לפי אורך הזמן שעבר, ויפה. את צריכה להגיש שמחה כזו שהוא מתקשר..ת'כלס את די בהתחלה, אז את לא אמורה להיות עם כוכבים בעיניים, אבל אל תמשכי סתם. את צריכה להרגיש קודם כל ששכלית, הגיונית, טוב לך עם הבנאדם, וזה זורם ביניכם טוב. 

דווקא טוב בעיניי שלא מרגישים על ההתחלה, שלא "עפים" על כל טלפון וכו'.

וזה יבוא-את תראי..ב"הצלחה אחותי

את צריכה להרגיש שכיף לך איתו וטוב לך,כפי שאת מתארת...

לגבי שאר הדברים,את כן צריכה לשמוח שהוא מתקשר או לפני שאת נפגשת איתו אבל השאלה עד כמה,ולפי דעתי זה כבר עיניין של אופי.

אם את אופי שמאד מתלהב,אז סביר להניח שגם עכשיו תתלהבי...אבל אם את יותר טיפוס מתלבט או אפילו מתלהב אבל שקול יותר אז ייתכן שמשום כובד ההחלטה והמשמעות שלה לא תרשי לעצמך להיסחף יותר מידי...

לדעתי מה שיכול לעזור זה אם תחשבי עליו באופן רציונלי,פשוט תנסי לשאול את עצמך אם יש בו את התכונות והדברים שאת מחפשת(באופן הכי יבש...)את יכולה לחשוב על כל מיני דברים שהיו בפגישות שיעזרו לך להגדיר אותו,לא מבחינת רגש.

אם זה מסתדר לך אז את פשוט צריכה להרגיש שכיף לך איתו.זהו.נראה לי שפשוט צריך לעבוד על ה-"לא לחפור" כמו שאת מגדירה...

בהצלחה!

יקירתי, 

א. לנשום עמוק!!! לבוא לכל דייט באווירת "ויהיו בעינייך כחדשים" - לא לסחוב לפגישה את כל ההרהורים מהפגישות הקודמות, אחרת - אחרי הפגישה - לא תדעי אם חששותייך אמיתיים או שהם סתם ניפוח של מחשבות שצצו בהתחלה (מכל מיני סיבות: ראשוניות - אולי זו הפעם הראשונה שאת בקשר עם בחור יותר מפגישה או שתיים ולא בטוחה אילו רגשות צריכות להיות, על מה להשים דגש ועל מה לא / לחץ מזה שהנה מצאת את בעלך ואוטוטו תתחתנו ותקימו בית והכל קורה כ"כ מהר ממה שציפית וכד').

רק אחרי הפגישה תעשי את ה"חושבים" ותבדקי מה באמת הפריע לך: אולי תביני שחשבת שמפריע לך x אבל למעשה מפריע לך y, אולי תגלי שהציפיות שלך לא היו הגיוניות, אולי תביני שההרגשה שלך באמת לא מטעה אותך והקשר לא בשבילך...

אחרי שתשבי עם עצמך (בצורה הכי נקייה ופתוחה שיש) ותגיעי למסקנות - תפעלי בהתאם.

ב. חייב להיות רצון לפגוש את הבחור, לדבר איתו. אני יודעת שזה אולי נגד מה שכולם אומרים ומטיפים, אבל אסור להתעלם מהרגש!!! גם אם בשכל הכל טוב ויפה - אל תשכחי שעם הבן-אדם הזה את הולכת לחיות אי"ה עד 120. את חייבת להינות להיות בחברתו, ושלא תהיה התאמה רק בשכל. צריכה להיות גם התאמה ברגש.

נכון שפה צריכים מאוד להיזהר ולבדוק שהציפיות ריאליות (כי בכ"ז בנים שונים מבנות...)

ואני מקווה מאוד שאת לא "אוכלת" את הקשקושים שהסרטים מוכרים לנו על אהבה. לרוב האהבה שמדברים עליה ברחוב היא לא אהבה אמיתית (אולי רק אהבת עצמי. וגם זה בדרגה נמוכה מאוד ושפלה). זוגיות בריאה היא זוגיות שיש בה גם (ובעיקר) עבודה. אהבה איננה התאהבות! 

ג. סתם מעניין - למה בחרת את הכינוי שלך דווקא? 

ב"הצלחה רבה!!!!!!!

דבר ראשון,וזה לקח לי קצת זמן-כי פשוט אין לי כ"כ. אז שוב תודה-עזרתן באמת באמתץ זה עובד ב"ה ומרגישים התקדמות..

לגבי הכינוי-לא יודעת,הרגשתי זה מה שחסר לי אז.."אחרי הפעולות נמשכים הלבבות.."

המשל לילה מעולה

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים