אני זוכר הפעם הראשונה שתפרתי מגילה ושאלתי כמה סופרים כמה שאלות ועשו ממני צחוק אמרו לי אתה רוצה המכונת תפירה שלי ובקיצור אני זוכר שחיפשתי ומצאתי כתוב אני לא זוכר בדיוק איפא שהקיפולים צריכים להיות מקופל לכיוון הסוף ז''א מקופל לצד שמאל 

ובנוגע לתפירות עצמם אני זוכר גם עשיתי פעם חשבון שהולך לפי כל מה שהיה כתוב (כי כתוב בכמה ספרים כל פעם פרט אחר אבל לא מצאתי הכל מושלם למשל שיש צד עם תפירות קטנות ויש עם גדולות וצריך לראות מבחוץ הקטנות וכו' בקיצור יש כמה דברים אבל אין לי את זה עלי אני ינסה להביא אני לא רוצה להגיד שטויות אבל הקיפולים אני זוכר טוב !עכשיו האים זה מעכב אם לא עושים ככה אני לא יודע אבל לדעתי אני לא חושב 

פורים שמח !!

כי הס"ת מתגלגל לב' הכיוונים..

נכון

זה מתגלגל מב' הכיוונים ואז מה זה קשור למה שאמרתי שהקיפולים צריכים להיות פונים לצד שמאל ? 

וחוץ מזה שראיתי את זה בנוגע לס''ת ולא למגילה 

לא הבנתי למה התכונת תסביר ?

ב"ה

... שלא יפגע הכתב בעת הקיפול לכן במגילה שמקפלים רק בכיוון אחד ע"מ למנוע, כאמור, הפגיע בכתב.

לעומת זאת, כמו שכתב שלום, ס"ת גוללים לשני הכיוונים, כך שאם משתדלים לעשות לכיוון אחד, אין בזה שום תועלת כי כשגלגלו לכיוון השני, זה כן עלול לפגוע בכתב, וכן להיפך, כך שלס"ת אין פתרון.

ובקשר לשאלות המקוריות:

א. זה אחת הסיבות למה עושים שתי טבעות בעצי חיים, פעם היו עושים רק אחת. בצד בראשית שתי הטבעות למעלה, ובסוף שתי הטבעות למטה, כך שהצד של בראשיתהימני מעל הצד השמאלי.

ב. הנני יודע, אבל היום יש חתיכות קלף חתוכים ומוכנים אם דבק, רק לקלף ולהדביק.

ג. לא הבנתי מה הפירוש "לפי העינין"???

ד. בס"ת מקפידים שיהיה ע"פ קבלה 12 תפירות. אמירת פרק תהלים ומטבעה לצדקה לפני תחילת העבודה, תמיד עוזרים.

אין שום עניין במטליות, אם אפשר להימנע עדיף.

אין שום עדיפות לכיון מסוים, יש מקפידים כמו שכתב ר' חיים 12 תפירות ויש כאלה שמקפידים גם תפירות חוזרות. (הרב מרדכי היה מורה לתפור כך) אבל לא יודע איכן זה כתוב.

עצה טובה, כדאי לקחת גידים דקים וחזקים בלי חספוסים.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.