-את הנשמה שלי, את הפנימיות שלי-וזה משהו מאוד אישי..ולכן כשבוהים בי-קשה לי לרקוד אלא אם כן אני עם עוד בנות שרוקדות איתי..(וגם אז זה מפריע לי)

וזה שיש אנשים שלא אכפת להם לרקוד לא משנה איפה הן נמצאות(ויש לי חברות כאלה-כמובן כשאין בנים אבל לא אכפת להן לרקוד לבד,סתם כי בא להן, כבוהים בהם..) זה סבבה-אבל לא כולם כאלה..אז תבינו..

ואני מקווה שזאת התגובה האחרונה שלי לערב זה

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.