זה היה יום סיוט!!!! 

שנה סיוטית..

אני פשוט זוכרת אתזה.

הודיעו על פוגל.. ואז דחו את הנסיעה לחרמון של כל האולפנה נדחתה ליום שני במקום ראשון. והיה ברית של בנדוד שלי וממש התלבטתי למה ללכת.. ובסוף נסעתי לחרמון.. וכל הבנות של איתמר לא באו חוצמחברה שלי..

ואז כמה ימים אח"כ בנות מהכתה שלי קיבלו סמסים שהצומת חסום, כי מישהו התאבד שם. ואז אחירי כמה דק' שלחו תיקון שלא ברור אם הוא התאבד או לא.

ואז כינסו את כל האולפנה ואמרו לנו שלא קרה כלום. (באמת!! כינסו את כולם כדי לומר שלא קרה כלום!!)

וחברה שלי עברה בצומת בערך דקה לפני שהיא נסגרה למעבר..

ואז בהפסקת צהרים נכנסו למחשבים לראות אם יש עוד פרטים על מה שקרה בצומת וראינו שהיה פיגוע באוטובוס בירושלים (קו 74?)

בעע..

ואז עוד ציפו שנשמח בפורים הזה.

זה היה פורים נוראי. כל המסיבה ישבנו אני וחברה בחוץ ושיחנ"שנו (חברה שלי היא איתמרניקית.. ואני סתם רגישה ומזועזעת.)

זהו.

ואוו.. הכל חזר אלי עכשיו..

הרב טלבי נרצח!!!!

זה היה יום סיוט אצלנו!!!!

אני גם... הייתי בזמן הזה ברבבה....=[ היי''ד

שבת שעברה היא "השתחררה" לבית...
כל כמה שבתות היא בבית, המראה שלה לא קל, בכלל לא! והיא מחוברת לאיפוזיה,
היא נושמת בכוחות עצמה, ולפעמים מגיבה בפרצופים, היא מבינה מה שאומרים לה ושומעת, אבל היא עדיין מחוסרת הכרה.

זה מה שאמא שלה אמרה שבת שעברה.

והיא אמרה גם שנכון, הדברים האלו עצובים, אבל חודש אדר הוא שמח למרות שיש צרות ואנחנו צריכים לזכור שהמטרה של המחבלים הארורים האלו היא שאנחנו נהיה מדוכים, אז לא! הנקמה שלנו היא שבע"ה אודליה תתעורר וכולם ישמחו והם יראו- שלא הולך להם.

בעז"ה שנזכה לשמוע רק טוב!

צומועיל ו (עוד מעט) פורים שמח..

משפחת פוגל, האוטובוס, הרב אלבי...

משפחת פוגל שמעתי במוצש"ק והייתי בהלם.

חטפתי את שוק חיי.

האוטובוס- הייתי באולפנית, תוכנית רשות ("תורה לשמה") ופתאום באה מישהי ואמרה שהיה פיגוע באוטובוס של אגד...

בת אחת שהיית אז כיתה ז' פשוט התחילה לבכות כי היא פחדה שזה אבא שלה (אבא שלה נהג אגד) עד שהרגיעו אותה שזה קו פנימי ולא חיצוני.

ופשוט ישבנו ודיברנו על זה.

הרב טלבי- בכלל היה סיוט.

הבן שלו היה חבר של אחי.

ושמענו על זה וכבר בהתחלה אמרנו שלא הגיוני שזאת הייתה התאבדות.

וכעסנו על המשטרע כמו שלא כעסנו בחיים.

ואז כשאף אחד לא פירסם שזה היה רצח אלא פירסמו את זה בידיעותקטנות ומסכנות....

איזו תקופה נוראית.

כמה פחדתי אז מאינתיפאדה וכו'.

ואני מתפללת על אודליה כל יום....

בעזרת ה' היא תבריא במהרה!

ואיתה ביחד כל שאר חולי עם ישראל |נאנחת|

בס"ד

אני זוכר מוצאי שבת זכור (מוקדמת) בישיבה, אני וכמה חברים שלי הברזנו לשמינסטים והתפללנו ערבית מוקדם והלכנו לחדרץ הדלקתי את הרדיו בכדי לשמוע מוסיקה, ואז מודיעים על הרצח הנורא... אנשים חשבו שאני עובד עליהם שסיפרתי את להם על הרצח, ואז הם הדליקו את הרדיו.

הפיגוע בירושלים, המדריך שלי היה שם שזה קרה. אני הייתי באמצע שיעור ואז אבא שלי מתקשר אליי ואומר לי שהוא יבוא לאסוף אותי ממקום אחר ולא איפה שקבענו... כל הדרך מדברים על עוד יריות בכניסה לעיר.

והרב טלבי... כמה וויכוחים היו לי בכדי להוכיח שזה היה פיגוע ולא ח"ו התאבדות. לצערנו עדיין יש כאלה שלא מוכנים להודות בכך.

לצערנו זאת היתה שנה לא כ"כ פשוטה. 

וגם המצב כיום לא משהו... חטיפות רכבים, זריקות אבנים (רק היום זרקו עליי ועל אמא שלי אבנים בעלייה ליישוב שלי), יריות. בתקווה למצב טוב יותר

אני לא מסוגלת יותר..

אווופ

וחברה' המשטרה בכלל בכלל לא בקטע של להודות שזה רצח...! זה נורא ואיום.. הבת שלו חברה ממש ממש טובה של אחותי.. אחותי היא ועוד מישי היו שלישיה.. ובחופש המש' של טלבי עברו דירה למרכז ליד ההורים כי היישוב הייתי אומרת לא תמך בהם.. לא שאני באה ללכך על היישוב אני רק אומרת שזה הסיבה שהם עזבו.. ואז החברה השניה של אחותי גם עברה דירה (אומנם בגולן והן לומדות ביחד בבי"ס אבל זה לא אותו דבר הן ממש ממש התפרקו..)

וגם דרך המשטרה להודיע למשפחה ז-ו-ו-ע-ה.. איום ונורא!! אין דברים כאלה!!

אני זוכרת את השבוע שמהרצח של מש' פוגל עד ליום שהרב משה טלבי נרצח והפיגוע של ירושלים.. אני ממש ממש זוכרת שלא הצלחתי לישון בלילות.. ושהוא היה מופיע לי בחלום..!

עצוב

שנזכה רק לבשורות טובות!!

במוצאי שבת הייתה אמורה להיות לנו מסיבת פורים סניפית

אני ועוד כמה חבר'ה הגענו לשם וראינו שהמדריכים לא כ"כ במצב משהו...

ואז הם הושיבו את כולם ואמרו שמשפ' פוגל נרצחה....

בזמן הפיגוע הייתי בבית ספר הכל היה סבבה... 

הגעתי הבייתה וישר עליתי למחשב ופתחתי חדשות וראיתי את הפיגוע...

באותו היום קצת לפני שהגעתי הבייתה: 

השיעור האחרון נגמר קצת מוקדם אז אני וחבר שלי החלטנו לשחנ"ש קצת...

התחלנו לטיל קצת ביישוב והלכנו לכיוון הכניסה של היישוב... ופתאום אני רואה משטרה

ואמרתי לחבר שלי בצחוק:"הנה הם באים לחפש אותי" >>>

והמשטרה נסעה לכיוון השכונה שלי... והתחלנו ללכת לכיוון הכיתה לקחת תיקים

וללכת הבייתה והמשכנו לדבר.... >>>>>  >>>>>  >>>>>

לפני שנפרדנו אמרתי לו:"אחי אני אומר לך קרה משהו, השמיים אפורים כזה... הכל קודר כזה...

אני אומר לך קרה משהו" והוא אמר לי:"נקווה לטוב..." .....  "ביי אחי נדבר..."

ואז הגעתי הבייתה התיישבתי על המחשב ראיתי חדשות על הפיגוע..

ואז אבא שלי צועק לי כזה-(הוא היה על המחשב נייד שלו)-:"אתה יודע מה קרה?" 

אמרתי לו:"מה? הפיגוע???"  והוא אמר לי:"לא משהו יותר חמור... בוא תיראה..."

באתי ואז ראיתי על המחשב שלו תמונה של הרב טלבי וראיתי מה כתוב....

ואז נכנסתי לחדר וכמעט התחלתי לבכות.... את הבן אדם ראיתי בשבת ואמרתי לו שבת שלום!

ועכשיו הוא נרצח...!!!! >>> הרב משה טלבי (הי"ד) היה גר ביישוב שלי

לא עיכלתי את זה... לא ידעתי מה לעשות..!

ואז חבר שלי התקשר אליי ואמר לי:"שמעת?"  אמרתי לו:"כן"  והוא אמר לי:"צא, בוא נדבר"....

                  ואז הכל התגלגל....

אני לא אשכח את היום הזה!!! =[

זה היה אחרי פורים...

וזה אני יודעת כי זה היה בברית של אחיין שלי אחרי פורים...

כתוב באתר שהיום הרצח של הרב טלבי היה בראשי, וזה היה באותו יום בנייני האומה והרב טלבי.

הייתי באותה שבת בשבת בת מצווה של בת דודה שלי... היינו כמה בנות דודות כזה בצחוקים וזה, והם גרים קרוב לאיתמר... ואז בבוקר השכנה שגרה ממול דודים שלי בעלה הוא פסיכולוג משו כזה והזעיקו אותו בלילה לשמה, אז היא באה לדודים שלי לקידוש וכאלה ואמרה שהיה איזה רצח באיתמר ולא ידעה להגיד בדיוק... אני חושבת שלא ידענו מה בדיוק קורה עד צאת השבת...

ואז בצאת השבת היה המסיבת בת מצווה של בת דודה שלי [אחת מהכמה] ואז חצי מהערב דברנו על זה בערך...אני דיי שתקתי הייתי המומה מהכל....

ופשוט אין זה היה סיוט מזעזע!!!

ועם בנייני האומה אנחנו שעות יושבים מול הנט בבית מנסים להבין איזה קו מדובר ומזה נבהלנו

ועם הרב טלבי זה היה אחד המלחיצים כי לא כ"כ דיווחו על זה.... אח"כ דברנו על זה פול בבית כי אבא שלי טוען שהוא מכיר אותו מהילדות.... אז כל הזמן כזה... בקיצור עצוב

באמת שנזכה לשמחה!!!

יש ביום הזה אזכרה!!!!

ובאותו היום היה הפיגוע!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...