שם, אמרתי / טוביה רובניר

לא לשתות את המים של המטוס!!

לא לאכול את התפוחי אדמה! הם עשויים מפלסטיק עם אבקה! (באמת, אחד שבר לי את הסכין..)

לא לאכול את החביתות של המטוס!

בקיצור, לא לאכול את האוכל של המטוס...

היה לי כאב בטן למשך 3 שעות אחר כך...

החוויות שם כ''כ מיוחדות מצד אחד, אבל גם רבות מצד שני.

כשתחזרו לארץ לא תזכרו את כל השבוע וחבל שחוויות חזקות ילכו לאיבוד.

חם צוואר, כובע גרב, גופייה טרמית, חותלות, גרביונים (אהמ.. לבנות), גרביים צבאיות, וכד' קררר

בס"ד

1. לרשום ביומן מסע!

2. לבקש מחברים/הורים/אנשים שאתה אוהד שיכתבו לך מכתב לטיסה. זה ממש כיף ומרגש לפתוח בטיסה ולקרוא.

3. הכי חשוב- לדעת שאין כזה דבר "עכשיו אני צריך להרגיש ככה וככה". לדעת לקבל כל רגש שאתה מרגיש, לדעת שזה בסדר ושגם אם אתה לא בוכה (בשביל בנים-מרגיש עצב כבד) באושוויץ לדוגמה- זה לא אומר שמשהו לא בסדר איתך!!!

4. להתכונן! לברר את הלו"ז של המסע ולקרוא על המקומות שאתם הולכים לנסוע אליהם! כבר למדת את היחידה בהסטוריה על השואה? אני מקווה שכן כי זה מאוד עוזר להבנה. אם אתה רוצה- לקרוא ספרים ולראות סרטים על השואה. לדבר עם סבא/סבתא ולברר אם יש קרובי משפחה שהיו שם, ולברר היטב את הסיפורים שלהם, כולל שמות של מקומות שבהם הם היו.

זה מסע חשוב, בהצלחה!

אל תבוא עם דמיונות וציפיות ענקיות ("כן, במחנה X בטח יהיה ממש קשה, וכואב, ואני ממש אתרגש שם...וכו'") אחרת אם המסע יהיה שונה ממה שחשבת ודמיינת שהוא יהיה - אתה תתבאס וזה יפריע לך לכל שאר המסע. לעומת זאת, אם תבוא בגישה של ראש פתוח, לקבל כל מה שהמסע הזה ייתן לך, מתוך רצון לדעת מה הוא ייתן לך - אתה תתחבר לזה יותר. 

דבר נוסף, וזה לא כ"כ תלוי בך אלא בקבוצה עצמה - תקבעו קבוצה של כמה אנשים שהם יהיו ב-'וועדת צילום', הווה אומר: מישהו עם וידאו, ואיזה 2-3 עם מצלמות סטילס, בסיום המסע הם יעלו את התמונות וכד', אבל זה יקטין מהלחץ של אנשים 'לצלם, לצלם, לצלם' כל דבר ובאמת יהיו פתוחים להקשבה. 

לכתוב יומן מסע, כמו שהציעו כבר למעלה, ואם אתה לא בנאדם של 'יומני היקר, אני מרגיש בלה-בלה-בלה', פשוט תכתוב מה היה כל יום (עדיף באוטובוס ובנסיעה, זוכרים יותר טוב ויש את המדריך שאפשר לשאול שאלות טכניות על עובדות ושמות של מקומות, שהם שוברים שיניים שם), שיהיה לך לפחות את המזכרת הזו ותוכל לדעת מה קרה בכל יום, ואיפה היית, ואז ממילא תזכר גם איך הרגשת ומה לקחת משם, או מה לא לקחת משם וכו'. 

ותהנה ממש! 

קודם כל- כל מה שאמרו..

 ממש כדי לכתוב יומן, אפילו רק של הייתי פה, ראיתי אתזה וכו' זה ממש טוב! וכדי כמה שיותר קרוב לזמן שזה קרה, לסכם את המדריך (אם אתה בקטע..) בנסיעה- קח בחשבון שלכתוב בנסיעה, כשאתה כל הזמן בתזוזה, זה לא הדבר הכי קל ונח, לכן כדי לקחת משהו קשוח לכתוב עליו (סכם אותי כזה..) ולנסות לכתוב גם אם זה לא כ"כ נח.. ולנצל את ההפסות של הנסיעה בלי דיבורים שצריך להקשיב, גם לכתוב.

ליצוב קבוצה טובה, קשר טוב בין כל חברי הקבוצה. זה יכול ממש לעזור לעבור את החוויות הקשות והמשמחות! שכל אחד ישים לב אם יש מישהו שצריך איזה עזרה, לפרוק למשהו מה שהוא מרגיש חיבוק (בעיקר לבנות.. ) וכו'.

תהנה ותנצל על צד הטוב ביותר!!

בס"ד

להביא כיסוי עיניים וכרית קטנה ונוחה לנסיעות!

בקושי ישנים בלילה והנסיעות ממש ארוכות.

1+1 שווה לנצל את הזמן ולישון בנסיעה (במיוחד שהאוטובוסים שם ממש נוחים ).

ציוד עיקרי:
תיק מזוודה / מזוודה
מיכל שתייה
חולצות טריקו קצרות
בגדים חמים (טרנינג)
מכנסי הליכה, רצוי דגמ"ח
גרבי הליכה טרמיים ורגילים
גופיות ומכנסי גטקס/טרמי
נעלי הליכה נוחות – רצוי מתאימות לשלג
כובע צמר/פליס
כפפות צמר/פליס
תיק כלי רחצה
שפתון נגד יובש
פנס
פאוץ למסמכים וכסף

ציוד חיוני:
תיק גב לסיור יומי
ביגוד טרמי
מגבת
עזרה ראשונה ושניה
נרות נשמה
סוללות נוספות
גפרורים
אוכל....מנה חמה וממתקים

ציוד רצוי:
מחממי אוזניים
מצלמה
טרמוס נירוסטה 0.5 ליטר
שקיות חימום

לבגדים, לאשפה וגם כדי לעטוף את הנעל כשהיא תרטב לך לגמרי...

ואם השלג גבוה, אל תתפתה לללכת בו יותר מדי. לך בשביל, תקפא פחות. (למרות שגם זו חוויה)

תתארגן עם תרמוס - יהיה לכם הרבה זמן באוטובוס לתה ומרק.

כפפות וכובע - חיוני!

ואם תרצה לומר "תודה" בפולין - אמור ז'אנקויה. (Jankuyeh - במלרע)

"שבת שלום" הם כבר יודעים. 

בנוגע לטלויזיות, טלפונים וכו' - תמיד תבררו אם אפשר. יש מלונות שגובים תשלום

רק על עצם השימוש (גם אם השיחה על חשבונכם).

תזהרו ברחובות, הרבה פעמים המדרכה מכוסה בקרח ויש סכנת החלקה.

בס"ד

ותהנו שם כולכם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....