בכל אופן, נראה לי שעדיף שיסעו חצי שעה לעבודה ויהיו במניין בטוח. אם הקב"ה יזמן לחב"דניק מניין, אז יהיה לו מניין (אולי זה דומה ל'אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך'.. שבת ד'.), וחצי שעה נסיעה לעבודה זה לא כל כך נורא.

אם ה' רוצה הוא יכול לעזור לאחרים שיסתדרו עם מנין גם בלי לזכות את ההורים שלך בשותפות בענין הזה, לזה בעצם ממיר התכוון, לא?

בקשר לצירוף מחללי שבת למניין, מהתשובה שמובאת בהמשך משמע שאפשר לסמוך על זה.
--

השו"ע (סי' נ"ה סעיף י"א) כתב, עבריין שעבר על גזירת הציבור או שעבר עבירה נמנה למנין עשרה. ומדבריו ניתן להבין לכאורה שמחלל שבת ברבים מצטרף למנין. אולם הפמ"ג (סי' נ"ה בא"א סק"ד) כתב להסביר שהשו"ע מדבר בשאר עבירות, אבל מחלל שבת ברבים נחשב כמומר, ואין לצרפו למנין. וכן פסקו כמה מהאחרונים, ומהם: הבן איש חי בשו"ת רב פעלים ח"ב (סי' י"א) וח"ג (סי' י"ב) וכ"פ המ"ב (סי' נ"ה ס"ק מ"ו) ועוד אחרונים. אולם באחרונים מובאים גם כמה סיבות שמהם ניתן ללמוד להקל בזמנינו לצרף מחללי שבת למנין:
א. בשו"ת מלמד להועיל חאו"ח (סי' כ"ט), דן להקל בזה מחמת שמחללי שבת אינם יודעים את חומרת איסור חילול שבת, ונחשבים כתינוק שנשבה לבן הגויים, שברור שאין להאשימו בכך שאינו מקיים מצוות. וכ"כ גם בשו"ת בנין ציון (סי' כ"ג) ועוד.
ב. החזו"א חיו"ד (סי' ב' ס"ק כ"ח) כתב, שכיון שאין עימנו מי שיודע להוכיח, לכן א"א להעניש את מחללי השבת. ועיין בשו"ת ציץ אליעזר ח"ח (סוף סימן י"ח) שהביא עוד סברות להקל בזה.

לכן נראה לענ"ד, שרוב מחללי שבת בזמנינו דינם כדין שוגגים ולא כמומרים, ולכן אפשר לצרף אותם למנין ולהעלותם לתורה ולענות אמן אחרי ברכתם. אולם אם אפשר בדרכי נועם להסביר להם העניין או שאפשר בתחבולות ליצור מציאות שלא נצטרך לסמוך עליהם, עדיף הדבר, גם אם הדבר יפגע בו במעט. והכל צריך להעשות בחכמה ובתבונה יתירה.

מתוך תשובת הרב שלום אילוז -שליט"א -
https://www.yeshiva.org.il/ask/print.asp?id=20019

אסור לצרפו למניין!...........וחוץ מזה לא בטוח שהן לא מומרים....לא אמרתי שהם מומרים אבל אני לא יודע אם הם מומרים או שוגים!

חבל.

סביב העשר שנים אחורה.