הרקטה היא טיל בעל מימדים קטנים וכמות קטנה יחסית של חומר נפץ. בדומה לטיל, גם הרקטה נושאת ראש קרב המכיל את חומר הנפץ, גוף המכיל דלק למעוף ומנוע הממוקם בגוף הרקטה ומיועד לייצבה בזמן מעופה.
יתרונה של הרקטה הוא בניידות שלה ובמימדיה הקטנים. האמצעים קלים לניוד ולהסתרה וניתן להרכיבם על גבי רכב על מנת לזרז את ניודם הן בהגעה למקום הירי והן בנסיגה לאחר ביצוע הירי.
את הרקטה ניתן לשגר על ידי מפעיל באופן מיידי (כאשר המפעילים נוכחים בסמוך למשגר הרקטות בזמן הירי) או באמצעות מנגנון השהייה, שלא מצריכים נוכחות בעמדה בזמן הירי. הדבר מקל על מפעילי הרקטות להסתתר ולא להיפגע בעת גילוי השיגור.
הרקטה יכולה לגרום נזק לנפש ולרכוש אשר אינם נמצאים במקום מוגן.
אילו סוגי רקטות קיימים?
רקטות בקוטר 107 מ"מ ו-122 מ"מ, המגיעות לטווח של כ-20 ק"מ.
רקטות ארוכות טווח מסוג פג'ר 3 מתוצרת איראן המגיעות לטווח של כ- 43 ק"מ.
רקטות פג'ר 5 מתוצרת איראן המגיעות לטווח של כ-75 ק"מ.
רקטות סוריות 220 מ"מ – המגיעות לטווח של כ- 70 ק"מ.
רקטות ארוכות טווח "זלזאל" – מתוצרת איראנית המגיעות לטווח של עד כ- 200 ק"מ.
עד כה נעשה שימוש נגד ישראל ברוב סוגי הרקטות למעט רקטות מסוג פג'ר 5 ורקטות ארוכות טווח מסוג זלזאל.
כיצד מתמודדים עם איום הרקטות?
לאור יכולת כוחותינו לאתר את מקורות הירי ולהשיב אש, פיתחו ארגוני הטרור השונים דפוסי פעילות מיוחדים על מנת להתחמק מפגיעה. הירי מבוצע לעבר כל מטרה ממספר עמדות, תוך החלפה תדירה של עמדות הירי ושימוש מתמיד בעמדות חדשות.
חשוב לזכור כי ניתן להתמודד עם איום הרקטות. מדינת ישראל, צה"ל ופיקוד העורף, בסיוע משרדי הממשלה וגורמי החירום נערכו ותרגלו בכל הרמות ומסוגלים לטפל באירועים אלו.
מתוך אתר העורף
