לא אהבתי בכלל את ההודעה לנשים בלבד,אני בעד עיסוק בנושאים אינטימיים בפורומים המתאימים,
כמו שאמרו גדולים , תורה היא וללמוד אני צריך, אך בפורום הזה, בצורה שבה זה נכתב השאיר לי רע על הנשמה, כל היום.
כשנכנסים לפרום מחליטים מה לפתוח לפי הכותרת(בד"כ) ונאלצתי בעל כורחי להיות במקום שלא רציתי.
אולי יש למשהי רעיון איך אפשר להתייעץ בלי לערבב בפרטי את הציבור יותר מדי.
גם אתן שמתן לב שלאחרונה שאיכות הגבונים ירדה?
פעם הם היו עבים ויותר גדולים (שלא נדבר על הכמות)
פעם הייתי קונה רק האגיס אבל זה לא מה שהיה פעם
נשארתי עם של רמי לוי שהיו ממש טובים ועכשיו גם אותם דפקו לי😑
אני קונה רק ללא בישום ועד כה ניסיתי כאמור האגיס, רמי לוי, בייביסיטר, שופרסל, לייף
הכל דק וקטן.
המלצה למגבונים עבים בקהל?
על דעת וברשות מנהלות הפורום,
אני מזמין לשאול אותי שאלות בנושא גנטיקה (בפורום, לא בפרטי...).
גנטיקה והריון, גנטיקה וזקנה, גנטיקה ומחלות, גנטיקה וטעם של כוסברה, גנטיקה וכל דבר.
אני לא רופא ולא אתן המלצות לפעולות, אבל לענות על שאלות בנושא אני יכול, ואשמח לסייע עד כמה שיידי משגת.
רקע קצר:
תואר ראשון, שני ושלישי בביולוגיה וביוכימיה.
הדוקטורט היה בנושא BRCA, אחר כך עבדתי במשך מספר שנים במעבדה בנושא גנטיקה ודמנציה, לאחרונה חזרתי לנושא BRCA במטרה להציל את חייהן של מיליוני נשים. לא בטוח שנצליח, כן? אבל מנסים...
בגדול אפשר לשכנע את רופא המשפחה או אחות גנטית, או לעשות באופן פרטי.
אני אישית בכל מקרה עשיתי פרטי כי הבדיקות במדינת הסטארט אפ ניישן שלנו הן בדיקות מאוד מאוד קמצניות, ובאופן פרטי תמורת כמה עשרות דולרים מקבלים בדיקות הרבה יותר מקיפות.
אני רוצה להמיס שוקולד אגוזי לוז על עוגת גבינה
ופתאום תהיתי לעצמי אם זה בסדר
הילדה בת כמעט 4
וכשחושבים על זה היא אוכלת לפעמים מגולגלות תמרים עם שברי אגוזים
נראלכן בסדר? זכור לי משו בעניין
לק"י
לא זוכרת אם הבעיה היא עם כל אגוז שלא טחון לגמרי או שחתיכות פיציות זה בסדר.
ועשית לי חשק לעוגת גבינה עם שוקולד!!
שלם אני לא אתן
השאלה אם שברים זה בסדר
ומכיוון ששברי האגוזים כן פיציים -
אני הייתי נותנת לה, בהשגחה.
לא לוקחת אחריות, כמובן.
אם לא מתנסים גם לא יודעים איך לאכול בזהירות
<<אין בזה המלצה לאחרים איך לנהוג, כל אחת ורמת הלחץ שלה...>>
כדי ללמוד איך לרסק את המוח על המדרכה בזהירות...
וברצינות:
זה לא עניין של אימון. קנה הנשימה קטן מדי, רפלקס השיעול בוסרי מדי, השיניים הטוחנות חלשות מדי, וגם אם זה יהיה בסדר 50 פעמים, הפעם ה-51 עלולה להיגמר באסון.
זה בכלל לא עניין של אימון, הגוף של ילד בן 4 פשוט עוד לא מספיק מפותח בשביל לאכול אגוזים בבטחה.
זה באמת שווה את זה, בשביל עוגה?
כמו בממרח שוקולד אין בעיה
אסור אגוזים מתחת לגיל 5, רק טחונים לגמרי.
הבן שלי בן שנה וחצי, כבר תקופה עם נוזלים באוזניים, קצת איחור שפתי, והיום בצילום ראו שיש לו גם שקד שלישי מוגדל מאוד.
הרופא א.א.ג הפנה אותנו לניתוח, ואני קצת בלחץ...
התחלתי לקרוא קצת שרשורים קודמים בנושא (באדיבות הצ'אט שעזר לי למצוא), ואני מבינה שלרוב קובעים את התור לבוקר (כדי להקל על הצום).
אבל לי זה נשמע שעשוי להיות די קשה אם יקבעו לנו לבוקר. כי הוא עוד מתעורר לינוק בלילה, ואחר כך בבוקר כן רגיל לאכול משהו. אז הוא עשוי להיות די מסכן...
דווקא השבוע היה לנו תור לבדיקה בהרדמה ב-15:00, וזה היה מעולה - בבוקר הוא הספיק לאכול אחרי שהוא קם, אחר כך יכולתי להניק אותו עד הצהריים (מותר להניק עד 3 שעות לפני, אז הוא יכל עד 12), ואז הוא ישן שנת צהריים טובה שבמהלכה נסענו לבית החולים, ואז הגענו לבדיקה והיה בסדר גמור (חוץ מזה שאחר כך הוא התעורר הפוך, ינק, נרדם שוב לדרך חזרה הביתה, ואז לא הצליח ללכת לישון עד שעה מאוחרת...).
בקיצור - כמה גמישות יש בבחירת השעה של התור? או שאולי תשכנעו אולי שגם בבוקר זה לא כל כך נורא?
ויש לכן המלצות לרופא מומלץ משערי צדק? (יש לי בכלל אפשרות בחירה אם אני לא הולכת פרטי? איך זה עובד? עדיף כן לקחת פרטי?)
@shiran30005 היא עשתה לילדים שלה גם, את יכולה לברר איתה פרטים (או פשוט לחפש את השרשורים שלה)
הבת שלי עברה שני ניתוחי כפתורים (אחד מהם עם הסרת שקד שלישי), אבל בגיל גדול יותר, אז לא הייתה לנו בעיה עם השעה.
הבן שלי עבר ניתוח אחר בגיל שנה, ועדיין ינק. אני כבר לא זוכרת איך עשינו עם הצום לפני, אני כן זוכרת שהינקתי אותו במחלקה בהתאוששות, והאחות כעסה עליי... אז תתכונני גם לזה, שאחרי הניתוח הוא גם לא יוכל מיד לינוק. (כדאי לשאול בדיוק את הצוות מה העללים והזמנים)
לבת שלי לקחנו באופן פרטי את ד"ר אורי פלג (מקווה שלא טועה בשם) והוא היה טוב. אבל עברו מאז כבר יותר מעשר שנים, אז לא יודעת אם הוא עדיין שם. זה ניתוח פשוט יחסית אז לא בטוח שצריך רופא פרטי. זה רק כדי שבאמת תוכלו יותר לשלוט (אולי) בזמנים וגם כדי שלא יעכבו אתכם יותר מדי בקביעת התור או יחליפו לכם אותו ברע האחרון (אבל גם זה לא מבטיח).
אם את רוצה המלצות בהדסה עין כרם (המלצות עדכניות יותר) - אז יש את ד"ר שגית שטרן וד"ר מיכל קאופמן.
בהצלחה!
דווקא הוא עבר פעמיים הרדמה מסיבות אחרות ואמרו לי להניק אחרי שהתעורר.
אני רוצה דווקא בשע"צ כי יש שם הרבה רופאים שכבר מכירים אותו.
עברנו את זה לפני חודש באסותא רמת החייל.
היא גם יונקת בלילה והייתי בלחץ מזה.
הנקתי אותה ב2:30בלילה(אמרו לנו הנקה עד 3)
היא הייתה ראשונה בתור ב7, זה לפי גיל. באמת כדי שלקטנטנים יהיה קצת יותר קל עם הצום.
אמרו לנו להיות שם בשש בבוקר, היה צריך קצת להעסיק אותה במשחקים, בסרטונים וכו' כי היא ביקשה לינוק מדי פעם.
בפועל נכנסנו ב7:30, ב8:20 היא כבר הייתה בהתאוששות. ואח"כ הנקתי אותה שם באישור האחיות.
באותו יום היא הייתה מעוכה. אבל למחרת היא קמה בפול אנרגיה...😄 (לנו אמרו 48 שעות מנוחה בבית אח"כ) סה"כ היה בסדר.
עברנו את זה גם עם בן נוסף שלי, שהיה בן 3. הוא נכנס רק ב10:30-11 כי הוא היה הכי גדול שם והיה יותר קשה.
אז טוב שעליתם על זה מוקדם. בהצלחה ממש. ואם אפשר לעזור בעוד משהו בשמחה תשאלי
גם מאתגר מבחינת הילדים האחרים שבבית...
אולי נבקש שיקבעו לנו סביב 9-10, ואז הוא יוכל לינוק עד 5-6 בערך ואת הבוקר נראה לי שנצליח לעבור בסדר...
שם רוב הניתוחים הם לשעות אחה"צ
אצלינו גילו בעיה בקרישת הדם אז קבעו לנו לשעה 8 בבוקר הכי ראשונים וזה גם מה שאני רציתי, הבת שלי היתה בת 2.5 אבל יותר גדולה אז לא ידועת איך הולך בגילאים כאלה
החלמה האמת קשוחה, אנחנו עשינו כפתורים, שקדים ושקד שלישי ולקח לה שבוע לחזור לעצמה, אז צריך לקחת בחשבון גם
שיהיה בהצלחה!!
מקווה שיהיה אצלנו יותר מהר. אבל אני בהחלט אקח בחשבון שיכול גם לקחת יותר זמן...
זה בגלל השקדים? שמעתי שזה יותר כואב אחרי. אבל לא התנסינו.
ורק מאכלים קשים לא
לנו המרדים אמר שלשתות מים/תה/מיץ כדאי עד שעה לפני הניתוח
הוא היה בן 5 אז לא היה עניין של הנקה...
מותר להניק עד 3 שעות לפני.
משקאות צלולים אפשר עד שעה לפני.
אז תור מוקדם מידי בבוקר עשוי להיות קשה, אבל ב9-10 דווקא יהיה בסדר, נראה לי.
לא היינו בשעצ
אז היה גדול יותר ומבין
אבל לדעתי כן עדיף בבוקר כי זה יכול להתארך ואת לא רוצה להיתקע לילה שם.
לנו היה תור בבוקר והוא התעכב בכמה שעות המתנה ואז התאוששות שלקחה עוד כמה שעות טובות ויש מקומות שגם דורשים לחכות שיעשה פיפי ואז זה עוד כמה שעות,
ואפילו שהיה התור בבוקר יצאנו משם ב8 בערב שבורים ועיפים ורעבים.
אז ממליצה בכל מקרה בוקר.
אם את רוצה יש לי רופאה מצוינת ממש. נעימה וטובה. פרטי אבל יש החזר אם את במאוחדת. יחס מעולה קיבלנו לכל אורך התהליך, עשינו את הניתוח עצמו באסותא.
אם תרצי אתן לך מספר.
אצלנו ההתאוששות והתעוררות לקחה הרבה זמן. רצו לראות שמתעוררים, אוכלים קרטיב/מעדן , והולכים קצת לפני שמשתחררים. אצל שניהם הגענו רק בערב הביתה.(יש לנו גם נסיעה די ארוכה הביתה) זה מעייף...
יש לנו עוד עניינים רפואיים איתו ושם הרופאים מכירים אותו. נראה לי שזה הכי נכון בשבילו.
ונשמע ממש מבאס שהתור מתעכב בבוקר בכמה שעות כשהילד בצום... מקווה ממש שאצלנו לא יהיה ככה.
תודה על ההכנה לזה שהשחרור יכול להתעכב. שנדע להתארגן בהתאם...
ללילה
לפני הניתוח אמרו שכנראה נשתחרר באותו היום...
ניתוח שקדים +שקד שלישי
השתחררה כמעט 36 שעות אחרי, במוצאי שבת (הניתוח היה בשישי בבוקר)
רק בשביל ניתוח כזה!
וטוב שאתן מכינות אותי שיש סיכוי שלא משתחררים באותו יום... אנחנו עומדים עכשיו בפני ניתוח כפתורים שלישי במשפחה (אולי אפילו גם רביעי🙈), אז כדאי שלא נבנה על ההיכרות המוקדמת שלנו איתו... (הבת הגדולה שלי, שנותחה פעמיים, השתחררה באותו יום)
בעקבות בחילות ובעקבות העייפות, החולשה והחוסר חשק לזוז...
אני בתקופה האחרונה הרבה פעמים בערב זרוקה בספה או במיטה ובעלי יותר מתפעל פה את האירוע... הוא גם זה שתמיד עושה קניות לבית (בלי קשר להריון) והרבה פעמים אני חושבת ביני לבין עצמי שמעניין מה חושבים עלי הילדים, אולי חושבים איזה אמא חלשה... חסרת כוחות... תלותית באבא... כי לכאורה אם הוא לא קונה- אין לי, מחכה עד שיקנה , בחיים לא עושה קניות כי זה פשוט סיוט לי, או סתם לפעמים אני לא יודעת לתקן או להכין משהו ואני מחכה לאבא שיעשה וחושבת לעצמי שאני בטח נראית בעיניהם קטנה וחסרת ידע/כח...
בקיצור, בתקופה האחרונה אני ממש במחשבות על זה מרגישה די מעאפן עם עצמי גם ככה...
מפה לשם, היום אמרתי לקטן החמוד שלי- מה, עוד פעם עשית בטיטול?! אין מצב שאתה עושה כשאבא לא פה, אני לא מחליפה לך! (כמובן בצחוק אבל הבחילות!) ואז הילד בן החמש אומר לי - אמא, את המלכה של אבא?
אמרתי לו - אמממ... כן! (למה לא בעצם?)
והוא - ואבא הוא המשרת שלך?
אני- מה? 🤣🤣 למה המשרת?
הוא- כי את תמיד אומרת לו מה לעשות והוא עושה . .. 🫣
וואי, איזה מצחיק, אני הכי לא כזאת שמחלקת לו תפקידים! אבל זה כנראה ככה נראה בעיניים שלו.. ואני חושבת לתומי שאני נראית יותר כמו סמרטוט רצפה מאשר כמו מלכה...
ולא מנקה את הבית
ומבינה אותך מאוד בקטע של הטיטול, גם אני מעדיפה שהוא יחליף ואפילו מחכה לו כמה דקות אמור להגיע..
יש ערבים גם שאני יושבת רגל על רגל והוא משכיב את הילדים, ושוטף כלים ומסדר, ומכין ארוחה.
בקיצור, הבנת..
אז קודם כל אני מזדהה,
מה שאני חושבת לגבי זה, שבסוף אני עושה את העיקר ואת החלק הכי קשה- ללדת אותם. ואחכ אני צריכה לנוח והוא יגדל אותם, (טוב גם אני מגדלת קצת אבל בהרגשה הייתי רוצה יותר(
זה מעולה, וזה גם משאיר אותנו ביתרון, כי הבעל יכול לעשות הכל חוץ מלהיות בהריון
אז להרגיע את המצפון וקצת להרים לך👸
(אפילו בלי היריון...)
אבל המחשבות האלה הן באמת בעיקר מעיניים של ילד (ולפעמים גם של הילדה הפנימית בתוכי).
בעומק - אני נותנת לבעלי כל כך הרבה, ולא רק הערכה על כל מה שהוא עושה. לא אפרט פה מה כי זה אישי, וגם כדי שתוכלי את להעמיק עם עצמך ולהגיע לתובנות מה את נותנת לבעלך, ולא רק מה הוא לך.
❤️❤️❤️
מרשה לעצמי להגיד לך - את במקום הנכון!
את צריכה עזרה ונעזרת, את נשענת, זה מהמם
זכית נשמה♥️
(אין צורך לנחם אותי🤭)
הייתי במיטה. אפילו לא בסלון.
והיה לי כאבי ראש לדבר עם הילדים. ממש ככה.
בהריון השלישי שהתחלתי כבר לשבת ליד הילדים. אבל עדיין זומבית שמעתי ילד משוויץ לבת שלי על כל מה שאמא שלו מכינה לחג הקרב ובא. והיא ענתה לו שכשאמא שלה לא בהריון גם היא מכינה כל מיני דברים שווים. ואז הבנתי שזה בסדר והם יודעים שזו תקופה חולפת. (עם כל ההורמונים כמובן שהתחלתי לבכות בהתרגשות).
האמת שתוך כדי תהליך הם אפילו החזיקו את זה יותר ממני. כי בעיני זה היה סיוט בילתי נגמר.
אז הכל טוב.
וברוך השם שאת מקבלת את מה שאת צריכה.
בהצלחה
ואני ממש לא מרגישה חלשה או תלותית...
אולי כן קצת ממקום טוב שמרשה לעצמי להיות קצת חלשה ותלותית לפעמים ולקבל ממנו תמיכה כי אני מרגישה שאני צריכה אותה ובאמת לא יכולה להסתדר לבד. כאילו אני יכולה, אבל ב''ה יש לי אותו להיתמך בו.
וילדה שלי גם אמרה לי פעם שאני המלכה של אבא😂 אמרתי לה שגם אבא הוא המלך שלי.
תכלס הילדים לא ממש משנה מה הם חושבים.
יצא לך טוב עם המלכה חח ב''ה.
בטוחה שהם גם מקבלים ממך אוירה של מלכה 👑
אבל בעיני הרבה יותר חשוב מה את חושבת על עצמך,
ואיך את מרגישה מול עצמך.
אז אם עלו בך התניות האלה כן היתי מתערבת רגע על איך לתת לעצמך הרגשה יציבה יותר ופעילה יותר ולא תלותית.
ברור שההיריון משפיע והכל, גם פה, זה נטו ההרגשה.
אני מאד חשוב לי לדעת שאני לא תלויה.
לבקש עזרה ולהיעזר זה ממש לא תלות, כל עוד זה מגיע מהמקום הנכון...
אז תנסי לחשוב על זה קצת ... להבין איך לתת לעצמך הרגשה של מלכה כמו שאת באמת 👑
כי אני מודעת למה שאני כן עושה, מודעת לזה שאני במצב זוועה , לגמרי סולחת לעצמי כי באמת קשה.
רק מה שמעסיק אותי זה מה הילדים חושבים על זה, אפילו שהם יודעים שאני בהריון ויש לי בחילות, זה לא בדיוק מעסיק להם את הראש.
הצחיק אותי שאני חושבת שהם חושבים שאני חלשה ומסכנה ומסתבר שחושבים עליי שאני מלכה עם משרת 😅 הקטע שגם חיצונית אני נראית כמו סמרטוט אז בכלל.... חחח
אם תשדרי המון חוסר נוחות והתנצלות, זה מה שהם ירגישו.
אם את בנוח להוריד הילוך, הם ילמדו בחיים
שלהם להוריד הילוך כשהגוף שלהם דורש את זה.
אני בתקופות כאלה אומרת להם שאני לא מרגישה טוב וצריכה מנוחה, גם אם מדובר בתקופה ארוכה.
בשלב שאפשר לשתף על ההריון אני משתפת.
בתקווה שיזכרו את זה בעתיד וילמדו איך להתנהג לנשים שלהם / לעצמן כשהן בהריון.
לא יכולים לראות כמו מבוגרים
(אם כי גם הרבה מבוגרים לא מצליחים להבין את הקונספט של להוריד הילוך כשצריך)
ילד שאמא שלו לא מתפקדת
בעיקר רואה שהיא לא מתפקדת
הסיבה לא מאד משנה לו
וילד זקוק להורה מתפקד
אני זוכרת את אמא שלי לא מאד מתפקדת
רק כשהייתי בהריון בעצמי
הצלחתי להבין למה היא לא תפקדה
זו היתה חוויה מורכבת כילדה
והבנה ברורה שזה לא יקרה אצלי לאורך ככ הרבה שנים
לא בהכרח להורה מתפקד, שמקלח, מבשל כרגיל במיוחד אם הבעל מפצה - מה יגידו כל המשפחות שהאמא היחידה שמתפקדת ביום יום והאבא רק עובד?
אולי אמא שלך לא תיווכה לך את זה.
אני גם זוכרת את אמא שלי בהריון נרדמת על הספה כשאנחנו משחקים אחד עם השני, ותקופות שהיא ביקשה הרבה יותר עזרה.
וממש זוכרת שזה הגיע בתקופות וזהו.
היא גם שיתפה די מוקדם שהיא בהריון, והבנו את זה, גם אני וגם אחים שלי.
היא גם לא תיווכה ולא נכחה רגשית
הרגשתי את כל הבעיות
ועדין חוסר התפקוד לאורך ככ הרבה שנים (מה שהיה אצלה)
זה אישו בפני עצמו
אבא עובד
זה לא אבא לא מתפקד
הוא מתפקד בחוץ ומביא פרנסה
וכן
אבא שלא מתפקד בבית בכלל זה בהחלט אישו לילדים
זה לא נשמע המצב של הפותחת.
ואבא שלא מתפקד בבית זה הרבה יותר נפוץ ולא מרים גבה כמו אמא שלוקחת חופש קצר ממטלות הבית למרות כל הסיבות המוצדקות, וחבל.
אם יש מעט כוח, הרבה יותר חשוב לתעדף אותו ולשבת עם הילד ל15 דקות של שיחה מאשר לעזור במקלחות.
שזה המצב של הפותחת
דברתי על הסתכלות של ילד
ילד לא מעניין אותו מה מרים גבה ומה לא
כמובן שזה מוצדק
וזה בהחלט לא נורא שלוקחים חופש קצר או אפילו יותר ארוך
אבל אם זה תקופות ממושכות
כי כל הזמן הריונות
אז במבט של ילד זה יכול להיות קשוח
גם אם משקפים לו
כתבתי פה הרבה בעבר ולא זוכרת את הסיסמא שלי 😀 אז מתחילה מחדש
כמעט ולא הזכרתי את זה אף פעם אבל אני ב"ה נשואה בשנית עם כמה ילדים מנישואים ראשונים וכמה מהנישואין עכשיו והגדולים רוב הזמן אצלי.
ממש קשה לי כי אין לי עם מי להתייעץ ואת מי לשתף בדברים שעושים הילדים הגדולים. את הסבא וסבתא- זה לא כל כך מעניין, הם אוהבים את הילדים מאוד אבל אין להם המון סבלנות לסיפורים ועניינים חינוכיים זה פחות הקטע שלהם
בעלי-אכפת לו מהם אבל הם בכל זאת לא הילדים שלו ואם הם מתנהגים לא יפה הוא מתעצבן מזה ולא לוקח את זה כמו שאבא רגיל מסתכל על הילדים שלו וגם כשהם עושים דברים טובים הוא לא יתלהב מזה מאוד. ולרוב אני מרגישה שהוא לא הכתובת
תודה לאל אני היחידה בסביבה שנמצאת במצב הזה אז אין לי שום חברות שאני מרגישה שיכולות להבין אותי. כולן חושבות שהתחתנתי וזהו, הכול טוב. אף אחד לא מבין שהמשפחה שלי לעולם לא תהיה שלמה (אמרו לי את זה אפילו כמה פעמים)
ואחרי ההקדמה הארוכה הזאת.. אשמח לשתף פה עניין די קטן וטיפשי אבל ממש מעיק עלי
הבת הגדולה שלי השתמשה בכרטיס אשראי שלי לקנות דברים שאני באופן רגיל לא קונה, בלי לשאול אותי. היא קנתה דברים טעימים לאחותה כדי לשמח אותה ועוד כמה דברים בשביל עצמה (בעיקר אוכל, לא שטויות) ואחד מהדברים שהיא קנתה זה משהו שאמרתי בפירוש בעבר שאני לא קונה כזה כי זה נראה לי יקר ומיותר.
היא ביקשה מאחותה שתעדכן אותי על הקניות, אבל רק אחרי שהן נעשו (ובכל מקרה קיבלתי באופן אוטומטי את הקבלה של הסופר..)
זה ממש מכעיס ומתסכל אותי, ולא יודעת מה לעשות.
כבר אמרתי לה בעבר שאני מבקשת לא לקנות כלום בלי לשאול אותי והנה היא עושה את זה שוב
(מכל מיני סיבות היא צריכה את כרטיס האשראי איתה כך שלא רלוונטי להגיד שלא יהיה אצלה)
אפשר בגיל צעיר לעשות כרטיס דביט/דיירקט שזה כרטיס חיוב מיידי- יורד מיד מהחשבון ולא עלול להכניס למינוס
ואת הכסף שהיא צריכה להוציא ממך תעבירי לה ישירות לחשבון או בביט וכאלה..
מחפשת פודקאסט מעניין, בעברית או באנגלית, לא כבד מדי כי אני שומעת תוך כדי עבודות בית, אפשר בנושאי פסיכולוגיה/ עזרה עצמית/ סידור וארגון/ חינוך ילדים וגם סתם דברים קלילים ומעניינים שעושים מצב רוח טוב. זה ממש נותן לי מוטיבציה להתקדם בכל מיני עבודות בבית.
חוץ מזה אשמח להמלצה על פודקאסט מעניין בתנ"ך, התחלתי לשמוע פודקאסט של הרב נחמיה שטריינברגר ונהנית אבל אם יש עוד המלצות אשמח( בזה אני לא מתקדמת הרבה כי לא הגיוני לשמוע תוך כדי חלק מעבודות הבית)
גרה באיזור מרכזי
ובאיזה שבועות עושים את הבדיקה?
כמה שקובעים יותר מוקדם זה יותר בנחת....
זוכרת שבשבועות 20-24.
אז זה לא כזה רחוק לי .
אני תיכף שבוע 18
בתקווה שלא תתקעי בלי תור
עדיף באזור שבוע 20 אם עשית אז עדיף באזור שבוע 23.
בכל מקרה אני בדרך כלל קובעת את כל התורים האלו בבדיקת דופק או מקסימום שבועיים אחרי כשנפתחים להם היומנים לתאריכים המתאימים. מקווה שיהיה לך תור פנוי.
