היום, כמו כל בוקר פתחתי את ארון הבגדים.
ושוב ראיתי אותה, תלויה, ארוכה ויפה. 
מחכה רק לי, שאלבש אותה.
ופתאום מחשבות רבות התמלאו לראשי - 
מה קרה שפתאום האינסטינקט הוא שאני לוקחת את הקצרה ולא הארוכה מהארון
?
ולא חבל שהסיבות בגללן התחלתי ללכת עם קצר הם: 'יקר מדי, צר מדי, לא מוצאת וכ'ו?
בהתחלה אפילו לא הרגשתי בנח, כל הזמן שאלתי חברות אם זה באמת יפה, ואם זה באמת באמת צנוע..
והיום פשוט כואב. כי פשוט עומדת. מחכה שאני יועיל בטובי להסתכל עליה!
למה אני כותבת את זה כאן? שאלה טובה! אין לי מושג אולי מרוב שחשבתי על זה כל היום, ואני באמת מתוסכלת מהעניין.
מה שכן - התחדד אצלי הרבה העניין של 'כל כבודה, בת מלך פנימה'.
הרב כתב 3802 הודעות בפורום!!
והרבנית 5822 הודעות!!
יבלח"ים! - אתם תמצאו חתן/כלה גם בלי לכתוב כ"כ הרבה הודעות!
אגב, התקנון הזה חפרן ברמות על!! מי חיבר אותו??
