תגידו, באמת אינכם מודעים למה שקורה בדרום?

אני בבית ב"חופשת טילים" [לא דרומית, רק לומדת שם...] ודיברת עם כמה חברות, הן אשכרה לא מודעות! לכלום!

אחת אפילו אמרה לי "אם לא היית שם לא היה לי מושג שקורה משו'.."

עצוב קצת. כאילו, לא שצריך לחיות את זה אם אתה לא שם.. אבל לדעת! זה בסיסי בערך... לא? אז מה אם זאת לא מלחמה עם שם משלה?

מי"ש לא מדברת בש"א עם בנים.. והיא ממש מצטערת..

אכלנו ובדייוק דיברנו על זה שכבר איזה שלוש שעות לא היה ואחרי חצי דקה היה והיום אני ואחותי דיברנו עם האחות שלי שגרה בבאר שבע והיא אמרה: וואי אם יש עכשו אזעקה אני לא יודעת איך אני יסתדר כי שני ילדים היא לא יודעת איפה הם אחד ערום ועוד אחד סתם עומד לידה ומציק לה ואז פתאום היא אומרת לנו: למה דיברתי? יש אזעקה ביי!!

מחזקת ת'אמירה שלך!!

תחזיקו מעמד אתם אדירים..

אני חולעליכם..

שולחת לכם מהצפון חיבוק ונשיקה ענקייייייייייית.. 

|מצדיע| 

ואני יושבת לי בבית בשקט....

דרומים-אתם חושיבם שיש משהו שאנחנו יכולים לעזור בו?

מכתבים,משחקים וליודעת מה....

או לחיילים??

כל מי שיש לו רעיון שיכתוב...

והתפילות שלנו גם עושות המון!!

אני וחברה שלי רצינו לעשות משו, אבל לא ידענו מה.... אז באמת אם יש משו שצריך לעשות, אנחנו באמת רוצות!!!!!!!!!

הלואי שגראד אחד יפול בשטח פתוח ברחובות ואז יהיה לי חופש!!!!!

רק גראד אחד מן הסתם שלא יהיה לך חופש!!!

חוץ מזה שחופש זה מחרפן..... אני יושבת בבית ומסתובבת עם עצמי! אין מה לעשות בחופש במיוחד בחורף.....

רק אחת. נזק רק לרכוש (בור בסלון...).

לא נפלו יותר,

אבל הרגשנו הרבה יותר פגיעים.

זה בכלל לא כיף כמו שזה אולי נשמע..

ביישוב שלנו לא זוכרת כמה נפלו, אבל אחת נפלה בחניה שלנו והיה בור בכביש (עד שאחרי פוווול זמן מהמלחמה תקנו אותו אבל כל ילדי היישוב היו באים לחפש רסיסים)

ואז רסיס אחד חדר לבית שלנו דרך התריס בסלון, עשה סיבוב (איך?לא ברור!) ונפל בכניסה לחדר של אחיות שלי שרף קצת ת'דלת ומגבת

התריס עד היום נשאר שמה עם חור 

ולא הרגשנו כזה פגיעים תכל'ס....

ואיזה כתבת אחת מערוץ 2 באה לאיפה שהתארחנו כל היישוב וזה וצלמו והיה צחוקים בערב כולם הלכו לראות תכתבה... ובגלל זה ידענו מה מצב הבית שלנו ושהכל פסדר

במלחמה היה הזוי כי כולם ברחו בערך.... בדרום זה לא ככה....

בסיעתא דשמיא

וואי אתם צדיקים..

אני דרומית..ולצערינו זה נהפך לסוג של שגרה עם כל הגראדים פה..

זה ששומעים את זה ברדיו זה לא אומר שלא נפ פה לפני כן..

ודרך אגב המרכזניקים-אתם באמת לא יודעים כלום..

אתם רוצים לעזור במשוו..

אממ-קצת קשה..

לא הייתי מציעה לכם לבוא לפה..

כי באמת מפחיד!

ואל תבקשו שיפול אצליכם למה אני כ"כ רוצה לחזור לשגרה..

זה כבר שבוע שאנחנו בבית זה לא חופש שאפשר לצאת לטייל.

זה להיות בתוך הבית נטו 24 שעות..

כי אתה לא יודע מתי באזעקה הבאה..

מה שאני הכי מציעה זה תפילות,המון תפילות..

שהקב"ה ישמור עלינו,ולא יהיה נזק.לא בנפש ולא ברוח..

שיהיו רק בשורות טובות בעז"ה!!!

שאת נמצאת בבית ולא כמוני צריכה ללכת לביובית!!!

ראיתי חברה שלא מהדרום, והיא אמרה שהיא ציפתה לראות אותי עם קסאם בראש.

ואני שמעתי קיסם. ולא הבנתי מה לעזאזל היא רוצה ממני..

דימיינתי את עצמי מהלכת עם שיפוד בראש..

ולא היתה לנו אפלא אזעקה אחת..ב"ה!!

וגם לא איפה שאני לומדת..

אנו מבקשים ממך לא 'להעיר' אותנו לפני השעה 10:00 בבוקר . תודה

כשאבא שלי היה חייל בעופרת יצוקה הוא אסף מלא מכתבים שהם קיבלו

ואז הוא רצה לשלוח להם מכתבי תודה בשם הגדוד

אבל בסוף זה לא קרה כי לא היה לנו מספיק כתובות..

חחח לא נורא.. העיקר הכוונה

גדרה- לכיוון רחובות..

בס"ד

       גמאני דרומי,אבל אני בישיבה בכלל ושומע את כל הסיפורים מהמשפחה,

      רשמית אין לימודים ביישוב שלי, אבל הם לומדים בבתים של אנשים=)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....