אשריכם!!!!
מעריצים אתכם שאתם שורדים....
מחזיקים לכם אצבעות 
|סוג של פריקה|
עזבו.
אשריכם!!!!
מעריצים אתכם שאתם שורדים....
מחזיקים לכם אצבעות 
|סוג של פריקה|
עזבו.
תגידו, באמת אינכם מודעים למה שקורה בדרום? ![]()
אני בבית ב"חופשת טילים" [לא דרומית, רק לומדת שם...
] ודיברת עם כמה חברות, הן אשכרה לא מודעות! לכלום!
אחת אפילו אמרה לי "אם לא היית שם לא היה לי מושג שקורה משו'.."![]()
עצוב קצת. כאילו, לא שצריך לחיות את זה אם אתה לא שם.. אבל לדעת!
זה בסיסי בערך... לא? אז מה אם זאת לא מלחמה עם שם משלה?
מי"ש לא מדברת בש"א עם בנים.. והיא ממש מצטערת.. ![]()
אכלנו ובדייוק דיברנו על זה שכבר איזה שלוש שעות לא היה ואחרי חצי דקה היה והיום אני ואחותי דיברנו עם האחות שלי שגרה בבאר שבע והיא אמרה: וואי אם יש עכשו אזעקה אני לא יודעת איך אני יסתדר כי שני ילדים היא לא יודעת איפה הם אחד ערום ועוד אחד סתם עומד לידה ומציק לה ואז פתאום היא אומרת לנו: למה דיברתי? יש אזעקה ביי!!
ואני יושבת לי בבית בשקט.... ![]()
דרומים-אתם חושיבם שיש משהו שאנחנו יכולים לעזור בו?
מכתבים,משחקים וליודעת מה....
או לחיילים??
כל מי שיש לו רעיון שיכתוב...
והתפילות שלנו גם עושות המון!!
אני וחברה שלי רצינו לעשות משו, אבל לא ידענו מה.... אז באמת אם יש משו שצריך לעשות, אנחנו באמת רוצות!!!!!!!!!
הלואי שגראד אחד יפול בשטח פתוח ברחובות ואז יהיה לי חופש!!!!!
רק גראד אחד מן הסתם שלא יהיה לך חופש!!!
חוץ מזה שחופש זה מחרפן..... אני יושבת בבית ומסתובבת עם עצמי! אין מה לעשות בחופש במיוחד בחורף.....



רק אחת. נזק רק לרכוש (בור בסלון...).
לא נפלו יותר,
אבל הרגשנו הרבה יותר פגיעים.
זה בכלל לא כיף כמו שזה אולי נשמע..
ביישוב שלנו לא זוכרת כמה נפלו, אבל אחת נפלה בחניה שלנו והיה בור בכביש (עד שאחרי פוווול זמן מהמלחמה תקנו אותו אבל כל ילדי היישוב היו באים לחפש רסיסים
)
ואז רסיס אחד חדר לבית שלנו דרך התריס בסלון, עשה סיבוב (איך?לא ברור!) ונפל בכניסה לחדר של אחיות שלי שרף קצת ת'דלת ומגבת
התריס עד היום נשאר שמה עם חור

ולא הרגשנו כזה פגיעים תכל'ס....
ואיזה כתבת אחת מערוץ 2 באה לאיפה שהתארחנו כל היישוב וזה וצלמו והיה צחוקים בערב כולם הלכו לראות תכתבה... ובגלל זה ידענו מה מצב הבית שלנו ושהכל פסדר
במלחמה היה הזוי כי כולם ברחו בערך.... בדרום זה לא ככה....
בסיעתא דשמיא
וואי אתם צדיקים..
אני דרומית..ולצערינו זה נהפך לסוג של שגרה עם כל הגראדים פה..
זה ששומעים את זה ברדיו זה לא אומר שלא נפ פה לפני כן..
ודרך אגב המרכזניקים-אתם באמת לא יודעים כלום..
אתם רוצים לעזור במשוו..
אממ-קצת קשה..
לא הייתי מציעה לכם לבוא לפה..
כי באמת מפחיד!
ואל תבקשו שיפול אצליכם למה אני כ"כ רוצה לחזור לשגרה..
זה כבר שבוע שאנחנו בבית זה לא חופש שאפשר לצאת לטייל.
זה להיות בתוך הבית נטו 24 שעות..
כי אתה לא יודע מתי באזעקה הבאה..
מה שאני הכי מציעה זה תפילות,המון תפילות..
שהקב"ה ישמור עלינו,ולא יהיה נזק.לא בנפש ולא ברוח..
שיהיו רק בשורות טובות בעז"ה!!!
שאת נמצאת בבית ולא כמוני צריכה ללכת לביובית!!!
משעשע לראות את זה.. כדרומית.הרהורראיתי חברה שלא מהדרום, והיא אמרה שהיא ציפתה לראות אותי עם קסאם בראש.
ואני שמעתי קיסם. ולא הבנתי מה לעזאזל היא רוצה ממני..
דימיינתי את עצמי מהלכת עם שיפוד בראש.. 
אנו מבקשים ממך לא 'להעיר' אותנו לפני השעה 10:00 בבוקר . תודה
תהילולכשאבא שלי היה חייל בעופרת יצוקה הוא אסף מלא מכתבים שהם קיבלו
ואז הוא רצה לשלוח להם מכתבי תודה בשם הגדוד 
אבל בסוף זה לא קרה כי לא היה לנו מספיק כתובות..
חחח לא נורא.. העיקר הכוונה 
גדרה- לכיוון רחובות..
בס"ד
גמאני דרומי,אבל אני בישיבה בכלל ושומע את כל הסיפורים מהמשפחה,
רשמית אין לימודים ביישוב שלי, אבל הם לומדים בבתים של אנשים=)
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...