אף אחד לא היה! בהתחייבות!
סיפור המעשה:
אף אחד לא היה! בהתחייבות! |חש| ![]()
סיפור המעשה:
הייתי במסיבה בבית של אחת הבנות במקום עבודתי. כל האנשים הוזמנו, כ-20 אנשים.
אממה, שאני עובדת עם חירשים,
כך שחצי מהאנשים בעבודה חירשים, חצים שומעים,
רובם דוברי שפת-הסימנים,
מיעוטם לא...
3 דתיים,
כל השאר חילונים...
ערביה אחת!!!!
איך מרכיבים מסיבת פורים כזאת???
קודם כל-
משנים את השם, מ"מסיבת פורים" ל-"ערב גיבוש" (כדי לא לפגוע ברגשותיה של בת דודינו מכפר קאסם...)
לובשים תחפושות וזורמים!
קצת חששתי האמת, קיויתי שלא תהיה יותר מדי שתיה, ושהעניינים יזרמו לרוחי |דוסית
| [צריך להמציא סמיילית דוסית!!!]
ואיך משחקים משחקי חברה, עם הרכב אנשים המוזכרים לעיל^^^?
אז יישמנו כללי ברזל ידועים בחברתנו:
~ מי שיודע שפת סימנים- שלא ידבר רק בעברית, אלא יסמן תוך כדי- שהחרש לידו יבין ג"כ.
~ לא להסתיר את הפה עם היד, לדבר ב-ר-ו-ר!
~ לשמור על קשר עין
ועוד ועוד (מי שמעוניין בהצצה חטופה לעולם החרשים- מוזמן באישי.)
היה מצחיק! היה כיף! היה מטורף! ![]()
אנשים מקסימים, חביבים,
התחשבו ברגשות כולם,
הזמינו קייטרינג כשר- לדתיים ("מתוקה", מכירים? טעים ונעים!)
לא היתה שתיה חריפה (יש!!!) - בגלל הערביה (שהתחפפה מוקדם מאוד...)
והיו משחקים נחמדים- יפורטו בהמשך.
אמנם לא היה "מרומם" ולא היו דרשות על נסתרותיה של אסתר המלכה וכו',
אבל היה נעים, וכיף, וזה מה שחשוב. ![]()


