הרבה יותר יפה בלילה!! (עד היום ראיתי רק באור יום)

נ. ב. אחד המצחיקים זה לראות שכשיש אזעקה כל הישוב פשוט עומד בחוץ מסתכל ומצביע על השמים!!

זה טיפשות, כל ה"גיבורים" האלה שמשחקים עם החיים שלהם עוברים על "ונשמרתם".....ובנוסף לזה שהם מסכנים את עצמם הם גם מסכנים את חייהם של כוחות הביטחון שבמקרה אירוע יהיו חשופים לירי טילים....

באזעקה אני אמור לרוץ לצינור ביוב (מה שאני עושה) ופשוט אני עומד על הפתח שלו ואם אני שומע את הטיל מתקרב אני נכנס פנימה (ואל תגידו לי שלא שומעים  כי מנסיון לפחות אצלנו שומעים את הטיל כחמש שניות לפני הנפילה!!!) ככה שאפשר גם להסתכל על הכיפת ברזל אם יש וגם לא לסכן את עצמך!!!

נחמד לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה...

יענו, לגור רחוק מטווח טילים אבל ללמוד קרוב...

נחמד לקבל הודעה במוצ"ש שאין לימודים.. זה יעיל.. חח.. להשלים חסכים...

אבל יהיה נחמד לחזור נורמאלי.. לא כ"כ נחמד כל המטוסים הלחץ וכו'...

שניזכה לנצל ת'יום הזה בצורה נחמדת.. ולחזל"ש קליל..

תירוצים בשביל לא ללכת ללימודים?

פשוט לא הולכים!

בסיעתא דשמיא

נראה לך שאני באמת רוצה ללכת ללמוד

שיש את האיום פה עלינו..??

זה לא משחק..,אנשים נפגעים מזה חצי מהעיר שלנו בחרדה..

שיהיהו בשורות טובות!!

הייתי גר בגוש קטיף עד לגירוש ועכשו אני גר בקראווילה בדרום (האזעקה האחרונה הייתה לפני חמש דקות)

זה גם מעצבן שבא לך לשמוח אבל הנסיבות לא מאפשרות...

בסיעתא דשמיא

פשוט בשבילי זה עדיין לא תירוץ..

סליחה!

בסיעתא דשמיא

אבל לא בנסיבות כאלה..

יותר נחמד ללמוד כשלא מאיימים עליך וכשאתה יכול לצאת החוצה ולהנות..

אבל ב"ה תראו איזה ניסים ה' עושה!!

שבוע טוב בשורות טובות..

ישועות ונקמות!

בסיעתא דשמיא

יימח שמם!

נפל בבית ספר..

נקווה לעוד ימים שקטים בעז"ה..

יש אתר שמעדכן מיידית כשנופל טיל?

לא מבזקים. מידע מיידי.

שנדע אם להשאר במיגונית.

וגם שמודיע כשיש אזעקה, לא תמיד שומעים.

ויש גם גל שקט ברדיו
נ. ב. איפה את גרה?

ו"מבזקי חדשות בזמן אמת"

http://www.mivzaklive.co.il

וגם אם יש לך פייסבוק, תחפשי "צבע אדום" הם ממש מעדכנים מיד. 

בסיעתה דשמי'יא

א.זה לא כ"כ מייד (אחרי דקה/2)

ב1.תלוי איפה את גרה

ב2.רדיו דרום:101.5 FM מודיע על אזעקות בזמן אמת...

שמודיעים על כל עזאקה ועזאקה..

שלא נצטרך את זה יותר..

איך שהם מגיעים לידי שימוש עכשיו?

אבל כנראה (מקווה שלא) שעד סוף השבוע יהיה לי ממקום אחר של מגורשים (איפה שאני גר)

אם יהיה אני ישתדל לזכור להביא לך!!!

"מאז שצה"ל שם כיפה- אין פגיעות"...

די הרבה אזעקות...

רק הלילה היה לנו 5..

שיהיה יומטוב!

לא הייתי מאמינה שאני כ"כ רוצה לחזור לשגרה..

נמאס להיות סגורים בבית כל היום=(

בשורות טובות!!

בחיים לא חשבתי שאני יחכה לשגרה!

עלאק הפסקת אש.. על הבוקר ירו איזה 10...

תכלס מה זה ההפסקות אש האלה יאנטו "עד הפעם הבאה".. שזה בין שעתיים לחודשים??

חושבים עליכם ובתור אחת שגדלה ככה אני מבינה...רק שהמעניין אצלנו זה שעד מלחמת לבנון השניה אפילו לא היתה אזעקה ורק אחרי שנפלה קטיושה הודיעו להכנס למקלטים...

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה!! הלואי שתבוא מהר הגאולה אמן!

היתה לנו עכשי ועוד אזעקה..ו-נפילה..

יימח שמם!!

בשורות טובות!

תגידו לא נמאס להם לשלוח אלינו טילים..?

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...