אבל אני יכול להבין את הקושי שלך.

יש בזה מן המבוכה, בהחלט.

ביניי"ש, תחשוב שאם היתה לך את האפשרות לעשות ההפך לא היית עושה?

ואולי זה באמת ההבדל, לא כל בת שצופה עליכם מלמעלה, תרה אחרי חתן פוטנציאלי..

אישית, זכורה לי שנה אחת שהרגשתי ממש רובוט בתפילות ובכל עבודת ד' בכלל, והגיעו גם חודש אלול-עשי"ת-יו"כ עברו ולא הרגשתי כלום!

ואז, בשמחת תורה "כשתצפתתי" על 'עזרת ישראל' (ולא היו אלה קהל של בייני"שים, "סתם" 'עמך ישראל') פתאום הרגשתי משהו בפנים שמתחיל לזוז..

(חוסכת מכם את הפירוט 'הרגשי' שבהמשך...)

בקיצור, מה שרציתי לומר שאצל בנות זה יכול לעבוד טוב מאוד על הרגש שלהם, ולרומם את עבודת ד' שלהן מצפיה שטחית שכזו לרמות שבנים היו משיגים בעמל וטורח גדול בלימוד תורה.

ואני מבינה את המבוכה הטבעית שלך..

וניסיתי במשך דקות ארוכות לנסח את זה כך שישמע כמה שפחות "רגשי".

כשרוקדים בכל הרבאק והכח,זה מוסיף לנו.

וכשאתם "מתצפתות" -זה גורם שלא נרקוד כך. 

סתם ללמד זכות על בנות ישראל הכשרות והצנועות..

אני (כאמור) לא מהצופות האדוקות, אך מה שכן- מרגש אותי לראות את הבנים רוקדים כשמגיע אחד הרבנים והאווירה הולכת ומתגדלת וכו', זה משהו שלעולם לא אזכה לעשות במו רגליי (לצערי), אז לפחות לראות את הטהר הזה שב"כבוד רבו"..

(סוג של פיצול אישיות,ידוע..)

א. מה זה החתימה הזאת?!!

זה אני או שיש לך שמץ שוביניזם בנשמה?

אם כן, אני אפילו לא אתייחס לשרשור שפתחת כי אתה לא מכיר בזכות של אישה להראות בכלל...

ב. אם זה בצחוק, אז תבין, אם כ"כ מפריע לך שאנחנו מסתכלות אז אל תרקוד!

למה שאנחנו נאבד מהשמחה בגלל שלך לא נוח?

ציטוט:"למה שאנחנו נאבד מהשמחה שבגלל שלך לא נוח?"-מה ז"א???

אני הייתי עד לפני שנה-כל שנה בבית , ובבית לא היה לי איפה לרקוד וזה היה חסר לי.. ומשנה שעברה אני במקום שאני יכולה לרקוד-וזה גורם לי לשמחה הרבה יותר מלהסתכל עליהם..

אז להמ שתאבדי מהשמחה-תלכי למקום שאת יכולה לשמוח בזכות עצמך!

מה שאמרת לבייניש-זה בטוח לא הפתרון!

בעזהי"ת.

באמת לראות ריקודים ושמחה עושה משהו בלב...

אבל באיזשהו מקום המנהג הזה שרק בנים רוקדים ובנות מביטות, הופך להיות מנהג מגונה ואפלייה על רקע מגדרי.

כן כן! למה לבנות אין זכות לרקוד??

למה בנות לא מבינות בעצמן שגם להן יש את הזכות הזאת? למה?

כי זה מה שהתרגלנו. לא באמת כי יש לזה סיבה טובה...

אני זוכרת את השנים שהייתי מצטופפת עם כל נשות המרכזניקים בעזרת הנשים בישיבה ומסתכלת על הריקודים.

אחרי חצי שעה התחלתי לראות מעגלים בעיניים.

זה כמו ללכת להופעה, ולשבת בקהל, כשאתה בעצמך הזמר...

אני חושבת שצריך לעשות מה שנקרא "שילוב ראוי", ולדאוג שיהיה מקום גם בעזרת נשים לריקודים.

בעזהי"ת.

ומסוכן גם להתפלל שם.

צעד אחד לא במקום ו..הופס! נופלים לעזאזל...

ותאמין לי שהכי מסוכן שם זה הצפיפות בשמחת בית השואבה!!!!

אפשר להחנק שם, ויותר חמור- מרוב לחץ, פעם קרה לי, שכמעט הועפתי היישר לעזרת גברים- ללמטה... כל הזמן דחיפות!!!!

[אולי באמת שיתחילו להגביל את הכניסה לשם??..]

ומעבר לכל זה, אפשר לעשות את שמחת בית השואבה באולם אחר. מה עם חדר האוכל?

ובכלל, מראש לא בנו את המקום למציאות כזאת, שתבין איזה שינוי תודעתי צריך לעשות...

אני מכיר יהודים שזכו להתחתן בבית המדרש עצמו... (של "מרכז")

אם יש ליקוי - למה לא מעוררים עליו? אני בטוח שיש עם מי לדבר בנושא.

בעזהי"ת.

אז מה?

מועררים עליו, אבל למישהו אכפת?

אין עם מי לדבר על דברים כאלה בישיבה...

אולי לך תהיה הזכות, ממש עכשיו, כשבוע לפני האירוע, לתקן את עניין הצפיפות...

פשוט תגיע כל פעם שיש איזה ברית אחרי מנחה...

תשמע את המוהל עם הניגונים המשעשעים שלו...

תאכל קצת רוגלכים ותשתה קצת מיץ תפוזים...

ותכיר עוד הרבה הרבה!!!

אני עושה סיום לכבוד ההודעה השלוש מאות.

יהיה אוכל!!!

מי מגיע?

[עזרת נשים פתוחה; ללא חשש ריקודים]

רק אם יתחילו לחפור פה על נשים רוקדות עם ס"ת

או שתהיו חפרנים במיוחד על כל מה שנאמר כבר!!

ואיך בדיוק עושים סיום בוירטואלי? עם עוגה וירטואלית גם?

ועושים סיום עם הרבה cookies (לא לבטל בדפדפן),

שתיה בחסות חברת המשקאות tempo-rary.

ואני לא חושב שבהיסטוריה של הפורום יש כזה אשכול

עם כל כך הרבה תגובות, ובטח לא בריכוז זמן כזה קצר.

אני ממליץ לצל"ש הפורום!!!

עד כמה שזכור לי .. (למעט פעם אחת בעטרת, שהלכתי לשמוע שיעור של הרב אבינר..) 

אז מן הסתם לא יצא לי לצפות בהם רוקדים..ואם הייתי שם הייתי מנסה לארגן איזה מעגל (משוכלל) אצל הנשים...

באמת אתן רק מסתכלות עליהם ערב שלם?

גם לי נמאס ררק לראות כל הזמן ולא לרקוד.

האמת, פעם אחת הייתי במרכז ביום העצמאות והייתי בשוק- שרק הבנים רוקדים.

עד אז עשיתי יום העצמאות ביישוב/אולפנא, והיינו רוקדות.. אוהו רוקדות..

זה לא פייר שאין לנו איפה לרקוד.

באמת.

ולגבי זה שזה פותח משהו רגשי.. אולי זה נכון ואוי זה לא,

אבל בכל מקרה לקום ולעשות מעשה נראה לי הדבר הכי חכם.

איך אומר ר' נחמן זעי"א?!

"ע"י ריקודים והמחאת כף מתמתקין כל הדינים".

למה שלא נזכה לכך גם אנו?!

בנות, בחתונות, כשהחתן "גונב" את הכלה לרקוד עמו בעזרת גברים (שזה מביך לכשעצמו אך לא נערב שריטות אישיות), עזרת הנשים מתפרקת והופכת להיות יציע צפייה!!! הכי מבאס בעולם לרקוד 2 בנות וחצי בעזרת נשים כשכל השאר צובאות על החורים של המחיצות (או יוצרות חורים בין המחיצות)! זה תמיד משגע אותי!

כיצד מרקדים לפני הכלה? לא כך. קל וחומר כלפי התורה..

ולגבי השאלה- זה  לא טוב לכלום. לא בוחרים חתן לפי זה שרוקד הכי יפה/מוזר/בדבקות.

בעזהי"ת.

אני אישית לא רואה שום סיבה לרקוד כשהכלה לא נמצאת שם.

זה לא באמת משמח אותה שקורה משהו בעולם שהיא לא יודעת עליו...

לכן, כשהיא הולכת לצד השני של המחיצה, אין שום בעיה לצפות במה שקורה שם. ג"כ זה מה שחצי מהגברים עושים... והם יודעים טוב מאוד שכולם צופים בהם, ויש להם בחירה אם לעשות שטויות או לא. וכל אחד לפי האופי שלו....

אם יארגנו ארועי ריקוד לנשים,ויהיו שם מלא נשים,זה לא יעשה אותה שמחה ( ואף יותר)?..

ז"א מה עם ספר תורה וכזה.. ?!

מן הסתם תוך כדי ריקודים לא תלמדי הרבה, אבל אני לא חושב שזה רע "לשים עין"

על מישהו ואח"כ לברר עליו. אין בזה שום דבר טמא או אסור.

סוף סוף מישהו שם על השולחן את העיניין המפגר הזה!

נקדש.. יכול להיות שנניח על כמה בנות זה פועל נפשית.. אבל לא נראה לי שכש-100 (לפחות!!)

"אופציות" רוקדים מולם הן ממש חושבות אך ורק מחשבות צדיקות, גבוהות ורוחניות הקשורות לחג אלא מחשבות קדושות כדוגמת- בית יהודי, דיניי איחוד וכד'..

לא מבינה את המנהג הזה!

בסדר.. יודעת מה? לשמח את הנפש 2 דק' וזהו!! לא לבהות בהם כאילו אין מחר..

לצאת לרקוד בעצמינו!! 

מה אנחנו לא יכולות להיות שמחות בתורה.. ?!

(ודאי שזה לא אותו דבר אבל בטוח שזה יותר טוב משמחה פסיבית שכזו..)

עוד עיניין- בריקוד אמיתי מתוך שמחה הגוף מתלהב ורוקד.. אשכרה רוקד! זה אכן מביך שמסתכלים אליך! בחיים לא הייתי רוצה שישבו ויסתכלו יבחנו וכו' אלא לרקוד פשוט מבפנים בלי פוזות!!

יפה בייניש שאתה רגיש לעיניין ..!!

בעייני אתה מציל את כבוד הבנים !! 

ואני עד עכשיו חשבתי לעצמי למה הם לא עושים משהו בנידון?? 

הם נהנים מזה? שמסתכלים אליהם???

לא יהיה רלוונתי להגיד לכם שימו מפות/אלבדים/קירות גבס...(אין צורך להסביר מה היכולות של הנשים, נכון?)

אבל כן רלוונתי לעשות את כל השמחות האלה באולם בו תיהיה עזרת נשים (ולא שם למעלה.. או עם מדרגות..)

עזרת נשים שגם הן יכולות לרקוד ולהביע את שמחתן..!

ואז אומנם עדין תשארנה השדכניות הדגולות לעמוד ליד המחיצה אך סבורה אני שהרוב המוחלט יצא בריקודים בכל זאת.. שימחת תורה לא? 

מקווה שלא הגזמתי... ואם כן.. אז זו דעתי בכל אופן

בנות ישראל מחוללות בט"ו באב ובני ישראל בכל השאר

כי אם כן, יש פה בעיה מעניינת נוספת - "אופציה" אחד, שעשוי לכרכר

בכל עוז, דווקא ביודעו על היותו כעת "אופציה" אפשרית...

ואז היא תגיד לשדכנית, זו שעומדת מקדימה בצד ימין,

"את רואה המשוגע הזה.. זה שקופץ שם.. אותו אני רוצה!"

אז כדאי לעדכן את ה"אופציות" בפירוש, שיקחו את זה בחשבון?...

ובצדק!!

חוץ מזה ששים לב.. לא לכל בת מתאים המשוגע..

יש כאלה שיעדיפו את זה שעמד בצד ובכל זאת פתח ספר..

לעולם אין לדעת

ולתת להם חולצות זוהרות.

אני? אני רוצה את ההוא מהשורה האחרונה..

"משקפות"מגלילי נייר טואלט..וחיברו אותם לעזרת נשים..

בעזהי"ת.

"נא לא לנאכיל את החיות. בתודה, צוות הגן!"

וגם שמנו שלט לבנות שירקדו...זה לא עבד.

כבר כתבתי ש:

כנראה מעולם לא הייתי בעזרת נשים של ישיבה (למעט..)

לא יצא לי לתור אחרי חתן פוטנציאלי

לא מצדיקה את המעשה.. לימוד זכות גרידא.

ואחרון: אם הייתי שם הייתי מנסה לארגן משהו אצל הנשים..זה נראה לי הזוי לצפות ערב שלם באופציות רוקדות

אומנם זה קצת מוגזם שבית כנסת נהי'ה מקום הכרויות,אבל צריך לזכור שבימים עברו אנשים הכירו את המשודכים שלהם רק בתיצפות עליהם מעזרת נשים!!![ראו ערך-'כנר על הגג'!!!]

ואצל הדתיים האדוקים(באזור 100 שערים וכאלה)-זה קי'ים עד היום!!

חוצמיזה-נראה לכם מוזר עניין התצפיות-אז או שתפסיקו,או שתיזרמו ואל תתיחסו ברצינות.....

חוצמיזה שזה נראלי מצחיק שבנות יגידו:"הי -רואה את החתיך שם שרוקד,אני ממש רוצה להכיר אותו".איך את יודעת?!?!כי הוא רוקד נורמלי/מוזר/מצחיק אש?!

זה "100 אופציות..."
ואם בנים יחשבו אפילו להסתכל דינם מוות

אתם רואים?
אפילו התורה אומרת שיש משהו ב"אינטואיציה נשית"

כי הבנות שיראו אותו מסתכל יגידו :

"עזבו אותו.. מסתכל על בנות..."

ובקשר לשאלה: בחיים לא יצא לי לחשוב על זה..

אף פעם לא חשבתי שזה מפריע לבנים. (:

אני חושבת שהבעיה שבנות לא רוקדות בעצמן היא בעיקר בעיה טכנית (כשמדובר באירועים בישיבה או בי"כ).

ואני לא מרגישה שאני צריכה להקים מחאה. זה לא שמישהו קיפח אותי..

אם באמת ארצה לרקוד, ארקוד.

אני אישית לא אוהבת כ"כ לרקוד, ובהחלט מרומם אותי לראות ביינישים רוקדים (עם ובלי קשר להיותי רווקה).

נפשן של הבנות יכולה להתפעל אפילו מלצפות עליכם לומדים, ברצינות..

(איפה איפה כל הפמיניסטיות?)

אותי מחזק לשמוע קבוצה גדולה של בחורים שצועקים ביחד "שמע ישראל" או שרים משירי התפילה.

אבל אני לא צריכה לצפות בהם בשביל זה..(:

איך שהגענו ל"אשת חיל", כווווללן מסתכלות על הבעל!

רק שהם היו עסוקים עם הילדים, והותירו את הבנות משתאות..

.

עלית על נושא טעון מאוד כנראה...

בנות שמחות כמו שבנים רוקדים.

בנות רוקדות כמו שבנים שיכורים.

בנות שיכורות כמו שבנים מתים...

אז בלית ברירה מסתכלים על הבנים... מסכימה עם הבנות שאמרו שזה מרומם! אבל גם תמיד ברור לי שאם לנו הבנות היתה האופציה לרקוד שם למטה, היינו מרימות את הבניין(ומגיעות עד כסא הכבוד )...! אבל כמו שאמרתי- ברוב המקומות נותרה  לנו הברירה היחידה- לצפות.

ובמילים אחרות.. י ש י ב ה!

בנות רווקות מקומנו לא שם!

פליז לא לזרוק עלי חפצים..

לא, לא זה שביבנה..

בלי להתבייש, אתם רוצים לבעס גם אותו?

גם כן הדוסים האלה,

אז מה אם מסתכלים עליך? תרקוד.

התחרד"לות יתר... 

למרות שלא מדובר פה בהתחד"לות. הוא מדבר על המקום האישי. שזה מביך אותו..

וינצל כל הזדמנות להורידנו עד עפר. מזל.

זה ממש מעצבן/מביך ובעיקר חוסם לעשות משהו כשאתה יודע שעשרות (במקרה הטוב) עיניים מסתכלות עליך....

(ולא משנה עיניים של מי זה...)

שהם לא אחיות שלו, הוא מבטיהן של בנות שגם רוצות לשמוח דרך הווילון?

אולי זה פשוט מביך אותו שאנשים בוהים בו (ובמקרה הזה מדובר בבנות..)?

קשה כך לרקוד..

ומחליט שזה בגלל שזו הפעם היחידה שאני נפגש עם בנות.חבל שאני לא משלם לכן בתור דוברות.כי זה הרי ברור בגלל זה.זה הרי מה שאמרתי,והן יודעות הכל עליי.

מה הקשר?!

לא הייתי מדריך בבנ"ע (צה"ד מעורב,שנתיים)? לא הייתי בקייטנת איל"ן?

אתן שומעות מה שאתן כותבות? "צורך נפשי". "אין שום בעיה שבנות יבחנו בנים".,מה זה שוק עבדים?

מה זה הדבר הזה?!

חוצמזה,שאני לא היחיד שמרגיש את זה..וזה גם לא קשור למביך,סתם לא נעים.

(מצטער שהתעצבנתי,אבל באמת עצבנתם..)

פשוט אל תבואו לישיבה שלי,וככה הכל יהיה טוב.זה אותה ישיבה של הרש.

בגלל הפסים המציקים האלה, אז אתה יכול להיות רגוע

(וגם כשצריך לראות, נגיד את ספר התורה...)

יש בנות שמגיעות עד שם?? IהלםI

פששש כראה שבאמת מחפשות חתן..

ראו הוזהרתם..

ואין בזה פסול. זאת דרכם להשתתף בשמחה...

מה לעשות יש גם כאלה יצורים בעולם וצריך להתחשב בהם...

רגע שאני יבין ואתם רוצים לשלוח אותו לטיפול? 

תטפלו קודם ב- "צורך" הזה של הבנות! 

זה נשמע כבעיה יותר רצינית...

ואגב אני בצד שלך, לא אוהבת את כל הקטע הזה...

אישית אני מעדיפה להיות בצד האקטיבי (במידה ואפשר..) ולא מעדת המתצפתות אבל יש בנות שממש לא אוהבת לרקוד אז מה שמשמח אותן זה לתצפת וגם בלי קשר זו שמחה שונה משל בנות.

גם אני לא מסתכלת, באמת שלא..

שאם הייתי בישיבה בזמן כזה הייתי מסתכלת ..

אבל אני לא בישיבה בזמן כזה ! (בלנ"ד)

כך שאין ממש מה להודות או שאת שם (ופועל יוצא - מסתכלת על בנים) 

או שלא

אני מציצה ביו"כ על הבחורים רוקדים...

אני חייבת כמה דקות של התבוננות

צריך לדעת את הגבול, זה הכל!

מציצות כן, אך לא משתמשות עם שום חפץ אחר כדי לשפר את הצפייה...יש לנו גבולות.

ונ-ג-ה

בלי ו'

גם כשבת מסתכלת, מה היא חושבת לעצמה? "יוו איזה חמוד"?!

זה נראה לי קצת שונה ממבטים של בנים, לא?

גם "יוו איזה חמוד" זה לא משהו..

וחוסר הנעימות,

אבל אני חוששת שזה טבע העולם...

ואתה יכול לבקש שיסגרו לך על הכיפה "נא לא לנעוץ בי מבטים"

או על החולצה מאחורה (בבית השואבה יש שמגיעים עם מודפסות עדיין...)

גובל לדעתי בחוסר צניעות.

מה שאני תכף אומר הוא לא תשובה להודעה של הבייניש,

אבל למען ה',

בנות מתנהגות כמו בנות, (כלומר מתרגשות מבנים)

ובנים מתנהגים כמו בנים, (מתרגשים מבנות)

וזה הכי טבעי ובריא (וכשזה לא ככה... אז זה בהחלט בעייתי),

אז מה הם אמורים לעשות עם עצמם? אפילו מבט קטן ומחשבונת זה כבר פסול?

ב"ה התורה קבעה לנו גדרים כדי שח"ו הרחוב לא יהפוך לגן חיות אבל מצד שני אי אפשר להפוך את האדם לנטול רגשות (והורמונים)...

ובקשר לכיפה-כל מה שיהיה רשום על הכיפה שלי,לא יראה גם ממרחק 2 מ'.מה לעשות,לממלכתים יש כיפות קטנות.(הוא לדוג' לא ממלכתי,כי יש לו פיאות וכיפה גדולה.)

כיפה קטנה?! אם כך אף אחת לא תסתכל בכלל!!! <צ>

אל תדאג, בטח יהיו כמה עם מונוקול...[התמונה להמחשה בלבד...תתעלם מהסיגריה]

אגב, למשל בויז'ניץ, העזרת נשים- זה ממש חלון שקוף- מהצד של הגברים זה מראה אטומה... (מה שכן, קצת קשה לבחור מישהו כשכולם לבושים אותו דבר... "רואה את ההוא שם, אחד עם קפוטה שחור? כובע שחור? כן, פאות... אז הוא!"

(באמת שלא חשבתי שאגיב עוד לשרשור הזה.. אבל חבר'ה, חפרתם.. )

הכיפות הבינוניות של הממלכתיים נשארו קטנות...

בעזהי"ת.

וזה לא קשור לממלכתיות או לא,

זה קשור לרמת הרצון להחצין את הדוסיות.

בכל מקרה - אני חושב שזה יותר קשור לסגנון אישי.

השאלה האם "להפגין דוסיות" היינו להפגין את ה"תראו אני דוס" -

או: אני פשוט ירא שמיים, וזה גם מתבטא בלבושי. כך מתלבש

ירא שמיים.

כידוע ב"ה בדורנו הרבה חברים מתחזקים מתוך סביבה שהיא לא כזו,

ולפעמים זה ממש טוב ועוזר בהתחלה דווקא להחצין את הדוסיות שלך...

הוא מלחיץ.

מזכיר את בני דודינו..

יש לי בעיה רק עם העריכה שעשית לאייקון הזה, שלא מחמיאה לו כ"כ..

בנות- אם הסמיילי הנ"ל מנסה ליצור איתכן קשר בצ'אט, הזהרו!!

ש"כגודל הציפיה כך גודל האכזבה"

אז אם ה'ציפיה' נמוכה מראש....

דווקא הסמיילי אמור לעשות רושם של מי שלא מדבר בצ'אטים...

כתבתי מפורשות שאני "חסיד של...", לא!?

אצלנו בחסידות לא נוגעים בזקן ובעיקר לא בפאות...

וחובשים כיפה אדומה?

זה קצת יותר כהה, בגלל שהוא פרצופון יהודי.

וכפי שמובא במשנה בנגעים:

"רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים".

רש"י (יומא לז.) מבאר ש"אשכרוע" היינו עץ ברוש.

חוץ מזה שהפאות ממש לא קשורות...

תשלח למשה שיוסיף לסמיילים כאן!!

ואז יהיה

----> |דוס|

|דוס מאוד|

|דוס מאוד מאוד|

ואז.....

 |מלאך|

ובמקום |מלאך| =

|דוס ממש, אבל ממש ממש מדי!!|

וכדכתיב בהדיא: "אל תהא צדיק הרבה"!! וזאת באמת בעיה...

אם יותר לדייק - הם ה"ישראלי האמיתי", כי הם מעשרת השבטים...

יש חוקרים שמשערים השערות רציניות כי ישנם שבטים אפגניים, מהם

אף כאלה שקשורים לטאליבן... קוראים להם "פתאנים", ויש עדויות, של

יהודי אפגניסטן ושל חוקרים, שראו אצלם כל מיני מנהגים יהודיים (בין

השאר מילה ביום השמיני... פאות וזקן! [כנראה שהפאות לא מיותרות]).

יש לרב אליהו אביחיל ספר מאוד מעניין על זה... הוא מתעסק הרבה בחקר

של הנושא, ויש לו טענות מעניינות.

אגב חסידות....

כיווני צמיחה מעניינים יש לזקן של היהודי שלך...

כמו שנאמר "ויפוצו כל מעיינותיך"

ממעייני הישועה" - "ותקבלון אולפן חדת בחדווא מבחירי צדיקיא" =

ותקבלו לימוד חדש בשמחה מבחירי הצדיקים...

בכ"מ זה די מוכח שבישיבות קו יש הרבה פחות חבר'ה עם כיפות גדולות ופיאות ארוכות.

א. מזדהים או קשורים לנוער הגבעות קצת, שהם אידאולוגית הפוכים.

ב. יהודים חסידיים, בעוד שממלכתיים מתמלאים יותר מהרב זצ"ל.

ג. סתם מתרכזים יותר בעבויידע הפרטית...

[כל זה מתוך השערה, בלי שום הו"א לפגוע חלילה ביהודים צדיקים...]

זה מושג שמזכיר לי ביטויים כמו "בבניין הישן" (מי שהבין שיצביע),

כבר עבר איזה דור מאז! קוראים לזה רמתגנים. 

אין מספיק הזדמנויות להכיר בלי השידוכים המגעילים האלה, אל תהפכו כל דבר לטמא

ואסור- 

אני שונא חרדל!! <צ> 

במחשבונת של "יואו איזה חמוד?"

בנים- אתם ממש לא מעניינים אותי ברגע שאני צופה עליכם מעזרת הנשים,

אני גם לא יזכור אף בחור לאחר צפייה של אפילו חצי שעה,

אני רוצה לראות את העוצמות המיוחדות,

אני רוצה להתחבר לקדושה בצורה הכי עמוקה,

לראות כמות בחורים גדולה רוקדת בקדושה ובטהרה זה כל כך מתוק!

תנו לנו להנות! אנחנו מסוגלות להגיע לרמת קדושה בדיוק כמו שלכם אפילו בצפייה בלבד,

ב"ה ככה ה' ברא אותנו... אנחנו מיוחדות!

אני לא יתחיל לרקוד בעזרת הנשים גם אם תהיה לי אפשרות כזאת,

כל אחת ודרכה להתחבר ולהגיע לרמות רוחניות...

זה כל כך יפה איך שאתם רוקדים אז למה לא לצפות?

וזה מלכתחילה לא בא ממקום של לחפש בחור...

איך אפשר בכלל לבחור בחור לפי הריקוד שלו? נשמע לי מעוות...

אז קיצר בנים,

תתעלו על עצמיכם ותרקדו בהרגשה שאף אחד לא מסתכל עליכם,

בהרגשה שאתם לא מעניינים אף בחורה מעזרת הנשים(גם אם כן...)

אני מבינה שזה מביך- אבל מה לעשות זה המצב והוא לא ישתנה...

רעיון שעלה לי לאחר ניסיון של צפיה קצרה ממרומה של עזרת הנשים בישיבת עתניאל-

בנות- תתבוננו בבנים בלי להרים את המחיצה! תתעלו על עצמיכן! אתן מסוגלות!

זה חוסך מהבנים את ההרגשה שצופים בהם.

גם אם הם ירימו את העניים למעלה הם לא יראו אותנו,

וגם זה לא מוריד מעוצמת הקדושה ורוממות הרוח שאנחנו רוצות להרגיש.

וזה עובד! כן כן זה עובד!

בן שזה מפריע לו שיתגבר לענ"ד

מעניין אם הוא קלט...

זה לא העניין שבנות מסתכלות כדי לבחור חתן וכד'....צריך לעשות "חילוק " .

בצפיית בנות על בנים יש את הרגשת הבחור ועצם מודעתו לצפייה בו ויש גם את הענין של איכות וסוג הצפייה .

בתור בייני"ש ( ההגדרה לא האיש ) שגדל בצורה נפרדת מבנות ,

עצם המודעות לכך שיש בנות שצופות גורם למין חסך ב"טבעיות " ,

ככה שלרקוד כפי הרצון ולהתנהג בצורה חופשית קרי אוירה ריקה מבנות  , בלתי אפשרית ,

גם אם אתה בטוח שאף אחת לא מעוניינת בך וגם אתה לא מעוניין באף אחת .

ואם גם יש איזשהיא בחורה פוטנציאלית אזי זה יכול לגרום לחלק "לרקוד" יותר בעוצמה  ,שיש את מי להרשים .

אבל יש כאלו שיגיבו להיפך ויעדיפו לקחת ספר והעיקר לא להתפדח .

מה שיכול לגרום להבנה מוטעית שהבחור לא שמח וכד'.

לא נאריך אבל תבינו את הבייני"ש  . תגבה המחיצה מעל  הנשים ואל יצפו מנבכיי הבד .

באיזה שעה השמחת בית השואבה במרכז? (הבנתי שהיא ביום א' בעזהי"ת...)

ואחרי כל זה את עדין רוצה ללכת?

ואו !

מעריכה ביותר.. ממש מסירות נפש

"שמחת בית השואבה בישיבה שבוע הבא בחול המועד ביום ראשון יח תשרי בערב בבימ"ד".

כך מפי כתבו של חבר שלי, שהוא דמות מרכזניקית משמעותית, אז הרשיתי לעצמי...

(והוסיף לי בSMS: "בשבע בערב". ולא יסף.)

תתחיל להתרגל למציאות נורמלית שיש בנות בעולם, וגם להם יש מקום

הגיוני מאד שדווקא הטבעיות היא לא להתנהג בצורה הטבעית ביותר כשבנות מסתכלות.

וזה עדיין לא אומר שאין בנות עם מקום בעולם, יש בנות ולאותו רקדן הם מפריעות.

וצריך למצוא פתרון.

להבטיח שהגברת תסתכל רק על חלקה

וככזה אף אחת לא תיקח אותו...

או

שהוא פשוט לא מעוניין בפיתרון הזה...

על פי מה שזכור לי ואני זוכר, מדובר במעגלים די צפופים ומסריחים מזיעה שאין בהם מקום

להופעות מרשימות... אז דו מי א פייבר...

צחינא- תודה רבה! וברור שאלך בעזהי"ת.... למה נראה לכם ששרשור כזה ישפיע עלי לא ללכת- את הכוחות שמקבלים משם....... ומההקפות שניות בהר המור לא כל יום מקבלים!!!!!!!!!!!!

לפני תגביהו את הרמקולים לפול ווליום!!!!

באמת שכוייח לכם על ההפצצה בהודעות!

ביניייש" -שכוייח על הרגישות הרוחנית

יש אנשים שרוקדים כי הם נסחפים עם הזרם.. יאללה.. ססע אל תהיה כבד... כולם משתוללים- גם הוא

ויש אנשים שהריקוד אצלם

הוא ביטוי למשו פנימי

אשרייך שאתה מהסוג השני -ומעידה על זה העובדה שקשה לך שיש מי שצופה מבחוץ על  הביטוי לפנימיות שלך.

למה בנות לא רוקדות?

*כי אין מקום לעשות את זה.

עזרות נשים בנויות כמו גלריה- צר וארוך.. מעגל א"א לעשות ככה.

*כי הן עסוקות מידי בלהיות אינדוידואליסטיות

יותר מידי זמן מקדישים לאיזה צעד בדיוק נקרוד מה יהיה הכי מגניב לעשות ושטויות כאלו- לא מספיק מבינות את העיקרון של ריקוד מעגל פשוט- להיטמע בתוך ההמון

*כי בנים טובים בעיקרון המעגל

כשמסתכלים מלמעלה רואים מאסה של חולצות לבנות זזות- לא רואים כל אדם ואדם. זה בהחלט מראה מרשים

*כי זה התניה חברתית שובניסטית-דתית שנשים אין מקומן בחלקים מסויימים של ביטוי לעבודת השם.

נשים עסוקות מידי בלהיות סגורות \אסור\ לא צנוע\ לא מתאים- -- ולא מספיק ערות מתי כן צנוע כן מתאים כו ראוי- ולכי על זה!!!

ואז נורא קשה לגרור עוד בנות למעגל לרקוד.

מה עושים?

שמים אל ליבנו -להיות במקום עם חברות- שתקבענה מראש לרקוד ביחד.

גודל כיפות?

זה לא תלוי בקווים או ממלכתיים או משו

זה תלוי בסבלנות של הסורגת להוסיף שורות!

עדיאל בעזרה בביהמ"ק רקדו רק הת"ח- כל העם עמדו והסתכלו- לא רק הנשים

ב"ה

מסכימה איתך. הכי טוב זה לרקוד! הלוואי שבכל מקום יכולנו לרקוד והיו מחיצות נורמאליות.

אגב, מניסיון שלי, בחתונות, מסתכלים עליכם בזמן של ריקוד החברים/ המשפחה.

אם יש לך אופי זה לא יפריע לך, שים קצוץ על כולם ותרקוד איך שבא לך...

הקיצור, תתעלם.

בהצלחה!

אופי ביישן? ואם יש לו אופי מופנם?

אם הוא מרגיש לא נוח, זה אומר שהוא חסר אופי?

לדעתי זה דווקא מעיד על כמה תכונות טובות, לפעמים דווקא ההתעלמות מזה והעשיה כי "ככה כולם עושים"- מעידה יותר על חוסר אופי.

זה אפילו עושה הרגשה די טובה שיש בנות שמסתכלות עליך כשאתה רוקד,בטח כשאתה עם חברים, גם כי זה סוג של ביטוי של קדושה,שלפי מה שקראתי כאן,משפיע קצת לטובה על נפש האשה, וגם לך תדע- אולי מישהי שממש תאהב בדיוק ביררה מה המס' טלפון שלך...

מהניסיון האישי שלי זה היה קצת מבאס האמת כי תמיד בישיבה היו לרוב האברכיות וכו' אז אתה פשוט רוקד "שלא על מנת לקבל שכר"

אחי,תגיד תודה שמישהי מסתכלת עליך בכלל! חוצמזה כשתתחתן ב"ה תבין שלא תוכל להיתעלות באמת ללא אשתך,חוצמזה תשתחרר זה אומר שאתה יפה

בעזהי"ת.

[איי, הייתי חייבת להיות שחורה ]

הוא באמת חמוד. ברור שיסתכלו עליו...

ההרגשה שלך מובנת ביותר. גם אני לא הייתי רוצה שיסתכלו עלי. אבל אני יכולה גם לנחם ולומר לך בתור צופה מזה שנים רבות שלא באמת רואים. קולטים את התמונה הגדולה, אבל לא קולטים את הפרט. זה באמת מוסיף המון לראות את העמלים בתורה בשמחת תורה וכו', ובאמת תנוח דעתך, לא קולטים מי אתה אלא אם כן, מישה מכירה אותך ומחפשת אותך באופן ספציפי. חג שמח!

לא קראתי תתגובות ובטח כבר אמרו שיש אלף סיבות "לתצפת" על הבנים שרוקדים מלבד לבחון אותם, אבל בכל מיקרה זה לא תופעה שהולכת למגר את עצמה מפרסום בפורום... על כן המלצתי לך:

שים פס ענק!!!!

מה אכפת לך מה יחשבו עליך?? זבש"ן!! אתה תעשה מה שבא לך כמה שבא לך ואם בא לך.. ואם למישי בעקבות זה לא ראוי לצאת איתך- אתה באמת בטוח שאתה רוצה להתחתן עם אחת כזאת?

מהמתצפתות לפעמים (וזה נחמד..)נשתדל להפסיק!

ובבקשה תנסו להבין: אנחנו לא קרקס ולא רוצים שישתמשו בנו כחבל לעליה ואפילו תהיה זו עליה במדרגות הקדושה.

כשבקהל החסידים בחור התארס אז (כידוע שבין האירוסין לחתונה יש שנה) אז המיועדת מפסיקה ללכת לטישים וכו' מפני שזה יכול לפגוע בעבודת ד' של החתן דנן אבל בשמחת בית השואבה שם זה שמחה לעילא ועילא ולכן מותר גם לה לבוא 

אז החסידים לא ראו בעיה שסתם נשים הסתכלו עליהם אז נראה  שגם אנו יכולים

בשיחה אישית אז אם מי דיבר איתי יוכל להסביר לי שם אז אודה לו מאוד

אני הייתי בטיש של ויז'ניץ ודיברה איתנו בחורה מאורסת לעילא ולעילא...

ניסינו להבין מי זה ארוסה, 

אבל היה קצת קשה לתת סימנים מזהים (ההוא עם החלוק השחור...)

ייתכן שזה ככה בחסידויות מסוימות...

אבל רק באתי להגיד שהביינש צודק וזה מפריע לעבודת ד' ויש מקום למה שהוא טוען בנוסף לכך אז אפשר להיות יותר צנועים מויזניץ

לעשות כלום ורק לראות אותכם רוקדים

אף אחד לא ביקש מכם לעמוד בהרקדות של בנים

עברתי את שרשור ההיכרות!!!

ובדיוק שאלתי את חברה שלי "איך הם יכולים לרקוד ככה כשכולן מסתכלות עליהם? אפילו שהרוב אברכיות, זה עדיין ממש לא נעים לרקוד או לעשות משהו ומסתכלים עליך!!

וזה לא קשור דווקא לפי דעתי לבנות ובנים, גם לא נעים לי שכאנשים מסויימים (בנות!) מסתכלים עלי מתפללת, או מעבירה פעולה (זה ממש. לא יודעת למה אבל זאת הרגשה כזאת)

אז בקיצור, חברה שלי עונה לי "כנראה זה לא מפריע להם" אז חשבתי שלבנים זה לא מפריע..

והנה- זה כן...

אז כמה דברים:

א. בנים- תחשבו שאין עוד מלבדו!! וכל העולם מת וזה רק אתם עם הקב"ה! וככה תרקדו. כל הבנות שחוסמות אתכם זה הימר הרע (מהבחינה של החסימה) ותתעלמו ותחשבו ר-ק על הקב"ה.

ב. בכל המקומות שאני מגיעה אליהם וצופים (בית הרב, הר המור, בישיבה אצלנו, בתי כנסת וכו') אני מנסה תמיד למצוא מקום לרקוד. היום עם עוד כמה בנות פינינו לנו חדר ורקדנו!

גם בבית הרב בחדר האמצעי אפשר להארגן משהו בקטנה

ואפילו בהר המור מצאתי גומחה קטנה לרקוד בה..

א-ב-ל

אין כמו לראות בנים רוקדים...

זה פי 1000 עוצמתי מלרקוד!

(מנסיון- בהקפות שניות שנה שעברה, בהר המור, גם רקדתי וגם "צפיתי" ((ממש לא בשביל למצוא חתן או משהו)) והצפיה היתה החוויה הרוחנית הכי עוצמתית שהיתה לי בחיים.

אמאלה יצא ארוך

(זית שמן ודבש וועוד כמה--)

מה זאת אומרת?

אתם ידעים כמה הבנות עושות בשבילכם???

אז לרקוד ולעשות משהו בשבילנו, זה כלום יחסית לכל מה שהבנות עושות..

שאנחנו לא עושים למענכם?..

האמת היא שאנחנו לרוב לא יודעים מה הבנות עושות בשבילנו.

מה לעשות, המחנכים שלנו לא ממש דיברו איתנו על עולם הבנות.

אז אולי הפתרון טמון במערכת החינוך- להכניס שיעורי הסבר על הבנות. 

אבל בבקשה תביני שלרקוד לעיני בנות זה לא טבעי , לי אישית בלתי אפשרי שזה לא ישפיע עלי, ולבנים רבים אחרים זה משפיע לרעה. כן, אני מבין שזה גורם לך לשמחה אבל במיוחד ברגעי שמחה ופורקן עדיף שלא להכניס יצר הרע. הדבר כמובן אמור גם בכיוון ההפוך- שבנים מסתכלים על בנות.

ותבקשו מראשי הישיבות והמכינות וכו' שיהיו לכם שיעורי זוגיות (שיעורי זוגיות זה כמובן כולל שיעור מבוא: נשים, מה הן ואיך למען ה' מסתדרים איתן?!) קבועים!

נראה לי שבאופן כללי זה נושא שמדברים עליו הרבה בשנים האחרונות, שבנות מקבלות הרבה יותר הכנה לחיי זוגיות מאשר בנים. (אגב, נראה לי שסופסוף הכניסו גם לבנים שיעורי חלמי"ש בתיכון- ה' יברך את אברם ליפשיץ!).

בכל אופן אתם כבנים באמת צריכים להעלות את זה למודעות ולדחוף לשינוי, ובכל קמרה, היום ב"ה יש המון המון תורה באינטרנט ואפשר ללמוד על זוגיות ממקורות מצוינים.

ולגבי שיעורי זוגיות- ב"ה ברוב הישיבות יש.

ואיפה שאין - זה לא בעיה להוריד אותם מהאינטרנט.

הבעיה לא מתחילה בהצצות לעזרת הגברים המקודשת

אלא הרבה הרבה לפני..

אומנם אני מסכימה איתך שזה לא נעים שצופים בכם אבל זה באמת זה לא נראה לי לצורכי חתונה ..

ולגבי בייני"ש אני מסכים איתך אבל כשרוצים זורקים ת'ראש ורוקדים באמת מכל הלב והנשמה!
בדוק ומנוסה.

במיוחד שתפסתי שורה ראשונה, ב"ה!!!!!

בס"ד

תנסו לחשוב אם כל הבנים היו עומדים ובמקום לרקוד מסתכלים עליכן רוקדות איך הייתן מרגישות..?!הייתן ממשיכות לרקוד..?הייתן רוקדות נקי וטהור בלי אף יצר הרע?אתן מבינות שכשאתן מסתכלות עלינו זה עושה לנו(לפחות לי)יצר הרע של לנסות למשוך תשומת לב..?ועוד אחרי שכותבים לכן את זה פה בבירור אתן מבטלות את זה בטענות שלא אכפת לכן ושזה יותר עוצמתי..? 

לרוב הרוקדים זה לא מפריע ולא משנה להם בכלל.

מציק לך, אל תרקוד!

אף אחד לא חייב אותך לרקוד, בגלל כמה בודדים אין שום סיבה לשנות סדרי בראשית.

בס"ד

אני בטוח שהאמאות הקדושות והצידקות לא בהו כמו לא יודע מה בבעליהן ובחבריו רוקדים אלא רקדו בעצמם..ואגב זה ממש לא כמה בודדים..

ועדיין אף אחד לא חייב אותך לרקוד.

יש מספיק שירקדו.

אם זה לא כמה בודדים - למה הם פשוט לא יושבים בצד ומוחים? הם נהנים לא להיות טבעיים? הם נהנים לסבול?

אלא כנראה זה לא רבים, ואם כן זה לא באמת מפריע להם, זה מציק ותו לא. ולעומתם  קיים ציבור גדול, ענק, שזה מרומם אותו.

זהו.

במקדש היתה עזרת נשים... ולמה נקראה שמה עזרת נשים אם הגברים רוקדים שם?

כי הם היו מסתכלות על הגברים מלמעלה...

אני נשארתי שם רבע שעה וברחתי מהצפיפות החנק והדחיפות..

יפה ששמו מקרן בחוץ רק חבל שלא חיברו גם רמקול למוזיקה שהתמגנה בפנים..

נראה מה יהיה בחג...

בסוף היה  די בסדר,אז אתם יכולות להמשיך לתצפת.

אמנם זה קצת הפריע,אבל הבנתי את העוצמות ששואבים מזה..

מועדים לשמחה!!

<זה בציניות כן..>

שלא יחשבו שאני רצינית... וההשתעשעות הזו הייתה בעקבות השרשור שלך שעקף את שרשור ההיכרות!!

זה התחיל מ...

שילכו עם כיתוב בגב החולצה של רווק / נשוי

והמשיך ע"י גאון גדול (לא זו לא אני יש גאונים אחרים בדורינו) ב...

תלכו עם מספרים על החולצות ככה יהיה יותר קל

אותי זה שיעשע לאור השרשור שלך..

חבר שלי בחתונה של אחותו שלו לבש חולצה שהיה רשום עלי:
"אחותי תפוסה אך אני פנוי" עם המספר פלא האמיתי שלו!!!

האם הרגשתם השנה בשמחות בית השואבה בהם השתתפתם שהעניין הזה

אכן מעיק?

(עכשיו, לאחר שרובנו היו בשמחת בית השואבה, זו שאלה מאוד מתבקשת)

(אני הייתי-נחנקתי ב"מרכז", יחד עם עוד כאלף+ נערות ונשים..)

תכל'ס, מרוב ביינישים אי אפשר לראות את הפוטנציאל האמיתי.

כלומר, בייני"ש יקר, אין סיכוי שמישהי באמת בהתה בך.

אי אפשר לעקוב אחריך, מרוב שיש הרבה חבר'ה.

אני אישית נהנתי מהשירה והעוצמות,

וחלק ניכר מהזמן בכלל עצמתי עיניים.

היתה חוויה מדהימה!!

וכמו שמישהו כבר אמר פה, חברה שלי באמת אמרה על החבר'ה שהרימו מבטיהם לכיוון עזרת הנשים- "נהה, הוא לא רציני.." (:

מרכזניקים- מאיפה הכוחות לרקוד 4 שעות?!!

זה הרבה אנשים שמתחלפים...

לא נראה לי שבאמת יש אנשים שרוקדים את כל הזמן הזה רק שמלמעלה זה נראה כל הזמן אותו דבר...

בהר המור!!!!!

?

אני כמובן הייתי!!!!!!!!

וב"ה הייתה קדושה עליונה באוויר! יש אומרים בחינת העולם הבא (:

אחח.. שלל ניגוני חיליק שפותחים את הלב ומקרבים לה'!!!

וואו, היה צפוץ בטירוף- למעלה ולמטה, עם כל הקושי שבכך- צפיפות שמוסיפה דבקות ואחדות!

לי מאוד קשה לתצפת זמן ממושך על בנים שרוקדים, המוסיקה מבקשת ממני לפרוץ החוצה, לשמוח גם, לרקוד עד לב השמיים! והיה לי קשה במהלך החג רק להיגרר אחרי בנים שרוקדים. 

גם אני שמחה בתורתנו הקדושה והגוף מבקש לבטא את זה, רוצה להתרומם מעל הארץ כדי למשוך הארות מלמעלה ולחבר אותם לארציות.

אך, אין ספק שמדיי פעם זה נחמד להביט ולראות כמות עצומה רוקדת יחד,

לכן מדיי פעם העפתי מבט במחיצה- כדי להרגיש מחוברת גם למתחרש למטה.

בחורים שמתפדחים כשצופות בהן בנות:

תדעו, שמניסיון, מאוד קשה להתמקד בבחור מסויים כשרואים מלא כמותו מול העיניים.

אלא אם כן מזהים פנים מוכרות ואז כמובן זה אחרת (אממ..התגלו שם כמה בחורים שנפגשתי איתם בעבר ).

להסיר מחסומים!

לרקוד לה' כאילו אף אחד לא רואה אותך!!

לברוח מהמחשבות: "מה הסביבה תחשוב כשארקוד?!". אני לבד עם ה' וביחד עם עם ישראל. 

נראלי טרם הבינותי את כוונתך.

אני אמרתי שאני לא במינה איך אתם מצליחים לרקוד ובאמת לשמוח-כשכל הבנות מתסתכלות עליכן מהעזרת נשים, כאילו-זה נכון שאתם פחות מתפדחים מאיתנו-אבל עדיין..

ומישהי אמרה לי-שפשוט אין לכם את הביישנות הזאת..

ואני די חלקתי עליה..ועכשיו אני רואה שאני צודקת..

האמת,אני גם לא מבינה מה כ"כ שמח בלבהות בכם.. אותי הרבה יותר משמח לרקוד ולרקוד ולרקוד..

גם אף פעם לא הצלחתי להבין את הבנות שעומדות בצד ומסתכלות על הבנות שרוקדות-מה כזה מעניין בזה?

קיצור, ביניי"ש אני איתך! ואני חושבת שגם צריך לעשות מקום בעזרת נשים כדי שהנשים יוכלו לרקוד..

וצריך גם לשכנע את הנשים לרקוד ולא להסתכל על הבנים..

(למרות,שזה היה כיף לראות את הבנים אצלנו רוקדים במעגלים כל הזמן ללא הפסקה-לא כמו שהבנות רוקדות... אבל בכל זאת הרבה יותר שמחתי כשאני רקדתי..)

מישהו יכול להסביר לי?!?!?|מתוסכל|

(ולמי שלא הבין התכוונתי לזה ^^^^^^^)

אני חייבת להגיד שאני ממש מזדהה עם בייני"ש.. כי אני לפחות כשאני רוקדת אני מביאה את עצמי-את הנשמה שלי, את הפנימיות שלי-וזה משהו מאוד אישי..ולכן כשבוהים בי-קשה לי לרקוד אלא אם כן אני עם עוד בנות שרוקדות איתי..(וגם אז זה מפריע לי)

וזה שיש אנשים שלא אכפת להם לרקוד לא משנה איפה הן נמצאות(ויש לי חברות כאלה-כמובן כשאין בנים אבל לא אכפת להן לרקוד לבד,סתם כי בא להן, כבוהים בהם..) זה סבבה-אבל לא כולם כאלה..אז תבינו..

ואני מקווה שזאת התגובה האחרונה שלי לערב זה

המרחק הזה לא חריג… נפגשים באמצע, נפגשים פעם פה ופעם שם.

ואם הקשר מצליח ומתקדם, המרחק כבר בכלל לא יהיה גורם בשיקולים…

אני נקבית. מספיק אני מתאמצת בכך שאני מקבלת."

סתם

אם יש מרחק משמעותי והזמן יקר, זה די מתבקש להפגש באמצע ברוב הפעמים.

חיזור מצד הגבר יכול להתבצע באופנים נוספים וזה לא צריך להיות כל כך טוטאלי.

אני מאמינה שיש יופי בדינמיקה שבה הגבר נמצא יותר באנרגיה הזכרית, יוזם, מחזר, מוביל ונותן, והאישה באנרגיה הנקבית, מקבלת, נענית, נוכחת ומאפשרת לו להעניק, תוך שהיא מעריכה את המאמץ.

זה לא נובע מחוסר יכולת של האישה, אלא מבחירה בדינמיקה שיוצרת בעיניי ביטחון, הערכה ומשיכה. לכן, באופן אישי, אני פחות מתחברת למצב שבו הגבר מצפה שהאישה תגיע אליו או שמתחילים לחשב תורות. זו פשוט תפיסת הזוגיות שאני מאמינה בה.

אני חושבת שלפעמים יש גברים שמפספסים את הנקודה הזו. לא כי האישה לא מסוגלת לנסוע, ברור שהיא יכולה, אלא כי עבור הרבה נשים, החיזור עצמו הוא שפה של אהבה. כשגבר אומר "הפעם תבואי את", הוא אולי מתכוון לחלוקה הוגנת, אבל יש נשים שחוות את זה כוויתור על המקום המחזר והיוזם שלו.

אני תמיד אומרת לגברים שמתייעצים איתי הבחורה שלכם היא האדם האחרון שכדאי להתחשבן איתו. תנו מכל הלב. אישה מרגישה היטב מתי גבר נותן מתוך רצון ואהבה, ומתי זו רק חלוקה טכנית או סימון וי. בעיניי, דווקא הנתינה החופשית היא זו שבונה ביטחון, הערכה ומשיכה לאורך זמן.

תבחר נכון או ..

אבל החשש הזה לא בא ממני, אלא מהצד השני- הבחורה.

שלדעתי חבל לא לנסות אפילו, וצריך לראות אם בכלל יש בסיס

ואם צריך פתרונות אז נמצא בעתיד..

שורה תחתונה- ממנה הבנתי שזה יותר מרתיע אותה.

מקווה שזה לא היה נשמע אצלה נואש מידי, אבל הבנתי שגם ככה בנות אוהבות חיזור במידה מסויימת

אח"כ רואים איך מתפתח הקשר והדינמיק, הזמינות של כל צד

אל תתייחס לאישה כמו לחבר שלך

לפעמים גברים היו מצפים שאני אחזור ב11 בערב לבד זה לא נעים וברור שזה הוריד לי חשק

לא נעים לדעתי..

ועוד יותר ברור ומובן מאליו שבחורה לא חוזרת לבד הביתה בשעת לילה.

תחשבי שהגבר תמיד צריך להגיע לאיפה שהבחורה גרה. אם מדובר בחצי שעה נסיעה זה באמת לא נורא. אפילו שעה.

אבל לנסוע שעתיים כל כיוון כדי לפגוש מישהי זה לשלם מחיר מטורף על כל דייט. תלוי מי, תלוי בסיטואציה, אבל להרבה אנשים נסיעה שעתיים לכל כיוון זה קנס רציני.

וזה אומר שאם הקשר דורש סבלנות, לתת לה את הזמן שלה להבשיל בקשר, לתת לקשר עצמו להבשיל, לתת את עצמך - אז באיזשהו שלב, אם לא ממש ממש כיף לך בקשר, נמאס לך לשלם את המחיר. יכול להיות שתגיע לפגישות מותש, ולפחות התשובה לשאלה של "האם אני רוצה לפגוש אותה שוב" יהפוך להיות שוב ושוב "לא בטוח", או "היה יכול להיות נחמד אבל אני לא יכול לעמוד בזה". ואם יש ספקות - אז זה קשר הרבה יותר שביר, כי בשביל מישהי שאני גם ככה לא בטוח, כנראה המוטיבציה שלי להשקיע השקעה רצינית תהיה פחותה יותר

ונכון שחיזור הוא חשוב, וזאת בדיוק הסיבה שצריך למצוא דרך שהבחורה תבין שכאן זה כבר לא חיזור, זה הקרבה, וצריך למצוא דרך לשמור על החיזור ועדיין להקל קצת את העול הזה.

ואז אם צריך להחליט בין לא לפגוש מי שגרה במרחק כזה, לבין האפשרות לחלוק את העול של הנסיעות - אני חושב שהאפשרות של לחלוק היא קצת יותר טובה

מספר פעמים.

מצד הבחורה לפחות.

אם היא תהיה חשובה לך, ומתאימה לך, ותתאהב בה,

אתה תרחף מחיפה עד אליה.

בסה"כ רצועת חוף קטנה בינכם.

יש שיר כזה- גם לי מגיע להיות מאושר, אל תשאיר אותי מאחור...תן לי מחסה מהקור.. עד שיקלו המים עד שנגיע אל החוף.

רחוק. מה זה כמה שעות לנסיעות כדי לא לפספס את הזדמנות חייך?

אצלנו בקהילה יש הרבה אנגלוסקסיים. זוגות שהמרחקים בין הערים מהם באו פי כמה יותר רחוקים - לונדון ומנצ'סטר למשל, בוסטון וצפון ניו ג'רזי…

באופן כללי מאוד אין סיבה שזה לא יעבוד. יש אנשים גמישים והתחבורה מפה לשם לא כזאת מטורפת אפשר גם להיפגש באמצע.

מי שממש רוצה להרגיש חיזור כאילו אנחנו לטאות בג'ונגל ושה"גבר" שלה יסע אחריה שעתיים אחרי העבודה ויחזור הביתה בשתיים בלילה אחרי כל פגישה, לבריאות.

אישית אני רואה בזה משהו קצת מטומטם כי למה שתחזר אחרי מישהי שאתה בכלל לא מכיר? לך תבין. אבל לא משנה.

תעשה מה שכיף וטוב לך. אם אתה מרגיש שסבבה לך לנסוע רחוק או אפילו לנסוע עד אליה ואתה רואה בזה משהו מגניב ורומנטי ומעניק אז אחלה. אם זה מתיש אותך ואתה קם למחרת הפוך והפגישות הופכות לחתיכת קאדר אז אין בזה שום טעם. לשניכם אמור להיות נחמד וכיף.

האמת יש מדרש רבה כזה – לכל המפקפקים והמפקפקות.

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן: וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר. בַּנְּבִיאִים: וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא. בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ: וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

אחד בשביל השניה

קצת מוגזם להגביל גם אזור מגורים בתוך הארץ הקטנה.

מדובר בקשר למטרות חתונה ולא קשר אחר..

ובהתחלה כמחווה אני כן רואה את זה יפה לבוא יותר לאזור שלה, בהמשך אפשר להציע במרכז.

הכירו בזמן שהוא למד בישיבה בדרום והיא למדה בתל חי. וגם בתי ההורים במרחק של מעל שעתיים נסיעה.

ובכל זאת- התאמצו, נפגשו, היום כבר עם חמישה ילדים.

אני ובעלי מרחק שעה וחצי נסיעה

פעמיים ראשונות הוא בא, אחרי זה גמני נסעתי

זה לעניין הדייטים

בעלי הניח על השולחן מהרגע הראשון את העובדה שהוא רוצה להישאר לגור בעיר שלו, ועברתי לגור בעיר מגוריו. מתרגלים להכל ואני לא מצטערת על ההחלטה

כדאי לדבר על זה

על פקטור של מרחק

אם תתחתנו תיהיו קרובים נכון? כלומר תגורו באותו בית

לתקופת הדייטים תיפגשו בנקודות אמצע ומניחה שגם לפעמים אתה תיסע אליה וההפך

חברה טובה שלי נשואה +8 ילדים בזוגיות מדהימה

היא מרחובות בעלה מרמת הגולן..

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה