אבל למשל היה לי קטע כזה עם חברה שלי רק עם סמים.

התלבטתי מלא זמן, ופעם כשאמרתי לחברות שלי בלי השם שלה הן קפצו עליי: "מה את נורמלית?! את לא מספרת כדי י'ענו לשמור על האמון או כדי לא לפגוע בה, אבל אם לא תספרי זה מה שייפגע בה!!! את לוקחת על עצמך את האחריות למה שיקרה לה!"

צודקות...

את לא רוצה לספר בשבילך...לא כל כך בשבילה.

ת'כלס אם תספרי זה יעשה לה טוב אבל אולי את פוחדת שהקשר יהרס?

אני חושבת שיזיק לה הרבה יותר אם לא תספרי...

ודווקא בגלל שהיא חברה שלך את צריכה ללכת לספר אם זה יועיל לה...אפילו במחיר של פגיעה בקשר...

וברור ברור שקודם תנסי לדבר איתה ולנסות לעזור לה להבין...

ב"ה

 אני כן רוצה לספר הבעיה היא שגם אחרי שאני אספר היא לא תרצה לדבר לא איתי ולא עם המורה/מישו אחר שאני יפנה אליו.

וניסתי לדבר איתה והיא אומרת לי אני יכולה לבד ואני לא צריכה עזרה וברעיון היא לא כ"כ רוצה להפסיק לעשן, ולי בתור חברה זה כואב היא מזיקה לעצמה ולא מבינה את זה /בוחרת להתעלם מזה!!

כי יכול להיות שאם יגלו מאחורי הגב שלה יווצר אצלה אנטי והיא עוד יותר תתבצר בעמדה שלה. ואז היא כבר לא תקשיב לאף אחד.

צריך מאוד מאוד להיזהר עם הנושא הזה, לדעתי תתייעצי עם אחד ההורים שלך או איש חינוך בלי להגיד שזו היא ולפי מה שיגידו תמשיכי הלאה.

בהצלחה!

ואם זה אלא עוזר..  הייתי מציעה לך לפנות למישו חכם שיעשה זאת בדרך נכונה ונבונה.. כדי שזה באמת יעזור לה.. כלומר להסביר לאותו אדם עד כמה חשוב שזה לא יתגלגל הלאה.. וכמו כן שלא יידעו שאת זאת שסיפרת!!

היום זה עישון סיגריות.. מחר סמים.. מחרתיים התאבדות.. כל המקרים הללו אני חושבת שאין כ"כ ביכולתינו לעשות משו שבאמת יעזור חוץ מלדבר איתה.. בשביל זה יש אנשים מומחים לענינים אלוץץ שלמדו את זה וכ'..

בהצלוחה!

(איך אפשר להכניס סמיילים ע"פ התקנון אם הנושא הזה חזוב ולא מצחיק ואפילו לחייך לא באלי כשאני מדברת על זה.?!?!)

מי שמעליי- דואגת לחברה שלה!

ב"ה

והיא אמרה שהיא מספיק גדולה ואני לא יתערב לה בחיים!

והסברתי לה כמה הדבר הזה חמוד והיא הורסת לה את החיים בידיעה!!!!!

את חייבת לדבר עם מישהו מבוגר דחוף.

תדברי עם ההורים שלה או משהו כזה .

זה דבר רציני.

קבלי ח"ח על הדאגה..

אם לא מסתדר- את עשית את שלך .. כל הכבוד!

ב"ה

אין טעם לדבר עם ההורים שלה, היא לא שמה עליהם ולא מדרת איתם.

גם אני מעשן ואז??..

אבל אם אני ידע שמישהו הלך וסיפר אני יפרק אותו מכות...

אתה הורס לעצמך ת'חיים! עאלק ואז.. (לא כדאי שאני יתחיל לחפור כי זה לא ייגמר..)

וחבל מאוד שאם מישהו רוצה בטובתך באמת (אלא אם כן זה רק בקטע של להלשין ולא מרצון טוב לעזור לך.) זה מה שתעשה לו.

וסיגריות זה דבר שהורס ת'חיים ואת לוקחת על עצמך את כל האחריות שאת יודעת ולא מספרת לאף אחד!!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...