אני מעתיקה כתבה מאתר אחר:
זה התחיל בקטן, והפך לתופעה שאי אפשר להתעלם ממנה. המגזין הדתי לאומי ´נשים´ מבית ´מקור ראשון´, מדווח בהרחבה על התופעה ● לאחר שנים רבות שהפאה היתה סמל היכר לאשה החרדית, הגבולות מטשטשים, ומחזה נפוץ הוא לראות נשים דתיות לאומיות חובשות פאה לראשן ● ומה אומרים פוסקי ההלכה במגזר?
´אמרי לי מה על ראשך, ואומר לך מי את´, זו אמנם קלישאה, אך היא מתארת נשים רבות העוטות על ראשן כיסוי ראש, המשייך אותן למגזר או לחוג דתי מסויים. אורנה, למשל, נישאה לבחור שלמד בישיבת מרכז הרב, וכמו כל הנשים מסביבה, אספה את שיערה במטפחת. "במשך שנים התנוססה על ראשי המטפחת", היא מספרת. "אבל לאחר שילדתי תאומים, עברתי תקופה קשה. היו לי כמה ילדים קטנים בבית, בנוסף לשני התינוקות, ופתאום מאסתי בכיסוי הראש. חשתי צורך לשנות. לא רציתי להוריד את הכיסוי לגמרי - גם מבחינה הלכתית, וגם כי, בינינו, דוקא ללא כיסוי הייתי נראית לעצמי מבוגרת יותר. אז קניתי פאה קצרה".
בעלה של אורנה התנגד נחרצות לשינוי. "בעלי נבהל מעצם המחשבה. לו הייתי מבקשת ממנו להוסיף לי זוג קרניים עם זיקוקים על הראש, הוא לא היה מופתע יותר. תוסיפי גם את המשפחה שלו, המבטים, התמיהה. הם שיפדו אותי רק על עצם הרעיון. הוא לקח ממני את הפאה ודרש שאחזיר אותה לחנות. בכיתי במשך שעות, אבל לא ויתרתי. הרגשתי שאם לא אעבור לפאה, אשבר נפשית, זה היה שינוי שהייתי זקוקה לו ביותר".
בכדי לנסות להגיע להסכמה, ניגשו בני הזוג אל אחד מרבני הישובים הסמוכים למקום מגוריהם. הוא האזין להם ברוב קשב, ופסק כי במקרה שלה עדיף שתחבוש פאה, משתישבר נפשית או תבקש שינוי אחר שאינו צנוע. "בעלי קיבל את פסיקתו של הרב, ואכן, קניתי פאה חדשה. אני לא יכולה לגמרי להסביר זאת, אבל אני מרגישה טוב יותר עם עצמי כשאני קמה בבוקר ויוצאת עם הילדים חבושה בפאה, ללא מטפחת. כאילו השיבו לי מעט מנעוריי".
בבית אל מפרגנים
גם שרה לנקרי, אם לשבעה, עברה לאחרונה מחבישת מטפחות וכובעים לפאה. "עברתי שינוי גדול בחיי, והפאה היא חלק ממנו", היא מסבירה בחיוך. "לפני כמה שנים עליתי במשקל, והרבה", היא טוענת, ואני מתקשה להאמין לה כשאני ניצבת מול דמותה הרזה והמטופחת. אבל היא שולפת תמונה מן העבר של אשה מלאה, חבושת כובע, שאין כמעט כל דמיון בינה לבין הדמות שמולי.
"הלידות, ההריונות, החיים, עשו את שלהם, ולא הרגשתי טוב עם עצמי", היא אומרת. בעזרת סבלנות ודיאטה שהרכיבה בעצמה, ובעיקר הרבה אימוני כושר והתמדה, היא עשתה את הבלתי אפשרי, והשילה כארבעים קילוגרמים ממשקלה.
"לאחר שירדתי במשקל החלטתי לגשת ללימודי איפור מקצועי. למדתי אצל ירין שחף, קיבלתי תעודה, והיום אני אוהבת לאפר בעיקר כלות ואימהות ביום החתונה", היא מספרת על המהפך הכולל שעשתה בחייה.
"מלבד זאת, הפאה לא זרה לי. אמא שלי ואחיותיי חובשות פאה, כך שזה היה טבעי לי במובן מסויים, ולאחר שרזיתי והרגשתי טוב עם עצמי, פשוט הרגשתי צורך לשנות"..
איך הגיבה החברה מסביבך?
"אני גרה בבית-אל, וזכיתי רק לפרגונים. כולם החמיאו לי, וגם אם למישהי היתה ביקורת, אליי היא לא הגיעה".
"מעניין, דוקא הילדים התקשו בתחילה להתרגל. הם אמרו לי שאני פחות אימהית עם פאה, שהם רגילים לראות אותי אחרת, ובכלל, הם היו צריכים להתרגל לאמא שהיא שליש מהאמא המקורית..."
לעומת הקלות שבה מדברת לנקרי, תרצה מוכנה להתראיין רק בשם בדוי. קשים לה המבטים מסביב, והתגובות הלא פשוטות שקיבלה לאחר שעברה לפאה. "אני באה מבית שבו כולן עם מטפחות ראש, והמטפחת היתה סימן הזיהוי שלי. אפילו באירועים חגיגיים הייתי עם מטפחת בד. אלא שאז צצו השערות שהאפירו, וזה צרם לי. היה קשה לי לראות את הצבע הזה ניבט בצדדים. נכון שכיסיתי היטב, ובכל זאת, התדמית שלי בעיני עצמי ירדה. הרגשתי ביטחון עצמי ירוד בעבודה, חששתי שאנשים רואים כל הזמן רק את האפור האפור הזה", ולפני שאני מספיקה לתהות, היא אומרת "ואל תשאלי אותי על צבע לשיער, מדובר בעוד מטלה שדורשת מיומנות וזמן. בעצתו של בעלי, ובאישור הרב שלנו, עברתי לפאה. אין ספק, הרגשתי טוב יותר", היא מסכמת.
ויש גם מקרים שבהם הדרישה לפאה מגיעה דווקא ממקור חיצוני. זיוה מתארת כי "ביקשתי להתקבל לעבודה בבית ספר, והמנהלת הודיעה לי באופן חד משמעי שהיא מקבלת רק מורות חובשות פאה, כי בית הספר שייך לזרם הליטאי חרדי. עד היום לא הבנתי למה, התלבטתי, אך בעלי תמך בי, ואמר כי הוא מקבל את החלטתי". זיוה, אגב, החליטה שלא לעבוד בבית הספר הזה, שדרישותיו החיצוניות נראו לה כאפליה, אך באופן אישי, בכל זאת, עברה לפאה...
במהלך העבודה על כתבה זו, פגשתי עוד ועוד נשים שעברו באחרונה ממטפחת לפאה. חלקן היו מוכנות לדבר בקלות על השינוי, אחרות סירבו או בקשו ששמן יוותר עלום. תהיתי האם מדובר בתופעה שולית של בודדות, או שזהו טרנד חדש בתחום כיסוי הראש.
הפאנית נחמי ארנברג, בעלת סלון פאות במלון רמדה בירושלים, משוכנעת שזו תופעה שהולכת ומתפשטת בקרב הציבור הדתי-לאומי. לדבריה, יותר ויותר נשים מחליפות את כיסוי הראש שלהן, וממירות אותו בפאות.
ארנברג מספרת כי היא רואה מקרים רבים - מצעירות המבקשות שיער בדיוק כפי שהיה להן לפני החתונה, ועד לנשים שמקום העבודה שלהן מחייב מראה אלגנטי יותר. "הסלון שלי ממוקם במלון. ביני ובין אחת הנשים שמגיעה למקום דרך קבע, התפתחה ידידות. לפני כחצי שנה היא סיפרה לי שבנה חוגג בר-מצוה, והיא מרגישה שהמטפחות שבהן היא מורגלת אינן הולמות את השמלה שתפרה במיוחד לאירוע. הצעתי לה לקנות פאה, והיא רק הנידה בראשה והסבירה לי שבעלה מתנגד. ובכל זאת, מידי שבוע היא חלפה כאן, עד שלפני כחודש, ערב בר המצווה, הצעתי לה לשכור פאה לערב אחד, ועדיין בעלה התנגד. אמרתי לה ´לערב האירוע אני נותנת לך פאה´. היא חזרה ביום המחרת ורכשה אותה..."
ארנברג מספרת עוד: "הגיעה אליי כלה צעירה, ובזמן מדידת הפאות שלה, אמה, שתמיד הלכה עם כיסויי ראש, התרגשה מאוד והחליטה למדוד אחת בעצמה. התוצאה היא שגם האם החליטה לעבור לפאה". עם זאת, חשוב לה להדגיש כי מעולם לא ניסתה לשכנע אשה להחליף את המטפחת לפאה; חלק מהנשים שמגיעות אליה משתפות אותה בלבטיהן, הן מעוניינות לעבור לפאה, אך הבעל בבית מביע התנגדות. "אני מעדיפה כמובן לתת שירות גם כשהבעל שותף לקניה, כך השמחה יותר שלימה", היא אומרת בחיוך.
ומה אומרים פוסקי ההלכה במגזר?
יש לא מעטים פוסקי הלכה במגזר הדתי לאומי, שהתירו לנשים ללבוש פאות. החל מהגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, שהיה הרב הספרדי הראשי ראשון של המדינה, נשא בתואר הראשון לציון והיה נשיא תנועת "המזרחי", בספרו "משפטי עוזיאל", וכלה ברב מרדכי אליהו זצ"ל, שאף הוא היה ראשון לציון, ואשתו הלכה בכיסוי חלקי של פאה, שדעתו היתה להעדיף פאה על כיסוי ראש שמעט מגולה (תשובה באתר כיפה).
גם הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל, שהיה הרב הראשי לישראל, וממנהיגי תנועת המזרחי, כתב להתיר לבישת פאה בספרו "שבט מיהודה".
אף הגאון הרב יוסף קאפח זצ"ל, שהיה מפוסקי ההלכה הבולטים של הציבור הדתי לאומי, ושימש כחבר בית הדין הרבני הגדול, כתב להתיר פאה. בחוברת "המשביר", שהיא אוסף תשובות מכתב ידו של מהר"י קאפח, מובאת תשובתו: "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור (=מעצב) כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".
גם תלמידו, בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות, ציין: "וכן כתב מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא (=וכך מובא במשנה, וזה כיסוי ראש מעולה)".
גם הרב אליהו אברג´ל שליט"א, אב בית הדין הרבני בירושלים, ורבה של שכונת בקעה, מתיר לבישת פאה.
כך היא גם דעתו של הרב הגאון רבי אברהם יצחק הלוי כלאב שליט"א, אב בית הדין הרבני בירושלים וראש הכולל לדיינות בפסגות.
גם הגאון הרב משה אלחרר שליט"א, רב העיר שלומי וראש בית המדרש שערי עוזיאל, כתב להתיר לאשה ללבוש פאה.
גם הגאון הרב זלמן מלמד שליט"א, רב הישוב ´בית אל´ וראש הישיבה שם, נשאל באתר ´ישיבה´, בנוגע ללבישת פאה: "בעלי רוצה שאני אלך עם פאה ארוכה קסטם ולא של סבתות אבל אני חוששת שזה לא על פי ההלכה. רציתי לקבל תשובה ברורה בנושא כי אני רוצה שיהיה אצלינו שלום בית אמיתי. אז השאלה, האם יש בעיה ללכת בפאה קסטם וארוכה מעבר לאורך הכתפיים"?
ותשובתו היתה: "פאה שקשה לזהות שאינה השער הטבעי של האשה אינה לרוחה של ההלכה. ואולם אם את גרה במקום שכולן הולכות כך וידוע שזו פאה, אם זה יגרום לשלום בית יש מקום להקל".
גם הרב ש. יוסף וויצן שליט"א, רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל, כתב בתשובה באתר ´ישיבה´, במענה לאשה ששאלה האם מותר לה ללכת עם פאה: "מותר לך ללכת עם פאה, אולם זאת בתאום ובהסכמת בעלך. אם יש לך צורך ללבוש פאה משום שרק כך את מרגישה בנוח עם עצמך, אין חסרון בצניעות".
מאידך יש גם רבנים שדעתם לאסור, כמו הרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע, וכמו בכל מחלוקת הלכתית, יש דעות לכאן ולכאן. אך התופעה של חבישת פאה בקרב נשים דתיות לאומיות, כאמור, תופסת תאוצה עם כל יום שעובר.
: "אין לדחות דשאני פאה נכרית דמתני', דלא היו מומחים כבזמנינו והיה ניכר שאין השיער שלה, מה שאין כן כשאין להכיר שאין השיער שלה יש להחמיר בכל הדינים כאילו שיער שלה מגולה, דזה אינו דהא רש"י והשלטי גיבורים הנ"ל פירשו שעושה כן כדי "שתיראה בעלת שיער", ואם יש להכיר דאין השיער שלה איך תיראה על ידה כ"בעלת" שיער, אלא על כרחך גם בזמנם היו מומחים ואע"פ כן מותר".
, אבל צריך לחשוב על זה ואגב אפשר לכסות את כל השערות שלא יראו אותן כלל במטפחת אם רוצים.