בס"ד בר"ה

פשוט לבוא ולראות אם מתאים או לא!!!

בירור, יוצר אצלך סטיגמה, ולא נעים וכדאי לבוא ככה לדייט!!!

חוץ מזה, שדייטים הם הבירור הכי טוב שיכול להיות!!!

ואני לא אומר שצריך להגיד כן לכל הצעה ויאלללה..אלא לראות כיוון כללי וזהו!!!

עם רוב הבחורים שנפגשים לא מתחתנים (רק עם האחרון)...

חבל להוסיף סתם מפגשים שעם קצת בירור היה מתאמת שלא היה שייך מלכתחילה...

ולא מסכימה.

מסכימה עם זה שפגישות זו הדרך להכיר הכי טוב ובלי סטיגמות.

לא מסכימה- כיוון שאני לא רוצה להפגש עם מישהו שהכיוון הכללי מתאים, אבל דברים שחשובים לי (ולא נמצאים בכיוון הכללי) לא מתאימים.

כמה שפחות כאב לב, שחיקה ויסורי מצפון.

בנוסף, אני חושבת שכשמבררים זה מראה על רצינות. אתה לא סתם זורם, אתה בודק, שואל, מברר.

אני לא מבררת יותר מידי, רק כמה דברים שממש עקרוניים לי.

בס"ד בר"ה

"אני לא מבררת יותר מידי, רק כמה דברים שממש עקרוניים לי."

זה מה שהתכוונתי, כשאמרתי כיוון כללי!!!

 אם בבירור אני כבר רואה שהבחור לא קשור אלי אז למה לצאת איתו ולבדוק את זה?

די נמאס לי כבר מכל העניין

וממש מבינה את יעל_א...

או שתלמדו לדבר על חברים שלכם ולהגיד כמו שצריך ומה שצריך

או שכנראה נצטרך לשאול שאלות נוקבות.. וזה לא יהיה נעים...

מעבר לפרטים טכניים אובייקטיבים, אין טעם לברר יותר - כי זו בסה"כ התרשמות. וזה דבר סובייקטיבי. 

וההתרשמות של מישהו אחר טובה בדיוק כמו ההתרשמות של מי שיוצא לדייט. 

לכן, מבררים מבחינה טכנית, האם על הנייר זה מתאים - וזהו! 

וכן, כולנו אותו דבר. כל הבחורות אומרות את זה, אז כנראה שזה נכון... 

האישיות היא התרשמות. תכונות הן הן התרשמות. 

גובה, גיל, עיסוק וכו' - אלו עובדות. 

כל דבר שהוא התרשמות - את יכול להתרשם בעצמך. למה את חושבת שהתרשמות של מישהו אחר תהיה כמו זו שלך? 

לכן, לברר משהו - כן. אבל יש לי הרגשה שאנשים נסחפים עם הענין. 

לעיתים ההכרות של הר"מ עם הבחור מלמדת על אופי ישיבה מסויים.

כשיש הרבה בחורים בשיעור, ואולי הר"מ לא רוצה לומר דברים מהשערות

לגבי הבחור - שמא יהרוס לו, או יגרום ללא מתאים להראות מתאים...

ניסית למקד יותר שאלות ספציפיות?

פחות "מה יש לך לומר על הבחור - פרופיל בששים שניות",

ויותר "חסידי/שמח/קולני/שקט/ביישן/חברתי" - או אפילו יותר ממוקד...

רק הצלחה ושמחה ובשורות טובות!

לרוב אני מאוד ספציפית, אך מאפשרת הרחבה אם החבר/ ר"מ רוצה.

הקטע הוא שבאמת לפעמים אין כ"כ דרך לברר.

ר"מ מסויים הפנה אותי לראש הישיבה, שמא הוא יודע יותר על הבחור

(מדובר באחד מגדולי הדור שלנו.. ממש לא נראה לי שייך לפנות אליו בשאלה כזה..*תמה* ).

ולמה אנשים לא מכירים את החברים שלהם לחדר, מעבר למה הוא עושה בחיים/ במה אבא שלו עובד/ איפה הוא גר?

(שוב, זה הכללתי מאוד..).

אם הר"מ סובר שיש כאן מקום לפנות לראש הישיבה - אז זה שייך

לגבי חברי חדר - יש כאלה שפשוט באים לחדר שלהם רק כדי לישון...

לא תמיד יש לבייניש"ים הווי חדרי. לפעמים רק חדר האוכל הוא חיי החברה שלהם...

לפעמים בית המדרש, לפעמים השבתות

מה יש למשדך הראשוני (שהעלה את ההצעה מלכתחילה) לומר בכל הנושאים האלה?

א. ממ.. שאלתי את הר"מ "האם הרב חושב שמקובל לפנות לרב ** בשאלות כאלו?"

"לא, זה לא מקובל.. אני ביישן באופי שלי, אז לא הייתי פונה לרב. בשאלה כזו."

"ממ.."

"ההורים שלך מעורבים בשידוך?"

"לא.. למה הרב שואל?"

"כי עדיף שיבררו בשבילך.."

קיצור..

המשדכים משומה לא כ"כ יודעים להגיד על העלם. הם מתחלקים לשניים:

א. בחור שנפגשנו פעם ומציע חבר אחר- "אין, הוא ממש בשבילך!!" "

למה חשבת על השידוך הזה?"

"לא יודע, זה פשוט מתאים.. קחי מספרים של חברים.." והגלגל חוזר..

ב. בחורה- "נפגשנו פעמיים/ פעם אחת ועל חצי השעה הראשונה הבנתי שהוא בשבילך.."

"ממ אוקיי, ובמה אנחנו מתאימים/ משלימים?"

"לא יודעת.. זה פשוט מתאים.. קחי מספרים של חברים.."

מבין 'תמצוקה?

הייתי חייבת לפרוק.

:d

הייתי חייבת...

בעזהי"ת.

מההכרות שלי, ברוב הישיבות יש חברות-חדר, שמתבטאת קצת יותר מ"שלוםשלום" במסדרון.

וכבר שמעתי על חבר'ה בישיבה שלך, שהתעקשו להישאר בפנימייה הישנה, כי מקום המפגש החברתי הכמעט יחיד- זה המקלחת המשותפת... :X

בעזהי"ת.

ואתה יודע בדיוק למה התכוונתי

פשוט המוקד החברתי הוא בנ"צ גאוגרפי אחר (חד"א וכו').

זה סתם באסה צדדית שממילא זה לא עוזר לברר מי החברי חדר שלו.

אבל אפשר חברותות (התורה נקנית לפחות במיעוט שיחה)...

בכל ישיבה יש את האלה הזייגערים (בלי לזלזל, ההפך) שגם יודעים לכוון אותך

מיהם החבר'ה של בחור פלוני אלמוני, אשר קשובים להמייתה הנוגה של ציפור נפשו,

ומשחנ"שים איתו כל ליל שישי לפחות...

לההה..

זה מחייב אותם להתחיל לחשוב

רוצה יותר את המחדד..

"אחלה גבר" = הוא חבר'המן, פתוח, נועז, זורם.

"שפיץ" = עילוי, גדול הדור הבא...

תקנו אותי אם אני טועה.

מה זה אומר עלי?

שהוא לא עילוי/ חבר'מן? (קיש..)

"לא הסתדר לי וויזואלית" –הוא מכוער ודוחה

"זה לא אני זה אתה" –זה אתה. ועוד איך אתה

"אז..נדבר. מתישהו" –שלום ולא להתראות

"קלה כבחמורה" –מקפידה מאוד

"דוס אבל פתוח" –הגדרה שאינה ניתנת לפיצוח. כשל לוגי מובנה

"משקיעה בזוגיות" –בלח"ית

"האקס לא יוצא לי מהראש" –אני מאוהבת במישו אחר

"זה לא זה" –אין לי מושג מה ומי יהיה "זה", ואין לי מושג מה ה"זה" מכיל

"היא יפה והכל אבל.." –אבל חוץ מזה אין בה הרבה

"....בדומה" -אני מאוד אוהב את עצמי

בזעהי"ת.

כולם כאלה!!! אבל כולם!!!

שנאמר: "וואס איז דוס"?

אבל כולן!!! 

ברגע שמציעים לי מישהי שאומרים לי שהיא מחפשת "דוס, אבל פתוח", אני מוותר. 

שונא סיסמאות!

לא מסובך. 

את רוצה שיתפלל 3 פעמים ביום במנין? תגידי

את רוצה שיקבע עיתים? תגידי

את רוצה שיעסוק במקצוע חופשי? שיהיה אקדמאי? שיהיה מוסיקאי? תגידי!

זה שכולכן אומרות את אותה סיסמא, ואני בספק אם אפילו 2 מכן מתכוונות לאותו הדבר, פשוט לא נותן כלום.

מה שדוס בשביל אחת, הוא ממש לא דוס בשביל מישהי אחרת, ומה שבחורה אחת מגדירה פתוח, יכול להיות אטום להדהים מבחינתה של בחורה אחרת. 

התחושה שלי היא, שכאשר אתן אומרות "דוס, אבל פתוח", אתן יותר מנסות להגיד את עצמכן ולא את מה שאתן מחפשות.   

נדמה לי שפשוט הבעיה היא שאי אפשר להבין את ההגדרות שאנשים שאתה לא מכיר אומרים.

אחד יגיד שפיץ ויתכוון לעילוי. והשני יתכוון לחבר'המן 

סתם דוגמא שהובאה כבר לעיל.

תנסו לנסח מילון אולי

אתה מביא בעיה אחרת, שגם לה יש מקום.

תסכים איתי שבנות יודעות לספר די הרבה על חברות שלהן,

אפילו מבלי שתתחיל לשאול שאלות..

בירור זה ע"מ לפסול פסילה גסה.

לברר רק שזה בכיוון הכללי שלך,

ולפסול במידה שכבר מרגישים שזה יהיה בזבוז זמן ואנרגיות מוחלט.

ממש כמו שקרה לי המוצ"ש

הציעו לי מישהו, שלא מתאים לי בשום צורה שמסתכלים על זה-

לא אופי, לא זגנון. כלום.

ובזכות הבירור הקצרצר, נחסכה ממני פגישה מיותרת לחלוטין.

וזה ההסבר,

מדוע בשבילי הבירור הוא ע"מ לפסול פסילה גסה.

כי מעבר לכיוון כללי וסגנון- אין לי עניין לברר עליו מפיהם של אחרים.

אני לא מאמינה ב"לבנות דמות" ע"ס תיאורים של אנשים אחרים.

יש מי שיכנה אותו למדן, כשבעיני הוא בכלל לא,

ויש מישהו שיתאר אותו בעל דרך ארץ, כשבעיני אין לו טיפת נימוסים.

גם ל"סינון" ראשוני של מי שבכלל לא בכיוון של מה שמחפשים,

וגם - כי קשה להכיר אדם רק מפגישות.

לפעמים, מידע נוסף עוזר לבחינת הדברים.

כמובן, לא צריך לקחת כ"מוגמר" - לפעמים אדם שומע משהו, רואה את האדם - ואומר: אה, באופן הזה זה בדיוק מתאים לי...  כי גם מידע, תלוי לא פעם באופן שירגיש איתו מי שנפגש.

ואני חושב שזה נכון, שלפעמים בנים עלולים להתקשות יותר "להגדיר" בדיוק חברים, כי הם גם לא עוסקים בכך בעצמם. הם רואים אותו במכלול, וחברים טובים, בלי לנתח לעצמם יותר מידי.

יתכן שבנות יכולות יותר. אבל ככלל, יתכן שזה גם ענין של ניסיון חיים, להבחין יותר בטיפוסים של בני אדם.

אולי העצה הטובה, זה לנסח שאלות יותר קונקרטיות, בנקודות שחשובות לך.

למשל: הוא טיפוס עדין או תקיף.  הוא בחור שמח, לדעתך.  הוא "יושב" או קופצני..  וכן הלאה - כל אחת עם מה שחשוב לה.

בתור משל: ילד קטן ששואלים אותו מה לימדו היום - לפעמים לא יזכור. אבל אם ישאלו - מה אמרו לכם על משה בתיבה... פתאום הוא יודע מצויין..  שאלות מוכוונות, מעוררות מחשבה - וממילא גם תשובות יותר בהירות.

כמובן, צריך לשאול מישהו שבאמת מכיר.

בכ"ז אומרים לי "אני לא יודע.. בישיבה אין הרבה מצבים שאפשר לזהות את התכונה הזו"/

"נראה לי שהוא כך.. לא יודע...".

על זה אני מתקוממת (ויודעת שזה לא יעזור..), על זה שגם לשאלות ממוקדות אין תשובות ברורות.

אולי תמצאי איזו בת דוד קרובה שלו,

שמכירה מהמשפחה...

אני ממש גאה בעצמי שבבירורים הצלחתי לגרום לאנשים לא להיפגש כי זה לא היה מתאים

(בגלל סיבות אמתיות כמובן, לא סתם)

מצטער עם אני חוזר על דברים שנאמרו.

(לא קראתי את כל התגובות כאן)

לדעתי אכן יש לבנים חיסרון גדול ביחס לבנות

שמעתי מהרב אבינר פעם הגדרה על תקשורת בנים כסוג של "אוטיזם" 

בעיית תקשורת עם הסביבה,

ומכן כל המשתמע על זה:

1. רוב הבנים לא משחנ"שים עם החברים שלהם כמו שבנות עושות (וגם כשהם עושים את זה, זה ממש שונה משחנ"ש בין בנות)

2. השיחות שלו עם החברים יהיו הרבה יותר ענייניות 

3. לחבר יהיה מוזר לענות לך על שאלות מסויימות (או אפילו הוא לא ידע) כי הוא לא נפגש עם המציאות הזאת, או שלא שם לב שהוא נפגש איתה.

4. המושגים שהחבר ידבר איתך עליהם הם מאוד שונים ממה שבנות מגדירות (הן בשפה והן בתפיסת עולם)

5. רוב הבנים לא יפנו לר"מים שלהם בשאלות מסויימות, על כן הרבה שאלות שלא קשורות ללימוד לא רלוונטיות כלפי הר"מ, בטח ובטח כלפי ראש הישיבה (יש כמה ישיבות יוצאות דופן, אבל רובן לצערנו כאלה)

6. וכמובן, השיחה בדייט תהיה שונה משיחה עם חברות, אבל זה ככר שרשור אחר.

בהצלחה!

זה ממש מסובך להתחיל לחשוב ולהגדיר את הבן אדם מבחינה נפשית ומה האופי שלו וכל זה אז מה שאני עושה בדרך כלל אני שואל את הבחור המיועד מה הוא רוצה שאני אגיד ואם זה מתאים למה שאני חושב אז אני מעביר הלאה.

אבל בד"כ אם הוא חבר שלי אז הוא כנראה נורמלי ואפשר להתחתן איתו...

בגלל שהם גברים

ולא נאמר בצחוק בכלל..אלא ברצינות..

ואני מצטרפת למי שאמר לשאול שאלות ממוקדות. על אף שאת אומרת שלא עוזר,

בהרבה מקרים זה דווקא מועיל..

בהצלחה!

בעזהי"ת.

באמת, שונאת בירורים!!

על כל דבר. בין אם זה בחור ובין עם זה מוסד לימודים...

פשוט ההגדרה שלי היא לא ההגדרה שלך...

כאילו, זה פשוט שונה...

בגדול אני לא בעד בירורים על בנאדם ספציפי. אבל לפעמים מחשבות מרובות (מה שנקרא בלעז- חפירות) זה חיובי, כי כן, באמת צריך לדעת מה את מחפשת, ומה את לא, זה ממש מחדד.

אבל זה עניין אחר, ובשביל זה לא צריך כ"כ גברים

וזה שגברים לא יודעים להשתפך זו מכה אחרת. אבל יש בזה צדדים נחמדים...

תמיד נותנים אנשים מאוד "אובייקטיבים" לבירור, כמו הרב שלו (שרוצה לעשות שם טוב לישיבה, ולכן כולם טובים)? החבר הכי טוב שלו ("הוא בחור טוב, צדיק, זורם פתוח"-אבל לא ענית על השאלה, הוא חברותי או לא???). ת'כלס, אי אפשר לברר הרבה מבחינת אישיות, אבל אפשר לברר מכיוון כללי, מה התפיסות הדתיות שלו למשל, או מה מקומו בישיבה מבחינת מעורבות חברתית. אני מבינה את אלו שמתרעמים על העניין, אבל בינינו-לא חבל? הוא/היא צריכים לבזבז זמן וכסף רק להגיע למקום, ולא תמיד הכסף הוא שלהם, אז ככה אפשר לחסוך השקעות מיותרות.

הוא איך הישיבה תיראה מזה...

ישיבניקים הם דווקא אנשים טובים, הם לא מחפשים להראות שהם טובים...

ולייק על התובנה שחידדת, בכללי.

היו לי ממש מקרים "מצחיקים" מבירורים דרך חברים.. 

*חבר שלא זכר אם יש לחברותא שלו -  משקפיים, זקן, פאות, איזה גובה הוא,מה מבנה הגוף, איזה כיפה,

רק אמר לי: "הוא נראה בסדר"- כאילו מעניין אותי מה הטעם שלו ביופי, וכאילו ביקשתי שינקוט דעה..

בסך הכל רציתי נתונים. הוא כנראה מעולם לא התבונן בו. העיקר שהוא חברותא שלו.

(גם בתיאור פנימי הוא הסתבך, ככה שלהגיד עליו שהוא מאוד "רוחני" זה לא מדוייק...)

הוא ראה שאני בהלם ומתעקשת לקבל תיאור חיצוני - 

ולא ידע איך לצאת מיזה- אז פשוט נתן לאשתו את הטלפון שתתאר לי. הזוי.

* חבר אחר שכנראה בדיוק חיפש עם מי לדבר,

על הדרך ניצל את ההזדמנות לשפוך בפניי את מאורעות חייו ומהווי נפשו.

* חבר אחר כנראה גיבש כמה תאוריות על עניין הדייטים או שרצה להתאמן עליי ב"שיעור מוסר",

דיי ניסה לעשות לי שטיפת מוח והקניית כלים, אילו רק היה יודע כמה אני יכולה ללמד אותו.. 

* חברים אחרים ניסו להעביר לי "פעולת בנ"ע" דרך הטלפון- על חשיבות השרות בצה"ל, על חשיבות של לימוד תורה ודחיית גיוס, על חשיבות לימוד תורה במסלול של הסדר ועל חשיבות לימוד תורה, צבא ועשיית תואר במקביל...

וקצת שכחו שאני כבר לא שישיסטית שעדיין במהלך גיבוש זהות ודרך.

והיו עוד כמה נוראיים יותר ונוראיים פחות שאחסוך ממכם......

אני לא מצליחה לקלוט איך אי אפשר לדעת לספר דברים על בנ"א שאתה מכיר

וק"ו אם הוא חבר טוב שלך?!

אני רואה אדם זר כמה דקות וכבר יכולה לספר עליו דברים, ולא רק חיצוניים.

יש כאלה שאומרים שזה  כשרון לדעת להגדיר אדם ולספר עליו בפירוט,

ואני ממש, אבל ממש חולקת!!!!

לדעתי, זה חוסר נתינת תשומת לב לאדם שמולך.

חוסר הקשבה, חוסר התעניינות, התבוננות פנימית ועמוקה.

כשאתה לא יודע לספר על חבר שלך או מכר- אתה בעצם אומר שאתה חבר של חפץ!

כי אתה אפילו לא טורח לגלות את עולמו הנפשי, האמיתי!

ההסתייגות שלי היא- שזה לא רק בנים.

יש בנים מדהימים שכל כך מתבוננים בחברים שלהם!!

והם כ"כ בעלי עין טובה ורגישה לזולת!

ולעומתם יש לא מעט בנות שבכלל לא יודעות להסביר נורמלי על החברות שלהן,

ומסתבכות עם עצמן, כששואלים אותם.

לצערי מכירה מקרוב...

פשוט צריך לדעת להתבונן. לאהוב את הזולת.

יש לי חברים שאני באמת אוהב ובקשר טוב, אבל לתאר אותם מה לעשות קשה לי

תתאמן על זה.

זה מספיק חשוב!!!

כולם יכולים לפתח מודעות ויכולת תיאור נשמה.

צאו מיזה, זה לא כשרון מולד.

ואני לא אוהבת את החלוקה בין הגברים לנשים בנושא ואת האמירות:

"גברים פחות טובים בזה".

עדיאל רק שתדע, אם הייתי חברה שלך הייתי נעלבת

כי אני באמת מנסה רבות, זה מעסיק את המחשבה שלי.

(דווקא בגלל הנושא הזה של השידוכין...)

זה לא שהחברים לא חשובים לנו -

אלא שאנחנו חווים אותם בצורה שקשה לפרוט לפרוטות.

אם אין את האמון הבסיסי בו, אתם באמת חושבים שאפשר לצאת איתו?

בעניין הנקודתי והספציפי בסיפור הנ"ל:

באמת בעסה לא להצליח לשמוע מחבר טוב של בחור תיאור מועיל ולדלות מידע בסיסי וטוב.

בצורה העמוקה יותר:

זו ממש בעייתיות שאנחנו לא יודעים להתבונן ולהקשיב לזולת,

בלי קשר לבירורים לצורך דייטים.

בעיניי זה הרבה יותר מורכב-

כי מקס' לא מצליחים לברר דרך חבר אחד- אז משיגים חבר שני..

אבל להרשות לעצמנו לא לדעת מי הם חברנו זאת בעיה.

כי אם אנחנו לא יודעים לעשות להם שיקוף נכון, אנחנו לוקים בחוסר הקשבה.

זה נכון ואין ספק בכך שלפעמים מאוד קשה לברר על בחורים..

אבל לענ"ד, זה לא נכון להסיק מכך שמי שלא יודע לעשות שיקוף נכון, לוקה בחוסר הקשבה..

יש הרבה בחורים שהם באמת חברים טובים, אך לא ידעו לתרגם לך למעשה ולדיבור את מחשבתם והרגשתם ביחס לחבר..

וזה לא רק בעיה של בנים, יש גם בנות כאלה..

הרבה פעמים אנחנו יכולים לזהות דפוס התנהגות מסויים, אבל עד שעד שלא יקראו לילד בשמו באוזנינו, לא נדע להגיד ולהגדיר בדיוק מהו דפוס ההתנהגות הנ"ל..

לכן, כמו שכבר אמרו, צריך לדעת אצל מי לברר ויותר חשוב מזה- איך לברר!

באיזה צורה לשאול ת'שאלות כך שנשמע תשובות אמיתיות ואובייקטיביות..

ואפעם לא יזיק להשאיר קצת הפתעות לפגישות עצמן.. (כמובן שלא הפתעות בסיסיות..)

אחרי מבחני מועצה בעוד כשנה בלנ"ד 

רק תזכירי לי

ואם אתה לא יודע, אז או שתשתדל או שתגיד שאתה לא יודע ותביא לה מספר של חבר שידבר חופשי...

ובכל אופן אתה צריך כן להשתדל להגיד!!

שתתאר טוב... יש את האלה שמדברים חופשי אבל לא קשור.

יש את האלה שבכלל מנפחים - מכיר את ה"שדכן" הקלאסי מהבדיחות?...

אבל לא יודע...

אני אישית, יש חברותות שלי שאתקשה לספר עליהם (למרות שעות רבות

של לימוד) - כי אני מכיר אותם רק ליד הסטנדר.

זה עוד כלום.

יש חברים ממש טובים שלי, שהשתחנ"שנו הרבה שעות ביחד, וההכרות איתם

ממש עיצבה את התודעה שלי במובנים מסויימים...

אני לא יכול לומר שאישיותם איננה משמעותית עבורי.

אני בהחלט יכול לחזות את תגובתם והתייחסותם להרבה מאוד מצבים.

אבל - גם כשאני מנסה, לעיתים רבות מדי אני נכשל לפרוט לפרוטות את המאפיינים

והאישיות שלהם. לעיתים זה גם נכשל כשאני משוחח איתם על שידוכין.

לא שאינני מכירם - אלא שאת ההכרות הזאת אינני יודע לתאר.

בא אליי בצורה כּוּליִית כזאת.

לשהות עם מישהו כ"כ הרבה זמן,

ולא למצוא בו "איזה מעט טוב" שאפשר לנסח במילים??

אין מצב.

ואני לא מדברת על פרטי פרטים בכל הנהגה ומחשבה.

אני מדברת על תאור נורמלי ולא : "הוא בחור טוב" וחוסר יכולת לפתח מעבר.

אבל תיאור נכון דורש אחריות, וכן כשרון להגדיר.

אמרתי מה שעלה לי מהתנסויותיי העיקשות...

אשמח מאוד לעצות!

(בשביל שיגידו לך שהוא "חסידי, שמח, חבר'מן, גבוה, ג'ינג'י" את לא צריכה

את החברים הכי טובים שלו... אלה גם תיאורים שלא באמת מועילים לך יותר

מדי...)

קודם כל, יפה שקנית את הלוקש של הבחור שלא זכר איך החברותא שלו נראה. 

הנה מה שכנראה באמת קרה:

אישתו מכירה מישהו והיא רצתה לעזור לו להתחתן. אז היא אמרה לבעלה שיציע לך וכדי שזה יהיה יותר אטקרטיבי, (או שאולי את לא מוכנה לקבל הצעות שהאדם שמציע לא מכיר באופן אישי, אני לא יודע) - הוא אמר לך שהוא החברותא שלו. 

אישתו אמרה לו שהוא נראה בסדר וזה בדיוק מה שהוא אמר לך. 

כשהתחלת לתחקר אותי - הוא פשוט העביר את הטלפון לאישתו, כי היא מכירה אותו ולא הוא. 

זו הגירסה היותר סבירה מאשר "הוא לא זכר איך נראה החברותא שלו..." 

ולגבי לספר על אדם אחר: כשאני מציע, אני לא מוכן לספר שום דבר שהוא לא אמת אובייקטיבית. 

למד בישיבה, כמה שנים, לומד לתואר מסוים, גובה וכו'.

אגב, אני גם לא מוכן שיספרו דברים עלי מעבר לדברים שהם בגדר עובדה.  

כל שאר הדברים הם דבר סובייקטיבים - והבחורה יכולה להתרשם בעצמה. 

אם אני לא מציע, אני לא עונה בכלל ובתור אחד שמתנגד לכל ענין הבירורים - אני לא מוכן לתת לזה יד. 

ממש לא כך היו הדברים..

חברה כלשהיא הציעה לי את בחור X והביאה לי את המס' של החברותא שלו כדי לברר עליו יותר,

כי היא לא ראתה אותו בשנתיים האחרונות..

אין לי מושג מיהו וגם בטח לא מכירה את אשתו.

אז כל מה שהמצאת פה- לא רלוונטי.

כי לא אשתו רצתה להציע וגם לא החברותא ההזויה שלו.

אלא חברה אחרת.

הוא החברותא שלו כבר תקופה מאוד ארוכה, וממש לא מאתמול.

כך שהחלט -זאת גרסה לא סבירה! כפי שכתבת!!!

ה' יעזור לחברוּת שלהם.

כשתגדל, תבין שצריך לברר.

כמובן, את הדברים הנכונים.

זה נראה לי מאוד מוזר שהחברותא שלו לא יודע אם יש לו משקפיים וזקן. 

אני לא מאמין שיש אנשים כ"כ הזויים שלומדים עם בנאדם שנתיים ולא יודעים להגיד דברים כאלה, ככה שנראה לי שלא אמרו לך את כל האמת. 

אולי זה לא ה"תסריט" שעלה בדמיוני, אבל אני פשוט מכיר תסריטים כאלה באופן אישי... 

וסביר להניח שאני קצת יותר קשיש ממך, והדבר היחיד שלמדתי מנסיוני רב השנים, הוא שלברר פרטים טכניים ועובדתיים זה חשוב. 

התרשמות - אין מה לברר. (אם היא נחמדה ואם היא זורמת אם חברות שלה, מצחיקה וכיו"ב).

התרשמויות הן אינדיבידואליות. אדם אחד יחשוב שמישהו מצחיק ואחר יחשוב שהוא ילדותי ומפגר.

בעצם, גם למדתי, שאם אני נתקל בסיפור מוזר, כמו חבר שמציע לי משהו לא קשור ומעגל קצת את הפינות - אז כנראה שלאישתו יש חברה שהיא מנסה לסדר לה דייטים, גם במחיר של לספר סיפורים. 

וגם אם ההצעה מגיעה דרך מכרה אחרת. 

אני לא הייתי קונה את זה שחברותא של מישהו במשך שנתיים לא יודע אם לבחור יש משקפיים וזקן. אף אחד לא כזה הזוי!

הוא באמת לא ידע! (ומבחינתי, זה לא שהוא לא יכל לדעת, הוא בחר לא לדעת!).

כששאלתי על מראה חיצוני: 

הוא לא הצליח לתאר את הגובה, את מבנה הגוף, את גוון העור, את הכיפה, את סיפור הזקן והפאות,

פשוט אמר לי:

"אמממ.. לא יודע אם הוא יותר גבוה ממני או יותר נמוך, 

לא זוכר אם יש לו זקן, מבנה הגוף שלו בסדר (ואני תהיתי לעצמי- מזה בסדר בשבילו ומי אמר שהבסדר בשבילו זה גם בשבילי טוב?!)... "

שאלתי עוד כמה שאלות על אופי, דרך חיים והופעת התורה בחייו -וגם שם הוא מעט התקשה.

ולבסוף,

נפגשתי עם אותו בחור, על אף המשפט: "אמור לי מי הם חבריך (ההזויים) ואגיד לך מי אתה"

וגיליתי דברים אחרים ממה שהחבר ראה, מבחינת אישיות ומידות.

וגם מבחינה חיצונית: הבחור היה גבוה ורזה,

עם פאות ארוכות וזקן שלא היה נראה שצמח בשעות שלפני הפגישה, קצת (הרבה) לפני...

אבל אתה צודק,

בירור של נתונים, עובדות, וראייה אובייקטיבית- הרבה יותר אפקטיבי עבורי,

מאשר חוות דעת של חבר על מידה מסוימת ורצינות בלימוד התורה...

או שנפלת כאן על מקרה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד חריג ועל בחור ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש מעופף - או שמישהו סיפר לך סיפור כדי שתצאי עם אותו בחור. 

גוון עור, גובה, מבנה גוף, כיפה  - אני עוד יכול לתאר תרחיש כלשהו שהוא לא ידע להגיד לך. (אם הם לומדים ביחד והוא תמיד מגיע כשהחברותא שלו כבר יושב וכו'... )

אבל משקפיים וזקן??? זה כבר ממש ממש מוגזם. 

איך הוא יכול היה לבחור שלא לדעת? איך היא זיהה אותו כשהוא בא ללמוד איתו חברותא? 

אני כתבתי את זה רק כי אני מכיר את זה מהצד שלי, שיש חבר ולאישתו יש חברה רווקה, אז החבר מספר שהוא מכיר אותה ומספר ניסים ונפלאות שאפשר להוסיף לתפילת עמידה בפורים. 

ובסוף, מסתבר שאין לו מושג מי הבחורה, ואת הדברים הכי בסיסיים הוא לא ידע להגיד לי. (אני מקווה שהוא לא ידע, ולא שהוא ידע ושיקר לי). 

וכשקראתי את הסיפור שלך, היה נשמע לי בערך ככה. 

צריך לדעת לשאול את האנשים הנכונים, ולא אלו שיגידו רק את הדברים הטובים ..

ולדעת איך לשאול, זאת אומרת שהוא חייב לענות לאחד הצדדים, לא שאלות של כן/לא, אל שאלות שחייב לענות במילים.

ותכלס לברר מה שבאמת חשוב לכם, קרי - דברים שפסלו את הקשרים הקודמים ובוודאות יפריעו לכם להגיע לקשר

הבא...

ואני אישית תמיד מרר בקצרה (יחסית) עם מי שמציע לי, ואם זה קשור אני מבקש ממישהו שאני סומך עליו שיבבר על הבחורה, והוא מברר אצל אנשים שהוא מכיר ולא טלפונים של חברים, שתמיד יגידו דברים טובים.

בהצלחה בבירורים

יש לשאול את נותן המספר-באיזו רמה החבר הזה מכיר אותו? להדגיש איזו סוג של "מכר" אנחנו מחפשים. ולא להתבייש לומר שהמשפט "הוא נראה בסדר" הוא לא משפט שמתאר. אישית, אני מחפשת גם אישיות בבנאדם, להבין מה מעלותיו ושוב אני שומעת-הוא בחור בסדר, נחמד, בסדר... סליחה, לא נעים לי לומר, אבל גם המיטה שלי בסדר, והכלב שברחוב נחמד. מדובר פה על אישיות, מידות-כאן צריך לפרט, אחרת אני אחשוב שכנראה מדובר בבחור שלא מורגש בחברה, ולא תורם לה במיוחד..

שאומרים לך תשובה כזאת לקונית ודי שגרתית ש'הוא כאן כמו כולם' וכו', זה מראה על שתי אפשרויות.

או שהוא לא מכיר אותו מספיק\בכלל.

או שהוא מתחמק מלמסור לך פרטים עליו, את הסיבה לכך אני משאיר לך.

1 -   בן כמה

2 -   מה זה אומר עליו

3 -   מה הוא מתכנן לעשות

4 -   למה

5 -   הוא לא חושב שזה חוצפה?!

6 -   מה מידת הנעליים שלו

7 -   הוא מתכנן ללמוד מה שהוא מתכנן בגלל המידה שלו בנעליים???

8 -   איך הוא נראה

9 -   אבא שלו מכוער?

10 - הוא מתפלל את כל  ה -4 תפילות ביום?

11 - הוא אוהב ששואלים אותו שאלות?...

12 - הוא מתכנן ללמוד תורה

13 - הוא לא חושב שזה נובע משחצנות הרצון הזה ללמוד תורה כשיתחתן??

14 - איזה 2 מידות טובות יש לו?

15 - יש לו רק 2 מידות טובות?!??!?!?!?!?!?!?!?!?!

--

חבר'ה, אל תפגעו, זה לא אישי.

קחו את הכל יותר בקלות.

קצת פחות שאלות. פחות כאב ראש (גם לבנות). פחות חפירות.

קחו את הכל יותר בקלות.

קחו את הכל יותר בקלות.

שנאמר - "קל, קל, קל"... (שם, שם, שם)

ערבי מזרוחניק... S=

נשמע שאת שואלת שאלות כלליות מדי וכך גם התשובות שאת מקבלת.

אני שואלת שאלות מאוד ממוקדות, ואף נותנת דוגמאות לאפשרויות תשובה.

לפעמים החבר מקדים את השאלות שלי ומתחיל לספר דברים טכניים. זה אחד הדברים שאני קובלת עליהם.

ספרו דברים משמעותיים, אישיותיים!

(מה זה מעניין אותי מה אבא שלו עושה בחיים ואיפה הוא למד ביסודי?!).

הם לא יודעים מה את רוצה לכן הם אומרים מידע כללי כדי שלא תעזבי את חבר שלהם בגללם

אבל לא עד כדי כך לא ברורה..

נכון שזה דבר לא פשוט אך כל עניין הבירורים ,ביננו זה קצט שטויות וזה פשוט למה.

אם אגיד לך שהבחור מאד שמח אז אולי בשבילך מאד שמח זה ברסלבר שמקפץ משמחה כל היום

ואם אני יגיד לך שהוא רציני מאד זה יכול לצייר לך בחור שהוא קודרני. מה שאני רוצה להגיד שהגדרות זה דבר לא נכון כ"כ כי ההגדרה שלי למשהוא מסויים זו לא ההגדרה שלך. וכך אנו מדמיינים דברים שבסוף אנו מגלים שהם היו שטויות.

זה לא אומר שלא צריך לברר אך הכי טוב זה לקבל שידוך ממישהו שקצט מבין בשידוכים ועדיף שיכיר את שני הצדדים. נכון זה מצמצם מאד אך זה הרבה יותר עדיף מאשר להתאכזב פעם אחר פעם ולהגיד לאנשים שזה לא היה בכיוון ד"א יש שדכנים מעולים שיודעים להכיר אנשים די מהר אך את צריכה להבהיר להם מה מפריע לך מאד בכדי שלא יציעו לך בחורים שבטוח לא תירצי.

וגם אני משתתף בצערך

והדבר הכי חשוב בכל העניינים זה תפילה מעומק הלב

שיהיה בהצלחה.

אפילו יותר מהרגיל.

תשאלי שאלות של כן ולא, אולי זה יהיה יותר קל

זכית להרבה תגובות, ולא טרחתי לקרוא את כולן... אז אולי הדברים כבר נאמרו.

המצב שאת מתארת מסתבר מאוד בהתחשב בזה שהחבר'ה מהישיבה הם פחות או יותר באותו ראש, נוסיף לזה את העובדה שהם מפחדים להגיד משהו שעלול להתפרש לא נכון ובכך להרוס לחבר שלהם...

אגב, אצל בנות המצב לא מזהיר בהרבה.

מה שאני ממליץ (ועושה במידת הצורך) זה לשאול שאלות ממוקדות יותר: 

לדוגמא, אם תשאלי "מהן שלושת התכונות הבולטות של הבחור?" במקום, "ספר לי על המידות שלו" יש יותר סיכוי שתשמעי משהו שבאמת מתאר את הבחור הספציפי הזה ולא תשובה גנרית שלא באמת עוזרת לך...

עוד אופציה זה לספר טיפה על עצמך או לספר מה משוב לך, ולשאול אם זה נשמע מתאים, (התשובה בד"כ תהיה חיובית)  ואז לשאול למה זה נשמע מתאים. כאן את צריכה לנסות לשים לב אם התשובה כנה ומלאה בדוגמאות, או שתכלס החבר מתאמץ להנפיץ משהו שיוריד אותך ממנו (בד"כ זה די בולט ומגומגם...)

ברור שכל הנ"ל לא תמיד נותן תמונה טובה של המציאות... אבל לדעתי כן ניתן להבין כיוונים כלליים.

אם לדוגמא את מאוד **** (לא הצלחתי לחשוב על דוגמא טובה) וחשוב לך שגם הוא יהיה מאוד ****. אז אם זה לא עלה כתכונה בולטת (בהנחה ש**** זה באמת משהו חשוב, ולא אוהבת וילונות כתומים) או דוגמא סבירה לכך שהוא אכן כזה, הייתי בודק יותר לעומק את הנקודה הזו לפני שהייתי מחזיר תשובה חיובית.

המון בהצלחה!

הייתה הצעה שנשמעה "חשודה" מבחינתי, שסתם דוחפים לי פגישה, אז התקשרתי לחבר שלו, ואמרתי לו-תגיד לי 3 דברים טובים על החבר שלך. במקרה החבר היה בעל של חברה, כלומר היינו ביחסים טובים, אז הוא קודם כל הגיב באופן שהבהיר לי שהוא בשוק שמציעים לי את הבחור הזה בכלל, ואחרי שהוא אמר מה שהוא אמר, הבנתי שזה לא מתאים לי, הסגנון שלו. הגיע הזמן שיפסיקו עם אמירות מתחמקות כמו למשל: יש לו מידות טובות..אני מחפשת בנאדם, ולא חצאית. תגיד ת'כלס מה האופי שלו. אם אתה לא יכול לומר, אתה פשוט לא חבר שלו.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!