אודות המצב בארצות הברית. אין מיילדות כמעט, ואחוז הקיסרי ממריא לשמיים (למעלה מרבע מהלידות!). במקרים רבים קיסרי מתוכנן "סתם".
אמנם המצב אצלנו טוב עדיין, אבל הסרט חשוב ומעניין (ובאנגלית :-/...).
למי שיש זמן, עניין, וכח.
(שכחתי - הסרטון מומלץ לנשים בלבד.)
(וגם לגברים לא דתיים 
)
לק"י
אז בשלישי היו לו מהבוקר הפרשות יבשות, ואחרי השינה ביום הפרשות דביקות. אתמול העין היתה קצת אדומה והיו הפרשות רק בבוקר. והיום בבוקר היו הפרשות בשתי העיניים, והוא קצת מנוזל.
אז היום אני בבית בכל מקרה עם ילדה אחת, אז השארתי אותו בכל מקרה.
בעז"ה מאמינה שעד ראשון זה יהיה בסדר.
אבל נכון שבדלקת אמורות להיות הפרשות גם במשך היום?
לפי הרופאה שלי אם ההפרשות הם רק אחרי שינה אז אין בעיה לשלוח למסגרות.
תרגישי טוב!
ולא דלקת.
יש שני דברים שיכולים לעזור:
מגבונים לניקוי העיניים של ד"ר פישר
קומפרסים עם תה קמומיל או לכל הפחות לנקות לו בעדינות עם צמר גפן טבול בתה קמומיל- מאד מרגיע, מנקה ומרפא
עם ידיים לא נקיות. שלט יזדהם בסוף. 🙄
לק"י
המטפלת צודקת שהיא לא רוצה שילדים יגיעו עם ספק דלקת עיניים. מצד שני, אני לא אלך לרופא על כל קשקוש...
ולפעמים אני מתחילה בשמונה, ואז להודיע רק בבוקר שלא אגיע זה בעייתי. למרות שלפעמים אין ברירה.
(הפעם הודעתי מראש שיש סיכוי שלא אגיע גם היום. אבל בבוקר לפני שהוא קם הוא היה נראה בסדר. הודעתי בעבודה שלא אגיע בגלל שלשולים של ילדה אחרת, ואז הוא התעורר וראיתי ששוב יש הפרשות. מזל שהם הסתנכרנו ביחד😅).
טוב שמחר שישי ואני בבית, ואז שבת. ומאמינה שעד יום ראשון יהיה בסדר (נשאר להתפלל שגם הילדה השניה תהיה בסדר. כי היא כמה ימים עם שלשולים פעמיים ביום בערך. ואין לי כח לעשות בדיקת צואה, שכנראה נקבל תוצאות אחרי שזה יעבור).
שההפרשות היו בעיקר בבוקר.
העיניים האדומות זה כן מחשיד בכיוון...
נראה לי שכדאי ללכת לרופא לבדוק🤭
לק"י
לכן אתמול באמת היה לי חשוד יותר.
אבל מעניין אם זה מדביק בלי הפרשות.
האמת שאני אף פעם לא ראיתי שזה מדבק בתוך המשפחה, מלבד אצל התאומים, שתמיד נדבקו זה מזה. ולכן תמיד מוזר לי שאומרים לא להגיע למסגרת כשיש דלקת עיניים...
אבל אולי באמת ילדים קטנים יותר נוטים להדבקי זה את זה🤷♀️
לק"י
אני חושבת שבעיקר בגילאים הקטנים יש דלקות עיניים (לפחות עם הפרשות).
אבל לכאורה כן הייתי מצפה שאם יש שתי אחיות בבית אחד, ושתיהן קטנות ונוגעות בכל דבר (כמו שקורה בגן) - הן יידבקו זו מזו...
התאומים ממש ישנו ביחד באותה מיטה ולכן נדבקו. להרגשתי אם בגן לא משכיבים את הילדים לישון באותה מיטה ולא נותנים להם לאכול מאותה כפית - אז אין סיבה שיידבקו.
אבל טוב, לא אני קבעתי את הכללים...
שילדה אחת נדבקה מאחיה.
היו לכם עוד פעמים דלקות עיניים?
לכן הסקתי מה שהסקתי. וזה לא שהבית שלנו יודע לשמור על היגיינה מיטבית...
תסבירו לי אחת ולתמיד למה מותר לשלוח ילד עם נזלת ואסור לשלוח עם דלקת עיניים.
מעולם לא הבנתי את ההבדל.
לק"י
שאלה טובה...
אם כי, אולי דלקת עיניים חמורה יותר מנזלת.
בעיקרון דלקת עיניים היא השלב שאחרי הנזלת (לפחות לפי רופא הילדים שלנו, שאומר לקנח היטב את האף כשאנחנו מגיעים עם דלקת עיניים), ועיניים הן כבר איבר רגיש, לכן נזהרים...
ז"א הסיכוי שנזלת תסתבך לאיזה משהו נמוך
הסיכוי שדלקת עיניים תסתבך יותר גבוה.
אבל היו לו הרבה הפרשות כל בוקר, אני רואה עכשיו שכתבת ששתי העיניים עם הפרשות, לבן שלי היה רק מעין אחת ל3 שבועות.
לק"י
אצל הבן שלך היו לו גם במשך היום?
אנחנו זוג מורים, עם 4 ילדים.
כבר חצי שנה קולטים שאנחנו אוכלים את החסכונות שלנו
ישבנו לנסות לעשות סדר
אמאלה
איך כולם גומרים את החודש?
זה פשוט חסר סיכוי
חסר לנו בערך 10,000 בחודש (כולל חישוב של חסכונות לאירועים בהמשך)
מאיפה מוסיפים את זה בהוראה?
הבית קטן אז אי אפשר שיעורים פרטיים כשהילדים ערים...
השנה זו השנה החמישית שלי והמשכורת באזור ה8500 נטו, בברוטו 9 ומשהו..
אני מחנכת אז יש גם תוספת גמול חינוך ויש לי כמה שעות בתיכון (החינוך הוא בחטיבה) שמקבלת עליהם גמול בגרות.
קודם כל אם יש אפשרות אז לעבור לתיכון- השכר יותר טוב, אפשר לצבור גמולי השתלמות יותר מאשר באופק חדש ואפשר לקבל תוספות על גמולי בגרות.
זכור לי שההנחיה היא לתת בקבוק או לשאוב
אולי זה תלוי מוהל?
אשמח אם תזכירו לי כמה מאמץ צריך להשקיע בחיפוש שמלת הנקה לאירוע
כל מוהל ואיך שמדריך
המוהל שלקחנו אמר להניק שעה וחצי לפני ואחרי הברית עושה עיטוף מהמם והתינוק ישן מלאאא ולא הייתי צריכה להניק... אבל ממליצה על שמלת הנקה בלי קשר...
להפך - זה הכי טוב ומרגיע לתינוק, וגם נותן לאמא אפשרות להרגיש אותו כמו שצריך.
אני לבשתי בבריתות חולצה וחצאית, אבל אפשר גם שמלה שמתאימה להנקה.
אני אישית לא אוהבת שמלת הנקה.. מעדיפה לשים שמלה רגילה ומתחת חצאית, מרימה ומניקה
יש כאלה שמעדיפות לתת בקבוק אחרי הברית, אם פחות נוח להם להניק.
אפשר להביא בקבוק ליתר ביטחון, אם את לא בטוחה שתסתדרי עם הנקה.
אני לבשתי שמלה לא מותאמת להנקה
נכנסתי לחדר להניק, שמתי שמיכה על הרגליים והרמתי את השמלה
וכדי להוריד את הצהבת המוהל נתן הדרכה לא להניק מספר יממות לפני הברית(גם לא חלב שאוב, כי טען שהצהבת מתגברת כשמקבל את ההורמונים מחלב האם) ואכן הוא צדק
לאכול מבקבוק זה יותר קל=יש יותר צואה=הבילורובין יוצא.
כלומר, ממה שאני יודעת, אם היית מניקה או נותנת שאוב בבקבוק, זה גם היה עוזר.)
לאכול מבקבוק ≠ יש יותר צואה
יש יותר צואה לתינוק שניזון מתחליפים בהשוואה לתינוק שניזון רק מחלב אם בגלל כל החומרים הנוספים שיש בתחליפים אז לתינוק יש יותר מה להוציא.
לק"י
נראה לי שאם סוג הדם של האמא והתינוק שונים או מסוגים ספציפיים, זה עלול להשפיע.
למרות שלקטן שלנו מסתבר שיש סוג דם o- ולי יש o+ ולא אמרו לי כלום לגבי ההנקה. הוא קיבל תמ"ל פעם אחת מהלידה עד הברית, ולקח לצהבת שבוע וחצי לרדת מספיק (הברית נדחתה).
אבל אני לא בטוחה שבמקרה שלנו זה משפיע.
לק"י
וכולם ינקו.
כך שלא בטוח שאצליכם זה ירד בגלל התמ"ל בלבד....
אם את יודעת מה סוג הדם שלך ושל הילד, תוכלי לדעת אם זה קשור.
כל תינוק נולד עם צהבת, השאלה היא באיזה ערכים. התינוק מקבל את הבילירובין מההורמונים מהאמא ומצד שני הבילירובין יוצא בשתן, אז ככל שהתינוק יאכל וייתן יותר שתן כך גם הבילירובין יצא החוצה ויירד. מצד שני כנראה מערכים מסויימים של בילירובין יותר חוששים ונותנים הנחייה לא להניק לפני הברית כדי לא לגרום להחמרה חלילה.
אבל הבנתי באמת מהמוהל שהדעות שנויות במחלוקת, כי לדוגמא האחיות נותנות הנחייה הפוכה..
לק"י
ואת זה גם אמר לי רופא תינוקות באחת הלידות.
(והערה מהצד- לא כל ערך של בילירובין נקרא צהבת. רק ערכים גבוהים מהנורמה. ככה לפחות אני חושבת).
אישית לא הייתי מוותרת על הנקה, גם אם הברית עלולה להדחות. זה גם עלול לפגוע בהנקה או להקשות עליה, וגם לא בטוח שיעזור.
ודיין, כך שאנחנו סומכים עליו בעיניים עצומות.
ככה סתם לא הייתי מפסיקה הנקה..
בכל אופן, מכמה ימים בודדים של בקבוקים זה לא אמור להיות מצב בלתי הפיך..
כל אחת שתשאל את המקור שלה ותעשה מה שאומרים לה, העיקר הבריאות;)
ובהחלט יש כאלה שזה ממש מחסל להם את ההנקה.יש תינוקות שמספיק להם הנקה אחת בלבד בשביל שייצרו העדפה לבקבוק.
אבל זה ממש תלוי מה הרקע של הצהבת,יש תינוקות שזה בסך הכל חוסר בשלות של הכבד,וזה מצב נורמלי,שמתאר 80% מהתינוקות.(נקרא צהבת לא ישירה)
אבל יש כאלה שהצהבת שלהם על רקע שונה,(צהבת ישירה) שהרקע שלה שונה הוא יכול לבןא בגלל:
* חוסר התאמה בין הדם של האם לדם של התינוק למשל.(קמבוס חיובי קמבוס שלילי)
*רגישות g6pd(רגישות לפול)
*שטף דם משמעותי כמו בלידת וואקום.
*לחלק יש מרכיב תורשתי.
ועוד....
וזה משמעותי כי סוג הצהבת הזה מתנהג שונה מצהבת לא ישירה.
בצהבת לא ישירה זה מעיד על מצב תקין ובדרך כלל עובר מעצמו,אכילה מרובה תעזור להוריד את הצהבת ולפנית את הבילרובין מהכבד.
אבל זה לא בהכרח יעזור בצהבת ישירה.
יש דיון ממש גדול בין לגבי הצהבת והנקה.יש דעה שטוענת שלהמשיך להניק בכל מקרה.
הגישה היום היא לא להפסיק להניק.אלא להניק יותר...או להוסיף מטרנה.
בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין.
אחרי הלידה יש הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות ופירוק מסיבי של המוגלובין ולכן הבילירובין עולה.
והוא מתפנה דרך מערכת העיכול עם הצואה, לא דרך השתן.
ולגבי ה"כמה ימים של בקבוקים"
הנזק בהחלט יעלול להיות בלתי הפיך.
אחותי נתנה 2-3 בקבוקים כדי לבוריד צהבת גבולית ולהשתחרר מבית החולים, וזה עללה לה בשביתת הנקה, ירידה בחלב, 3 יועצות הנקה, שאיבות סביב השעון והאכלה בצינורית - סה"כ כחודש וחצי של סיוט עד שהצליחה לשקם את ההנקה. והיו מאחוריה כבר 6 הנקות מוצלחות.
זה בכלל לא סיכון שכדאי לקחת, ואני בספק אם המוהל מודע אליו.
שלא לכל הנשים חשוב וקריטי ההתמסרות והשיעבוד להנקה.
לי יותר חשוב הבריאות הפיזית והנפשית שלי. אם הולך לי הנקה - מעולה, אם לא- משתדלת שיקבל לפחות פעם-פעמיים ביממה חלב אם שאוב.
יש גם נשים שבוחרות לא להיניק מלכתחילה.
אבל אם אשה רוצה להיניק, ובפרט אם היא לא רוצה לעבוד קשה בשביל זה, חשוב לקחת בחשבון שחשיפה לבקבוקים בשלב כל כך קריטי של ביסוס הנקה יכול להיות עם השלכות מרחיקות לכת.
אצלי לא היה ככה.
מה גם שלא התכוונתי להוריד הנקה על כל צהבת. אמרתי שאני החלטתי לעשות זאת בסמוך לברית בהמלצת מוהל.
על צהבת גבולית דווקא הייתי משתדלת להניק יותר כדי שהבילירובין יצא בצואה
לק"י
(גם לי יצא לתת בקבוקים פה ושם אחרי הלידה. לא הפריע להנקות. אבל מבינה שזה משתנה ואין לדעת).
אבל לשאוב ולזרוק נשמע לי בעיקר מדכא. וגם לא ברור שיש צורך....
ואני אומרת את זה כאמא לילדים שכולם היו עם צהבת... כך שאני לא באה מהצד. מבינה לגמרי את הרצון לסיים עם זה מהר ולרדת מהלחץ של "מתי תהיה הברית...".
הקפאתי. אם אני זוכרת נכון יממה אחרי הברית כבר נתתי
לק"י
לכן חשוב לשמוע כל מיני דיעות.
כי לא ניסית להיניק.
אצלי היו שניים צהובים לפני הברית. אצל הבכור הפסקתי הנקה למשך יום וחצי (נתתי לו סימילאק) ועם השלישי תגברתי הנקות. שניהם היו גבוליים אבל בסוף היתה ברית ביום השמיני.
בנוסף לתת בגיל כל כך צעיר בקבוקים במקום הנקה משך כמה ימים זה כמעט התאבדות להנקה, בעיני זה מחיר גבוה מידי לברית בזמנה.
בקבוק כדי שהברית תהיה בזמנה...
ושמעתי המלצות מפה ומשם.
לפי הידע שלי הערכתי שהצהבת שלו לא קשורה להנקה, והאמת שגם אם היה קשור- לא ראיתי הצדקה בלהפסיק הנקה בשביל זה. אצלנו המוהל כן נתן המלצה לשאוב ולתת בבקבוק אבל אני הרגשתי שזה יכניס אותי ואת ההנקה לטרפת, בלי הבטחה שזה יעזור.
המשכתי הנקה כרגיל, הברית היתה באיחור, ולילד שלום.
לא מתחרטת לרגע, בטוחה שזה היה הדבר הנכון ביותר לי ולתינוק.
( במיוחד שאצלינו הסיכויים שעם כל ההשקעה הברית תהיה בזמן לא היו גבוהים )
בברית הראשונה אמא שלי אמרה לי לשאוב ולתת לו בקבוק כדי שלא אצטרך להסתגר בחדר ולהניק באמצע האירוע. בהמשך הרגשתי רע עם זה, אני חושבת שזה הרבה יותר מנחם להניק מיד אחרי הברית
אף פעם לא שמעתי הנחייה שאסור להניק, נשמע לי מוזר...
וגם בד"כ זה משמש לאח"כ ולא רק לברית.
אז לדעתי כדאי שתהיה מותאמת.
לא ללבוש שמלה שאפשר להיניק איתה רק בצד אחד
בברית של הבכור זה מה שלבשתי, שמלה נם רוכסן מהצד. הינקתי בכיף מצד שמאל, זו היתה ברית ארוכה במיוחד כי אחריה היתה סעודת שבת.. בדרך הביתה גיליתי שכל החזית הימנית של השמלה שלי שלולית אחת גדולה.
אני אישית תמיד מביאה שאוב מהבית כי יותר נוח לי
אבל אין בעיה להניק
אני ממש אבודה!
בן 8 חודשים שעדיין אוכל רק תמל למעט טעימות פה ושם כשמזדמן לנו ואנחנו זוכרים. הרופא אמר דחוף להתחיל להאכיל מוצק והרבה (מכל מיני סיבות לא רק גיל) וגם הילד די מעוניין.
אז איפה הבעיה? בי כמובן.
אני גרועה בבישולים, גם פיזית בבישול וגם טכנית לתזמן את זה בלוז וגם במוטיבציה להרים את עצמי לעשות משהו שהחלטתי (ושאני רוצה!).
עם הגדולים ניסינן הרבה והיה מאד קשה והם בררנים גדולים, אוכלים פסטה בלי כלום שחס וחלילה לא נעיז להציע משהו נוסף.
אז פחות או יותר האוכל שיש בבית זה שניצל ופסטה שזה לא רלוונטי עדיין לתינוק.
לבשל עכשיו כל יום-יומיים סיר קטן עם ירקות או עוף או לא יודעת מה ולעשות את כל הטקס השלם הזה של להושיב אותו ולאכול, בטח כשזה יגדל ליותר מארוחה אחת זה משהו שאני פשוט לא אעמוד בו ואם אעמוד כנראה אצא מדעתי.
אני בעומס מטורף מטורף בחיים ואני בקושי בעצמי מצליחה לאכול יש ימים שלמים שאני לא אוכלת כי אני לא מסןגלת לארגן לזה את הזמן עד הערב שהילדים ישנים וסיימתי מטלות דחופות. אין לי מושג איך אני מכניסה את זה עכשיו ללוז.
מה נותנים לו בכלל לאכול?
הרופא אמר לי אני לא מבין, אתם אוכלים בננה? תביאו לו בננה. אבל איך אני מסבירה לו שהפרי היחיד שיש בבית זה פירות שאנחנו קונים במיוחד כדי לשלוח לגן עם ילדה שטועמת וזהו (לגדול יותר בשלב הזה כבר לא טורחת לשלוח הוא לא אוכל גם ככה. היא לפחות נוגעת בזה)
וואי זה נראה לי צריך להיות באנונימי שלא ישלחו לי רווחה אני מותשתתת
את 'בורחת' לתמל כי הוא אופציה
ברגע שתעשי שינוי תודעתי שאין ברירה... הוא צריך לאכול משהו אחר את כבא תמצאי את הדרך לאיך לישם את זה
כן.. זה יצריך כנראה שינויים אחרים (כמו ניהול זמנים אן לעשות קניות וכו)
לעצם הענין הטכני
אני בצקופות עמוסות הבאתי בגיל הזה כמנת פירות סמוזי 100%טבעי
סיר גדול של מרק עוף- לטחון הכל ולהקפיא בכוסות חדפ זה אחלה מנה לגיל הזה
פעם בכמה זמן הייתי מכינה מלא קציצות ומקפיאה- ומוציאה כל פעם אחת - שתיים
מושט עטוף בנייר כסף שמן זית ותבלינים בתנור זה ממש ציק צק בכלום עבודה
אחרי שנתיים וקצת של ניסיונות וטיפולים, ניסינו הפעם סבב אחרון של הזרעה לפני ivf.
והיום עשיתי בדיקת בטא.
יצא 202!!!
אני לא מאמינה.
אני לוקחת בגלל הטיפולים דופסטון, האם אני צריכה להמשיך? (את זה שלחתי למייל אחיות פריון. מניסיון, הן לא יענו לפני 4, ואני צריכה לקחת כדור ב2. הגיוני לקחת וזהו?)
צריך לקבוע תור לרופאת נשים? זו הרופאה שתלווה אותי בהריון?
איך זה מסתדר עם הרופאת פריון? אני חייבת להישאר איתה?
מה אני צריכה לעשות מעכשיו מבחינת הימנעות מדברים בהריון?
תקבעי לרופאת נשים. אולטרסאונד לבדיקת דופק סביב שבוע 7-8. תנסי בהקדם להגיע לקבל הפניות לשקיפות וסקירה כדי שתספיקי תורים. או שתנסי לקבוע כבר בלי הפניה ולהביא אח''כ. תראי אם עובד לך.
אני באתי לרופא פריון עוד פעם אחת לסיכום ולהנחיה מתי ואיך להפסיק תמיכה. אבל תראי מה הם עונים לך.
המשכתי תמיכה בשבועות הראשונים, אבל זו היתה תמיכה נרתיקית אז לא יודעת לגבי דופסטון...
המנעות מדברים כמו כל הריון רגיל! שיהיה בקלות
את רופאת הפריון חפשתי את התור היה הכי זמין והייתה אישה (בדיעבד זה לא היה כזה משנה כי היא רק עשתה איתנו שיחות ולא בדיקות או טיפולים בעצמה)
זו הרופאה שתלווה לכל ההריון? זה בעייתי להחליף מרופאת פריון (היא גם רופאת נשים)?
היא עושה בעצמה את אולטאסאונד?
יש המלצה למישהי במכבי בירושלים?
רופאי פריון לא מקבלים גם למעקב הריון. אבל אם היא כן אז ברור שאפשר.
לגבי אולטרסאונד בחדר זה ממש תלוי קופה וסניף אז אין לי מושג, לפעמים עושות לפעמים הולכים לטכנאית. ואני לא במכבי ירושלים חח. בהצלחה!
הן אמרו להמשיך עם הדופסטון כרגיל, ולחזור על בדיקת בטא ביום ראשון.
שאלתי לגבי תור לרופאת נשים והן אמרו שזה מוקדם לקבוע תור לרופאת נשים לפני שעוקבים אחרי העלייה בבטא.
הכוונה שצריך תור לעוד שבועיים- שלוש, נכון? באמת רוב הרופאים לא זמינים לזמן הזה ממה שבדקתי.
לזכרוני הוא לא כדור שתלוי בשעה אם לוקחים רק אחד ביום וגם אם לוקחת 2 לא אמור לשנות הפרש של שעתיים.
בכל מקרה אותי הנחו להמשיך דופסטון (בגלל דימומים בעבר) עד שבוע 12, כשהשליה מתחילה לתפקד טוב, אז מניחה שלפחות עד שיראו דופק ירצו שתמשיכי...
ככה ששתי האפשרויות - לקחת ב-2 או לחכות ל-4 - הגיוניות.
בשעה טובה ובידיים מלאות!
הבנתי שצריך לרווח את המנות שלא יהיה צפוף מידי.
הכי הגיוני בעיני להמשיך לקחת כרגיל בשתיים כי אין בזה שום נזק, גם במקרה הלא סביר שיגידו לך לעצור.
ואם את לא רוצה אז אפשר גם לקחת ב-4 ואז את הבא בתור שעה אחת אחרי הזמן הרגיל ואת זה שאחריו - כבר כרגיל...
שבוע להוריד ל-2 ואז אחרי שבוע להוריד לאחד ביום... מבינה למה הגיוני להמשיך?
בשעה טובה!!!!
שיהיה בקלות בבריאות וידיים מלאות
שיהיה בקלות בבריאות בידיים מלאות!
אין לי מושג מעבר לזה לגבי הריון לאחר טיפולים
ממש לא להפסיק
תתיעצי עם הרופא שלך
בדרך כלל אני בונה את הארוחה סביב החלבון- עוף\ בשר\ ולפעמים דג
שזה נחמד אבל הוצאה די גדולה
גם קטניות וביצים זה מקור חלבון טוב אבל אין לי רעיונות מה להכין
אז תנו רעיונות לארוחות צהריים מזינות, חמות טעימות ופרווה
להוסיף עדשים כתומות למרק כתום
מג'דרה
קינואה
אדממה
טופו- לחפש מתכונים ברשת
לביבות ירקות עם קטניות
גרגירי חומוס ברוטב אדום פיקנטי עם אורז/ קוסקוס
צלחת ממרח חומוס (ביתי?) עם שמן זית וזעתר לנגב עם פיתה (אפשר שדרוגים כמו בחומוסיות- בצל ופטריות/ טחינה/ תבשיל עדשים ירוקות/ קצת חריף וכד' עם סלט קצוץ בצד)
שקשוקה
פלאפל
אורז ומעליו רוטב אדום של שעועית לבנה.
זה מפוצץ חלבון וברזל וילדים אוהבים את זה ממש ממש.
אפשר גם אורז מג'דרה.
למשל קילו בשר טחון ברמי לוי עולה 43 ש''ח, ואני מדבר על 100% בשר ולא על דברים מוזרים.
מהכמות הזאת אפשר להכין קציצות ברוטב, בכמות כזאת שתספיק למשפחה לכמה ימים.
בנוסף, בבשר ודגים יש יתרונות שאין באף ביצה או קטניה.
אומגה 3 - אין בקטניות וביצים.
ברזל - נספג פי כמה מבשר ודגים לעומת קטניות וביצים. בלי מנה בשרית, הסיכוי לאנמיה עולה משמעותית.
חלבון - בשביל לקבל את אותה כמות החלבון כמו בבשר ודגים, צריך לאכול פי 2 קלוריות אם מנסים לקבל את הכמות הזאת מקטניות.
ואחרון, ילדים שאוכלים פרווה לא מתוך אידיאולוגיה טבעונית אלא מתוך חסכנות, יכולים לגדול בתחושה של חוסר, בתחושה שהצלחת שלהם מבאסת לעומת הצלחות שהם מכירים מהבית של חברים למשל.
אם זה אפשרי מבחניתכם, לדעתי עדיף לשמור את הקיצוץ בהוצאות הבשר רק למצב של באמת אין ברירה.
ואם אפשר אפילו 3-4 ימים כן לאכול אוכל איכותי, זה יעשה הבדל עצום לבריאות הילדים.
אדגיש שאני מסתכן מראש בתגובות שיאשימו אותי שאני לא רגיש וכו', אבל באמת אין בתגובה שלי עניין של רגש (לא לטובה ולא לרעה) אלא רק מידע.
מי שהמידע יהיה לה לעזר, מוזמנת להשתמש בו.
מי שלא, גם כן בסדר.
מה שבטוח זה שאין לי כוונה לפגוע באף אחד.
עוף בשר טחון ומושט זה לא מאוד יקר וחשוב לתת ארוחה מזינה לילדים
בשרים ופרגיות נגיד מסכימה שזה יקר
אין בעיה מתוך גיוון לתת פעם בשבוע פעמיים ארוחה פרווה נניח, אבל יש המון אופציות לשלב חלבון לא מאוד יקר בארוחה
ואם כבר הצעה לפרווה - אז סנדביץ' טוניסאי
לחם עם טונה, ביצה קשה,תפוא וממרח לימון/ אבוקדו/ אריסה/ בלי כלום
שקשוקה בלחם וסלט גדול
בכשרות שלנו בשר טחון לא עולה ככה
עולה 500 גרם 65 ש"ח
לפי הלוגיקה - שעל כל קניית בשרים את משלמת כפול
איך אנשים מהשורה עומדים בזה באמת?
זה ככה גם בעופות וכל השאר?
ועוד כמה הכשרים
אבל עדיין יוצא יחסית יקר
גם בעופות זה יותר יקר
ואכן זה קצת יותר יקר אבל לא במחיר כפול כמו מה שכתבת על בדצ עדה החרדית
מכל מקום לכל משפחה שיקולים שונים כמובן
אני מעדיפה אוכל יותר יקר אבל שקל להכין בזמן קצר מאשר להסתבך עם תבשילים פה כל יום האמת ולשבור את הראש
אבל יש לי משפחה קטנה אז זה לא כמויות ענקיות זה משמעותי
באמת זה סקאלה של מחירים לפי הכשרים כשרבנות הכי זול ועד"ח הכי יקר נראלי
אבל האמת גדלתי בבית כזה אז זה השפיע אני מניחה. והמשפחה שבאתי ממנה גדולה ב"ה.
צריך לדעת לנהל את זה.. לנסות לפחות
ועדיין, את צודקת שזה מייקר משמעותית את הקנייה
המחיר הנ"ל היה במעיין 2000
אבל באמת משתנה בין סופר לסופר וגם בין הכשר להכשר
ביחס לטרי מהקצביה
שעולה בהכשר שלי כאמור 110 שח לקילו
אבל מראש הדיון הזה התחיל מהרצון לחסוך כסף על ארוחות הצהריים.
לבשר טחון זול ופחות איכותי, עדיין יש יתרונות רבים על פני ארוחות טבעוניות, בעיקר ברזל ובי12 וחלבון.
אז אם הבחירה היא או פיתה עם חומוס לארוחת צהריים (כמו שהומלץ כאן בשרשור) או אפילו ארוחות עם פחמימה בלבד ללא חלבון כלשהו (גם זה נאמר כאן), אז ברור שעדיף בשר בקר זול. גם מבחינה בריאותית, ולדעתי גם מבחינה נפשית של ילד שמקבל צלחת חמה מזמינה יותר ועשירה יותר.
אני כשגדלתי ממש לא אהבתי לאכול בשרי באמצע השבוע, גם אם היו מציעים לי. הבן שלי שדווקא אוהב מאוד בשר, לפעמים רוצה לצהריים דווקא משהו פרווה כי לא בא לו להתבשר.
לק"י
זה תלוי איך עושים את זה.
אצלינו לא אוכלים בשרי כל יום, והאמת שלא תמיד חלבון, ולא שמעתי תלונות...
לק"י
אז גם אם מישהו אוכל בשרי שהוא לא בשר, בקטע הזה זה לא עוזר.
ביחס למקורות חלבון טבעוניים.
וגם לאכילת בשר בקר בכל יום יש חסרונות...
שזה ממש ממש בסדר לא לאכול מנת בשר/דג כל יום.
אני מכירה הרבה בתים שאוכלים לצהריים:
קוסקוס עם מרק/פשטידה/פסטה.
ללא שום דבר ליד, בעיקר בגילאים קטנים.
ממש כך כמו שכתוב ואין נזק נפשי.
ולחסוך, בעיקר אם אין, לא כי מייצרים חיסכון לדורות הבאים- זו לא בושה.
כיום רוב ארגוני הבריאות בעולם (החריגה הבולטת היא ארה"ב) ממליצים על תזונה ברוח התזונה ים תיכונית מבוססת צומח.
גם ארגון הבריאות הישראלי ממליץ על כך, ובקשת המזון בשר אדום נמצא למטה (לצרוך לעתים רחוקות), ואחד מעליו נמצאים עוף דגים וביצים)
לגבי אומגה 3, אפשר מאבוקדו ואגוזים.אני לא מכירה סברה ebd מוסכמת חד משמעית לטבעונים לקחת אומגה3.
יחס חלבונים-קלוריות: כשאני למשל, שלא נמנעת מבשר/עוף אוכלת ארוחה שכזו, החלק ה"חלבוני" הוא קטן יותר מכאשר אני אוכלת ארוחה שהחלבון בה מבוסס צומח.
כך שבסהכ, אני לא חושבת שיוצא שאני צורכת יותר קלוריות בארוחה שהחלבון בו זה קטניה.
למשל: פולקע, אורז, ברוקולי
או: קערת מרק עדשים עם ירקות
כנראה שעל כל 100 ג עדשים מבושלות אני מקבלת פחות חלבון מעל 100 ג עוף, אבל עם העוף אני אוכלת גם אורז (פחמימה), ואילו העדשים מהוות לי גם חלבון וגם פחמימה.
אצלי יש בשרים, עופות ודגים בשפע, ולא רק את הזולים. אני משתדלת להפחית, ובעיקר מסיבות בריאותיות.
לעומת דג/עוף/ בשר.
קטניות מעלות סוכר ברמה משמעותית.
(במדידות סוכר שעשיתי אחרי קטניות, הסוכר עלה מאוד. עד כדי שבהריון עם סכרת לא יכולתי לאכול מרק עדשים, קינואה וכדומה)
קצת תמונ בעיניי
אני מכירה שתזונה ים תיכונית מומלצת, אבל מאוזן ודווקא כן חלבון מן החי כי בקטניות יש הרבה פחמימות
למשל כנפיים
אפילו גרונות ולהכניס למרק
אני גם לא קונה בשר (הטחון לא טעים לנו) אבל כן הודו טחון, גם עוף שלן שמפרקים לבד בדרך כלל הרבה יותר זול
אוהבת את השבתלביבות עדשים. פלאפל עדשים. פשטידות למיניהם... לחמניות זיתים מיוגורט. קאפקייקס פסטו גם מיוגורט/גבינות... סלט עם ביצים קשות. אדממה.
מה שעלה לי
טונה ברסק עגבניות:
מרוקנים טונה (משימורים) לסיר, מוסיפים רסק עגבניות, תבלינים מערבבים ומבשלים ביחד. התבשיל צריך לצאת כשהטונה עסיסית ועם טיפה רוטב. אם רוצים להשקיע מטגנים לפני גם בצל.
מגישים על אורז (אפשר גם בורגול)
שווארמה טונה
פשטידת טונה (כמו קציצות טונה אבל כפשטידה)
זה עוד רחוק אבל סביב פורים אם הכל יהיה בסדר אמורה בע"ה ללדת בן (יש בבית בת) וזו פעם ראשונה שחייבת לחשוב על זה. בעבר ידעתי יפה להצדיק את המצווה הזו כשזה לא הילד שלי ואולי בעבר אפילו להתרגש קצת כאורחת, אבל עכשיו אני רואה דברים אחרת ומתחילה לחפש לימוד מסודר על זה (האמהות שפגשתי בורחות מהטקס). כדי לחסוך לי זמן חיפוש האם מישהי כאן כבר למדה את הנושא - השתלשלות המצווה, טעמיה המוקדמים, קצת הלכות - ויכולה לקצר לי את הדרך?
ממליצה מאוד על התכנים על ברית מילה של המוהל ישראל כ"ץ (הבעל של יהושיביה, הדולה, אם את מכירה)
מצרפת מספר שלו ותבקשי ממנו, אז הוא שלח לי בחינם וזה ממש הכין אותנו טוב לברית! פרקטית, נפשית ורעיונית
+972 52-898-9683
בגיל 99.. מחזק ...
לי יש עצות פרקטיות אם רלוונטי...
ירושלמית במקורבבריאות!!!
מתפללת עלייך
אני לא בורחת, אבל בהחלט הבטן מתהפכת גם בילד השישי.. כי בסוף זה תינוקי פיצי, שהרגע נולד וכבר עושים לו "ניתוח".. אבל כמו שבניתוח ברור לי שזה לטוב עבורו, גם כאן.
איזו זכות עצומה לחבר את הילד הזה לשרשרת של דורות, לברית שכרת ה' עם אברהם אבינו וכל זרעו אחריו.
ברית של אהבה, של חיבור, של קשר שלא מתנתק ולא משנה מה נעשה.
הקב"ה מתחייב להיות איתנו ואנחנו מתחייבים להיות איתו. אשרינו שזכינו!!!
המילים המופלאות האלו- להכניסו בבריתו של אברהם אבינו מרגשות אותי ממש, אני מדמיינת איזו טלית פרוסה ומגנה מלמעלה שכעת התינוק שלי זוכה גם להיכנס תחתיה ולהיות בצילו של הקב"ה.
הכנות טובות ומשמחות! לידה קלה!
זכות עצומה אז אני עוד יותר לא מבינה למה דווקא ככה ולמה אין זכות דומה לבנות. למה היא מתבטאת דווקא במעשה אלים כזה (שאם ח"ו היה אצל בנות היה עוד יותר אלים) שרק בגלל שכך עשה אברהם אבינו ע"ה מתאים רק לבנים.
פרקי היוטיוב האלה עוסקים בזה לזכרונך?
אני לא רואה בזה משהו אלים, אלא יותר כמשהו כואב לרגע.
לא בטוחה שלתינוק זה כואב יותר מאשר החיסון והבדיקת דם שעשו לו מיד אחרי הלידה...
להם לא היית קוראת מעשה אלים, נכון?
זה פעולה שלא קלה, אבל עיקר הבכי שלו זה מההפשטה של הבגדים, אצלי מהר מאד הם נרגעו אחר כך.
ממש ממליצה לך לחפש וללמוד על הגודל של המצווה הזו, וגם מבחינה רפואית שווה לקרוא (אומרים שזה בריא יותר..)
כי שוב אם זה כזה גדול כמו שציינת אז ממש מוזר שזה רק לחצי מהתינוקות
גם בנות מברכות על בריתך שחתמת בבשרנו- ושמעתי שהכוונה באמת לברית של הבעל.
וזה מחבר את כל הבריתוחת עם ה ושל הנישואין ואת הקשר של איש ואישה...
מוהל מומחה עושה זאת ברגישות ומינמום כאב.
רוב המוהלים משתמשים בחומרים שמאלחשים.
ורוב התינוקים בוכים בשלב שמורידים להם את הבגדים.
אבל גם מהחיתוך,יש תינוקות שיבכו שניה וחצי וזהו ויש כאלו שלא יפסיקו.מסיבה פשוטה שכל אחד הוא שונה ולכל אחד סף רגישות לכאב הוא שונה.
לגבי הצד הרפואי יש המוני אנשים בעולם שעושים את זה בגלל סיבה רפואית כתהליך שגרתי לטיפול בתינוק.
זה מונע מחלות שנובעות מזיהום בעיקר.
ולא משהו שחולף
המילים שאת בוחרת משפיעות על התחושה ועל התפיסה.
הילד היה נולד עם 6 אצבעות והיו מסירים אחת בניתוח, היית קוראת לזה אלימות?
אני לא שוחה בחומר עכשיו, אני אני נזכרת במדרשים שמדברים על כך שפעולת הברית היא השלמת מעשה הבריאה, והעורלה בתפיסה היהודית חלק מיותר בגוף (ואז אפשר להרחיב על למה אדם לא נברא גם ככה מהול, מוזמנת לחפש גם על זה).
לבנות אין החלק הזה בגוף אז אין מה להסיר. (וחשבתי שבנות אוהבות להיות פטורות ממצוות מסוימות (-: )
יש לזה גם יתרונות רפואיים לפי דעות מסוימות אם זה עוזר לך. אבל ברור שלא עושים פעולה דתית מסיבה רפואית. העיקר שיהיה ברור שזה לא מזיק לתינוק.
בעיקר תפרידי בין חשש מפני הלא נודע, לבין להשליך על המעשה הזה שאת עוד לא מבינה עד הסוף האשמות ומילים שליליות שרק מעצימות את החשש. הבסיס צריך להיות שהמצוות שקב"ה נתן לנו הן למטרה טובה, גם אנחנו לא מבינים אותה.
שזה שציינתי שזה מעשה אלים זה עיקר מה שהבעתי. נתפסו פה לזה כי זה קל, כי באמת אפשר להתווכח, נניח, אם זה אלים אבל תקראי שוב ותראי שביקשתי פשוט ללמוד על זה מהמקורות כדי להבין מה ההצדקה וציינתי כמה פעמים שאם זה כזה דבר גדול וזכות עצומה אז למה חצי מהתינוקות לא חלק מהברית הזו. לא ברור לי אם אין להן את החלק הספציפי אז למה זה החלק שנקבע. ולכן חיפשתי ללמוד מרגישה שהודעתך לא מעודדת את המוטיבציה הזו ללמוד ואפילו קצת תוקפנית. בכל מקרה לילה טוב
שבגללה נשים לא מצוות על דברים אחרים - המעלה של האישה, הבת. החיבור והברית שלה להשם לא צריכים גושפנקה "מעשית" כמו אצל בנים/ גברים.
וזה בסדר לחשוש מזה,ולהרגיש שזה לא נעים לך. הכל בסדר.. הריון, הורמונים, רגישויות, הכל טוב♥️
בעיניי מהמם שאת חותרת ללמידה שתעזור לך להתחבר לזה, גם אם ברור לך לגמרי לגמרי שהילד יעבור את הטקס בעז"ה.
מקווה שבעז'ה תמצאי את מה שיניח לך את הדעת🙏
וטיפ - את יכולה להתקשר לקו ההלכה *3030 ולדבר על זה עם רב. מענה אנונימי, אני עושה את זה כשאני צריכה כיוון או יש לי שאלה, ולא רק בענייני הלכה גרידא.
לשאול שאלות מתוך רצון להבין בא ממקום פתוח יותר. השימוש במילה הזו כלפי מצווה מרכזית ביהדות נראה לי הרבה יותר תוקפני ממה שאמרתי.
אני בסך הכל אמרתי שהמילים שאת בוחרת להשתמש בהן משפיעות על מידת הרתיעה והמקום הנפשי שאת מגיעה ממנו, ועל כמה יהיה לך קל ללמוד ולקבל את זה.
כן, השימוש במילה הזו מאוד צורם לי, אבל אני לא חושבת שתקפתי אותך, סליחה אם הובן אחרת.
זה "שעשני כרצונו"
( ודרך אגב לא רואה טעם להשוות ל"מילת נשים" כי זה מושג שאין לו שום מקור ביהדות אז אם אפשר לומר אם זה היה לנשים זה היה יותר אלים... כי זה פשוט לא)
הן כבר יותר מחוברות לרצון הבורא מעצם הוויתן ולא צריכות את החתימה בבשר.
וזה אותו עניין של תלמוד תורה, שלנשים יש את הקשר הבסיסי לה' ולא חייבות לעגן אותו באמצעים מעשיים...
בכל מקרה שאפו על הרצון ללמוד, ותשתפי אותנו במסקנות
ותודה על האיחולים! אמן ואמן!
פרקים ביוטיוב ממש יפים על זה
ממליצה!
יש לרב ראובן ששון שני שיעורים שמסבירים יותר לעומק מה משמעות הברית.
אני מאוד התחברתי. לא יודעת אם זה הסגנון שחיפשת..
שנקרא "ברית של אהבה" של מוהל בשם דוד דדון. המטרה שלו הוא הכנה של ההורים לברית.
לא התנסיתי כי אין לי בנים, אבל אולי זה כיוון...
בשעה טובה
ירושלמית במקוראלך לחפש את היוטיוב של הזוג כץ וגם את הספר של המוהל,
ואולי אפילו אגיע לרב ראובן ששון, היתה לי תחושה שהוא יצוץ פה 😅😅
שיחות בספרים ומאמינה שגם ביוטיוב שלו אפשר למצוא.
בהצלחה
מלא מזל טוב!!
תזכו לגדלו בשמחה ובטוב לבב!
מתחברת לקושי שלך
אני לא חושבת שיהיה משהו שיעזור לי לראות בזה מצווה מופלאה שאני אשמח לעשות לבן שלי.
אם וכאשר יהיו לי בנים בע"ה, בוודאי נעשה להם ברית אך בצורה כמה שפחות כואבת, מהסיבה הפשוטה שאני יהודיה שומרת מצוות. זו מצווה שאין עליה עוררין, וזה משהו שמחבר את התינוק לעם שלנו (מסורתית וגם בהווה).
מהבחינה הרפואית יש סברות לכאן ולכאן אם זה מועיל בריאותית או לא, אבל זה שאין משהו מובהק נגד כן מרגיע אותי קצת.
יש רופאים יראי שמיים שהם גם מוהלים. כשתגיעי לזה אני בטוחה שתמצאי (ומקסימום תכתבי איזור וננסה לעזור)
זה יותר מיועד להרגיע את ההורים אבל בפועל זה לא בהכרח נכון.
רוב המוחלט של המוהלים משתמשים בחומרים מאלחשים,בפועל רגע החיתוך של הברית עצמה הוא בדיוק שניה,להזריק קצת יותר משתי שניות....
צריך לזכור שכאב זה דבר שמושפע ממודעות כשאין מודעות הרבה פחות כואב.
לא אומרת שזה לא כואב אבל הכאב שהוא חווה בפועל הרבה פחות מהדמיונות שלנו.
וזה כאב שגם בלי מודעות הוא כואב. הגוף מתוכנת להגיב לכאב כזה
לפחות פחות ממה שאנחנו מדמיינים.
זה קשה כל פעם מחדש ושום דבר לא חיבר אותי לזה. מה שבעלי אמר שעזר לו היתה המחשבה על הברית כצורך. כמו שיש צורך רפואי להאכיל את הילד ככה יש צורך דתי למול אותו. לא שזה נותן משהו אחר או שזה נכון דווקא (לא לאכול חזיר זה נכון? להימנע מעוף בחלב? אלה פשוט צרכים דתיים שהתחייבנו למלא) אלא שאנחנו פשוט התחייבנו לאורח חיים מסוים וזה חלק ממנו.
עזרה לו גם הידיעה שאם המוהל טוב אז הילד כמעט ולא מרגיש בכלל.
אני מודה שלי זה לא עזר, אבל לו כן אז אולי גם לך.
אני לא כ"כ חוששת מהעניין הרפואי בתנאים של היום אלא פשוט לא מבינה למה, ולכן חיפשתי מקורות ללמוד (נתפסו פה למילה אלים אבל היא לא היתה בהודעה הפותחת שלי אלא כשהסברתי ליעל משהו לגבי נימוק שהיא הביאה. הכוונה שלי היתה שזה לא מעשה הרמוני או נעים או וואטאבר. למשל לפי הגמרא בגיטין נהגו בעיר ביתר לטעת עץ בהולדת ילד/ה - ארז לבן ואורן לבת - ואז גם היו קוצצים מענפי העצים הללו מוטות לחופת הילד/ה בבוא היום. בנוסף למילה כמובן. פשוט כשאומרים שהמילה היא השלמת הבריאה אז צצה השאלה למה דווקא ככה. גם לטעת עץ זה הרי השלמת בריאה. למשל).
כמובן שבע"ה כשנגיע לרגע, בידיים מלאות, אקיים את המצווה בלי קשר, אבל זו מצווה חד פעמית וחבל לחכות שפשוט "תעבור".
אתחיל מההמלצות שכן הובאו כאן.
תודה לכולן ובשורות טובות.
ממש מתקשה בלברך עם כיסוי ראש בבית..
במיוחד נגיד בערב אחרי מקלחת שהשיער שלי ארוך ואני רוצה שקצת יתאוורר.. ושוב לכסות
פשוט מרגישה לא בסדר, ומאוכזבת
אלא שיהיה משהו על הראש, אבל אפשר להשאיר שיער פזור.
מוזמנת לבדוק אם גם אצלכם זה תקף.
אולי יעזור.
רק לתפילת שמונה עשרה שמה בבית
ספרדיות נוהגות לכסות את הראש בברכות גם בבית,
לאשכנזיות אין חיוב כזה.
(אני לא פוסקת הלכה, אבל זה מה שהבנתי מבעלי)
בכל מקרה מזדהה איתך שבהחלט קשה ולא כיף לכסות שיער כשהוא רטוב😐
~מרמלדהכמעט לא שמה כיסוי ראש עד שמתלבשת
וגם מתפללת עם פיג'מה, כי אין לי כוח להתלבש ואם אחכה לזה פשוט לא אתפלל
(לא שאני מתפללת כל יום, רחוקה מזה מאוד)
בגלל המצפון.
אף פעם לא שאלתי....
אבל רק בברכות במיוחד בלילה אשר יצר וכזה.
בתפילה ממש או ברכת המזון אני לובשת איזה קפוצון ושמה את הכובע על הראש עד שסיימתי, סתם כי פשוט אין לי כוח להיות עם יד על הראש כל התפילה....
יד של מישהו אחר כן
שלך לא.
אני נניח אם אני עוברת בדיוק במטבח ורוצה לברך על משהו שמה עלי מגבת ידיים מהמטבח, מברכת ומחזירה 🤭
אולי תנסי בבית 🫣
גם לגברים זה לא תופס? כי הרבה פעמים בעלי שם יד בלילה כשהכיפה שלו רחוקה..... אבל אולי גם הוא בחיים לא בדק את זה 🙈🤭
אני די בטוחה שזה בסדר בכל מקרה גם בלי שום כיסוי כי יש גם מלא מקוואות שלא שמים עלייך את המגבת אז בעצם את מברכת בלי כיסוי ראש.
צריך יד של מישהו אחר
בלי כיסוי ראש.
אני באופן אישי מברכת בחוץ עם המטפחת שלי ורק אח"כ נכנסת וטובלת ולא מכירה את כל הפסיקות רק מה שלמדתי בהדרכת כלות (אמא שלי לא טבלה, אין לי את מי לשאול 😪 ).
בכל מקרה, גם לגבר ממה שאני למדתי היד שלו לא תופסת.
לשים עליו יד חחח
בעיקר בגלל שמניחים אותה בלי אזהרה. סתם באמצע שאת מברכת מרגישה משהו מונח לך על הראש. בפעם הראשונה אפילו לא הבנתי מה זה וסתם והרגשתי שנוגעים לי בראש.
ובואי, במקווה חוסר בכיסוי ראש זאת בעיית הצניעות הכי קטנה באותו רגע...
הלכתית זה נחשב לכיסוי
אבל באמת לא נעים שמניחים בהפתעה! אצלנו מגישים לי את המגבת ואני שמה לבד
בחיים לא שמו לי מגבת על הראש
נראלי הייתי טובעת מרוב הלם חחח
שמו לי מגבת על הראש
אני תמיד טובלת באותו מקווה.. ב"ה שלא עושים את זה כאן
גם יש מעקה גבוה לפני המים, איך בכלל אפשר להגיע לראש של הטובלת? ובכל מקרה זה נראה לי קצת חדירה לפרטיות
ואז עברתי למקווה אחר ששם לא שמים....
חיכיתי שעה עד שראיתי שהיא לא מתכוונת לשים עליי אז ברכתי בלי והייתי בטוחה שלא יצאתי ידי טבילה..... 😳
למטפחת.
מוציאה באופן עצמאי אחרי הברכה.
או שאני מוצאת אותו עם כל מיני דברים אחרים על הראש: מגבת, טישו, חיתול בד של הילד, חחחח
לפזר ולשים כובע מצחייה בשלוף
אני משחררת לגמרי
האמת לא רואה מה העניין להילחם על זה
לפעמים שמה איזה מגבת שנמצאת לידי
אבל לא מצליחה להקפיד
כמובן אם מי שבבית זה בני המשפחה.
לא זוכרת בוודאות. לדעתי זה היה אפילו פניני הלכה.
למיטב זכרוני
וברכות , לכסות את הראש.
הכרתי בת שנהגה ככה עד נישואיה (הייתה לה מטפחת במקום מיוחד בבית הכנסת וכל פעם לפני התפילה או כשבירכה היא שמה אותה על הראש לא בקשירה מלאה אלא ככיסוי )
אז נראה לי שלא... ( במיוחד שהוא לא מחמיר גדול...) בד"כ מסתובב שניה ומברך עם הגב אליי.
אני על עצמי מקפידה על כיסוי ראש בתפילות וברכת המזון, ברכות "רגילות" לא
אצלנו מותר
או עוצם עיניים
אולי אפשר לקחת את זה למקום של יותר לשים לב לברכה... אני שמתי לב שככה אני יותר מודעת לזה שאני מברכת כי אני צריכה "להשקיע"
ומצד שני באמת ממה שאני יודעת לא צריך לכסות את כל השיער.
אז אני בבית בלי כיסוי ראש ובשביל לברך רק שמה שניה בובו בלי לקשור אותו אפילו או סתם בד אקראי שיש לידי
אני מנסה גם בשבתות לברך ברכת המזון עם כיסוי (כלומר להישאר איתו כל הסעודה גם כשאנחנו לבד) אבל לא תמיד באמצע שבוע.
להתחיל לקשור כשאת רוצה לשתות כוס מים יכול להיות מבאס. את יכולה למצוא איזה כובע או כיסוי רשת כזה כמו של החרדיות רק בשביל המטרה הזו בבית, שאפשר לשלוף בשנייה.
אשרייך שאת מקפידה ככה, כנראה שרוב הנשים לא מקפידות באותה רמה.
זה מנהג טוב ויפה, אבל לא כזה מוחלט בהלכה שזה חובה.
