א- לא.

ב- כן.

בהצלחה

אם א - כן ובאותו יום, אז ב - לא.

(כמו פסיכומטרי...)

אני דווקא חושב שכדאי לא לערבב מזוזות מחדרים שונים.

הכוונה, אם הוצאת מזוזות משני חדר שינה וממרפסת, צריך לדאוג שמזוזות שהיו בחד"ש לא יעברו למרפסת.

למה? מכיון שמצד הדין אין ממש חיוב לקבוע מזוזה במרפסת (או במחסן או בכל מקום שאין דלת וכו' וכו' וכדו') ואילו בחד"ש יש חובה מדאורייתא לשים מזוזה, אותה מזוזה שעברה מחד"ש למרפסת יורדת בדרגתה ומסתבכים בדין "הורדה בקדושה" (מעלין ולא מורידין - דעת רוב פוסקים שהורדה בקדושה איסור מדאורייתא).

אם כל המזוזות הוצאו מאותו דרגת חיוב אזי אין בעיה לערבב ביניהם.

בקשר לברכה אחרי בדיקה, אם נבדק באותו יום לא מברכים שוב. אבל מנהג ירושלים הוא כן לברך. לכן מי שגר בירושלים רצוי שיברך.

לא מברכים רק אם מחזירים כל מזוזה לאותו פתח שממנו היא יצאה באותו יום.

א- אדם שבודק המזוזה ונמצאת כשרה, כשחוזר וקובעה מברך. כך היה זכור לי, וכשראיתי דבריכם נבהלתי, שמא מישהו בירך שלא כהוגן בגללי (אמנם ודאי שלא היה בזה חשש ברכה לבטלה). אולם עכשיו, נרגעתי, כי התברר לי שזכרתי טוב את ההלכה. עיינו יבי"א ח"ג יו"ד סי' יז (אם אין לכם כח לחפש, אז ע"מ קסח אות י למטה..), ועיינו ביחו"ד ח"ג סי' פ.

ב- לאו"ה- ההערה לגבי מרפסת וכד' במקומה. מה שחשבתי כשקראתי השאלה, שהסופר יראה את המזוזות, ויחליט שאת המזוזה הכי מהודרת יניח בפתח הראשי, ואת המזוזה עם השאלות יניח במקום הספק.

יש"כ.

ע"מ לבדוק זה כביכול היסח הדעת מהמזוזה

כידוע לך בדיקה היא כמו שדה קרב אפשר רק להתפלל שתשוב למקומה בשלום

כך גם לי זכור וטרם עיינתי במקורות שהביאו

רוב הסיכויים שהיא כשרה.

וגם זה קשור להיסח דעת? ואם היסחת דעתי אני צריך לברך כל פעם?

לפי מה שזכור לי  - כל עוד זה אות יום ולאותו מקום לא צריך לברך.

ואם כן הוא, מה הכוונה באותו יום? עד שהולך לישון? או יום-24 שעות/12 שעות?

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.