אני חושבת שבחברה שהיא מספיק בוגרת כבר ממש לא יכתירו את מלכת הכיתה\הקבוצה..

רבנית פורים בניגוד לדברים אחרים משקפת דברים אחרים ולא לחץ חברתי..אלא להפך זוהי הזדמנות לפרגן למי שבד"כ אולי לא מקבלת יותר מידי פירגון ומגיע לה?..אני לא יודעתת.. אבל נראלי בגלל זה ההכתרה היא דווקא בשמינית \בסניף-בכיתה ח'.. נותנים את זה לבנות גדולות שכבר יודעות מה באמת חשוב בתכונות אופי..

אני כבר הייתי בדיי הרבה הכתרות החיים ובאף אחת מהן לא הכתירו את "מלכת הכיתה" לפעמים אפילו דווקא בנות שלא הכרתי...

בקטע של הירידה על המורות אני חושבת שכל עוד זה בגבול הטעם הטוב ולא עובר גבולות אדומים! זה יכול מאוד לשעשע.. וכן.. פעם בשנה גם לנו מותר לצחוק קצת .. אחרי שכל השנה צוחקים עלינו.. ולדעתי המורות מסכימות עם זה .. הצחוקים מחברים ומוחקים קצת דיסטאנס וזה רק מוסיף לקשר..

אני במעפילים ואנחנו עשינו ת'הכתרה.

אנחנו שבט מגובש ובכל זאת עשינו הגרלה.

בסניף שלנו זה אף פעם לא מלכת ה....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....