1) באולינג>

[לא צריך הסבר]

2) ללכת אחורה על אבנים>>>>

לוקחים אבנים משתלבות>(אבנים של מדרכה רגילה)

ומסדרים אותם במסלול ונותנים לילד מראה והוא צריך

ללכת אחורה ולהעזר במראה תוך זמן מסויים...

3) מסמר בעץ>>>

לוקחים בול עץ ונותנים לילד כמה מסמרים

ונותנים לו לתקוע אותם תוך זמן מסוייום....

4) מטבע לאקווריום>>>

שמים אקווריום עם מים ושמים בתוכו כוס

וצריך להכניס את המטבעות לתוך הכוס...

אפשר גם לעשות דוכן להקדשות שירים>>>

שזה יהיה בכסף או בכרטיסים:<>>איך שאתם עושים!

יש עוד הרבה דוכנים אין לי כ"כ זמן אם יהיה לי זמן אז אני ימשיך בערב-בעז"ה =]  

                             !!!!!!!!!!!!!ב!ה!צ!ל!ח!ה!!!!!!!!!!

בס"ד

תקעו אותי באיזה תחנה- ככה שאני לא ממש יודעת מה היו שאר התחנות, אני אגיד ממה שאני זוכרת |עייפה|

-התחנה שלי, שממש הייתה נחמדה -

מחט בערמת שחת -עם בלונים. מפוצצים חדר בבלונים, בחלק הבלונים יש פתקים ובחלק בלונים אין, המטרה היא למצוא בלון עם פתק בתוך 5 שניות (או 10, תלוי מה שבא לכם, 5 נשמע קצת מדי אבל זה היה תותחי!!!) פוצצת בלון תוך כדי משחק- צא החוצה! לא מצאת בלון עם פתק- באסה לך מצאת בלון עם פתק- לנו היו כל מיני פתקים- היו פרסים, היו תחנות, כרטיס להגרלה גדולה, כרטיס למגנט (הביאו מישהו שמצלם ומפתח על מגנט), בדיחות...וניראה לי שזהו...

-תחנה נוספת שהייתה- חדר חושך- אני לא ממש יודעת מה הן עשו שם,אני רק יודעת שהבנות שהיו אחראיות על התחנה היו הבנות הסדיסטיות של השכבה- אז אני מאמינה שהן התעללו היטב היטב בבנות שם, ואני יודעת שהמוזיקה שהן שמו בתחנה הייתה מפחידה עד מאוד

-תחנת גילוח בלונים- מכסים ת'בלונים בקצף והמטרה היא להוריד את כל הקצף בלי שהבלון יתפוצץ (תחרות בין 2 אנשים על זמן)

-תחנת עקבות- מדבקים על הריצפה עקבות עם מספרים (לא לפי הסדר, מפוזר) -המטרה היא להגיע למספר הסופי בזמן מסוים (לדוגמא, אנחנו עשנו אותה קשה ממש, 30 מספרים ב2 דקות)

זה מה שאני זוכרת, אם אני אזכר בעוד משהו...אני אכתוב בלי נדר...

ב"הצלחה...

מטבע לממתק>>>

מפזרים ממתקים על הריצפה או על שולחנות כסאות וכו'...-[תעצבו איך שבא לכם]

וממרחק כלשהו הילד זורק את המטבע ואם הוא

פגע או נוגע---{לפי ההחלטה שלכם}---- הוא מקבל את הממתק....

חישוק לבקבוק>>>

מפזקים בקבוקים ונותנים לילד להכניס 

את החישוק לתוך הבקבוק....

באולינג-בקבוקים...כדור על הבקבוקים אפשר להדביק\לצייר פרצוף(שיהיה 10 בקבוקים-10בני המן!)

פגיעה למטרה- לצייר ליצן עם אף גדול...צריך לעשות חור באף ולשם זורקים כדור!

עקבות- יש עקבות על הריצפה וצריך ללכת עם מראה בלי להיסתכל למטה ולא לפספס אף עקב...

מחט בערמת שחת- מחביאים משהו(סוכריה,אוזן המן,סמילי,פרס...)בתוך נירות\נסורת\זבל וכו'...וצריך למצוא בתוך זמן מסוים!

לגלח בלונים- מנפחים בלונים שמים עליהם קצף...צריך לגלח אותם עם סכין גילוח!

מלך המילים- כותבים על דף כל מיני מילים שקשורות לפורים,בכל מיני גדלים....צריך למצוא את המילה הנבחרת בתוך זמן מסוים.

מקווה שעזרתי!

טופי בתוך קמח,

תחנת איפור,

קליעה למטרה,

כיבוי נרות עם אקדח מים,

לנחש כמה טופים בצנצנת

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...