אוווף אני לא מבינה למה רק בפגישה 10 הוא נזכר להגיד על מגבלה רפואית שלו, ולמה רק עכשיו סיפר שביטל חתונה ברגע האחרון..כאילו דיברנו על זה מיקודם- למה לא אמרת אז?!
אוווף אני לא מבינה למה רק בפגישה 10 הוא נזכר להגיד על מגבלה רפואית שלו, ולמה רק עכשיו סיפר שביטל חתונה ברגע האחרון..כאילו דיברנו על זה מיקודם- למה לא אמרת אז?!
בס"ד בר"ה
רצה שתתאהבי בו, ולא יזיז לך הדברים האלה!!!
שאלת למה, עניתי!!
לא מצדיק ת'מעשה!!
פגישות ראשונות הן יותר תדירות, ולא מרגיש בנוח לפתוח דברים בפני מישהו שבקושי מכירים, וכשבכלל לא בטוח לאן פעמי הקשר..
הייתי משתדלת להבין זאת. בנוסף-יועיל מאוד שפשוט תשאלי אותו למה רק עכשיו,ואיך הוא מרגיש לגבי זה וכו'. מה שמקדם את הקשר זו לא השיחה בה הוא מגלה פרטים כאלו, כי אם השיחה שמבררת למה רק עכשיו,וכו'..
ב"הצלחה רב"ה.
שתראי שמעבר לזה וזה- הוא בנאדם עם אישיות משלו
כשדיברתם על זה מקודם- כנראה הוא חשב על זה... הלב שלו בפנים- דפק חזק.... המוח רץ- ל"ספר לה או לא? מתאים עכשיו או עדיין לא?" "מזל שהיא מעלה את זה עכשיו... שזה יהיה כבר בשיח שלנו ואני לא אצלרך להנחית בבום חזק מידי... "
את יכולה לכעוס עליו
ולהפסיד את כל מה שהכרת עד כה את הבנאדם כאישיות ראויה
או שאת יכולה להניח את הגאוה בצד- ולנסות להבין
ואז לברר עיניינית- המגבלה הרפואית שלו- כמה משפיעה על נישואין? כמה תהיה קשה לך?
זה שהוא ביטל- מה? מי? מו? כדאי ללכת לאדם חכם שמכיר אותו ואת הנסיבות לברר מה היה שם...
עבד לעם קדושבס"ד
עם הגעתם לפגישה 10 סימן שגם את מוצאת בו עניין וסה"כ דברים הולכים בכיון טוב,
אז ברמה הזאת באמת חבל לפספס פה משהו נראה רציני...
לגבי זה שהוא לא אמר באמת אתם צריכים לפתוח את זה ביחד,
בתור אחד שעבר משהו דומה אני יכול להגיד שבאמת עם היו אומרים לי את זה על הפעם הראשונה או השניה הייתי חותך אבל אחרי העמקתי הכרות עם בן אדם אז זה באמת מתגמד (ואולי זה היה השיקול שלו)
יהי רצון שתזכו לאמונה שלמה
ועם זה מתאים אז ...
חופה שמחה וקדושה ממש
ומה טוב להרבות בתפילה
שתפילה מכניסה סיעתא דשמיא
שלאף אחד לא צורם שהוא סיפר בפגישה 10!!!
אני חושבת שהרבה פה (אולי אני טועה?) יסכימו איתי שאפילו אם מגיעים לפגישה 6 - כנראה שיש פוטנציאל (בתנאי שהפגישות לא אורכות שעה גג ושהם יוצאים למטרת חתונה ולא למטרות אחרות).
למה הוא מחליט על דעת עצמו לעדכן רק בפגישה 10?
אם זה לא סיפור גדול - שיסמוך עליה ויספר לה בפגישה 6-7 (גג).
היא כבר תחליט אם להגיע איתו לפגישה 10 ויותר או לא...
אני חושבת שכדאי לבדוק אם זה באמת קרה בגלל הסיבות שהציעו פה (פחד וכד') או שהוא גם לא כ"כ רגיש ואכפתי.
אני חושבת שזה קצת מעיד על הבן אדם (למשוך בחורה 10 פגישות ואז להפיל עליה סיפור "שולי" כביכול??? או שלא אכפת לו מה תרגיש, או שהוא לא חכם במיוחד ובאמת לא חשב שיש בזה בעייה...).
שתבדוק אם זה מתאים לה לחיות עם בן אדם כזה...
זו עניות דעתי (אשמח לשמוע מה דעתכם על מה שכתבתי: האם אני כ"כ ביקורתית או שיש משהו בדבריי?).
ב"הצלחה לכולם!!!!!!!
ושבוע טוב ומוצלח 
אני לא חושב שלאף אחד זה לא צורם שהוא סיפר רק בפגישה העשירית. אבל את יכולה לדמיין כמה פעמים הוא יצא לפגישה במחשבה של הפעם אני אספר לה... וחזר הביתה בהרגשה של אני כזה אפס, איך שוב לא סיפרתי?!
אז ברור שנכון לספר דברים שעלולים להפריע בשלב יותר מוקדם, אבל במקום להתרכז בזה שהוא לא עמד בנסיון שלא בטוח שאנחנו היינו עומדים בו, נכון ללמד עליו זכות ולהתרכז בהכרעה בסוגיה של להמשיך או לא.
אגב, אני בטוח שלשואלת כנראה קשה באופן טבעי לא לשפוט אותו, אז לפחות תפקיד המגיבים הוא לנסות לגלות טיפה יותר אמפתיה למצבו ולנסות לגרור את השואלת לנקודת מבט זו - שאגב, כנראה תעזור לה לקבל את ההחלטה היותר נכונה בסוף...
נכון, הוא באמת לא בסדר.
מה שהוא עשה זה לא מקובל, ואולי אפילו לא מתחשב
ולכולם זה צורם ומפריע
ההבדל, שתמיד מנסים לראות את החיוביות בדברים.
ולא מחפשים על מה לפסול.
למה הוא עשה את זה כבר נאמר והוסבר כמה פעמים.
שלא להגיע לכאלה מצבים.
ולדעתי זה שהוא סיפר רק בפגישה עשירית זה משקף המון.
אצלי אישית זה היה שובר אמון.
וזה כל עניין הפגישות. באים,שומעים,אומרים, ועושים חושבים אם מתאים לנו מה ששמענו..
בס"ד
הכל תלוי אייך הקשר מתקדם
בתור אחת שיצאה עם בחורים כאלו שבהתחה קצת כעסה
אבל אחכ הבינה.. שכל זוג כיבול מתקדם בקצב שלו
גם ככה זה לא פשוט להפתח ולספר על בעיה רפואית..
עכשיו אחרי שהגעתם לרמת פתיחות שכזאת גם את תרגשי הרבה יותר לשאול אותו
ולהבין יותר מהיא אותה בעיה
בהצלחה
עוד יותר, בכל פגישה שהוא לא מספר על זה, מתוך מחשבה, שאחרי כזה קשר, הבעיה שלו לא כ"כ תפריע לך. וזה לא ממש נכון! זה רק מכאיב הרבה יותר.. על בעיות רפואיות אפשר לספר מפגישה רביעית כבר, ולא למשוך את זה.
(אני לא נכנס למס' הכמותי שראוי לספר) אבל העניין הוא שהיא תזכה לראות את יתרונותיו מול חסרונותיו ולא תפסול באופן מיידי כי היא שמעה בנתיים חסרון אחד ללא יתרונות כנגדו.. אני לא חושב שהמטרה המרכזית היא לנסות לקשור את האדם ריגשית באופן ממוקד ומתוך כך להמשיך בזוגיות..
בתור אחד כזה שאת מדברת עליו (שאמור לגלות את נבכי אישיותו וסודותיו הפנימיים)
ניסיתי כבר הכל וכל פעם היה אחרת:
סיפרתי בפעם השלישית- היא אמרה שאני מתקדם יותר מהר ממנה וחתכה
סיפרתי בפעם הרביעית - היא שאלה למה אני מספר בכלל בשלב כל כך מוקדם, עדיף קודם לזכות בליבה ורק אחר כך לספר וכך היא תבחן את הנושא בצורה יותר אוביקטיבית
סיפרתי בפעם השביעית - היא התעצבנה שפגעתי לה באמון
בהתחשב בזה שדייט 3 אצל זוג אחד זה לא דייט 3 אצל זוג אחר (התקדמות)
ניסיתי לספר בצורה כזו ובצורה אחרת וכל פעם היתה תגובה שונה
בקיצור לכן אני אומר תספרו עד 10 לפני שאתם מחליטים החלטה פזיזה של לסיים קשר בגלל משהו שנשמע לכם מפוצץ אבל הוא יכול להיות סתם עכבר, להקשיב עד הסוף, לשאול, לדבר על החששות לישון על זה לילה ואז להחליט
לכם אני אומר שהקב"ה נתן לנו אמצעי נוסף לסינון ועלינו לברך על כך מי שלא רוצה, כנראה שזו לא זו
*לשון זכר ונקבה יכולים גם להיות הפוכים - לא תמיד הגברים הם החולים...
ולסיום תגידו לי אתם מה אתם הייתם עושים, מתי הזמן האידיאלי
ובטח שאף אחד לא יכול לענות עליה.
השאלה הנכונה שאת צריכה לשאול היא האם הוא מוצא חן בעינייך, האם הוא מתאים לך, האם את מוצאת חן בעיניו, האם נראה לך שזה האיש שאתו את רוצה להוליד ילדים ולחיות יחד באושר עד מאה ועשרים.
אם כן אז בהחלט לא משנה מתי הוא סיפר לך ומה הוא סיפר לך.
אם התשובה היא לא - אז גם כן אין שום חשיבות לשאלה שלך.
אם הייתה לך כזאת היית מבינה ש:
א. בן אדם כזה רוצה שתראי אותו מחוץ למגבלה, ולכן הוא לא יכול לספר לך בפגישה ראשונה.
ב. הוא לא מעוניין שבעייתו תיוודע לכל, ולכן הוא מספר רק כאשר הקשר מתקדם.
אם את לא מבינה את זה, איך לומר, את כנראה לא מכירה מצבים של בעיות רפואיות מגוף ראשון. כדאי שתסגלי רגישות לאנשים עם קשיים שיש עליהם סטיגמות קשות.
ביטול חתונה זה משהו קצת אחר. שם גם אני לא יכולה כל כך לדעת למה זה קרה - מי אשם, הוא או ארוסתו הקודמת. זה דורש יותר בירור לעומק.
במיוחד אם זה בעיה מהותית שמהווה מגבלה.
לך תדע מה הוא עוד מסתיר ממך. חייבים לספר את זה יחסית בהתחלה.
בד"כ עדיף בסביבות פגישה שלישית.
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?